לא שותקות יותר
למאפרת, המסרקת והדוגמנית, גל רובין, תושבת העיר, יש למעלה מ-16,000 עוקבים באינסטגרם • לאחר שחוותה הטרדה מצד מי שחשבה שהוא חבר טוב שרוצה בקרבתה, החליטה לחשוף את ההטרדות המיניות שעברה בחייה, הראשונה שבהן כילדה בת 13 • היא קראה לעוקבות שלה לשתף אותה בהטרדות שעברו, וגם היא לא האמינה למה שקרה: אלפי סיפורים ועדויות מצמררות מנשים שסוחבות איתן את האירועים מבלי לשתף אף אחד • המסר שלה: "אתן לא לבד - תספרו ותשתפו. צריך לייצר מודעות של שיח כדי שהבנות שלנו לא ישתקו"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
המאפרת, המסרקת והדוגמנית - גל רובין, תושבת מעלה אדומים, העלתה בשבוע שעבר לאינסטגרם שלה סטורי שעסק בהטרדות מיניות. בסטורי היא חשפה בגילוי לב את ההטרדות המיניות שהיא עצמה עברה, קראה לעוקבות שלה לשתף אותה בפרטי בסיפורי ההטרדות שהן חוו, ביקשה להציף את הנושא, לחזק אותן ולהעלות זווית חדשה שמעט מאוד פעמים נאמרת, אם בכלל.
גל סיפרה כי במקום להגיב מול המטריד בזמן אמת, היא חשה "שיתוק" שהתמשך כשתיקה רועמת בתוכה גם אחרי האירוע. היא החליטה שעבורה ועבור אלפי העוקבות שלה, הגיע הזמן לפרוק ולשתף. היא לא תיארה לעצמה שהיא תוצף במאות הודעות הזדהות מנשים ונערות שחוו חוויות זהות, ורבות מהן שנחשפו לסטורי שלה חשפו וסיפרו לראשונה בחייהן על החוויות שהן "סוחבות" איתן שנים רבות, מבלי לחלוק עם איש, כסוד כמוס שהולך איתן יום יום שעה שעה. הן כתבו לה שכמו שהן שתקו מול התוקף, כך הן ממשיכות לקבור בתוכן את הסודות ולשתוק, אבל תחושת ההשפלה לא עוזבת אותן, והיא הופכת לתחושה של אכזבה וייאוש עצמי.
זאת לא הפעם הראשונה שגל רובין מגלה אומץ לעמוד מול כולם ולזעוק את זעקתה גם בשם נשים רבות אחרות. גל, אם לשישה, הייתה בעברה אישה דתית, לימים היא חזרה בשאלה והתגרשה. לאחר חזרתה בשאלה וגירושיה רוב חברותיה נטשו אותה, ואולי בגלל המעשה או בשל יופייה המיוחד, היא הפכה לנושא השיחה בקהילה. גם אז, בדיוק כמו היום, היא אזרה אומץ ונלחמה על שמה הטוב בכל דרך אפשרית, כשהמסר שלה היה חד וברור: "תתעסקו בצרות שלכם, אל תלכו רכיל".
בשבוע שעבר היא החליטה לנצל את הפלטפורמה של האינסטגרם שלה, ולשתף את למעלה מ-16,000 העוקבים שלה, רובן נשים, במה שלצערנו חוות נשים רבות מדי – הטרדות מיניות. היא ביקשה לומר לכל הנשים שעברו הטרדה מינית: "אתן לא לבד. שתפו, ספרו ותדברו. אל תשאירו את הכאב והעלבון אצלכן". לכאורה ציפינו שהשיח בעידן מהפכת TOO ME יהיה חשוף, גלוי, על השולחן. חשבנו שאף אישה לא תתהלך עם סודות אפלים מעברה ולא תחשוש לחשוף או להתלונן. היינו בטוחים שגברים יפנימו וינהגו בכבוד כלפי נשים. "אלא שמסתבר", אומרת גל בעקבות מאות התגובות שקיבלה, "שלא הרבה השתנה מתחילת המהפכה ושיש עוד עבודה רבה לעשות כי עדיין נשים ונערות רבות מדי חוות הטרדות מיניות, מרגישות אשמות, מסתירות אותן ומתמודדות איתן לגמרי לבד".
אילו היו עורכים סקר בנושא, היו ודאי מגלים כי כל אישה עברה חוויה כזאת לפחות פעם אחת בחייה. כן, כן, כל אישה. "כולנו עברנו הטרדות מיניות", אומרת גל, "זה לא פוסח על אף אחת. אותי מטרידה המחשבה על ה'קיפאון' שקורה לרוב הנשים ברגע האמת, ולצערי הוא נמשך גם אחר כך כי לרוב אין שיתוף. לכל הנשים יש סיפורים כאלה שמעולם לא סיפרו, ואני החלטתי לזעוק ולעודד את כולנו לדבר על זה, לתת לנושא הזה במה ולהבהיר לאותן נשים שהן לא אשמות ושאין מה להסתיר".
