בחייהם ובמותם לא נפרדו
שבת קשה עברה על מעלה אדומים, עם מותם הטראגי בתאונת קשה של עידן מזרחי ואריאל הראלי ז"ל • אביו של אריאל זיהה את הגופה וגילה שהביאו את גופתו של עידן להלוויה במקום את גופתו של אריאל • דנה, אמו של אריאל הלכה לחבק את רחלי אמו של עידן ואמרה: אני לא כועסת • החברים הקרובים מספרים על האובדן של השניים שאהבו את החיים • חייהן של שתי משפחות נהרסו ברגע
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
משה זיגדון
משה זיגדון עורך ובעלים
את השבת האחרונה והטראגית יזכרו זמן רב במעלה אדומים. כבר בשעות הבוקר המוקדמות ברשתות החברתיות דווחה הידיעה על מותם של שני צעירים בתאונת דרכים קטלנית בין מישור אדומים לכפר אדומים. אז עדיין לא ידעו רבים כי מדובר בשני צעירים תושבי העיר, צעירים משלנו. לקראת השעה עשר בבוקר כבר הותר לפרסם כי מדובר בשני צעירים, תושבי העיר, שנהרגו בתאונה מחרידה שבה נפצעו עוד חמישה ושוטר שנפצע באורח בינוני. לא חלפו שעתיים, והשמות כבר פורסמו.
ההורים של עידן מזרחי שהו בחופשה בתאילנד וקיבלו את הבשורה המרה על מותו של בנם עידן כשהם בחופשה.
הבית של אסף ודנה הראלי התמלא כבר משעות הבוקר בחברים ובני משפחה שהגיעו לתמוך ולחבק את המשפחה עם הידיעה על מותו של אריאל, חייל בגולני.
התנגשו בג'יפ וניידת
על פי הודעת המשטרה: "רכב ובו שני צעירים איבד שליטה והתנגש בג'יפ של מג"ב וברכב משטרתי שעמדו בצד הכביש וביצעו בדיקה של רכב נוסף. צוות של מד"א פינה את ההרוגים".
ההתנגשות החזיתית הביאה למותם של שני הצעירים - עידן מזרחי, שנהג ברכב, ואריאל הראלי, שישב לידו. בשיחה עם המשטרה ביום שלישי עדין לא נקבעה הסיבה לתאונה ולא נמסרו פרטים, "מדובר בתאונה עם שני הרוגים והחקירה לוקחת הרבה זמן".
שתי הלוויות
עידן ואריאל היו חברים עוד מחטיבת הביניים "אורט תעופה וחלל", ונפגשו שוב כשלמדו בבית הספר "אופק ברנקו וייס". ההלוויה של אריאל התקיימה כבר במוצאי השבת בהר הרצל, ואילו הלווייתו של עידן מזרחי התקיימה ביום ראשון, לאחר שההורים נחתו מחו"ל, בבית העלמין במישור אדומים.
מוות מיותר
זהו מוות מיותר שיכול היה להימנע. יום לאחר האסון, השיח הכואב על האובדן הנורא התגבר. קשה היה להתעלם מתרבות הנהיגה בקרב הצעירים. כבר מספר שנים תושבי העיר זועקים שמדי ליל שישי הם עדים לצעירים המנצלים את הכבישים הריקים על מנת לנהוג במהירות מופרזת ומסוכנת, והופכים את הכבישים למסלול מרוץ. זה היה רק שאלה של זמן עד שיתרחש אסון.
התכתב עם אביו
מיד לאחר התאונה הקטלנית החלו ברשתות החברתיות להעלות צילומי התכתבויות של עידן מזרחי עם אביו. מדובר בצילומים מלפני שנתיים ויותר, בהם האב מבקש מבנו לנסוע יותר לאט. מפאת צנעת הפרט לא ניכנס לאופי ההתכתבויות, שכבר פורסמו ברשתות.
