העסקים והאומיקרון
הגל החמישי של הקורונה הגיע והביא לצונמי של חולים ומבודדים • המשמעות: פחות אנשים בקניונים ובחנויות הרחוב, מה שפוגע באופן ישיר בבעלי העסקים • הקניון כמעט ריק, ובעלי העסקים מספרים על ירידה דרסטית בהכנסות • בשיחה איתם היו הדעות חלוקות, רובם מעדיפים את המצב הקיים על פני סגר, אך יש גם כאלה שחושבים אחרת
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
אחרי שהקורונה כבר הפכה לחלק מחיינו והצלחנו לחיות לצדה, הגיע הגל החמישי שטרף את כל הקלפים, ושוב, כפי שהכרנו היטב ממרץ 2020, הנפגעים העיקריים הם בעלי העסקים והקמעונאים. הפעם, כשכבר הייתה תחושה של אופטימיות, בא האומיקרון והביא איתו צונמי של חולים, ובעיקר מבודדים רבים. מספיק להיכנס לקניון ולראות את התמונה כולה - בודדים נכנסים ויוצאים, בעלי החנויות יושבים וממתינים ללקוח שיפקוד את החנות וכולם מספרים בכאב על הפסדי עתק ועל ירידה של עשרות אחוזים בהכנסות. משיחה עם בעלי העסקים עולה כי רובם מעדיפים בכל זאת את המצב הקיים על פני הסגרים שהיו בעבר, למרות שהיו גם כאלה שאמרו אחרת.
הקניון נראה שוב ריק, אך בניגוד לסגרים שחווינו בעבר, הפעם הוא מואר ופועל, כאשר כל החנויות שבו פתוחות וממתינות לקהל שיגיע.
עדיף כך מאשר סגר
איתן מ"נעלי לפידות" מספר כי "בדיוק סיימתי שיחת טלפון עם נעלי נמרוד, שאמרו שבכל הארץ ישנה ירידה של 60 אחוז. הבעיה העיקרית אצלנו הם נעלי הילדים, שם המצב הוא על הפנים. למזלי הכנסתי נעלי נשים לחנות, אז אני עוד מוכר פה ושם. ילדים לא מגיעים, הם בבידודים בבתים, ולכן אין בכלל מכירות של נעלי ילדים. אני מעדיף בכל זאת שהחנות תהיה פתוחה מאשר שיהיה סגר, גם לטובת הבריאות הנפשית והמנטלית. אי אפשר לשבת בבית, זה גם תעסוקה. אני באופן אישי מעדיף את המצב הזה מלסגור לחלוטין את החנות".
אנחנו בסגר מאולץ
גם גילה פינקלשטיין מחנות התכשיטים ג.ר.א.ס מעדיפה לצאת מהבית לחנות למרות שאין כמעט מכירות. "המצב קטסטרופה, ובכל זאת אני מעדיפה שלא יהיה סגר. כרגע אנחנו בסוג של סגר מאולץ. הקניון ריק, אנחנו מסתכלים על ארומה, וכששם ריק אנחנו ישר מבינים שאין אנשים בקניון. יצאנו במבצעים מצוינים, אבל גם הם לא עוזרים. אנשים נמצאים בחוסר ודאות ויש גם כאלה שחוששים לצאת, אבל סגר לא יועיל ורק יגרום לאנשים להיות מתוסכלים יותר. אין ספק שעדיף המעט שנכנס ולצאת מהבית לעבודה מאשר להישאר בבית, ללא תעסוקה".
לפחות בסגר קיבלתי כסף מהמדינה
לעומתם, דקל מ"טל-פון" חושב אחרת ומעדיף את הסגר מהמצב הנוכחי. "חברים שלי, בעלי העסקים בכל הארץ, מדברים איתי, וכולנו חשים את התסכול הנוראי. אין עבודה, החנויות עומדות סתם כך ריקות. אני נאלצתי לקחת עכשיו הלוואות מהבנק, כי בלי עזרת הבנק לא הייתי יכול לשרוד את הימים הקשים האלה. החנויות לא עובדות. מנסים לצמצם בכוח אדם, אבל הבעיה הקשה היא שגם אשתי בבית כי הילדים לא בגן בגלל הקורונה. אני מעדיף סגר, לפחות בסגר קיבלתי כסף מהמדינה והייתה גם התחשבות בשכירות. המצב היום הוא שעכשיו אין עבודה, אנשים בכלל לא מגיעים ובכל זאת יש לי הוצאות. אם זה יימשך ככה חודש או חודשיים, המחיר יהיה כבד לכל בעלי העסקים".
