הקמב"ץ של העיר
יעקב ולסקין, 23, מצא את עצמו שוב בתפקיד הקמב"ץ של העיר, לאחר שעשה זאת בהצלחה בימי הקורונה • הוא מנהל ומוביל, בהתנדבות מלאה, את חמ"ל המתנדבים העירוני, מחבר בין המוקדים השונים, מגייס תרומות ומתנדבים ומוודא שכולם מקבלים מענה • בריאיון לדלית מור מחדר המבצעים שהקים במועדון הנוער "הרצל", הוא מספר על התושבים שהתגייסו, אלפי היוזמות שיצאו לפועל, שיתופי הפעולה בין כולם, וגם, על הרצון שלו להמשיך בעשייה ציבורית ולתרום לעיר שהפכה עבורו למשפחה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
יעקוב ולסקין (23) מצא את עצמו החל מהשבת האחרונה שוב בתפקיד הקמב"צ (קצין המבצעים) של העיר, לאחר שעשה זאת בימי הקורונה בהצלחה. בהתנדבות מלאה, עם טלפון, מחשב והמון כריזמה ומנהיגות, הוא מנהל מערך שלם של מתנדבים, מחבר בין המוקדים השונים שהוקמו בעיר, מגייס עוד ועוד מתנדבים ומוביל את החמ"ל העירוני.
בעיצומן של הפעילויות פגשתי את יעקב לשיחה קצרה. הגעתי למועדון הנוער "הרצל" שבשכונת נופי הסלע, שהוא גם היה אחד ממקימיו, כדי לשמוע ממנו על המערך שהוא מוביל ולעמוד מקרוב אחרי מה שקורה בחמ"ל המתנדבים העירוני.
על הלוח המחיק הגדול נכתבה רשימה ארוכה של משימות, כמו: שינוע חבילות לחיים בבסיסים ברמת הגולן ובצאלים, אירוח משפחות מאשקלון ויישובי העוטף, בקשות לארוחות חמות עבור חיילים באזורנו, גיוס מטענים ניידים ללוחמים בשטח, טיפול בפינוי מקלטים, בקשות לסיוע בשירותי בייבי סיטר ועוד.
מחבר בין היוזמות
"אני בעצם מקבל בקשות ומחבר אותן בין האנשים הטובים שרוצים להתנדב לבין המוקדים המדהימים שהוקמו כאן בעיר", מסביר לי יעקב, "התושבים הנפלאים שלנו הקימו מוקדי התנדבות שבהם אוספים ואורזים ציוד ללוחמים, מצרכי מזון, מוצרי היגיינה ואפילו מגייסים כסף בתרומות. שיתופי הפעולה יש בעיר שלנו הם מדהימים, גם בין המוקדים עצמם וגם עם חמ"לים שהוקמו בכל הארץ. אני עובד צמוד גם עם אנשי פיקוד העורף, שאותם אני מכיר עוד מחמ"ל הקורונה, ויש לנו שיתוף פעולה גם עם ארגון אחים לנשק. מבחינתי, המענה הוא לתושבי מעלה אדומים והארץ כולה. אם מדובר בתושב שצריך עזרה, או בחייל תושב העיר שיוצר קשר מהשטח, נדאג לו ולחבריו, ובמקביל נסייע לכל האזרחים שזקוקים, גם ממקומות אחרים בארץ".
אלפי פניות ביום
"בשבת בבוקר אמא שלי העירה אותי ואמרה לי שפרצה מלחמה", מספר לי יעקב, בחור דתי, שהבין מיד שמדובר במצב חירום, פתח את הטלפון והמתין לקריאה מהצבא. "אני עתודאי ולכן עדיין לא התגייסתי, אבל אני יודע שיש בזמן מלחמה אפשרות לצו 8. חיכיתי לשיחה מהקצינה, אבל היא לא הגיעה. מי שהתקשר אליי היה אורי מסיל, מנכ"ל המתנ"ס לשעבר, שהודיע לי שיש מצב חירום בעיר ושצריכים את העזרה שלי. המשימה הראשונה שלי באותה השבת הייתה לטפל בדיירי ההוסטל, כי היו באותו בוקר אזעקות והבנו שצריך לסייע לאנשים המבוגרים שמתגוררים שם. יש לי קבוצה ענקית של אלף מתנדבים, ופתחתי קבוצה נוספת, ותוך זמן קצר כבר החלו לזרום מתנדבים כדי לסייע לנו. במקביל, הרבה מאוד מהמתנדבים שלנו הוקפצו לצו 8 ולכן גייסנו מתנדבים נוספים. כמי שהיה בקורונה רכז החמ"ל, אני יודע לטפל בפניות, מכיר את הצרכים של התושבים ויודע לעשות את החיבורים הנכונים. הרגשתי מיד את השטח והצלחנו לתת מענה לאלפי פניות כבר מהיום הראשון למלחמה".