גל מספרת על ההטרדה הראשונה שחוותה בחייה, "עוד כילדה בת 13 עברתי את החוויה הראשונה. לקחתי מונית לנסיעה קצרצרה מאוד כדי לפגוש חברים, ובדרך הנהג שלח אליי ידיים. באותם רגעים, במקום לצעוק עליו, הייתי קפואה ונסערת בתוכי. לא אמרתי מילה. כשירדתי מהמונית רעדתי ונשארתי קפואה. גם כשנפגשתי עם החברים באותו היום, המועקה נשארה לי בלב ולא הייתי מסוגלת לשתף אותם. על האירוע הזה סיפרתי בפעם הראשונה רק כשהייתי בטיפול, בגיל 21. מאז עברתי עוד הרבה חוויות מטרידות בחיי. מה שגרם לי לזעוק דווקא עכשיו זה אירוע שקרה לי ממש לאחרונה. אדם שחשבתי שהוא חבר שלי שרוצה בקרבתי בזכות מי שאני, התגלה כמי שהיו לו כנראה תוכניות אחרות. הדברים שיצאו מהפה שלו פגעו בי והכאיבו לי, וגם הפעם נשארתי קפואה. לא הייתי מסוגלת להוציא מתוכי את גל הלוחמת. פשוט שתקתי".
ההערה שהוא "זרק" לעברי הפתיעה אותי והכאיבה לי. כשהייתי לבד המחשבה שלא הפשלתי שרוולים, ובעיקר הידיעה שהוא הרגיש בנוח לומר את הדברים, הפריעו לי מאוד. חשבתי לעצמי האם זה קורה כי אני אישה גרושה עם פנים יפות? הקיפאון הזה החזיר אותי גם לילדה שהייתי בגיל 13 במונית. שאלתי את עצמי: למה הגבתי ככה? יותר נכון, למה לא הגבתי? החלטתי לספר על זה ולשתף באינסטגרם במה שקרה לי, וככה מצאתי את עצמי צוללת באין סוף סיפורים עצובים של נשים שקפאו כמוני ברגע האמת, ולא מדברות גם שנים אחרי. ישבתי שעות לקרוא ולהגיב לכל ההודעות".
כשקוראים אפילו רק חלק מההודעות והשיתופים שהגיעו לגל באותו ערב, הלב מתכווץ. מסתבר שלמרות המהפכה החברתית, מעט מאוד השתנה בשנים האחרונות ועדיין עבודה רבה לפנינו כחברה. אני מביאה בפניכם, הקוראים, חלק קטן מההודעות שנשלחו לגל, שהקריאה בהן גורמת ל"בוקס" בבטן. מדובר באלפי נשים שחשו את ה"שיתוק" בזמן אמת, והמשיכו להסתובב בעולם עם הסוד הזה, כשהן מעולם לא סיפרו לאיש והתמודדו איתו לגמרי לבדן. בזכות הסטורי של גן הן מצאו את ההזדמנות לפרוק ולספר, מבלי להיחשף.
ד' מספרת: "הייתי בת שבע, עזרתי לדודה שלי עם התאומים שלה, ובעלה השתפשף עליי מספר פעמים. הוא הטריד אותי במשך חודשים". מ' משתפת ומספרת כי "מי לא עברה את זה? אינספור פעמים, ותמיד קפאתי ואחר כך הצטערתי". אישה חרדית כותבת לגל על סודה האפל: "אני אחת מהבנות שמשי זהב פגע בהן. לא דיברתי על זה עם אף אחד עד היום. אפילו המשפחה שלי לא יודעת". אישה נוספת המשתייכת למגזר החרדי כתבה לגל: "אני מקנאה בנשים שיודעות להגיב ולא משתתקות. חוויתי אין סוף הטרדות מיניות מהמגזר לצערי. ההטרדה הראשונה הייתה בגיל עשר, על ידי חבר של אבא שלי. חמש שנים לאחר מכן, כשהייתי בגיל 15 נאנסתי. היום, כשאני כבר אישה נשואה ואמא, עברתי את החוויה הזאת שוב. זה קרה באוטובוס על ידי בחור צעיר שהטריד אותי, ואני לא יכולתי לצעוק ולדבר. הנשמה שלי בכתה בשקט, ורק אחרי שירדתי מהאוטובוס הבכי פרץ החוצה". ל' היא בחורה צעירה שמספרת על הסיטואציות שהיא עוברת היום וגם על אלה שעברה כנערה, "בעבודה זה קורה כל הזמן. גם בלימודי נהיגה. ילדה תמימה שלא יודעת להגיב לסיטואציה, המורה לנהיגה שלח ידיים לאן שבא לו בטענה שהוא מכוון את הכיסא, מיישר אותי מול ההגה, מכוון אותי לראות את התמרור. מזעזע!! כשהוא הרגיש שהוא עבר את הגבול הוא צעק עליי שכמעט נכנסתי ברכב. אני שואלת את עצמי איך אני אראה את הכביש אם אני כל הזמן עסוקה במגננה? בפחד לאן היד שלו תגיע". אישה נוספת משתפת על הכעס העצמי שהיא גוררת איתה לאחר ההטרדה שחוותה, "בטח שזה קרה לי, קיפאון מוחלט, ואז הכעס על כך שלא הגבתי ולא העמדתי אותו במקום".
