מורה לחיים
רס"ב במיל' הרב אילון ויס הי"ד, מחנך באמי"ת איתן, נפל בשבת האחרונה בעזה; למרות שעבר את גיל הפטור ממילואים והיה אב לשבעה, הוא המשיך להתנדב והיה המילואימיניק המבוגר בצה"ל; מנהלי אמי"ת איתן והתלמידים נפרדים מהמורה שכל כך אהבו; יהי זכרו ברוך
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
משה זיגדון
משה זיגדון עורך ובעלים
בשבת נפל לוחם השריון רס"ב אילון ויס הי"ד, בן 49 מפסגות, בתקרית פיצוץ מטען טנק בעזה. ויס עבר מזמן את גיל הפטור ממילואים, אך המשיך להתנדב למרות שהיו לו שבעה ילדים. בפלוגה שלו סיפרו כי הוא היה דמות לחיקוי כמי שמגיע למילואים תמיד עם חיוך, מבצע את המטלות הקשות בשקט יחסי, ומרים את הרוח של שאר החברים.
התלמידים התפללו לעילוי נשמתו
גם בבית החינוך אמי"ת איתן מעלה אדומים, בו לימד, ידעו כולם כי הוא היה מורה לחיים. התלמידים ההמומים פתחו את הבוקר עם תפילה משותפת של כל תלמידי בית הספר לעילוי נשמתו של המחנך האהוב של כיתה י'3 בנתיב הישיבתי, הרב אילון ויס הי"ד. כל הצוות החינוכי ורבים מבוגרי בית הספר הגיעו כדי לתמוך זה בזה ולסייע אחד לשני להתמודד עם המכה הקשה. את תלמידי כיתתו של המחנך האהוב ליוו לאורך כל היום מנהל בית החינוך, דניאל בארי, הרב שלומי דהן, ראש הנתיב הישיבתי, יועצת בית הספר, לילי זאב, שי קהת, שמילא את מקומו בזמן המלחמה, ופסיכולוג בית הספר.
הוא היה דמות נדירה
גד צרפתי, תלמידו של הרב אילון ויס הי"ד, מתקשה להיפרד ממנו: "הרב אילון היה אמור לסיים שנתיים חינוך של הכיתה שלנו. אי אפשר שלא לזכור את הערכים שהיה הולך לאורם, בראשם אהבת הארץ. הוא היה מורה דרך, היה כיף לטייל איתו. גם אהבת העם הייתה חשובה לו – היה יוזם מפגשים בין דתיים-חילונים. מה שהכי אפיין אותו היה לדבר בגובה העיניים. הוא היה יכול לשבת עם כל אחד מאיתנו במשך שעות, גם אם הוא באמצע המלחמה בעזה או שבדיוק נולדה לו נכדה. היה יושב איתנו בלילה סביב מדורה, מריץ צחוקים יחד עם שיחות עומק. לפני המלחמה, לקראת בגרויות היה יושב איתנו בשעות הערב לתגבורים כדי שנצליח. הוא גויס למלחמה מיומה הראשון יחד עם רוב המורים בבית הספר. הוא שמר איתנו על קשר. הוא היה מתקשר אלינו, ואנחנו היינו מתקשרים אליו. אחרי ארבעה חודשים הוא חזר לכמה שבועות והכין מצגת מפורטת על הקרבות שהשתתף בהם, ושיתף איך החברים חגגו לו שם יום הולדת. הוא היה דמות נדירה".
להעביר את המורשת שלו הלאה
גד ממשיך ומשתף כי כמעט כולם בכיתה שמעו על האסון כבר באמצע הלילה. "הייתי צריך לעכל את זה עם ההורים. למורים היה קשה לעכל את זה אפילו יותר מאיתנו. הם גם איבדו חבר וגם צריכים לעזור לנו לעבור את זה. לא הצלחתי להירדם כמעט עד הבוקר. התקשרתי לרב שלומי, וניסינו לחזק אחד השני. בבוקר עשינו מעגל שיח, אבל עדיין לא מצליחים לעכל את הבשורה, את ההלם, את הלוויה. אנחנו מנסים לעבור את הימים הראשונים. מנסים לזכור וללכת בדרכו. התפקיד שלנו כתלמידים, זה להעביר את המורשת שלו הלאה".