ירידה דרסטית בהכנסות
בוורדינון מספר אליאור אליהו כי "יש ירידה משמעותית בהכנסות לעומת 2019. בשנה שעברה עוד בין הסגרים היו פיקים של עבודה, עכשיו אין כלום. אני מעדיף סגר כי אין הצדקה לשבת יום שלם בשביל הכנסה נמוכה כל כך, יש לנו עובדים והוצאות שוטפות ותשלום עבור סחורה. אם במוצאי שבת רגיל אנחנו עושים 3,000 שקלים, היום אולי 500 שקלים. זו ירידה דרסטית. יש כאלה שלא נכנסים לקניון כי הם חוששים לפגוש חולה. בדקתי עם השכנים לידי, וכולם באותה הסירה. זה מפחיד. אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים. הקמעונאות הולכת ושוקעת. אני אישית לא אזמין באינטרנט כי אני מעדיף חוויית קנייה, למדוד ולהתרשם בעצמי, אבל לא כולם כאלה".
הגל הזה יגרום לעסקים להתמוטט
האם כפי שאליאור אמר, הציבור חושש להיכנס לקניונים ולמקומות סגורים? הלכתי לבדוק ושאלתי גם את "בית פלוס" שבסנטר 06, כדי להבין האם חנויות הרחוב שורדות ועוברות אחרת את הגל החמישי, אלא שהתשובות היו זהות לחלוטין. "המצב איום ונורא, יש ירידה של 70 אחוז מהמכירות. אנחנו סגרנו את הקומה השנייה, אנחנו מצמצמים הוצאות וזה אומר שרק המשפחה עובדת - אני, אחי ואבא שלנו, וזאת כדי לא לשלם משכורות. אין לקוחות. למרות זאת אנחנו כל הזמן דואגים לרענן ולחדש את החנות, להחליף את המוצרים ולשמור על הקו שלנו, אבל זה מאוד קשה. חנות כמו שלנו, שזה אקססוריז לבית, באה כדי להרחיב את הנשמה ולעשות לאנשים טוב, בכל זאת אנשים קונים כאן לבית שלהם או למתנות, אבל זה זמן שפחות מתארחים ולכן גם פחות קונים. אף אחד לא באמת יודע לאן כל זה מוביל וכמה זמן זה יימשך, אנחנו חוששים מאוד, אנחנו מביאים סחורה שהיא במגוון מאוד רחב של מחירים כדי שכל אחד יוכל למצוא את עצמו בחנות. אני לא חושבת שלחנות רחוב בתקופה הזאת יש יתרון כי קודם כל יש פחות אנשים ברחוב, ושנית, אם אדם יוצא לסופרפארם כדי לקנות תרופה או כל דבר חיוני אחר, על הדרך הוא יכול להיכנס לחנות אחרת, אלינו צריך להגיע במיוחד. העובדה היא שאנשים רבים מדי בבידודים או שאין להם מצב רוח לצאת ולחגוג בקניות. אנחנו מתפללים שהמצב הזה כבר ייגמר. זה מדאיג, ולתחושתי גם הגל הזה יגרום לחלק מהעסקים להתמוטט".
פותחים בשביל הנשמה
גם בעלי המסעדות חשים היטב את "המכה" שנחתה על כולם בגל החמישי. התו הירוק והבידודים הרבים גרמו לירידה חדה בתחום המסעדנות. ניר מזרחי, מבעלי ה"וופל בר" ו"הפיאנו", מספר כי הם ירדו בוופל בר ב-30 אחוזים בהכנסות, וכי פיאנו ספג את הביטולים של מופעי היכל התרבות. "בהיכל התרבות התבטלו אירועים בגלל שאנחנו עיר אדומה, וזה השפיע ישירות על הפיאנו. בוופל בר מרגישים את הבידודים, מגיעים פחות סועדים, ומעבר לזה, התו הירוק בחורף מהווה לנו בעיה כי בקיץ אפשר לשבת בחוץ, אבל בחורף אין לנו פתרון. למרות כל הצער והקושי, אנחנו פותחים וממשיכים בשביל הנשמה. מבחינתי עדיף להישאר פתוחים. צריך להשלים עם זה שיש קורונה וזה לא תלוי בנו. אנחנו מנסים לייצר ולעבוד למרות המצב, אז יש משלוחים לאירועי ימי הולדת או עלייה לתורה שמקיימים היום בבתים, יש מגשי אירוח ואנחנו מקווים שזה יחלוף מהר, בינתיים משלימים עם המצב הקיים".
העיר כולה ריקה
רועי מ"קפית" אומר כי "מיום ראשון בשבוע שעבר, כשהוכרזנו כעיר אדומה, הורגשה ההתרסקות במסעדה. ממש ריק, ולא רק אצלי, אני נוסע בשעה חמש אחרי הצהריים במעלה אדומים, שעה שבדרך כלל יש עומס תנועה, והכביש ריק. המצב מורגש בכל מקום. אנחנו בסגר סמוי כרגע, והבעיה היא שבניגוד לסגר פורמלי שבו יכולתי לשלוח את העובדים הביתה ולסגור את המסעדה, הפעם אני חייב לפתוח, לשלם שכירות ולשלם לעובדים. אני לא אשלח אותם הביתה כי הם יחפשו עבודה אחרת, ואני לא רוצה לאבד אותם. זה מלכוד. המשלוחים בדרך כלל יותר חזקים באוכל מהיר ופחות במסעדות".
