זווית אישית / שלום חבר
רפאל אמסלם, מוותיקי העיר ומראשי הקהילה של בית הכנסת "אור התורה", הלך לעולמו • הוא התמודד בגבורה עם מחלת הסרטן הקשה, אך נכנע לנגיף הקורונה שלא השאיר לו סיכוי • הוא היה איש חסד, תמיד שמח בחלקו, הוא היה חברי הטוב אשר מעולם לא שמעתי ממנו מילה או חצי מילה של רכילות או לשון הרע" • יהי זכרו ברוך
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
רפי בן חור
מאות מתושבי העיר ליוו ביום ראשון האחרון את ארונו של רפאל (רפי) אמסלם, מוותיקי העיר, בדרכו האחרונה. אולם ההספדים בבית העלמין במישור אדומים צר היה מלהכיל את כל אלה אשר באו לחלוק לו את הכבוד האחרון.
לפני חמש שנים חלה רפי במחלת הסרטן, הוא טופל נמרצות תוך ליווי ועזרה הרואית של ילדיו ועבר את הטיפולים במחלה, אשר היו קשים ומלווים בסבל וכאב רב, אך הביאו להתאוששות מה בגופו. הייתה תקווה כי אכן הוא מתגבר על הנוראה במחלות, ואכן כך היה, אך הקורונה הארורה בה הוא נדבק לא השאירה לו כל סיכוי - והוא החזיר במוצאי השבת האחרונה את נשמתו לבורא.
רפי נולד במרוקו, למשפחה מאוד מיוחסת אשר עלתה ארצה בשנת 1956, עת רפי היה בן 15. אלו היו שנים קשות מאוד בארץ, שנות צנע ומחסור. קשיים כלכליים וביטחוניים ליוו את כל תושבי ישראל באותה תקופה, ובמיוחד את העולים החדשים אשר נאבקו בכל כוח לשרוד במדינתם החדשה.
רפי התייתם מאמו לאחר שלוש שנים בארץ, בהיותו בן 18 שנה בלבד. זה היה אירוע טראומטי שהקשה על חייו מאוד לאורך זמן. בשנת 1959 התגייס לצנחנים ושירת כחייל בפלוגת המפקדה. לאחר שחרורו התגייס לשירות בתי הסוהר, שם שירת בהצלחה ובהצטיינות יתרה במשך 27 שנים.
רפי היה איש משפחה למופת. בנו אבירם, שהוא בפני עצמו איש חסד גדול, ציין כי "למדתי מאבי את החשיבות הרבה בכיבוד האישה ואם ילדיי". רפי תמיד שם את רעייתו אסתר בעדיפות ראשונה, לפניו ולפני כולם, גם בעת מצוקה רבה וגם בתקופת חוליו.
בתו שושי ציינה כי "תמיד שמח בחלקו, הכל עשה תוך חיוך והפגנת אהבה, לא דרש לעצמו מאומה ולא שכח אף פעם לציין יום הולדת או ימי נישואים לילדיו, כלותיו, חתניו ונכדיו. לכל אחד היה מעניק תשורה בעין יפה".
בהיותו אחד מראשי הקהילה של בית הכנסת "אור התורה", עסק יחד עם בנו אבירם בטיפוח תינוקות בית רבן וצעירים בבית הכנסת. ילדים ובני נוער רבים היו באים בהתרגשות לתפילה בבית הכנסת בשבתות רק בגלל רצונם לקרוא תהילים יחד עם אבירם ואביו רפאל ז"ל, אשר בכל שבת נתנו לכל ילד תשורה נאה על השתתפותם בלימוד ובקריאת תהילים. אבירם מספר כי "עד כה הילדים התפללו בקול להחלמת אבא, אך מהשבת הם יתפללו לעילוי נשמתו".
היו לו לב רחב והמון אהבה לזולת, הוא היה חברי הטוב אשר מעולם לא שמעתי ממנו מילה או חצי מילה של רכילות או לשון הרע על אנשים בקהילה, הוא היה אהוד ואהוב על כולם, והיווה דוגמה לכל.
רב העיר, הרב מרדכי נגארי, ספד לו בדרך מאוד מיוחדת וייחודית. הוא שר לרפאל עמרם בן סעדה את הפיוט של האבן עזרא: "לך אלי תשוקתי", פיוט שאנו, בני עדות המזרח, אומרים לפני תפילת קול נדרי בכיפור.
יהא זכרו ברוך!