יחס אישי לכל תלמיד
תלמיד נוסף, בארי הרוש, מספר כי "הרב אילון נתן את התחושה שכל אחד הוא תלמיד יחיד שלו, הוא נתן יחס אישי לכל אחד. בתחילת השנה, בשבוע הראשון, במשך שלושה ימים הרב אילון בא לבית של כל אחד מהתלמידים, קיים איתם שיחת הכרות, שיתף על המשפחה שלו, על החיים האישיים שלו, על הילדים שלו, על אשתו, על מקום המגורים ותחביבים שלו, והם שיתפו אותו. כבר אז זה לא היה מובן מאליו בכלל. גם בשיעורים הוא היה מכניס סיפורים מהחיים. עוד דבר שגילינו עכשיו, אחרי פטירתו, הוא שכשהמחנך הקודם חשב לשתף אותו על הצרכים של התלמידים לפני שהחל לחנך אותנו, אילון אמר שהוא מעדיף לקבל את התלמידים כדף לבן ונקי, ולתת להם את האפשרות לתת את הרושם הראשוני החשוב להם".
זכות גדולה להיות חבר שלו
איתן צארום, מחנך וחבר, סיפר: "אילון היה חבר אמיתי. הוא עזר תמיד כשהייתי צריך עזרה. נסענו המון ביחד, דיברנו על מלא נושאים. הוא היה רגיש מאד כאבא, כחבר, כבעל כמחנך. אילון שיתף אותי הרבה בחייו. היו לו המון תחומי עניין משותפים, והוא ממש טרף את החיים. הוא היה אדם ששאף תמיד גבוה. הוא דרש מהתלמידים שלו הרבה ולא עשה להם הנחות, ועם זאת אהב אותם ודאג להם מאד. להיות חבר של אילון הייתה חוויה גדולה וזכות גדולה, ולחנך איתו יחד הייתה זכות עוד יותר גדולה. הוא ריכז את המסע לפולין, והיה חשוב לו כל פרט קטן שבסוף השפיע על החוויה העצומה לתלמידים שלו. קשה לתאר את המשך הדרך ללא אילון, אבל ברור לי שאנחנו צריכים להמשיך את דרכו ופועלו. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים".
הרב שלומי: "נשתדל להיות ראויים לצוואת חייו"
הרב שלומי דהן, ראש הנתיב הישיבתי: "אני יוצא ביום שלישי, אגיע ביום רביעי, אסיים עם הכיתה במסיבת סיום כיתתית, אלו היו הדברים האחרונים שדיברנו עליהם ביום חמישי האחרון. הרב אילון, איש יקר ואהוב, אח וחבר, אדם שהחינוך עמוק בנימי נשמתו, איש של עשייה, איש של תורה ואהבת הארץ. הוא היה מחנך נערץ ואהוב על תלמידיו. על אף הקושי הגדול, חשקה נפשו לסיים עם הכיתה במסיבת סיום כיתתית, לחבק ולהיפרד מכל אחד ואחד מהם לקראת היציאה לחופש הגדול. עין לא נשארה יבשה בבית החינוך, תלמידים, מורים, הורים וכל הקהילה כולה, בדאבון לבב על האובדן הגדול שנלקח מאיתנו. הרב היקר, אילון האהוב, לא תסור מלבבנו לעולם! האור, החיוך והקסם שלך ימשיכו ללוות אותנו! האמונה והגבורה, השליחות ומסירות הנפש למען הכלל, כל אלו יהיו אבני דרכנו לעולם טוב יותר! הרב אילון אמר לתלמידים: 'אשריכם, תמשיכו לעשות טוב בעולם, ככה עם ישראל יינצל'. נשתדל כולנו להיות ראויים לצוואת חיים זאת, בליבנו תישאר לעד!".