המוקדים שנפתחו בעיר
"כבר בימים הראשונים קם מוקד עירוני גדול מאוד באולם בית הספר אלמוג, והגיעו לשם המון מתנדבים שהחלו לאסוף ציוד ומזון. את המוקד הזה מרכזים חבר'ה שלנו, צעירים שגדלו בעיר – אלי אוחיון, עומר בן מנחם, דניאל סטולרו, נועה בן מנחם ולידור כהן ברש. הם עושים עבודה מטורפת מבוקר עד לילה, כולל בשבתות. יש שם איסוף עצום של ציוד לאנשי הדרום ולחיילים, איסוף כספים מתושבים שמגיעים לתרום ואפילו שינוע לבסיסים או ליווי תושבים שנוסעים לבסיסים על ידי מתנדבים חמושים. הם מתנהלים באופן מדהים עם הכספים שהם אוספים, והם כבר סיפקו חבילות לאלפי חיילים, מילואימניקים ותושבי הדרום.
מוקד נוסף ומרשים מאוד שקם בעיר הוא המוקד של הנהגת ההורים, שאותו מובילה אתי בן סעדון שהוכיחה עד כמה היא אלופה. גם שם יש התגייסות מדהימה של תושבים, רבים מהם חברי ועדי ההורים בעיר, שמגיעים בכל יום כדי לאסוף ולארוז חבילות לחיילים ולמילואימניקים. יש לנו איתם שיתוף פעולה מצוין, וכולם מגויסים למען אותה מטרה כך שגם אם חסר משהו במוקד אחד, משלימים אותו ממוקד אחר.
מוקד נוסף הוא מוקד של עמותת שיר לזכרה של שיר חג'אג' ז"ל, שעושה עבודה נפלאה ושכבר הכינו בו אלפי מנות לחיילים ולמילואימניקים ואלפי חבילות שנשלחו לבסיסים בכל הארץ.
עוד מוקד שהוקם ופועל באופן מעורר הערצה הוא המוקד של בנות ובני הנוער האלופים שלנו. הם מגויסים לכל צורך שעולה בשטח, עושים שירותי בייביסיטר למשפחות שבהן האב הוקפץ בצו שמונה, מסייעים באולפנת צביה שקלטה עשרות משפחות מהעוטף, מבקרים בבתים של ילדי צמי"ד ומפעילים אותם ועוד.
חשוב לציין שגם במטות הבחירות כל הפעילים התגייסו להתנדבות ותרומה בימים הקשים האלה. המוקד של שלומי ירוחם פועל מהמטה בקרסו, והמתנדבים שם מפנים מקלטים, אוספים מצרכי מזון, מסייעים לתושבים ואורזים חבילות לחיילים. גם הפעילים במטה של גיא יפרח עוסקים כולם בהתנדבות, עוזרים לנו לשנע את החבילות לבסיסים, מפנקים את החיילים בארוחות חמות ובעל האש ומגייסים ציוד שהחיילים בשטח מבקשים.
בנוסף למוקדים הגדולים האלה נפתחו גם מוקדים נוספים וקטנים יותר שאותם מובילים תנועת הצופים ומצפה נבו. גם אותם מפעילים תושבים מדהימים שמגלים רוח של התנדבות שמחממת את הלב ושהיא כל כך נצרכת בימים האלה.
לדעתי היה כמובן טוב ונוח יותר אילו כל המוקדים היו מתאגדים, אבל אני מבין את האתגר ועובד מול כולם. התפקיד שלי הוא ליצור חיבורים ולתת מענה לכל חוסר שעולה בשטח, גם מתושבים וגם מחיילים או תושבי העוטף, ולכן הכי חשוב זה שיתופי הפעולה שאנחנו עושים עם כולם. גם כשניהלתי את מועדון הנוער 'המטרו' בעיר, וגם כשניהלתי את חמ"ל הקורונה, תמיד דאגתי לשיתופי פעולה כי בעיניי זה כוח עצום".
