הנס של מוטי
את התאונה הקשה שעבר מוטי פרץ, הבעלים של הדפוס "מוטי תדפיס לי", הוא לא ישכח זמן רב • בלילה שבין רביעי לחמישי בשבוע שעבר, כשסיים עבודה בצפון ועשה דרכו לביתו, שלושה סוסים דהרו לעבר רכבו והתנגשו בו • על הרכב ועל גופו של פרץ התפזרו שברי גולגולת, שיניים פזורות וחלקי פרווה ועצמות • לבית החולים הוא פונה כאילו יצא מבית מטבחיים, ורק בנס נשאר בחיים • בריאיון ראשון, מספר ימים לאחר התאונה, הוא מספר על רגעי האימה, החוויה המטלטלת, האמונה שניצל בזכות המצוות והאינטואיציה של אמא שלו, שהרגישה שמשהו קורה והעבירה את הלילה בתפילות • לא לבעלי לב חלש
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
מספר ימים אחרי התאונה הקשה והמאוד לא שגרתית שעבר מוטי פרץ בלילה שבין רביעי לחמישי שעבר, הוא עומד ליד רכבו המרוסק ומתקשה להאמין שהוא נשאר בחיים ועומד על שתי רגליו לאחר ששלושה סוסים דהרו היישר לתוך רכבו, מבלי שיוכל להבחין בהם בגלל תנאי הדרך והכביש החשוך. הוא עדיין נסער, מנסה לעכל את החוויה המטלטלת. ברכבו עדיין שברי גולגולת של הסוסים, שיניים פזורות, ועל הזכוכית הקדמית המנופצת יש חלקי פרווה. הסיפור הזה נשמע כאילו לקוח מסרט, ואת הסוף שלו רק תסריטאי שכותב סרטי קיטצ' אמריקאים יכול היה לכתוב.
שניות של אימה
הפגישה שלנו התקיימה בחנייה של "מוטי תדפיס לי", לשם לבסוף הגיע הרכב אחרי מסע ארוך של מספר חברות גרר. אנחנו עומדים ליד המראות הקשים שמחוץ לרכב ובתוכו, המומים. מוטי, שעדיין מתקשה לעמוד זמן רב וחש סחרחורות, אינו מספיק יציב, ובעיקר עם פוסט טראומה ממה שקרה. "אני סוגר את העיניים, והמראה של הרגעים האחרונים של סוסים שדוהרים לכיווני, לא יוצא לי מהראש. אלו היו שניות של אימה. כשקלטתי אותם הספקתי רק לצעוק, ואז נשמע בום", הוא משחזר ומספר.
ואז הגיעה ההתנגשות
"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, יש לי תאריך יום הולדת נוסף, 23.2.23", פותח מוטי את השיחה בינינו ומתאר את השתלשלות הסיפור. "נסענו, העובד שלי ואני, בשלוש לפנות בבוקר, לאחר שסיימנו עבודה בצפון. מולי חלף נהג משאית מהבהב עם האורות, ואני חשבתי שאני מסנוור אותו אז הורדתי את האורות הגבוהים, אבל הוא המשיך להבהב. חמש שניות אחר כך אני רואה שלושה סוסים במרחק של מטרים בודדים שניות לפני התנגשות. אין דרך אפילו לעצור או לסטות. הסוסים ראו את שני הפנסים של הרכב שלי ורצו לעבור באמצע, כלומר בתוך הרכב. בגלל החושך המוחלט הם לא יכלו לראות או להבין שיש מולם רכב. לא הספקתי ללחוץ על הברקס, ומהצעקה שלי הפועל הוריד את הראש למטה. וזה היה מזל גדול כי בדיוק במקום שהוא ישב אחד הסוסים נכנס, ממש מעליו, בגלל שהוא היה מכופף הוא ניצל. ואז הגיעה ההתנגשות, שני סוסים מתו, חלקים מהראש שלהם התפזרו בתוך הרכב ועליי, והסוס השלישי היה מוטל על הכביש בשלבי גסיסה. ראיתי שהוא מרים את הראש כדי לחפש את החברים שלו. אני מנסה לצאת מהרכב, נוגע בגוף שלי וכולי מכוסה בדם. התקשרתי מהר למשטרה ואמרתי להם שחובה להגיע מהר כי אם יעבור רכב הוא לא יבחין בסוס שעל הכביש ובי ואז תהיה כאן עוד תאונה עם הרוגים. חושך מוחלט, עשן עולה מהרכב, הם שואלים אותי בטלפון איפה אני, ולא ידעתי לענות".