לילי היועצת: בשורה קשה וכאב עצום מנשוא
לילי זאב, יועצת וחברה: "לפני שלוש שנים הצטרפתי לבית החינוך וזכיתי להכיר את אילון. מהר מאוד הוא היה החברותא שלי. לאחר שהתבשרנו בבשורה הקשה אחת המורות שאלה: 'מה תעשי עכשיו? את ואילון הייתם 'צוות חמד'. כל פעם שהייתי צריכה את אילון תמיד הייתם עסוקים במשהו'. במסגרת העבודה אני ואילון היינו נפגשים מדי שבוע לחשיבה משותפת על תלמידיו האהובים. בתוך המפגשים ראיתי כמה הוא חושב על כל אחד ואחד, מדייק את דרכו החינוכית, מתלבט, מתייעץ, מקשיב, מסכים, ולפעמים גם פחות. הוא האמין בדרכו החינוכית הייחודית, ראה בכל תלמיד עולם ומלואו, שאף להצמיח תלמידים אחראים, ערכיים, אמיתיים! אילון היה מוכן להתמודד עם כל מכשול ואתגר, אך האמון היה מעל הכל. תמיד היה אומר לי: 'לילי, אני מוכן להתמודד עם הכל, רק לא עם שקרים'. אילון היקר, הבשורה קשה מנשוא והכאב כל כך עצום וכואב. קשה לדמיין את ישיבות הנתיב בלעדיך, את חדר המורים ללא נוכחותך. הייתה לי זכות ענקית לעבוד במחציתך ולהכיר איש חינוך נפלא ומיוחד. תודה על מה שהיית, תודה על הכל".
המנהל בארי: "היית גיבור ומופת לעם ישראל"
במהלך הלוויה הספיד אותו דניאל בארי, מנהל בית החינוך: "אהבת התורה שלך היא דוגמא ומופת לכולנו. נדהמנו לראות אותך יושב בחדר המורים ומקפיד על הדף היומי, כאילו שאין שום מסיח בעולם. אני זוכר שהיינו מדברים לפעמים בעניינים חינוכיים על תלמיד מסוים, על סיטואציה מסוימת שהייתה. תמיד הסתכלתי עליך בהערצה, איך טובת התלמיד באמת היא הדבר היחיד שלאורו אתה הולך, איך הצלחת לגייס אותנו לעשות את כל מה שצריך למענם. אילון, אתה איש חינוך נדיר, אישיות לדוגמא ומופת. אף פעם לא כעסת על תלמיד, תמיד ענית בסבלנות ובנעימות, ידעת לדרוש ולהעמיד רף גבוה מצד אחד, ולעשות צחוק וכיף עם התלמידים מצד שני. ברגעים המועטים שהיו לך בבית, תמיד הקפדת לבוא לבקר בבית הספר וכמה התלמידים התרגשו לראות אותך.
אילון, אתה גיבור אמיתי, גיבור ומופת לעם ישראל. אדם שבכל המובנים, בוחר להתנדב למסור את הנפש על עם ישראל, שאלנו אותך אילון עד מתי תתנדב למילואים? וענית כל עוד אני יכול, כל עוד אני עומד בקצב של הצעירים, אני אהיה שם, בשליחות למען עם ישראל. שליח ה' בכל מובן המילה".
יפרח: "שבר עצום. איבדנו מחנך יוצא דופן"
גיא יפרח, ראש עיריית מעלה אדומים: "אובדן עצום. השבר גדול, שכן הרב אילון היה הפנים המאירות של בית הספר, איש שופע אהבה. הלב של חדר המורים ורכז המערכת. המכה כואבת כי איבדנו את הלב הגדול של מחנך יוצא דופן. כולנו עם משפחתו היקרה ותלמידיו בשעה כה קשה. אני שולח את תנחומיי הכנים מעומק הלב לאשתו נטע ולילדיו - ידידיה, הודיה, רחלי, רעות, טליה, יהונתן ושירה, ולכל משפחת אמי"ת איתן".
מנכ"ל הרשת: "חיים של נתינה ואחריות למען המדינה"
ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת, אומר כי "חייו של הרב אילון היו חיים של נתינה. הוא נפל לאחר שהתנדב למילואים ויצא למלחמה למרות שהיה פטור מכך. כל חייו היו חיים של אחריות לכלל ישראל, מתוך רצון לתת, לתרום ולפעול למען החברה והמדינה. דמותו תהא מופת לדורות ונפעל להנצחת זכרו, אנו מחבקים את כל משפחתו האהובה ואת כל בית אמי"ת איתן".