הביאו את הגופה של עידן במקום של אריאל
הלווייתו של אריאל, חייל בגולני, נקבעה למוצאי שבת בשעה 23:30 בהר הרצל. ההתמודדות הקשה עלתה מדרגה כשהוריו הגיעו לזהות את הגופה. אביו אסי ראה את גופתו של עידן שוכב שם במקום את גופת בנו, והוא מספר כי "מרוב בלבול בהתחלה לא זיהיתי שזה עידן, רק אמרתי שזה לא אריאל. הם לא הבינו, אמרו שזה לא יכול להיות, ואפילו הראו לי שהשם של אריאל מופיע בצמיד של היד. הם חשבו שאולי אני מבולבל מדי, ואני אמרתי להם: 'אני זה שאמור לזהות, וזה לא הילד שלי'. כנראה בגלל שעידן נהג ברכב שלי, סברו שהנהג הוא הבן שלי אריאל. זה גרם לעיכוב של שלוש שעות בהלוויה. האדם שעובד שם אמר לי ש-30 שנה הוא עובד שם ומעולם לא קרה לו כזה מקרה".
לא כועסת על ההורים של עידן
ביום הראשון של השבעה של עידן מזרחי ביקשה דנה, אמו של אריאל, להגיע לבית הוריו של עידן. היא יצאה במיוחד מהשבעה של בנה כדי להגיע לשבעה של חברו הקרוב עידן ולחבק את רחלי, אמו של עידן. באצילות נפש היא אמרה לה שהיא לא כועסת, ומבקשת שגם היא לא תכעס על עידן ואריאל. היא ביקשה שהן יישארו קרובות ובקשר טוב, כמו שהילדים היו. כשיצאה מהבית היא הביטה לשמים ואמרה לאריאל שהיא עשתה את זה בשבילו. "הם היו חברים כל כך טובים שמתו יחד, ואני יודעת שאריאל גאה בי".
אולי הוא ייכנס ויאמר שהוא 'עבד' עלינו
דנה, אמו של אריאל, סיפרה השבוע בדמעות כי "ביום שישי הוא רצה לצאת, ואני הצעתי לו להישאר כי כל השבוע הוא לא הרגיש טוב. בשעה תשע בערב הוא חזר כדי לקחת את המטען ויצא שוב. הייתי בטוחה שהוא מבלה בבית של עידן, לא תיארתי לעצמי שהם יוצאים לסיבוב כזה עם הרכב. אריאל היה צנוע, מכבד את הסביבה, ילד מקסים, אהוב על כולם. אני כל הזמן חושבת שאולי הוא ייכנס עכשיו ויאמר שהוא סתם 'עבד' על כולנו, שכל הסיוט הזה באמת לא קורה לנו".
הם היו ילדים מקסימים
מנהלת בית הספר "אופק ברנקו וייס", אפרת ביטון, סיפרה בדמעות כי "הייתי איתם עוד מכיתה ז' כרכזת שכבה ומחנכת של עידן במשך שנתיים. ליוויתי אותם מספר שנים. הייתה להם שכבה מאוד מגובשת. במוצאי שבת התכנסנו כל השכבה כדי לחזק את שני הכיוונים, זה היה מפגש מעצים, מכיל וקשה מאוד. הם היו ילדים מקסימים, ילדים שנותנים מעצמם ומכבדים את הסביבה. הם הגיעו ממשפחות למופת, משפחות בריאות וטובות. הם עברו אצלנו תהליך מדהים, עברו את הבגרויות והיינו גאים בהם מאוד. עכשיו מה כבר הטעם לכל זה".
תמיד אמרנו שהוא יטרוף את העולם
איתי לוי, חברו של עידן, מספר בכאב על חברו הקרוב. "את עידן הכרתי לפני בערך שמונה שנים בסוני, ומאז אין יום שלא דיברנו, אם זה בטלפון במשך שעות ואם זה להיפגש, לשבת וללכת למלא מקומות. היינו מספרים אחד לשני על הכל, אני רק מחכה לראות שיחה ממנו, כי אין יום שהוא לא מתקשר. עידן היה ילד שאוהב את החיים, הוא היה נהנה ועושה צחוק מהכל. לא משנה מה, אי אפשר היה לכעוס עליו כי היה לו חיוך כזה שאי אפשר להסביר, אבל כל אחד היה נופל בו. הוא היה ילד עם ערכים ונתן כבוד לכולם בלי יוצא מן הכלל. הוא באמת היה ילד שכולו טוב ושיוצא ממנו רק טוב, אין אחד שלא אהב אותו. הוא היה הילד הכי מצחיק שהכרתי, אין אחד שלא צחק ממנו כי איך אפשר שלא. היה עוזר לכל מי שביקש עזרה בלי להסס. היה נותן הכל מהלב. הוא היה ילד שאפתן שחלם להגיע הכי גבוה שאפשר, הוא היה חכם בקטע הזוי, ותמיד אמרנו בחבר'ה שהוא יגיע רחוק ויטרוף את העולם".