כולם מגויסים
בזמן שאנו משוחחים הטלפונים אינם מפסיקים לזרום. מתנדבים שמבקשים לצאת לשטח לשנע ציוד לדרום ולבסיסים, תושבים שמבקשים סיוע בפינוי מקלטים, משפחות של חיילים שמתקשרים לבקש חוסרים שיש בבסיסים, "זה די מלחיץ, כי בסוף אני מרגיש את האחריות שיש לכולנו על הכתפיים, וגם על אותו אדם ששלחתי לבצע את המשימה. למרות שמדובר באנשים בוגרים שבוער בהם להתנדב ולעשות, זה מלחיץ לשלוח מישהו לבסיס בצאלים כשאתה יודע שיש שם אזעקות".
לפתע נכנסת שיחה מאדם אנונימי שמבקש לתרום 500 מנות מפנקות לחיילים. יעקב נרגש, ניגש ללוח המחיק ומסמן וי על החיילים של רמת הגולן. הוא מתקשר למתנדב שרק ממתין להניע את הרכב ולנסוע לפנק את החיילים בארוחות חמות. "אנשים לא מפסיקים לבקש להתנדב, גם תושבים שעברו את גיל 70 ואפילו ניצולי שואה שתורמים מהכסף שאין להם".
יעקב מבקש להדגיש כי "החמ"ל לא עוסק באיסוף המצרכים והמוצרים, אני סמב"צ העיר ואני מחבר בין הבקשות שמגיעות לבין המוקדים והמתנדבים. במוקד אלמוג למשל, החבר'ה צוחקים שיש בו גם מחסן לוגיסטי של צה"ל כי הוואקום שנוצר יצר יוזמות אזרחיות של תושבים שמגייסים אפילו ציוד לוגיסטי כמו קסדות, אפודים, מטענים ניידים ועוד. יש לי קשר עם מוקדים נוספים בארץ ואני עובד גם מול מנהלי החמ"ל בירושלים, חדרה ונתניה".
בחור צעיר ושאפתן, שאומר בקול שהוא שואף בעתיד הרחוק להיות גם ראש העיר, ספר על עצמך.
יעקב הוא סיפור מופלא של בחור צעיר ושאפתן, הכרנו אותו כנער צעיר שהיה יו"ר מועצת הנוער העירוני, וכבר אז הוא בלט מאוד בעשייה. לאחר מכן הוא ניהל את מועדון הנוער "המטרו", הקים ויזם את מועדון הנוער החדש בנופי הסלע "הרצל" והיה פעיל מאוד בעשייה העירונית גם כמנהל חמ"ל הקורונה שנתן מענה לתושבי העיר בתקופות הסגר והבידודים. לאחרונה הוא נכנס לרשימתו של גיא יפרח בבחירות והצטרף לסיעת 'לב' למועצת העיר. בחירות שנדחו ל- 30 בינואר.
"סיימתי את אורט תעופה וחלל בתוכנית מגשימים של סייבר, עשיתי שנת שירות בגרעין צמרת בבית שאן, שם חיינו בקומונה וצברתי חברים לחיים. הקמתי את 'אולימפוס', יוזמה שמקשרת בין בני נוער בפריפריה לבין חברות הייטק. זה התחיל עם חבר גאון שהיה איתי במגשימים אבל עבד בסופר שכונתי, בזבוז של משאב וכישרון. מצאתי לו מנכ"ל חברת הייטק, חיברתי ביניהם, והיום, חמש שנים אחרי, הוא כבר מנהל חצי חברה. במסגרת היוזמה הזאת פתחתי קורס בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל אביב, הדרכתי בקורס הזה, ובסופו המשתתפים קיבלו שתי נקודות זכות.
לאחר מכן יצאתי ללימודי עתודה אקדמית, למדתי כלכלה ואני מיועד לגיוס לצה"ל ככלכלן צבאי, תפקיד שלא ידעתי על קיומו לפני, ובטח אחרי המלחמה מחכה לי עבודה מרובה. בעתיד אני רואה את עצמי ראש העיר. עבדתי לצדם של בני כשריאל וגיא יפרח, אני אוהב את העשייה למען התושבים, וכל מי שמכיר אותי יודע שעוד אמשיך בעשייה ציבורית במעלה אדומים, עיר שבה גדלתי ושאותה אני כל כך אוהב".
למה לך עשייה פוליטית כשכל הדלתות לקריירה צבאית או כלכלית פתוחות בפניך?
