שלא נאבד שליטה על ירושלים
ערביי ירושלים, מחזיקי תעודות הזהות הכחולות, עובדים איתנו וחיים בינינו ביום, אך משליכים אבנים ויורים זיקוקים על שוטרינו וחיילינו בלילה • הגיע הזמן להתנתק מהכפרים האלה, להעביר אותם לרשות הפלשתינית ולא להכיר בהם כאזרחי ישראל • אם לא נעשה זאת, נאבד שליטה על ירושלים
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
רפי בן חור
השבוע ראינו כולנו שוב בכאב גדול את ההתפרעות חסרת הרסן של תושבי ירושלים, מחזיקי תעודות זהות הכחולות, נגד שוטרי מדינת ישראל. הם זרקו עליהם אבנים וסלעים, ירו בהם זיקוקים וסיכנו את חיי השוטרים עם שנאה יוקדת, חסרת מעצורים ופשרות.
נכון, ללא פחד כלל, כשברור להם כי הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ולנצל את העובדה כי מדינת ישראל לא נותנת כל כבוד למדי חייליה ושוטריה, ולא מאפשרת לשוטריה לירות לעבר כל המשליך אבן המסכנת את חייו. זו השפה היחידה שהם מבינים, אם אנחנו חפצים ברגיעה עלינו לדבר בשפתם.
בעברי שימשתי במשך כשלוש שנים כשליח מדינת ישראל בארצות הברית, וכמו כל אחד הלכתי לראות את חגיגות ראש השנה האזרחי "בכיכר הטיים" שבניו יורק. שוטרים רבים אבטחו את האירוע, כאשר לפתע הגיח גבר כבן 40, שחום עור, מסומם ושיכור, מתהלך בחוסר יציבות וקורא לעבר אחד השוטרים את הקללה "פיג" (חזיר). לא עברה שנייה, וחמישה שוטרים התנפלו עליו, היכו בו באכזריות באלות בכל חלקי גופו, גררו אותו תוך הטחת ראשו במדרכה והטילו אותו בתוך ניידת משטרה ל"המשך טיפול" בתחנת המשטרה.
ארצות הברית אשר מנהיגיה אוהבים להטיף מוסר נגד חיילי ישראל, לא יאפשרו אף לא לרגע אחד השלכת אבנים על שוטריהם או ירי זיקוקים. השוטר האמריקאי הוא חמוש מכף רגל ועד ראש, וכל מי שיסכן את חייו דמו בראשו.
כפי שציינתי כבר בעבר, 40 אחוז מתושבי ירושלים בעלי תעודת זהות כחולה הינם ערבים בעלי זכות הצבעה לעירית ירושלים. הם מתגוררים בשועפט, עיסאוויה, אבו דיס, ראס אל עמוד, ג'אבל מוכבר, צור באחר, ועוד. לכולם כל התנאים הסוציאליים המתקדמים בעולם, אשר אין להם אח ורע במדינות רבות בעולם, ובוודאי לא בעולם הערבי. הם הציפו את כל מקומות העבודה, מביך ביותר לראות במקומות מסוימים אנשי ביטחון ערבים בכניסה לעסקים גדולים בירושלים. בבוקר הם עובדים בקרבנו ומטופלים על ידינו, אך בלילה משליכים אבנים על חיילנו ושוטרינו. אין להם כל הכרת הטוב, ואין בהם מינימום יושרה ונאמנות לתעודת הזהות אותה הם נושאים. כל יהודי שנכנס לכפריהם דמו בראשו סכנת חיים מידית, וכולם מחכים ליום בו תמעד ישראל והם יהיו בעלי הבית.
על מדינת ישראל ועם ישראל להתנתק מיד מכל הכפרים הללו, אין כל סיבה בעולם להמשיך ולראות בהם תושבי ירושלים. במידה וירצו לעבוד בישראל הם ייאלצו לעבור את כל ההליך הבטחוני אותו עוברים תושבי הרשות הפלשתינית המבקשים לעבוד בישראל. איך עושים זאת? לא בשיטות בן גביר. ללא רעש וללא בלגן, באופן דיפלומטי ישראל תעביר לרשות הפלשתינית כפרים אלה, תוך כדי קבלת הרבה קרדיט בכל העולם.
אם לא נעשה זאת מיד אנו עלולים לאבד שליטה על ירושלים ולקבל ראש עיר ערבי בירושלים. אנו עלולים להפקיר את ביטחוננו היום יומי בידי ערבי הנושא בחובו שנאה מולדת נגד היהודים, שנאה אשר מקבלת משנה כוח כאשר אנו מראים חולשה.
עובדת היותם בכל עמדה היום בירושלים אינה מביאה אותם לראות בנו כחזקים הבאים לעזור להם ולחיות עמם בשלום, הם רואים זאת כחולשה וכאילו שאין אנחנו יכולים בלעדיהם.
אני מקווה שמנהיגינו ימצאו עד מהרה הדרך ליישם האמור לעיל.
