זוית אישית / הוצאת דיבה/ לשון הרע לא מדבר אלי
בעידן הרשתות החברתיות יש עלייה גדולה של תביעות לשון הרע נגד בעלי פוסטים או משתפי פוסטים של השמצות, הכפשות ושקרים, כפי שמגיש לאחרונה ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט נגד אנשים שהעלו פוסטים שקריים
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
שלומי בן דור
בימים האחרונים קראנו כי ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, בא בחשבון עם אזרחים שונים, אשר במהלך כהונתו כראש הממשלה הפיצו נגדו לכאורה שקרים, הכפשות והשמצות ברשתות החברתיות ובמדיות השונות.
עידן הרשתות החברתיות : פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, וואטסאפ שינו את חיינו. בעיקר יפים הדברים לכתיבת מלל ו/ או תגובות לכתבות או פוסטים אותם מעלים אזרחים מן השורה או מפורסמים שונים בתפקידים כאלו ואחרים.
בשנים האחרונות, אנו עורכי הדין רואים עליה משמעותית במספר תביעות לשון הרע המוגשות לבתי המשפט בעקבות ההשתלחויות ברשתות החברתיות.
היום, כל אזרח אשר לו מקלדת ומסך חושב שהוא יכול לכתוב ולהשתלח בפוסט אותו הוא מפיץ לעשרות ולעיתים מאות אלפי אנשים. כפועל יוצא הפצת אותו תוכן עלולה לגרום לפגיעה קשה בשמו הטוב של אותו אדם, פגיעה בפרנסתו, במשפחתו, ולצערי, ראינו גם אנשים אשר שמו קץ לחייהם בשל דברים קשים אשר נאמרו או נכתבו עליהם. אותם כותבי תגובות ופוסטים צריכים לדעת כי הם חשופים לתביעת דיבה והוצאת לשון הרע על פי חוק" איסור לשון הרע".
בעקבות פנייה של לקוחות רבים אשר פונים אלי עם כתב תביעה ביד, וטוענים כי הם כלל לא רשמו או אמרו את אותו תוכן פוגעני, אציין, כי למנהלי קבוצות וואטסאפ בהן הופץ תוכן מכפיש, וגם לאותו בית עסק, אשר הדפיס את אותה כרזה עם תוכן פוגעני או אותם חברים משותפים בפייסבוק, אשר הגיבו לאותו תוכן ועשו "שיתוף" צפויים גם הם להיכלל באותה תביעת דיבה, ולא רק כותב אותן אמירות.
חוק אישור לשון הרע מציב שני תנאים אשר צריכים להתקיים לצורך הגשת תביעת דיבה:
- הפצת המידע על ידי אדם אחר בפומבי.
- התוכן- האם אותם דברים יחשבו כלשון הרע.
לגבי התנאי הראשון שהוא הפרסום - הכוונה כי הפצת התוכן לאנשים נוספים מעבר לאדם המושמץ. לדוגמא הפצת פוסט בפייסבוק או בקבוצת וואטסאפ בהם חברים רבים. מכאן אנו לומדים כי ככל ומדובר בשיחה בין אדם לחברו ואין נוכחות של אדם אחד נוסף לא ייחשב הדבר הוצאת לשון הרע.
לגבי התנאי השני שהוא התוכן - החוק מתייחס לדברים אשר יחשבו כלשון הרע. לשון הרע הוא כל תוכן אשר פרסום תוכנו עלול להשפיל אדם בעיני אחרים, לבזותו ברבים, לפגוע בפרנסתו, פגיעה בשל מוצאו, דתו או נטיותיו המיניות.
מי שיקבע האם מדובר בלשון הרע או לא הוא בית המשפט באופן אובייקטיבי. בבוא בית המשפט לקבל החלטה ישאל את עצמו : "האם 'האדם הסביר' אשר היה קורא או שומע את אותו תוכן אשר פורסם יחשוב כי אכן מדובר באמירות מבזות, משפילות וכיוצ"ב". כמובן, שלא כל קללה או אמירה תיחשב כלשון הרע ויש הבדלים בין מקרה ומקרה.
כל אדם אשר מרגיש שזכותו לשם הטוב נפגעה, זכאי לתבוע פיצוי על הוצאת דיבה, ואף רשאי לדרוש שהדבר ייפסק. כיום ניתן על פי החוק לקבל פיצוי בסכום של עד 50,000 ₪ בגין כל פרסום המהווה לשון הרע מבלי שצריך להוכיח נזק כלשהוא אשר נגרם כתוצאה מאותו פרסום. בית המשפט ראשי לקבוע סכום גבוה יותר של עד 100,000 ₪, אם סבר שהתובע הוכיח כי הפצת תוכן נעשתה בכוונה לפגוע.כפי שציינתי רשאי בימ"ש גם לקבוע בצו כי אותו תוכן יוסר או יוחרם, ובכך תיפסק הפצתו ברבים.
חשוב לציין כי תביעה בגין הוצאת דיבה ולשון הרע אשר תוגש לבית המשפט יכולה להידחות מסיבות שונות (וזה קורה לא מעט), ובית המשפט רשאי להטיל הוצאות משפט על התובע. ועל כן מומלץ לנהל הליך זה מתחילתו ועד סופו באמצעות עורך דין המתמחה בתביעות דיבה איסור לשון הרע.
