זווית אישית / צוואתו של גיבור ישראל
גיבור ישראל, סא"ל סלמן חבקה הי"ד, מפקד גדוד 53 בשריון, אמר מספר ימים לפני נפילתו בעזה: "המשיכו להיות חסונים ומלוכדים, כי רק ביחד נדע לנצח, כי כוחנו באחדותנו" • סלמן הוא בן העדה הדרוזית, שאנשיה הם אחינו בנפש, הקרובים אלינו ביותר כעם היהודי • עלינו לקיים את צוואתו, ולאחר המלחמה – לתקן את חוק הלאום ולשלב את העדה הדרוזית כחלק אינטגרלי מעם ישראל
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
רפי בן חור
אין זה סוד כי אנו בתקופה קשה, עם ישראל נמצא בארץ ובעולם במצוקה קשה, יש הפגנות ענק ברחבי העולם נגד ישראל, נגד העם היהודי ונגד החובה והזכות, שלנו לשמור על חיינו ועל מדינתנו. עם ישראל ידע תוך דקה להתאחד להיות מקשה אחת ולב אחד, ללא קשר לממשלה ולמרות המנהיגים הן בימין והן בשמאל. העם התאחד, וכשאני מציין העם, אני מכליל את העדה הדרוזית בישראל, בשר מבשרנו דמם כדמנו.
אני רוצה לצטט מדבריו של סא"ל סלמן חבקה הי"ד, מפקד גדוד 53 בשריון, אותם אמר מספר ימים לפני נפילתו בעזה, ביום הכניסה לתמרון הקרקעי בעזה: "אני שולח לכם את החיזוקים שלי, אני מצפה מכם, עם ישראל, להמשיך להיות מאוחדים, להמשיך להיות חסונים ולהמשיך להיות מלוכדים, כי רק ביחד נדע לנצח, כי כוחנו באחדותנו! אין לנו ברירה אחרת, זו העת להיות ביחד, להתאחד, לתמוך אחד בשני ולהוביל יחד למטרה אחת - ניצחון! אין לנו ברירה אחרת, רק ניצחון".
זו צוואה של גיבור ישראל, בן העדה הדרוזית, עדה אשר כרתה עם העם היהודי ברית דמים עוד טרם הקמת המדינה. מאז ומתמיד חשתי קרבה לעדה יקרה זו, קרבתי אליהם הייתם אף יותר מאשר לבני משפחה, אם זה קרבה גדולה לעמל נאסר א דין אשר היה סגן יו"ר הכנסת ויו"ר איגוד יד לבנים בעדה הדרוזית. עמל הינו אב שכול. וכמובן, איוב קרע ועוד מנהיגים.
נראה כי קרבה זו הינה במפורש בדמנו. הדרוזים מאמינים בנביאם יתרו אשר היה חותן משה, אב לציפורה, אשת משה. על פי הנאמר בספר בראשית ניתן להסיק כי יתרו היה למעשה גר הצדק הראשון. בעברו יתרו היה כהן מדיין שעבד את כל סוגי העבודות הזרות בעולם, וכאשר שמע על הניסים שעשה הקב"ה עם ישראל עזב את פסליו והצטרף לעם היהודי.
איני טוען היום כי הדרוזים בני יתרו הינם היום יהודים, ואת מהות הדת הדרוזית אינו יודע איש זר שאינו בן עדתם, ובכל זאת אני רואה בהם אחים בנפש, הקרובים ביותר אלינו עם ישראל. כך שאין זה מקרה שהקדוש ברוך הוא מקרבם יותר ויותר אלינו כאחים.
דבריו של סא"ל סלמן הוסרטו בסרטון שנשלח אליי שעות בודדות בטרם הכניסה לעזה. הוא החל את מלחמתו עוד ביום שבת, הוא נסע לבד לכיוון הדרום, בדרך התלבש על טנק, ארגן לעצמו צוות ולאחר מכן עוד טנק, וירד לקיבוץ בארי על מנת להילחם ולהציל את קיבוץ בארי מהפולש האכזר. אף אחד לא הנחה אותו לעשות כך. הוא בא לבד ופעל בכל כוחו לבד. במקצועיותו הרבה הציל יחד עם עוד גיבורים את קיבוץ בארי. בסיכום דבריו הוא נתן את כל הקרדיט לחייליו וביטל עצמו לחלוטין. הוא היה אגדה, ומספרים כי היה עושה קבלת שבת לחייליו ושר עמם יחדיו: "שלום עליכם".
למה אני נוגע בכל הנושא היהודי? הכל מסיבה אחת, והיא חוק הלאום. אנו היהודים הבאנו עלינו את חוק הלאום אשר לדעתי לא היה כל צורך בו מלכתחילה, איננו צריכים חוק מיוחד על מנת להגדיר אותנו כחלק מהעם היהודי ובני הלאום היהודי. עקב חקיקה זו הדרוזים הוכנסו למעשה לקטגוריה שרוב ערביי ישראל נמצאים בה, תוך פגיעה קשה ומבזה ותוך התעלמות מתחושתם הקשה ומהפגיעה עד עומק נשמתם. אם יש לנו עמם ברית דמים כה עמוקה עוד מזמן משה רבנו ויתרו, מדוע עלינו לא לציין זאת גם עכשיו? מדוע הם טובים להקריב את מיטב ולהיות מופלים מול אחיהם היהודים? הבטיחו לשנות החוק ולפתור בעיה זו, אך לא נעשה מאומה. בעיה זו מתחדדת שוב ונוטעת בי כיהודי תחושה של כפוי טובה וחסר הכרת הטוב.
ברור כי בשוך הקרבות עלינו לעשות חשיבה מחדש, ראייה מחודשת, בוקר חדש ועולם חדש, תוך תיקון כל העיוותים אשר הצטברו עם השנים, ובראשם תיקון חוק הלאום תוך מציאת פתרון לשילוב אחינו הדרוזים, בניו של חותן משה, כחלק אינטגרלי של הלאום בישראל.
והחשוב ביותר, לא לשכוח את צוואתו של סא"ל סלמן חבקה: "להמשיך להיות מאוחדים, להמשיך להיות חסונים, להמשיך להיות מלוכדים, כי רק ביחד נדע לנצח כי כוחנו באחדותנו!".
