האמנתי שאשאר
יצחק אבידני, יו"ר המועצה הדתית היוצא, מסכם את 11 השנים האחרונות בתפקיד, מספר על האכזבה מכך שלא נבחר שוב, על הלבטים האם לפנות למגזר הפרטי או לשוב לפוליטיקה ולעשייה הציבורית ועל הרצון להמשיך לתרום לעיר כחבר מועצת העיר לאחר הבחירות הקרובות
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
יו"ר המועצה הדתית היוצא, יצחק אבידני, העדיף לא להתראיין לראיון פרידה, "אני לא מתחבר לכל זה, אין לי עניין בפרסום, אני מעדיף לעשות את הדברים בצנעה", הוא אמר לי בשיחת הטלפון המקדימה שבה ביקשתי לערוך איתו ריאיון. רק לאחר עקשנותי הוא התרצה והסביר כי "אני מבין את החשיבות של סיכום התקופה, ולכן אענה לבקשתך".
אנחנו נפגשים במשרדו ב-11 השנים האחרונות במועצה הדתית, או ליתר דיוק, "11 שנים ויומיים אני בתפקיד". את מחליפו שי פרץ, איתו החל בחפיפה, אני פוגשת במסדרון. לאבידני הימים הללו אינם פשוטים, הוא עוזב מקום שהיה לו בית. אחרי ששירת כקצין בקבע בצה"ל, והוא עדיין משרת במילואים למרות גילו, לאחר 20 שנה בכנסת, במועצת העיר ובמועצה הדתית, הוא מחשב מסלול מחדש ושוקל האם לשוב לפוליטיקה או לפנות למגזר הפרטי, כך או כך, הוא מבטיח שימשיך לתרום ולפעול בעיר.
מתי אתה עוזב רשמית את תפקידך במועצה הדתית?
"ראש העיר, בני כשריאל, ביקש שאשאר ללא לוחות זמנים כדי לעשות חפיפה מסודרת וטובה, ואני בינתיים כאן. במשך כל השנים שחלפו, את כל ההתקשרות מול המדינה, מול משרדי הממשלה, משרד הדתות ומול הבנק, עשיתי לבד, לא היה איש מקצוע מיוחד שעשה את זה. זה לא מצב תקין, אבל לא הייתה ברירה במצב של היום, כרגע אני ממשיך לעשות את כל ההתקשרות, ואנחה את שי איך עושים הכל. נעשה תהליך מסודר של חפיפה, זה ייקח לא מעט זמן, בהתאם לזמן שיקצו לכך. אני נמצא לימינו של שי ועוזר לו בלב שלם, ייקח לו זמן ללמוד את המערכת המורכבת כי אין תורה כתובה שאיתה ניתן לשבת וללמוד ממנה, או קורס מזורז. הרבנים היו בשוק מהשינוי וגם מכך שהסכמתי להמשיך כדי לעזור, שני הרבנים התקשרו לברך אותי ולומר שהם מעריכים מאוד".
בתחושתך האישית, האם אתה מרגיש שהודחת מהתפקיד?
"שי, שהיה מנהל הישיבה התיכונית בעיר, נבחר בבחירות דמוקרטיות. לא אני ולא רבני העיר העלנו בדעתנו שהתוצאה תסתיים כך. הופתענו מאוד. הרכב המועצה הדתית מונה שבעה אנשים, הכוללים אותי כנציג רבני העיר ועוד שישה אנשים שנבחרו במועצת העיר על פי הרכב הסיעות. מתוך השישה ידענו שיש שוויון לאורך כל הדרך ולכן לא ציפינו לתוצאה הזאת, אבל אני מכבד את התהליך הדמוקרטי הזה".
האם לגיטימי בעיניך ששר הדתות, שהוא ממפלגה אחרת רוצה להחליף את המינויים הפוליטיים של קודמו בתפקיד?
"אילו אני הייתי שר הדתות, הייתי רואה את טובת המערכת ומה נכון למערכת, הייתי מתחשב ברבנים ושואל את עצתם, אבל אני מבין את הדברים כאדם שהיה 20 שנה בכנסת ומכיר כיצד מערכת פוליטית עובדת, ולכן אני מכבד את זה ומבין את זה. אין ספק שזה כואב באופן אישי, אבל אנחנו אנשים דתיים ומאמינים, ויש לי הזדמנות לברך על הרעה, ההלכה מחייבת אותנו לכך. בפעם הראשונה בחיי, לקראת גיל 60, עם משפחה מפוארת ושמונה נכדים שהם מאור עיניי ועיקר חיי, זכיתי לחוות משהו קשה, ואני מאמין שזה יצא לטובה".