"גיא יפרח נתן לי הזדמנות מדהימה להבין, ללמוד ולראות את הפוליטיקה והעשייה הציבורית מקרוב. אני אוהב את זה, וזה עושה לי טוב לעשות למען העיר שאני גר בה ולמען התושבים שהפכו למשפחה שלי. להצטרף לגיא היה מבחינתי הזדמנות שאסור לי לפספס. כבר כשהייתי במועצת הנוער הוא חיבק אותי, ממש כמו שהוא מחבק את כל הנוער שלנו. הוא תמיד מגיע, שואל ומתעניין בצרכים שלנו, והוא אפילו מזמין אותנו לפגישות כדי לטפל בצרכים האלה ולתת להם מענה. הוא לימד אותי איך עובדות בחירות, לקח אותי איתו לישיבות בכנסת ולמפגשים שלו עם שרים, שאני חייב להגיד שהופתעתי ממש מאיך שהם מקבלים אותו ומעריכים אותו. מעטים הילדים בגילי בארץ שזוכים לכזאת הזדמנות. הייתי גם ראש משלחת הנוער לארצות הברית, שאליה יצאו בני נוער מבתי ספר שונים מהעיר. רחלי וסאל סייעה לנו בקישורים ובתיאומים עם בכירים בארה"ב, אגף הנוער ליווה אותנו באופן מלא, וזאת הייתה חוויה מיוחדת במינה".
ועכשיו, כשהקמפיין הוקפאה והבחירות נדחו, מה אתם עושים?
"במוצאי שבת גיא הודיע כינס את כולנו והודיע לנו שיש מלחמה, שהוא הוקפץ בצו שמונה כמג"ד במילואים, ושהוא מבקש, למרות שזה היה ברור לכולנו, לעצור מידית את הקמפיין. הוא ביקש שכל אחד יבדוק בגזרה שלו במה הוא יכול לסייע, שניתן כתף למען העיר והצרכים שלה ושנעמוד איתו בקשר אם יש בעיות בשטח. כולנו החלפנו תמונות פרופיל ברשתות ובוואטסאפ, הפסקנו כל פעילות פוליטית והתחלנו לעבוד ולהתנדב. כבר ביום הראשון למלחמה גיא דאג לתרומה גדולה של מטענים לחיילים ושל ציוד שהיה חסר בבסיסיים, הוא עשה זאת מתחת לרדאר ויצא לצו שמונה. חברי הרשימה כולם עסוקים בעשייה התנדבותית, כשבינתיים גם יעקב אהרון ואלי אוחיון, שהקים את המטה באלמוג יחד עם החברים שלו, הוקפצו למילואים בצו שמונה".
מעלה אדומים הפכה למשפחה שלי
"למעלה אדומים הגעתי בשנת 2006, מלחמת לבנון השנייה. עליתי לארץ מקזחסטן עם אמא וסבתא שלי. משפחה קטנה בלי אבא. הגענו לחיפה, ובאותו הזמן חיפה 'חטפה' טילים. ברחנו משם למעלה אדומים, שאימצה אותי ואותנו. נקודה מעניינת היא שהייתי הילד הראשון באזור שגרנו בו בקזחסטן שעבר ברית מילה. דאגו לכך מבית חב"ד שם, ועד היום הרב בקשר איתנו, הפכנו למשפחה. ביסודי למדתי עד כיתה ג' בענבלים, ואלו היו שנים מצוינות. כשבית הספר נסגר עברתי לממלכתי ג'. המעבר היה מאוד קשה, עברתי שם חרם, הדרדרתי בלימודים ואמא החליטה להעביר אותי ל'שובו בנים' בירושלים. עד כיתה ט' למדתי שם. בכיתה י' הגעתי לתעופה וחלל בעיר, ושם קרה מהפך. יגאל המנהל, הצוות והחברים עטפו אותי באהבה והרימו אותי. זו הייתה תקופה מעולה שבה מצאתי את עצמי מחדש. הרגשתי כאילו הייתי בסוג של גלות, ומעלה אדומים חיבקה אותי חיבוק ענק. לכן אני מרגיש היום שמחובתי להחזיר לעיר. יש לי אמא לביאה, היא אישה מדהימה שעכשיו גם עוזרת בחמ"ל. אני חב לה ולסבתא שלי, שנפטרה לפני שנה בדיוק, המון. היום יש לנו רק אחד את השנייה כמשפחה, ולשמחתי את מעלה אדומים שהפכה למשפחה מורחבת שלי. הייתה לנו אזכרה לסבתא השבוע, ואורי מסיל, שהוא איש מדהים וחבר קרוב, דאג לנו למניין. נכון שהחמ"ל זאת התנדבות ושאני צריך לעבוד ולהרוויח כסף לפני הגיוס, אבל יש כרגע מלחמה ואני מגויס באופן טוטאלי למען העיר שלנו ולמען החיילים שלנו. אני אמור להתגייס ב-2.11, אבל כרגע כלום לא ברור".