חשבתי שהעצמות של הראש שלי על הרצפה
מוטי ידוע כאוהב בעלי חיים. כשהיה חבר מועצה פעל להקים בעיר פארקים לכלבים, בביתו הוא מחזיק "גן חיות קטן", ובאופן אבסורדי הוא מצא את עצמו בתאונה עם בעלי חיים. "הכל עניין של שניות, אני בטלפון עם המשטרה ועם מד"א, אני שומע את הסוסים בוכים וזה מפרק אותי. הם שואלים אותי בטלפון איפה נפגעתי, ולא ידעתי להגיד כי אני מדמם בחלקים שונים בגוף, עדיין רועד מפחד ומהשוק. פתאום אני קולט את העצמות של הסוסים על הרצפה, הייתי בטוח שזה חלק מהראש שלי. היא שאלה בטלפון אם יורד לי דם מהראש, ואני מרים את היד לבדוק את הראש שלי במקביל לזה שקלטתי את העצמות והמוח של הסוס והייתי בטוח שכל זה שלי. באותן שניות חולפת בי מחשבה, אם חלק מהמוח והראש שלי על הרצפה, איך אני מדבר איתה? בדיעבד זה אולי מצחיק, אבל באותם רגעים של שוק ופחד זה מבעית".
הגעתי לבית חולים כאילו יצאתי מבית מטבחיים
"מגיע במהירות טיפול נמרץ, וכשהם מבחינים בכל זירת האירוע הם מתחילים לצעוק להזמין מהר מסוק למקום. אני צועק לה: 'אני לא צריך מסוק, אני רוצה שתטפלי בסוס הפצוע'. היא צעקה עליי שאכנס מהר לאמבולנס טיפול נמרץ, ואני מסרב עד שלא יבטיחו שמטפלים בסוס. הגעתי לבית חולים זיו כאילו יצאתי מבית מטבחיים, על כל הגוף שלי חתיכות של סוסים, בראש שלי ובכיס תקועות שיניים ועצמות, שיער של סוס על החולצה והמון שברי זכוכית".
בזכות המצוות
רק בנס מוטי יצא בחיים והיום הוא עומד על שתי הרגליים. מוטי, איש מאמין, זוקף את זה לבורא עולם, הוא פותח את דלת הרכב, מוציא משם את תפילת הדרך ומראה לי: "תראי, זה נשאר שלם ונקי, בלי טיפת דם. אומרים שכשאדם עושה מצווה הוא לא יודע מה עומד לזכותו. צריך לאסוף מצוות, ואז כשאתה נקלע לצרה יש לך בנק, ואי אפשר לדעת איזה מצווה עשיתי ומה עמד לזכותי".
אינטואיציה של אמא
הוא מבקש לספר בהתרגשות על אמא שלו ועל האינטואיציה האימהית שנמצאת בה, "אמא שלי התקשרה אליי בשעה שתיים וחצי בלילה, שאלה אם סיימתי ואמרה לי שהיא לא הולכת לישון ומחכה שאגיד לה כשאני מגיע למעלה אדומים. אני מנסה לשכנע אותה שתלך לישון, אומר לה שהנסיעה נמשכת שלוש שעות ואני לא מתכנן להתקשר אליה. חצי שעה אחרי השיחה הייתה תאונה. בבוקר היא התקשרה לנתי אחי ושאלה אם קרה לי משהו, נתי אמר לה שאני בטח כבר ישן אחרי שכל הלילה עבדתי. היא סיפרה לו שכל הלילה היא לא ישנה והדליקה נרות לרבי מאיר בעל הנס ולרבי שמעון בר יוחאי, כל הלילה התפללה בשבילי".
. | 16:33 25.12.23