מבקר המדינה על הטיפול בשריפות הפסולת ביהודה ושומרון: "כשל רב שנים של המינהל האזרחי והמשרד להגנת הסבי
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתריע בדו"ח כי "מפגעי זיהום האוויר מהשריפות החמירו במהלך מלחמת חרבות ברזל"; המבקר מצא כי בשנים 2022-2017 הגיעו למשרד להגנת הסביבה יותר מ-50,000 תלונות של תושבים ישראלים על זיהום האוויר בנושא, מרביתן כללו תלונות על תופעות פיזיולוגיות - אך המשרד להגנת הסביבה לא שיתף בהן את משרד הבריאות; ההערכה: נזקי הבריאות והסביבה משריפות אלה עד שנת 2030 – יותר מ-9 מיליארד שקל"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
משה זיגדון
משה זיגדון עורך ובעלים
תופעה של שריפות פסולת לסוגיה בשטחים פתוחים ובאופן לא מבוקר ולא מוסדר, קיימת באזור יהודה ושומרון (יו"ש) זה כ-20 שנים לפחות. בשריפות אלה נפלטים לאוויר מזהמים רבים ורעילים אשר חשיפה להם עלולה להביא לנזקים בריאותיים. דו"ח מבקר המדינה עוסק בזיהום אוויר חוצה גבולות, שמקורו בשריפת פסולת פלסטינית ביתית מעורבת ובשריפת פסולת מציוד חשמלי ואלקטרוני (פסא"ל) ביו"ש.
בשנים 2017 - 2022 התרחבו והתגברו מפגעי זיהום האוויר והריח משריפות אלה באופן שפגע ברמה היום-יומית בחיי תושבים ישראלים ופלסטינים. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, במהלך אוקטובר - נובמבר 2023, העלו ראשי רשויות מקומיות תלונות על החמרה בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש שהן בעלות השפעה חוצת גבולות.
בשנים 2017 - 2022 הגיעו למשרד להגנת הסביבה כ-50,000 תלונות של תושבים ישראלים למשרד להגנת הסביבה על זיהומי אוויר ומטרדי ריח הנובעים משריפות פסולת ביו"ש. בכ-44,700 מהן דווח על ריח חריף; בכ-21,200 מהן דווח על קשיי נשימה; בכ-13,400 מהן דווח על צריבה בעיניים או במערכת הנשימה; בכ-2,900 מהן דווח על צריבה בעור.
לפי המנהל האזרחי (מנא"ז), הסיבות העיקריות לתופעה של שריפת פסולת פלסטינית מעורבת באתרי איסוף פסולת (אס"פים) לא מוסדרים הן חוסר באתרי הטמנה המורשים לטפל בפסולת זו באזורים שונים ביו"ש, והיעדר יכולת כלכלית של יישובים פלסטיניים מחתך חברתי-כלכלי נמוך לממן את עלות שינוע הפסולת שלהם לאתרי הטמנה מורשים הממוקמים במרחק רב מהם.
לפי נתוני מנא"ז, בשנים 2017 - 2022 חל גידול של כ-75% (מכ-70 לכ-123) במספר האספ"ים הלא מוסדרים ביו"ש שבהם נשרפה פסולת פלסטינית ביתית. למנא"ז אין נתונים או הערכות לגבי היקף הפסולת שנשרפת באס"פים אלה והשפעותיהם חוצי הגבולות. לפי הערכות שעשה המבקר, בשנת 2022 כ-422,000 טונות של פסולת פלסטינית מעורבת, שהן כ-45% מסך הפסולת הפלסטינית המעורבת שיוצרה ביו"ש בשנת 2022, נשרפה באס"פים לא מוסדרים, כאשר כ-180,000 טונות ממנה נשרפו ב-77 אס"פים לא מוסדרים שלהם הייתה השפעה חוצת גבולות; לשם השוואה - יצוין כי באותה בשנה נשרפו בכל ישראל כ-285,000 טונות פסולת מעורבת.
לפי הערכת משרד מבקר המדינה, העלויות החיצוניות המצטברות של זיהום האוויר חוצה הגבולות כתוצאה משריפת הפסולת הפלסטינית המעורבת בשנים 2023 עד 2030, יסתכמו בכ-7.4 מיליארד ש"ח בתרחיש עסקים כרגיל; ובכ-10.3 מיליארד ש"ח בתרחיש הפסימי. הערכה זו מחזקת את הצורך ואת הכדאיות הכלכלית בהשלמתן של תשתיות לטיפול מוסדר בכל הפסולת הפלסטינית המעורבת בהקדם האפשרי.
האחראים לכשל רב-השנים בזיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת ביו"ש, ולמתן מענה לבעיה זו: ממצאי הביקורת מעידים על כישלון של המנא"ז לקדם במשך שנים רבות פרויקטים תשתיתיים סביבתיים ביו"ש שיאפשרו טיפול מוסדר בפסולת פלסטינית מעורבת ובפסולת אלקטרונית.
לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, במהלך אוקטובר - נובמבר 2023, העלו ראשי רשויות מקומיות באזור השפלה, המרכז והסביבה תלונות על החמרה בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש שהן בעלות השפעה חוצת גבולות.
ממצאי הביקורת מעידים על התנערות רבת שנים של המשרד להגנת הסביבה מאחריותו לשמירה על איכות האוויר של יישובים ישראליים הסובלים משריפות אלה. המשרד להגנת הסביבה לא עשה שימוש בסמכויות וכלים המצויים בידו ושיש בהם כדי לסייע ולקדם את הטיפול בתופעת השריפות ביו"ש, לצד פעילותו של המנא"ז.
בין היתר, באמצעות טיפול בפסא"ל שנוצרת בישראל וצמצום הברחתה ליו"ש וטיפול ראוי בדיווחים של הציבור בישראל למוקד החירום של הגנת הסביבה על מפגעי פסולת שמקורם ביו"ש. המשרד להגנת הסביבה אף לא העריך את היקף זיהום האוויר שנגרם לתושבים בישראל משריפות פסולת שמקורן ביו"ש, ולא כלל אותו בדיווחיו לציבור על זיהום אוויר בישראל,
המשרד להגנת הסביבה לא שיתף את משרד הבריאות בעשרות אלפי הדיווחים האמורים, אף שהם כללו פניות ותלונות של תושבים בישראל על תסמינים פיזיולוגיים, ובהם קשיי נשימה. שיתוף כזה עשוי לסייע בהערכת קיומה של פגיעה בריאותית בקרב תושבים ישראלים כתוצאה מחשיפה ארוכת שנים למפגעים אלו.
ממצאי הביקורת מעידים על היעדר מעורבות של הדרג המדיני בנושא ואי-גיבוש מדיניות ותוכנית ממשלתית לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות שמקורם ביו"ש והוצאתן לפועל במשך שני עשורים.
עד סיום מועד הביקורת בדצמבר 2023 המנא"ז, מחוז ש"י של משטרת ישראל והמשרד להגנת הסביבה לא השכילו לקדם את הטיפול בתופעת ההברחות של פסולת אלקטרונית בשטחי יו"ש.
המבקר אנגלמן ממליץ לשר הנוסף במשרד הביטחון, לשרה להגנת הסביבה, ולכלל הגורמים הרלוונטיים לחתור בנמרצות לסגירת הפערים שהתהוו בנושא במשך 20 שנים, ולפעול בתיאום ובשיתוף פעולה ומידע, לצורך גיבוש ויישום של ארגז כלים אופרטיבי לטיפול בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש.
צילום: לע"מ