איך מסכמים 11 שנים של טיפול בשירותי הדת בעיר?
"קיבלתי את המועצה מהממונה הקודם שהיה כאן עשרה חודשים, יהושוע ישי, ראש המועצה הדתית בירושלים. הוא הכין כאן תוכנית הבראה יחד עם רואה חשבון, ומצאתי על השולחן גרעון עצום של מיליון שקלים עם חובות ענקיים לספקים. התקציב כולו היה שלושה מיליון שקלים שהלכו רק לשכר. הצלחנו, עם עזרה של משרד הדתות, לאט לאט בכל שנה לאזן את המצב. תוכנית ההבראה נמשכה כשמונה שנים, וזה חייב אותנו לקבל על כל פעולה אישור של רואה חשבון ושני ממונים שניהלו את המקום - אני וראש מועצה מטה בנימין, נתן נחלזון, אדם מנוסה שעזר המון. עשינו זאת יחד, בעזרת שני רבני העיר שנרתמו ועם צוות גדול של עובדים מסורים מאוד. אנחנו משלמים משכורת ל-60 עובדים, יש לנו צוות גדול של כ-30 בלניות על שבע מקוואות. גם היום הרוב המוחלט של התקציב הולך לשכר, כ-90% מהמחזור, ובקושי נשאר כסף לעיקר, שזה המקוואות. אנחנו כמובן עושים עוד הרבה מאוד דברים כמו מערך הכשרות של העיר, יש כאן 15 בודקי כשרות שעושים עבודת קודש ורצים מעסק לעסק בעיר ובאזור התעשייה, ובעיקר בתקופה האחרונה שנפתחו עוד הרבה עסקים, רבים מהם של מזון. בנוסף, מאות זוגות צעירים מגיעים אלינו לפתיחת תיק נישואין, וכל זוג מביא איתו שני עדים לכל צד, כלומר עוד ארבעה אנשים שמגיעים לפה. יוצא שאנחנו מקבלים מאות אנשים למעגל הנישואין. יש הרבה מאוד אנשים שבאים לבקש עזרה, ולמרות שזה לא מחובתנו, רבני העיר מסייעים בצדקה להרבה מאוד משפחות. הדגל שלי היה המקוואות, ובמהלך השנים שופצו כל המקוואות בעיר".
שיפוץ מקווה עלה כמיליון שקלים, כשזהו סכום שלדעתי עולה על בניית של מקווה קטן, הכיצד?
"הרחבנו את המקווה בנופי הסלע מבור אחד לשני בורות, וזה עלה מיליון שקלים כי בנינו בצמוד בור טבילה נוסף. השיפוץ כלל בנייה ולא רק שיפוץ של ממש, וזה ההסבר של המחיר. בנינו מקווה יפה מאוד בגבעת המייסדים, בהשקעה עצומה. בעיר יש גם מקווה קטן כמו במגדים ובגבעת המייסדים, ויש כפול כמו בצמח השדה. אחד מהבורות של צמח השדה הוא בור חב"ד, שהוא מיוחד כי זהו בור על בור, שיטה מיוחדת שלהם, ומכיוון שישנה קהילה גדולה של חב"ד, גם המקווה החדש שבנינו בנופי הסלע בנוי באותה השיטה, מה שמחייב חפירה עמוקה מאוד של המבנה כדי ליצור בור על בור. בכל הבנייה החדשה אנחנו תמיד מערבים מעצבות פנים עם סטנדרט מאוד גבוה כדי שזה יהיה מבנה מפואר ויפה מאוד, הרבה יותר נעים מבעבר. הפכנו את המקוואות למקוואות ירוקים, כלומר המים עוברים סינון במכשור מתקדם ומיוחד שמנקה את המים באופן יסודי, כולל מפני הקורונה. המים עוברים תהליכים מיוחדים של חיטוי וניקיון. יש מקוואות עם מערכות סולאריות שהן חסכוניות, ולכולם יש משאבות חום מתוחכמות, הוצאנו כל דבר מזהם מהמקוואות".
אתה יכול לומר בלב שקט שאתה משאיר למחליפך, שי פרץ, מועצה דתית במצב טוב?
