זווית אישית /ועדה רפואית
אזרחים רבים שנפגעו במהלך שירות בצבא או בכוחות הביטחון ומבקשים לקבל הכרה מאגף שיקום נכים כנכי צה"ל, יעברו הליך לא קל, ולעתים ארוך, מול משרד הביטחון כל מה שרציתם לדעת ההליך ומדוע חשוב לקבל ייעוץ וליווי משפטי
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
שלומי בן דור
רבים מאיתנו, קרובינו וחברינו - שירתו בצבא או בכוחות הביטחון השונים. לא מעט המשרתים בכוחות הביטחון נפגעים בגוף או בנפש ואף חולים במחלות שונות בעקבות שירותם הביטחוני. אותם משרתים בכוחות הביטחון זכאים לאור פציעתם או מחלתם להגיש תביעה להכרה כנכה לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון.
חשוב לציין כי נפגע אשר יוכר על ידי אגף שיקום נכים כנכה צה"ל בראש ובראשונה יידע כי יש לו "אבא ואמא" נוספים בחייו וזה משרד הביטחון. מעבר לזכויות כספיות כאלו ואחרות בכל אירוע הקשור לאיבר הפגוע, משרד הביטחון יממן את הרופאים, התרופות וחס וחלילה הניתוחים אשר יזקק להם בעתיד.
ההליך להכרה הנכה מול משרד הביטחון הוא הליך לא קל, ולעיתים ארוך מאוד. השלב הראשון להכרה כנכה הוא פנייה לעורך דין המתמחה בנושא (כמובן שאין חובה בהליך זה להיות מלווה בעורך דין) – במהלך אותה פגישה ראשונית הבנת האירוע ממנו סובל ולאור כך כי חוק הנכים, תגמולים ושיקום קובע כי על הנפגע להוכיח קשר סיבתי בין הנכות לשירות בכוחות הביטחון, מתן חוות דעת ראשוני על ידי עורך הדין האם האירוע נופל בהגדרות החוק.
כאן המקום לציין כי בשנת 2017 הוחלט על ידי "ועדת גורן", ועדה אשר הוקמה על מנת לצמצם אירועים אשר בעבר הוכרו על ידי משרד הביטחון והעברת התביעות למוסד לביטוח לאומי. המלצות ועדת גורן אושרו בכנסת, ולכן לא כל אירוע חבלה או מחלה אשר יתרחש משנת 2017 יכנס בשערי משרד הביטחון, אלא התביעה תוגש לביטוח לאומי.
לאחר שצלחנו את השלב הזה והתברר כי התביעה תוגש למשרד הביטחון, מתחיל כל איסוף המסמכים הרפואיים, גביית תצהירים מעדים אשר יכולים לתמוך בבקשה וכמובן תצהיר מהנפגע עצמו. לאחר איסוף כל המסמכים יש להגיש את הבקשה להכרה לאגף שיקום נכים בצרוף כל המסמכים אשר נאספו, ולבסוף חתימת הנפגע וחתימת עורך דין. הבקשה וכל המסמכים מועברים לקצין התגמולים אשר יבחן את כל המסמכים, ובסיום יכול לקבל מספר החלטות: דרישה להשלמת מסמכים, החלטה כי אין קשר סיבתי בין הפציעה לשירות או החלטה כי יש קשר סיבתי בין הפציעה לשירות.
ככל והוחלט על ידי קצין התגמולים כי אין קשר סיבתי – קמה הזכות לנפגע להגיש ערעור תוך 30 ימים לבית המשפט. ככל וקצין התגמולים החליט כי קיים קשר סיבתי בין פציעת הנפגע לשירות, עברנו משוכה משמעותית ומכאן עוברים לשלב השני והא המתנה לזימון לוועדה רפואית.
ועדה רפואית - ההמלצה שלי היא להיות מלווה בהליך כולו, ובייחוד בהכנה וייצוג בוועדה הרפואית, בה יושבים רופאים המתמחים בפציעת הנפגע. לדוגמה, במקרה של נפגע אשר קרע רצועות בברך, יישב בוועדה הרפואית רופא אורתופד, במקרה של נפגע פוסט טראומה ישבו בוועדה הרפואית פסיכיאטריים.
ההכנה לוועדה באמצעות עורך דין קריטית, מאחר והוועדה בוחנת את המסמכים הרפואיים, מבצעת בדיקה קלינית של הנפגע ושואלת שאלות, ועל כן הנפגע חייב להגיע מוכן לוועדה זו אשר בסופה יוחלט כמה אחוזי נכות זכאי הנפגע.
כאן המקום לציין כי הוועדה קובעת את אחוזי הנכות לפי מצבו של הנפגע ביום הבדיקה על ידי רופא הוועדה, ולא ביום הפציעה.
עוד אוסיף כי ככל והנפגע סבור כי אחוזי הנכות שקיבל לאחר הוועדה הרפואית אינם תואמים את פציעתו, קמה לו הזכות להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה, אך יש פה סיכון כי הוועדה של הערעור גם יכולה להפחית את אחוזי הנכות ולא רק להעלותם.
בברכת בריאות מלאה.
הכותב הוא בעל משרד עורכי דין המתמחה בדין הפלילי, תעבורה ותביעות משרד הביטחון.