ההודעות המצמררות והכאובות המשיכו לזרום, תיבת ההודעות של גל התמלאה בסיפורים קשים, והיא, מצומררת ומזועזעת, ישבה לקרוא ולהגיב לכל אחת מהן. "לצערי עברתי את זה משני בוסים שונים, הטרדה מינית והתעללות רגשית", כתבה לה אחת הנשים. גם אירוע של מטפל ומטופלת הופיע בין שלל ההודעות, כשמישהי כתבה לה: "נאנסתי על ידי המטפל שלי. זה יכול לקרות לחזקות ביותר, יש להם דרך להפיל כל אחת, הם משחקים לנו במוח". אחרת הודתה לגל על היוזמה וכתבה לה: "לא זכרתי שהוטרדתי, אבל כשכתבת את המילה שיתוק, נזכרתי". ומישהי אחרת כתבה את המשפט שאולי מסכם את הכל: "אין אחת שלא חוותה זאת, ורבות מאיתנו יותר מפעם אחת".
בין הסיפורים הקשים ניתן למצוא עדויות רבות של נשים שעברו התעללות מינית כילדות, "ניצלו את התמימות שלי כשהייתי בת 12, גרמו לי לעשות דברים נגד רצוני", כתבה אחת מהן, ואישה נוספת סיפרה כי "בגיל עשר הוא התפשט וקפאתי. זה קרה כי בגיל שש נאנסתי ועברתי הכל לבד, זה עדיין קשה". ש', אישה נשואה, מספרת על אונס שעברה כנערה, "בגיל 16 נאנסתי על ידי גבר מבוגר, והכי מפריע לי זה שאין לי באמת אומץ לספר את זה לאף אחד עד היום". אחת ההודעות הייתה מאישה בוגרת, אדריכלית, שתיארה סיטואציה של ניצול מרות, "עברתי על ידי הבוס שלי, הייתי בתחילת הדרך אחרי סיום לימודי אדריכלות, ומתתי מפחד 'לפספס' את ההזדמנות לעבוד במקום גדול שאפשר להתקדם בו, אז שתקתי". אחת הנשים שלחה הודעה קשה במיוחד: "הוטרדתי בגיל צעיר מאוד, בילדות ובנישואין, ובסוף התחתנתי עם התוקף שלי".
גל רובין, שעד אותו יום השתמשה באינסטגרם בעיקר כדי לקדם את העסק הפרטי שלה, הבינה שיש כאן כלי עוצמתי וחשוב. "קראתי את כל ההודעות והתגובות, והתכווצתי לתוך עצמי. לא משנה אם מדובר באישה נשואה, מבוגרת, יפה או פחות, דתיה או חילונית, זה פשוט לא פוסח על אף אחת, וזה כואב כי למרות שהמודעות עכשיו גבוהה יותר, מסתבר שרק לכאורה כי תכל'ס בשטח דברים כסדרם. אם שי אביטל מבלה עדיין בחופשה אחרי עשרות תלונות, זה אומר הרבה עלינו כחברה. הסיבה שהצפתי את זה היא לא כדי שהמשטרה או גופים אחרים יגנו עלינו, אלא כדי שאנחנו עצמנו לא נקפא, שנגיב, שנדבר ושנספר. זה ייתן כוח לבנות שלנו, זה יגרום להן להבין שאסור לשתוק ואסור לקבל את התופעה הבזויה הזאת. המסר שלי לכל אחת הוא: תתרגלי עם עצמך תגובה לכל סיטואציה, תגני על עצמך ותשתפי, אל תתמודדי עם זה לבד".
לאחר שקראה את אלפי ההודעות יצאה גל באמירה ברורה לנשים שעוקבות אחריה: "אין צדק בעולם. יש לנו זכות מלאה להגיב לבן אדם שחוצה את הגבול, המינימום שתעשו זה עבור עצמכן. חייבים לדבר על זה, אתן רואות שכל הנשים באותה הסירה, תשתפו, וביחד ננסה לייצר מצב שבו אנחנו אמיצות יותר ומסוגלות להגן על עצמנו. אף אחד לא יפרוק פנטזיות עליך. צריך לדבר על זה גם עם הבנות שלנו, צריך לייצר מודעות של שיח ושיתוף בנושא. חשוב שבנות ידעו להתמודד ולא ישתקו, לא יבליגו ולא יעברו ממקרה למקרה".
גל מסכמת ואומרת כי "השיתוף משחרר ומשנה גישה, שום דבר הוא לא באשמתך. מותר לך להיראות טוב, וזה לא אומר שאת רוצה. אשמח שעוד נשים יעקבו אחריי באינסטגרם galrubin_makeup_and_hair".