"שי מקבל את המועצה במצב כלכלי מצוין. אין לו דאגה, אלא ההיפך, התקציב נקבע החודש, וכל הכסף שלא קיבלנו במשך השנה ניתן בדצמבר. כלומר, 400,000 אלף שקלים ועוד מאה אלף שקלים שביקשנו בבקשה מיוחדת ואישרו לנו אותה, מה שיאפשר להשלים שיפוץ יפה מאוד במקווה מצפה נבו, שיפוץ שמתחילים כבר השבוע, שם הורסים הכל ובונים מחדש בהשקעה של כמעט מיליון שקלים. אנחנו גם נשלים את סוף העבודות בנופי הסלע, ומקווה הנחלים גם יעבור שיפוץ".
מה התוכנית העתידית?
"אני כרגע נמצא כאן, יש לי המון הצעות מגופים פרטיים ופוליטיים ואני בדילמה, אתייעץ עם רבנים פוסקי הלכה".
20 שנה היית בכנסת, היית סגן ראש עיר וחבר מועצה, חשבת לחזור לפוליטיקה?
"הבטן שלי כרגע אומרת לא בגלל מה שקרה לי עכשיו, אבל אולי אאלץ ללכת לשם, כעת כלום לא סגור. הייתה לי שורת תפקידים פוליטיים: הייתי יד ימינו של שר הבריאות, של שר העבודה והרווחה ושל דובר ועדת הפנים בכנסת, עבדתי עם ארבעה חברי כנסת ועם שורה ארוכה של שרים, אהבתי מאוד את העבודה בכנסת ואני מאוד אוהב את העבודה הציבורית ואת הנתינה לציבור. אני מרגיש מחובר לכל זה. אני רב סרן, שירתי עשר שנים בצבא ואני עדיין יוצא למילואים למרות שהשנה אני בן 60, התחייבתי שלצבא אלך עד גיל 120 ובכוונתי לקיים את זה. בקרוב אני מקבל סגן אלוף. אני מאוד אוהב אתת הצבא. הבן שלי משרת בקבע ואני מעודד אותו להמשיך, כל ילדיי שירתו בצבא, גם בנותיי, ואני גאה בכך מאוד".
כמה מילים על העיר מעלה אדומים.
"אני מאוד אוהב את העיר, רעייתי הייתה מחנכת כאן וניהלה מעון 20 שנה. הייתי סגן ראש העיר, ובמשך שתי קדנציות הייתי חבר מועצת העיר. אני רואה את עצמי בהחלט ובוודאות חוזר למועצת העיר ולעשייה במעלה אדומים, אם ברשימה קיימת או ברשימה עצמאית. אני מחובר לציבור ואוהב אותו. חשוב שאדם יתרום וישפיע לקהילה בה הוא מתגורר. אני מאמין שמהתקופה הזאת וכל מה שקרה לי יצא בסוף משהו טוב".
לסיום?
"אני מברך את שי פרץ וכל המועצה החדשה שהיא מועצה מעניינת מאוד, יש בה שתי נשים - ציפי מזרחי ומלי אמסלם, ומשתיהן התרשמתי שהן הגיעו עם רצון מאוד גדול לתת למען הציבור, וכל זה כמובן, בהתנדבות. בהצלחה גדולה גם לחברי המועצה החדשה: שני גבאים מרכזיים בעיר, יעקוב בנימין ויעקוב אהרון, שי פרץ, אני וחנן אזולאי. שבעה אנשים שישמשו דירקטוריון המועצה, כולם אנשי ציבור שאוהבים את הציבור, ואין לי ספק שנעשה למען הציבור. מדובר בכוחות חדשים עם אנרגיה חדשה".
מתקשים להיפרד
יצחק אבידני מלווה אותי לדלת היציאה, בדרך עובדות המועצה מבקשות לשתף עד כמה הן מתקשות להיפרד ממנו, חלקן מספרות על השנים שעבדו יחד איתו, אחרת משתפת שבכתה כששמעה שהוא עוזב. בלנית שהייתה במקום במקרה מבקשת לומר: "לא אומרים שבחו של אדם בפניו, ובכל זאת, מדובר באיש עבודה רציני, אדם שאפשר לסמוך עליו, אחד שעובד ברגישות ובאינטליגנציה מאוד גבוהה, הוא יחסר לנו מאוד".
