הרכזת החדשה של הסיירת
סיירת ההורים מונה כעת 30 מתנדבים והיא עושה פעילות מבורכת למען בני הנוער בפארקים; בכל סוף שבוע הסיירת יוצאת לפגוש את בני הנוער בשעות הקטנות של הלילה; לפני חצי שנה התמנתה רכזת חדשה לסיירת; זמן מעלה עורך לכם היכרות עם דיה גלילי בריאיון ראשון
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
רכזת סיירת ההורים החדשה, דיה גלילי, מספרת ל"זמן מעלה" למה החליטה לפרוש מעבודתה כסוכנת נסיעות לטובת עבודה קהילתית, על הממשקים המרגשים והחשובים עם בני הנוער בעיר ומזמינה את התושבים להצטרף לסיירת ולקחת חלק בתהליך שבו הם נפגשים עם בני הנוער. גלילי נשואה, תושבת מעלה אדומים ואמא לשלושה ילדים.
גלילי מספרת שכבר מזמן סימנה לעצמה מטרה להצטרף לסיירת ההורים בעיר. "ברגע שנחשפתי לפעילות של סיירת ההורים על ידי מתנדבים שהכרתי מהסיירת, ידעתי שיום אחד גם אני אהיה בסיירת".
היא עבדה בענף התיירות עד שהקורונה הגיעה וטרפה את הקלפים. "הבנתי שהענף הולך ומתערער, הייתי סגנית מנהל, עמדנו לפתוח עוד סניף ופתאום הכל נדם. זאת תחושה קשה שכבר לא צריך אותי יותר. מהר מאוד התרוממתי בידיעה שאין מצב שאני יותר לא חיונית והלכתי ללמוד ב'דוד ילין' תואר ראשון בחינוך ומאז החיים השתנו. בהתחלה היה לא פשוט, כבר 25 שנים שלא למדתי, הלימודים היו בהתחלה בזום, אבל נהנתי מכל רגע וכל התפיסה בעולם השתנתה, חינוך כמובן שונה מאוד מתיירות, זה להבין אנושות. בשנה ב' יש קורס חובה שהוא סדנה מעורבות חברתית, וכך הגיעה ההזדמנות והצטרפתי להתנדב בסיירת הורים. כשהתיירות חזרה החלטתי שאני כבר לא חוזרת לעבוד בה".
ממתנדבת לרכזת
"במשך שנתיים התנדבתי בסיירת ההורים ויום אחד שרית אקסלרוד כהן, שריכזה את הסיירת לפני, אמרה למתנדבים שהמשרה לריכוז הסיירת מתפנה ועומד להיות מכרז, מאוד רציתי ומיד פניתי ואמרתי לשרית שאני רוצה להגיש מועמדות. זה היה ספונטני מבלי לחשוב יותר מידי, זה הגיע מבפנים. עברתי שלושה חודשי מבחני קבלה, מבחנים וראיונות. שרית ראתה את התנהלות שלי בשטח מול הנוער וחשבה שאני מתאימה".
מה משך אותך בתפקיד?
"החיבור שלי לנוער הוא מאוד חזק ומשמעותי, אני מרגישה ורואה בשטח שהם מקשיבים לי ומרגישה גם שינויים, אני מאוד אוהבת אותם ויודעת לזהות מתי פחות טוב להם. זאת עשייה מאוד משמעותית וחשובה".
איך את מתרשמת מהנוער היום?
"בהתחלה נתקלנו גם במכות ובאלימות, זה יחסית נרגע והיום הם יותר נוהגים לשבת בבית. לצערנו יש תופעה ארצית של נוער ששותים בבית ויוצאים החוצה 'מתודלקים', לשמחתנו עם שליטה ברובם. אנחנו יכולים לראות מספר ילדים עם בקבוק אחד, והם לא מגיעים למצבים מסכנים. אני מרגישה ויודעת שאני בחוץ שומרת עליהם ונוהגת לומר להם את זה, אני באמת עצובה אם הם מסתבכים ועל שטויות. אנחנו עושים את כל המאמצים שאף אחד לא יתדרדר. יש לא מעט מקרים שאנחנו ממש עוסקים בהצלת נפשות. הקשר שנרקם בינינו לבני הנוער הוא קשר של אמון, של שיחות והם מאוד מעריכים את נוכחותנו בשטח".
ספרי על המתנדבים בסיירת?
"כרגע יש כ- 30 מתנדבים שיוצאים לסירוגין. לצערי, קורה שמתבטל סיור כי אין מתנדבים באותו ערב, בכל זאת אנשים יוצאים לנופש או אירועים שונים. אני מתרגשת מהחומר האנושי של המתנדבים, מגיעים מכל קצוות הקשת".
