זווית אישית / אפליה עדתית?
השד העדתי עלה שוב לכותרות, עם החלטת בג"צ בעניין אריה דרעי • תומכיו טוענים כי העתירה ופסק הדין נגועים במניעים עדתיים • אני שולל טענות אלה, בעבר הייתה אפליה גלויה וחסרת רחמים, אך שר השיכון דאז, דוד לוי, הביא את המהפך בנושא • הוא לא בנה את הקריירה שלו על בכי ונהי ועל כך שמקפחים אותו, הוא עבד קשה, התייעץ וקיבל החלטות אמיצות
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
רפי בן חור
מדינת ישראל נמצאת בימים אלה בעיצומה של סערה רבתי. המחלוקת הקשה אודות הרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין הביאה את מדינת ישראל לאחת הרגעים הקשים ביותר, אשר היו לה מאז הקמתה. וכשמן על המדורה ניתנה באותה עת גם החלטת בית המשפט העליון בשיבתו כבג"ץ, ובה נקבע בי אריה דרעי אינו יכול לשמש שר. איני רוצה להיכנס כלל למחלוקת הגדולה אודות הרפורמה המשפטית למרות שיש לי דעות מוצקות.
ברשותכם אגע בסוגיה מאוד חשובה אשר התעוררה עם מתן פסק דין אריה דרעי. גורמים בקרב מפלגת ש"ס מעלים מחדש לסדר היום את האפליה העדתית, אם זה באופן ישיר או באופן נרמז. לטענתם קבלת העתירה נגדו נגועה במניעים עדתיים, ולחזק טענה זו השתמשו בעובדת מיעוט השופטים בני עדות המזרח בבית המשפט העליון. אני שולל טענות אלה מכל וכל, אל לנו כבני עדות המזרח להשתמש בקלף שחוק זה. במיוחד במקרה הזה, נוכח ההרשעות בהיסטוריה של אריה דרעי. אנחנו יכולים להצביע על שינוי מגמה מאוד חיובי, שהוא מאוד משמעותי בהוויית חיינו כאן בישראל.
אכן הייתה בעבר אפליה גלויה וחסרת רחמים. בצעירותי עבדתי בצוות הקרוב מאוד לשר השיכון דאז, דוד לוי, הוא האיש אשר ספג את הכל, לא התלונן אך הביא את המהפך בנושא. הוא עבר השפלות נוראיות, זלזול נורא במבטא המרוקאי שלו, בטון דיבורו, לא הכירו כלל בכישוריו, ההתייחסות אליו הייתה כאל אדם פרימיטיבי חסר הבנה וידע. הוא נחשב לאדם אשר לתחושת רבים נמצא בעמדת הנהגה רק בגלל מוצאו, על מנת לגרוף קולות של בני עדות המזרח. זו הייתה גזענות גלויה. ללא בושה הוצא ספר בשם בדיחות דוד לוי. הייתי באותה עת בסמיכות אליו כאחד מעוזריו, זה היה מביך וכואב, זו הייתה אפליה וגזענות אמיתית אשר אין לה ולמקרה דרעי כל דמיון. איש חם וחכם בצורה שלא ניתן לתארה במילים. שר שיכון הטוב בכל הזמנים, האיש אשר בנה את כל יהודה ושומרון. אני זוכר, הוצאתי יחד עמו ספר המראה את הפעילות והעשייה הענקית שלו בבניה ברחבי הארץ. הוא אכן הצליח להוכיח לכל כי פועל הבניין מבית שאן עשה מהפך אדיר במדינת ישראל, היה זהיר בקלה וחמורה, מעולם לא מצאו רבב במעשיו ותמיד הצטיין תמיד בשיקול דעת מזהיר.
חייב לשתף אתכם בסיפור אודות דוד לוי. הוא היה אמור להופיע בפני ועדת הקליטה בכנסת בדיון אודות דיור לעולים. הצוות הכין בהנחייתו תיק, ובו כל הפרטים כל הנתונים על מנת להציגם בפני הוועדה. המזכירות לא הספיקו לגמור להדפיס תיק זה בזמן, הוא עמד במסדרון כולו כעוס מהחשש לאחר לישיבת הוועדה. ניגשתי אליו ואמרתי לו: 'שמע דוד, סע לכנסת, אגיע אחריך עם החומר עם התיק'. הוא נסע לכנסת, ואחרי זמן קצר החומר הוכן ונסעתי אחריו. הישיבה החלה, נתתי לו את התיק עם המסמכים, הוא פתח התיק, דפדף לדקה מהירה וסגר את התיק והחל בנאומו. נדהמתי כאשר ראיתי איך הוא ידע לתת את כל הנתונים והמספרים במדויק, נתונים מדויקים ופרטי פרטים אשר הופיעו בחוברת. יש לו זיכרון צילומי מדהים. הוא פשוט צילם את התיק ושפך אותו בפני חברי הוועדה.
אכן איש מוכשר ביותר אשר קנה בכוחו ובזיעת אפו את הקרדיט. מנחם בגין אהב אותו אהבת נפש, כיבד אותו וסמך עליו לא רק בנושאי השיכון. הוא לא בנה את הקריירה שלו על בכי ונהי ועל כך שמקפחים אותו, הוא עבד קשה, התייעץ וקיבל החלטות.
הוא הוכיח לאחר שנים כי העוול הגדול שנעשה לו לא יקרה שוב לאף פוליטיקאי מזרחי אחר במדינה, אלא רק כאשר ירצו "להשתמש בו לגריפת אהדה וחמלה".
אריה דרעי פונק בפוליטיקה הישראלית, הגיע לעמדות מפתח למרות התנהלותו האישית. דוד לוי שכב בשבילו ובשביל כולנו על הגדר כדי שלא יישנו שוב מקרי גזענות כמו שהוא חווה. המסר שלו אלינו הוא לעבוד קשה יותר, להשקיע זיעה ומחשבה בריאה, והחשוב מכל ידיים נקיות. ללא נהי וללא בכי והאשמות שווא.
