שבוע של דרמות בכיבוי
אחרי יותר משבוע של שריפות גדולות שגרמו לנזקים כבדים, מפקד מרחב בנימין, טפסר משנה עידו פרץ, מסכם את האירועים ואת המסקנות; מזהיר בסכנה הטמונה בבסיס מחנה ישי הסמוך למעלה אדומים אשר לדבריו מסכן את התושבים; ומשבח את לוחמי האש: "לוחמי האש השבוע לא עצרו לרגע, חלקם נשארו מספר ימים בשטח"
פורסם בתאריך:
מרתון כיבוי השריפות שהשתוללו בימים האחרונים החל בשריפה שהתרחשה במפעל מזון לבעלי חיים באזור התעשייה במישור אדומים, באירוע שהוגדר כאירוע מאוד מורכב בגלל מטען האש שהיה שם, שכלל שמנים רבים במפעל. "התגובה שלנו לשריפה הייתה בעוצמה גדולה ובמהירות", מספר טפסר משנה עידו פרץ, "הפעלנו מכת אש של כבאים מגזרת בנימין, והשתלטנו עליה. החקירה תסתיים בימים הקרובים, דרשנו את מצלמות אבטחה, ורק אז נוכל לסגור את החקירה. יש לנו כיוון די ברור, ועד סוף השבוע נסיים את החקירה".
האירוע השני והעצום היה במטעי התמרים של קיבוץ קליה ואלמוג. האירוע החל ביום ראשון 23:30 והסתיים רק בתחילת השבוע, כאשר השריפה במקום השתלטה על כ-500 דונם של מטעים. טפסר משנה פרץ מתאר את תחילת האירוע הזה, שנמשך כאמור, מספר ימים. "הפעלנו את כל סדר הכוחות שלנו במחוז, וקיבלנו סיוע חוצה מחוזות. הגיעו כבאים מכל הארץ, כשבמצטבר עבדו שם מעל 60 צוותים. השריפה עשתה נזק משמעותי לקיבוצים קליה ואלמוג. נלחמנו שם על כל עץ, הכבאים ממש נכנסו ללב השריפה וניסו לטפל בכל עץ תוך לקיחת סיכון אישי. הכבאים עמדו בתוך התופת עם רכבי הכיבוי, כשכל הזמן מטפטף עליהם גשם של להבות שנפלו מהעצים. זה היה מטורף".
פרץ מתאר את החוויה ממבטו של לוחם האש שנמצא בלב האירוע המסוכן כל כך, "עבדנו על שטח של מאות דונמים, שכל עץ בגובה של כ-25 מטר בוערים, וכשאש מדלגת מצמרת לצמרת, ובנוסף יש רוח מטורפת. אי אפשר היה לעצור את זה. להבות וחתיכות אש נופלות ממש לידינו מגובה 25 מטר. הכבאים נלחמו על כל עץ, ובזכות זה חלק גדול ניצל. למרות הנזק הגדול שכן היה ובו נשרפו כ-500 דונם. מנענו מהאש להתפשט גם לקיבוצים אחרים, מנענו נזק גדול יותר כי לא כל העצים נשרפו כליל ולעומק, וחלקם ישתקמו תוך שנה וחצי. היה זיהום אוויר גדול שנמשך שבוע, סגרנו את ציר 90 להמון שעות כי הציר כוסה בעשן. זאת הייתה 'חסימה נושמת', כלומר מדי פעם פתחנו את הכביש בכדי לשחרר את התנועה. במקביל התפתחה האש גם לכיוון החופים, אש דילגה ושרפה צמחייה של נווה מדבר, והמשטרה פינתה את נווה מדבר וביאנקיני. ישנו במשך שבוע בשטח כי היו דליקות משנה, הייתי שם שלושה לילות ברצף".
פרץ מסכם שהאירוע יכול היה להסתיים בנזק משמעותי אפילו יותר אילו היה פוגע במבנים, מרכז לוגיסטיקה, בתי אריזה או ביישובים עצמם. על נסיבות פריצת השריפה הוא אומר כי "הסימנים מעידים ככל הנראה על הצתה במטעים, הקמנו צוות חקירה, וזה כיוון החקירה. יש לנו מספר סימנים המעידים על כך".
בזמן שצוותים עדיין ממוקמים במטעי הקיבוצים של קליה ואלמוג, במוצאי שבת, החלה שריפה במחנה ישי, "זה היה ערב ולילה עם רוחות מטורפות, והשריפה התפשטה כמעט על כל הבסיס. בבסיס יש כלי תחמושת, טנקים ונגמשים, רכבים ואספקת דלק. זה בסיס עם המון ציוד. למזלנו לא היו שם כמעט חיילים, כי הבסיס חצי נטוש ונשארה שם רק המפקדה של חטיבה 401, ועדיין הסתובבתי שם גם יום אחרי וראיתי כ-200 רכבים הכוללים טנקים, משאיות ואספקות דלק, ובנס עצרנו בזמן. הפעלנו עוצמה חזקה של כיבוי. הגיעו לסייע לנו מכל המחוז, קיבלנו סיוע מירושלים וממחוז מרכז. ריכזנו בשעה הראשונה כוח מאוד גדול, והצלחנו להשתלט על האש לפני שתפסה את הכלים", אומר פרץ ומבהיר כי מדובר במקום מסוכן במיוחד.
"חשוב לציין כי מדובר בבסיס שלא מתוחזק בכלל, וחשוב שהעירייה תכיר בזה שהוא ברובו נטוש ואין ממש עם מי לדבר שם. הכנו דו"ח ליקויים למקום, כדי לוודא שמישהו יגלה אכפתיות ואחריות על המקום. החשמל גרם לקצר ולשריפה, וכפי שנראה היום זה יקרה שוב. הכי חמור זה שאם זה יקרה שוב, מדובר בסכנה ממשית לתושבי מעלה אדומים. כל הבסיס הוא אסבסט, ואם הגגות היו נתפסים באש היינו עוברים לאירוע אחר בקנה מידה ארצי עם נזקים קשים במיוחד. חד משמעי, מי שנחשף לאסבסט, נחשף לסכנה בריאותית גדולה. אזרח שיחטוף ענן כזה הוא לא חסין והוא לא ידע אפילו שנחשף. הבסיס חייב טיפול וצריך לתת לזה דגש, כי זאת לא תהיה השריפה האחרונה. זה מפחיד. הכל קוצים בגובה 2 מטר, עצים על המבנים, חשמל פרוביזורי, אין תחזוקה, אין חיילים שיזהירו בזמן אמת ויש שם מאות סככות מאסבסט. חס וחלילה הסככה נתפסת באש, וזה אירוע עם נזק משמעותי לתושבים", חוזר ואומר פרץ באופן נחרץ שאינו משתמע לשני כיוונים. "הלוחמים והמפקדים עמדו בכל האתגרים והאירועים בעבודה קשה ונחישות. ניצחנו את האירועים, לשמחתנו ללא פגיעה בנפש".
חשוב לציין את השת"פ המצויין עם משטרת מעלה אדומים, עם מפקד המרחב ומפקד התחנה