יש קו שמאפיין אדם שבוחר להתנדב דווקא בזה?
"אנשים שאוהבים את הקהילה, אני נוהגת לומר למתנדבים שיוצאים לשטח "תעברו מדרכה ותהיו נוער", צריך לפעמים לחשוב כנוער כדי להבין אותם, המעבר אצלי קל ואני מבינה אותם וגם כך המתנדבים. הם עוברים הכשרות והרצאות בנושא, הרעיון לא להגיע מעמדה שיפוטית ולשמור על דיסקרטיות. תמיד יש סיכוי לראות ילד של חבר ואסור להוציא מידע החוצה אנחנו 'כספת שמורה'. אם הילד רוצה לספר ולשתף, זאת בחירתו. הפארק הוא הסלון של הנוער ואנחנו מתארחים בו. אני לא מורה או אמא שלו. סיירת הורים נמצאת ובמקרה שנער יסתבך או לקראת הסתבכות, אעזור לו לא להסתבך. זאת שליחות ואני תמיד זוכרת שגם אני עשיתי שטויות וזה מרגיש באותו הרגע כנער שזה מגניב ועל גג העולם, אבל הם צריכים להבין שהמציאות עוד 5 דק יכולה להשתנות. על נהיגה בפראות אנחנו לא מוותרים, זה עלול להסתיים במוות שלהם או של אדם שחצה מדרכה או פציעה אנושה שמשאירה נכות. יש דברים שהנוער עושה ומרגיש באותו רגע התרוממות וחייב להבין שבשניות המציאות שלהם תשתנה. גם במקרי אלימות ושתייה או הסתבכות עם החוק.
יש לנו שיתוף פעולה מדהים בעיר עם שיטור קהילתי קשובים וצועדים יד ביד. כנרשם דוח לנער זה רק במקרה שממש עובר גבול".
מכעיס לראות פוסטים של "איפה הורים?"
"איפה אתם אני שואלת, תצאו כולכם גם אם לא מדובר בילדים שלכם, הם ילדי העיר שלנו וכולם רוצים לחיות באיכות חיים, כולנו היינו ילדים. אני כל הזמן במשמרת. כל אחד בעיר צריך להיות שליח למה שמתרחש. כמו שכולם צריכים להיות שליחים של סדר וניקיון בעיר ולא לומר איפה היינו".
הצטרפו גם אתם
"אני מזמינה תושבים להצטרף, זאת התנדבות משמעותית, השמירה על הרחוב ועל הנוער מפני עצמו, להיות חלק מהעיר קהילתיים. בני הנוער ממש מחכים לנו. יש אנשים טובים שתורמים לנו כמו רועי מועלם מ'מאפיית נחמה' שכל שבוע תורם המון ו'מאפה נאמן' שהצטרף לתרום עכשיו. אנחנו עושים בלילה קבלת שבת בצומת רחוב אלמוג, ואני מספרת לנוער שרועי מ'נחמה' תרם ומבקשת מהם שאם הם מגיעים למאפיית שלו בקרסו שיכנסו ויגידו תודה, לא חובה לקנות, חשוב לומר תודה. אני אישית מרגישה שמאז שאני בסיירת ההורים, אני בן אדם טוב יותר זה משפיע על חיי היום יום".
גם אני ריכזתי את הסיירת
גילוי נאות, גם אני ריכזתי את סיירת ההורים במשך ארבע שנים, יצאתי בכל סופי השבוע בלילות ופגשתי את בני הנוער במוקדי הבילוי שלהם, יחד עם קבוצה נפלאה של מתנדבים תושבי העיר. אני מצטרפת לדברים החשובים שאמרה דיה בראיון ומזדהה איתה על המשמעות העצומה של סיירת ההורים. כשהייתי בשטח נתקלתי בלא מעט אירועים שהנוכחות שלנו הצילה נפשות, לפעמים פיזית ולפעמים נפשית כשהיינו עבורם אוזן קשבת. כפי שנהגתי לומר בכל הזדמנות, שהשיחות הכי טובות קורות תחת אור הירח או פנס רחוב כי בלילה הקצב שונה. ומה שחשוב לא פחות, כשאנו ההורים נוטלים חלק במעורבות קהילתית והתנדבותית, ילדינו הפרטיים רואים זאת, הם סופגים בלי מילים מיותרות ערכים רבים של נתינה ומעורבות קהילתית. במעשים עצמם יש ערך עליון בחינוך, הרבה מעבר לחינוך במילים.