לא מעכל איך שני חברים הלכו לי
שליו מזרחי, חברם הקרוב של אריאל ועידן, התקשה למצוא את המילים. "וואו, פשוט וואו, מאיפה מתחילים? אני ואריאל משפחה, גדלנו ביחד והיינו בבתי ספר ביחד, ובכלל בשלוש השנים האחרונות בבית הספר היינו באותה הכיתה, אני ואריאל (עידן היה בכיתה אחרת איתנו באופק). אריאל היה ילד מיוחד, שונה, לא כמו כולם, טיפה יותר מופנם, טיפה יותר שקט. אבא שלו אמר שהוא היה 'נחבא אל הכלים'. הוא ילד צנוע ועניו, טיפה ביישן, אבל ברגע שהיית מתחבר לבן אדם הוא היה נפתח אליך, ואז היית מרגיש מה זה אהבה. הוא לא היה חוסך בכלום ונותן מעצמו בשבילך כמו שחבר צריך להתנהג. אני מחפש את המילים, אני לא מצליח לעכל ולהבין איך בכלל איך שני חברים הלכו לי??!!
הם היו שני אנשים כאלה מיוחדים, עם לבבות כאלה גדולים. כל אחד עולם בפני עצמו. את אריאל הכרתי טיפה יותר טוב בגלל הקשר המשפחתי, אבל עידן זה סיפור אחר כבר. עידן למד איתי ביסודי, המשיך איתנו לחטיבה וסיימנו יחד בתיכון. במשך כל הזמן הזה גדלנו יחד, הכרנו אנשים חדשים ולמדנו איך גדולים מתנהגים.
היינו יחד עד שהגענו להיות הגדולים ועשינו דברים של גדולי. נהגנו במכוניות יחד, עברנו בגרויות יחד. עידן היה ילד שאוהב סתלבט, מכל דבר הוא היה מוצא את המצחיק, מנסה להיות ההוא שאומר את המילה אחרונה, ותמיד זה עבד לו.
אריאל ועידן, שמחתי להיות חלק מכם, שמחתי להיות חלק מהסיפור הזה שנקרא עידן ואריאל, שמחתי להיות שם בשבילכם בהצלחות, בכאבים, ברגעים הקשים וברגעים הטובים. עכשיו אתם כבר לא פה ואני אהיה פה בשבילכם ובשביל המשפחות שלכם. הזוי איך שני חברים הכי טובים עשו את הדבר שהם הכי אוהבים לעשות ומתו ביחד. שלכם תמיד, שליו".
ללמד בבית הספר את הטרגדיה
אחרי הטרגדיה המיותרת מספרים תושבים רבים כי בימי שישי בערב נערכים מרוצי מכוניות של צעירים באזור מישור אדומים ובכבישים נוספים הקרובים לעיר. אולי זה הזמן לדרוש יותר נוכחות משטרתית בכבישים. חיי שתי משפחות התהפכו, ושני צעירים שעתידם עוד היה לפניהם מצאו את מותם מוקדם מדי. אולי עכשיו יתחילו לאכוף, לחשב מסלול מחדש ולנסות להבין כיצד מערכת החינוך והמשטרה יעבירו את המסר באופן שאינו משתמע לשתי פנים לצעירים שאוחזים בהגה המסכן את עצמם והאחרים. כבר לא פעם עלתה הצעה שתלמידי כיתות יא' שלומדים נהיגה ייצאו לסיור בבית לווינשטיין, אולי הזעזוע יגרום להם לשינוי בגישה ולנהיגה זהירה ומחושבת יותר.
נויה92 | 10:44 17.02.23