מסע הפרידה מארי זנילמן
רס"ר ארי זנילמן, בן העיר, בנם של רוברט וליסה, תושבי שכונת מצפה נבו, נפל בקרבות בעזה; שבוע לפני השבת השחורה נולדה בתו הקטנה מעיין נחמה, איתה הספיק לבלות שבת אחת בלבד ; תושבי מעלה אדומים ליוו את ארי ז"ל במסדר כבוד בדרכו האחרונה; אלמנתו חווה ספדה לו: "ארי, אשמור על הילדים שידעו מי אתה ויהיו גאים בך, נעשה הכל שאתה תהיה גאה בנו. אנחנו אוהבים אותך כל כך"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
השבוע נפרדנו בלב כואב מבן עירנו, רס"ר ארי זנילמן ז"ל, בן 32, בנם של רוברט וליסה זנילמן, תושבי שכונת מצפה נבו במעלה אדומים. ארי ז"ל, היה נשוי לחווה ואב לשלושה - אחיה, טלי ומעיין נחמה, שנולדה בערב סוכות, שבוע בלבד לפני פרוץ המלחמה. ארי הספיק לפגוש את התינוקת החדשה מעיין ולבלות במחיצתה שבת אחת בלבד.
הוא גויס בשבת הארורה של שמחת תורה, וחודשיים מפרוץ המלחמה נפל בקרבות הקשים בדרום רצועת עזה, כאשר כוח החי"ר בו פעל נפגע מזירת מטענים בבית ספר שבו פעלו מחבלים וחוליות נ"ט של חמאס בחאן יונס.
כמו בלוויות האחרות מאז מלחמת "חרבות ברזל", רבים מתושבי העיר ושכונת מצפה נבו בה גדל ובה מתגוררת משפחתו, יצאו לרחובות העיר, למסדר כבוד ופרידה מארי בדרכו האחרונה לקבורה בהר הרצל.
ארי גדל ולמד במעלה אדומים, הוא עבד במובילאיי והיה במהלך לימודי התואר השני שלו. משפחתו תיארה אותו כאדם חריף שכל ועדין הליכות. הוא למד והרחיב אופקים, היה בעל ידע כללי רחב ומגוון, איש משפחה אוהב. כששיחק עם ילדיו נעלמה כל הרצינות שלו, והוא היה חווה איתם את עולמם כאילו היה חבר בן גילם.
אלמנתו חוה: "תודה לך אהוב שלי"
אלמנתו חוה ספדה לו על קברו הטרי ואמרה: "אהוב שלי, היית איש של רוח, של רעיונות גדולים. ראית קדימה, חזון. המילים שעוברות לי בראש רק ממעיטות מדמותך, בן מסור, בעל אוהב, אבא על מלא, קולגה, תלמיד, סטודנט. לכן אני בוחרת להגיד תודה. תודה לך אהוב שלי שהראית לי מהי יושרה פנימית. תודה לך על המחויבות הבלתי מתפשרת לעקרונות שלך, בין אם זו המשפחה, העבודה, האמונה הדתית, הלימודים. תודה על התמיכה בטוב ובקושי בקריירה שלי, אפילו שהיא דרשה הקרבה ממך. תודה לך על המשפחה המדהימה שנתת לי. תודה לך שגם כשהרגשת חששות בשבועיים האחרונים, תמיד זכרת להזכיר בשביל מה, ולהחמיא לי ולראות אותי. תודה על הבישולים המעולים, שטיפות הכלים וניהול משק בית, תוך כדי שילוב של עבודה במשרה מלאה ולימודים לתואר שני. תודה על האהבה, על הזוגיות, על הצמיחה המשותפת. ארי, אשמור על הילדים שידעו מי אתה ויהיו גאים בך, נעשה הכל שאתה תהיה גאה בנו. אנחנו אוהבים אותך כל כך."
האח אלי: "לא האמנתי שזו תהיה הפעם האחרונה"
אחיו אלי ספד לו ואמר: "ארי, אחי הגדול, האח האחראי והבוגר, הבן שמביא גאווה לאבא ואמא, הבעל האוהב והאבא הכי טוב בעולם. אני לא מאמין שאני עומד כאן ומספיד אותך. לא מזמן, בתקופת ההפוגה, יצאנו לאכול, ולא האמנתי שזאת תהיה הפעם האחרונה. לפני חודשיים וקצת נולדה לך מעיין, תינוקת כל כך קטנה. אנחנו מבטיחים שהיא תגדל לתוך זיכרונות של איזה אבא היה לה, מבטיחים לך שנדאג לחוה ולילדים לכל דבר שיצטרכו. אנחנו מבטיחים שלא נפסיק לספר על איזה איש צנוע, חכם וטוב היית."
אחיו יונתן ספד מעל קברו ואמר: "זכית יחד איתנו להיות בן להורים שקיבלו את ההחלטה הקשה לעלות ארצה ולהשתקע בה. אתמול בערב התבשרו שהם הקריבו את הקורבן הגדול ביותר, ובנם נפל למען העם והארץ".
מסדר כבוד ושירי קינה
כאמור, למסע ההלוויה יצאה המשפחה מבית ההורים במצפה נבו, כאשר לאורך כל הכביש, מהרחוב בו הם גרים ועד היציאה מהעיר, עמדו תושבי מעלה אדומים – מבוגרים, נוער וילדים, עם דגלי ישראל, כשהם מצדיעים ומלווים את ארי בדרכו האחרונה.
עם תום ההלוויה, לאחר שירת "התקווה", המלווים הרבים התגודדו מעל חלקת קברו והמשיכו בשירת "אני מאמין" ושירי קינה ואמונה.
