זווית אישית / הפשע שולט במדינה
מערכת הבחירות עדין רק בתחילתה, אבל מחזיק תיק הביטחון בעירייה יפתח רשמית את מערכת הבחירות בכנס שיערוך בהיכל התרבות העירוני בעיר. יום שלישי הבא 13.6 בשעה 19:00
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
רפי בן חור
לצערי, מדינתנו לא מצליחה להירגע. הוויכוח הפנימי גלש כבר מעבר לים, ובמצעד התמיכה בישראל בשדרה החמישית בניו יורק, במקום לשדר אחדות אנו נחשפים למחלוקת קשה והתבטאויות והתנהגויות חריגות. חבל, מצער ומזיק.
ביבי מנהיג גדול לכל הדעות לא חזק ונמרץ כבעבר אך בכל זאת, הוא מנסה לכבות את האש ולא בהצלחה יתרה.
השבוע הוא קבע את סדר העדיפויות שלו, ובמקום הרפורמה המשפטית הוא שם בצדק את יוקר המחיה, ישר כוחו. טוב עשה אבל אין זה מספיק מכיוון שיש נושא גדול בחשיבותו אשר שוב נדחק לקרן זווית ויש לטפל בו בעדיפות עליונה. אני מדבר על אובדן המשילות !
היום נקבע מקרה הרצח מספר 88 השנה במגזר הערבי . זה מטורף זה בלתי אפשרי זה בא יחד עם אובדן השליטה בנגב. מקבלי ההחלטות בירושלים ותל אביב לא חשים את הבעיה הלאומית הגדולה, הם משלים עצמם שזה רחוק מהם, אלינו זה לא יגיע,
הפשע זו מחלה ממארת, והיא מתפשטת במהירות ומחסלת כל חלקה טובה, וכל יכולת לחיות בשלווה במדינה מתוקנת.
החקלאים בדרום נגנבים ונשדדים מדי יום. באזורים אחרים אם לא משלמים דמי חסות רכושם ונפשם בסכנת קיום!
חייבים מיד להפסיק את מסע ההרג הזה, חייבים מיד להחזיר את המשילות, ובמקום לעלות להר הבית ולהצהיר הצהרות מזיקות, רד אדוני, השר לביטחון פנים, לנגב וטפל בבעיה מיד!
אני נמצא בימים האחרונים בדרום אפריקה ובארצות הברית במסגרת עסקי תיירות בם הנני עוסק, ביוהנסבורג שבדרום אפריקה לוקחים כבר את הפשע כנתון קיים וכמובן מאליו, והם העדיפו להסתתר מהפשע במקום להיאבק בו. עיר בה לא כל אחד מעז להסתובב חופשי ברחובות לא ביום ובוודאי לא בלילה.
רב חב"ד המקומי חווה את החוויה הנוראה, פרצו לביתו, כאשר הפורצים לא חשו כלל מאוימים. הרב וילדיו סגרו עצמם באחד החדרים עד אשר הפורצים סיימו לבזוז ויצאו מהבית.
לצערי, הפשע כאן הפך לעסק שבשגרה, והשלטונות איבדו שליטה. במקום לטפל במיגורו הם עברו לחיות באזורים סגורים מתחת לאדמה. רוב עסקי המסחר והמולים הגדולים נמצאים בקומות מתחת לפני האדמה. הכל סגור ומסוגר, וכך אתה חש בטוח ממקרי פשע.
בורחים לכאורה מהפשע אל מתחת לפני האדמה, כאשר הם חיים באשליה כי לשם זה לא יגיע. אנחנו לא רוצים ויכולים להגיע חלילה למצב כזה בארץ.
קרוב משפחתי יצא עם אשתו וילדיו מבית הכנסת בניו יורק. תוך דקה נצמדו אליו ואל משפחתו 2 רעולי פנים עם אקדח שלוף המכוון לרקתו. הם שדדו אותו ללא רחם, כאשר אישתו והוא בוכים ומתחננים לא לפגוע בילדים.
התחושה הזו קיימת היום בנגב אצל החקלאים. התחושה הזו קיימת בקרב המגזר הערבי. התחושה הזו היא פתח לכל רע למדינה .
היום הפשע שולט בהרבה מגזרים, הן באופן ממוסד והן באופן אישי. כמויות נשק אדירות נמצאות בידי אנשים רבים, וברגע של כעס, ומחלוקת נשלף האקדח.
חייבים לטפל בבעיה. לעשות במקום לדבר. לטפל ללא רחם, ואם יש צורך בחקיקה מיוחדת יש לאפשר את החקיקה, גם אם היא לצורך מיגור התופעה, פגיעה סבירה בחופש הפרט.
החוק קיים במדינה על מנת לעשות בה סדר, ולא על מנת לשמור על מפירי הסדר, אשר באים למגר את החברה והמדינה.
אני הייתי שם את הנושא הזה בראש סולם העדיפויות, וממנה שר אשר מקובל על רוב הציבור, כי כאן יש לנהוג באומץ וללא יראה, בנחישות ללא וויתור, כי אין לנו את היכולת לתת לפשע להשתלט ולחסל את החברה הישראלית.
