הבן יקיר לי
מעלה אדומים נפרדה בכאב מהלוחם יקיר שמואל טייטלבוים הי"ד, תושב העיר, שנפל בצפון רצועת עזה; מאות עמדו בצדי הכביש במסדר כבוד, למעלה מאלף איש הגיעו להלווייתו בהר הרצל, שהתקיימה ביום בו חל יום הולדתו; אימו סיפרה על הילד שכל חייו רצה לתרום ולהשפיע, אביו הודה לקב"ה על מתנה שקיבלו למשך 22 שנים; ראש העיר, גיא יפרח: "היום היינו צריכים לחגוג לך יום הולדת, במקום זה אנו מלווים אותך בדרכך האחרונה ונפרדים ממך, גיבור ישראל, שחרף את נפשו למען מדינת ישראל. אם אנשים כמוך לא היו אומרים: הנני, לא היה לנו עם ולא הייתה לנו מולדת"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
מעלה אדומים נפרדה השבוע בכאב רב מרס"ל (במיל') יקיר שמואל טייטלבוים, בן 22, תושב מעלה אדומים, לוחם בגדוד 77, עוצבת 'סער מגולן' (7), שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. יקיר הי"ד היה בוגר תיכון אמי"ת איתן, תלמידו של המחנך רס"ב איילון וייס ז"ל, שנפל רק לפני שבועיים.
הדפיקה בדלת
דקות ספורות לפני כניסת השבת הגיעו הדפיקות בדלת, והוריו של יקיר ז"ל - יהודה ומרסי, קיבלו את הידיעה הקשה ביותר שהורה יכול לקבל. ההורים בחרו לא לספר בתחילה, כדי לא לפגוע בשמחת השבת. את הבשורה הקשה קיבל אחיו מאיר, שאף הוא משרת בעזה, בשבת בבוקר.
אביו של יקיר, יהודה, אמר כי הדפיקה בדלת נשמעה בזמן הדלקת נרות שבת, "זה היה זמן שיקיר אהב, בין השמשות. הוא שקע לעולם הבא, ואנחנו שקענו למרה ולשכול".
הלוויה במקום יום הולדת
יקיר הובא למנוחת עולמים ביום ראשון האחרון, 30.6, יום הולדתו ה-22. במקום מסיבת יום הולדת התקיימה הלוויה, אליה הגיעו למעלה מאלף איש - משפחה, חברים, תושבי מעלה אדומים ואזרחים רבים שביקשו ללוותו בדרכו האחרונה.
המחזה העצוב כל כך, שלצערנו הפך להיות חלק בלתי נפרד מהלוויות החיילים במלחמת "חרבות ברזל", התרחש שוב כשמאות תושבים - ילדים, בני נוער, בוגרים וקשישים שעמדו בצידי הכביש והכיכרות העיר לאורך כל הדרך עד היציאה מהעיר, עם דגלי ישראל בידיהם ובעיניים דומעות כשמסע ההלוויה יצא מביתו שבמצפה נבו להר הרצל, שהשיירה חלפה היו שנעמדו דום וביד אחת הצדיעו ובאחרת אחזו בדגל.
משפטי גיבורים בחדר
בחדרו של יקיר ז"ל מעל מיטתו תלויים תמונות ומשפטים שנאמרו על ידי גיבורים שאינם עוד - אלירז פרץ, דרור ויינברג, בנייה ריין, יוחאי קלנגל ועוד. בין המשפטים שהיו תלויים בחדרו ניתן היה לקרוא את המשפט "הזמן קצר והאהבה מרובה", אמרה של אלה אור ז"ל שנספתה באסון נחל צפית, מכתב מילדה בת 10 ששלחה ללוחמים, משפט קצר של הרב משה צבי נריה ז"ל: ״אדם השואל מה חובתי ולא מה זכותי - עולמו לגמרי שונה״. עוד בחדרו, גיטרה, תמונת ארץ ישראל ותעודת הוקרה מגדוד שריון. החדר מעיד על אישיותו המיוחדת של יקיר ז"ל, שהיה כל כך מחובר לעם ולארץ.
גורל משותף
רק לפני כשבועיים בית הספר אמי"ת איתן נפרד בכאב עצום מהמורה אילון ויס ז"ל, שנפל גם הוא בקרבות בעזה. יקיר נפרד מהמורה האהוב בפוסט שכתב לפני שבועיים, בלי לתאר לעצמו שהגורל שלהם תוך זמן קצר יהיה משותף. באותו פוסט כתב יקיר כי "המורה אילון, מחנך דגול שיצא לי להכיר - כל כך נעים ונכון לתלמידיו ולסובבים אותו, מורה אהוב על כולם ללא יוצא מן הכלל". הוא הוסיף שהוא בטוח עוד ישמע גם על האבא, סבא ואיש קהילה שהוא היה. "בדיוק השבוע חשבתי עליך", כתב יקיר והזכיר שיחה שקיים איתו המורה אילון בעקבות קטטה בבית הספר, "לא היית מחויב לזה, אבל היינו קרובים ואתה איש חינוך אמיתי. הרגעת אותי, הכנסת אותי לפרופורציות ונתת עצות. לא חשבתי שכמה ימים אחרי הזיכרון היפה הזה נקבל הודעה כזאת. ברוך דיין האמת, אדם יקר".
אורי שלנו זכה במפקד מדהים
אביו של אחד מפקודיו של יקיר ז"ל, אריק וייס, תושב כפר אדומים, תיאר את המפגש שהיה לו עם יקיר ואת התרשמותו מאישיותו של יקיר בפוסט שכתב: "זוכר את אותו יום שישי אחה״צ, שהגעת לביתנו לביקור בית. השארת אותנו אחרונים בין פיקודיך, כי בכל אופן אנחנו סוג של שכנים. עלם חמודות, יפה תואר, מדבר בשקט ובנעימות, מספר לנו על אורי שלנו ועל התקדמותו ביחידה. אני זוכר את המחשבה שעברה לי בראש שאורי שלנו זכה במפקד מדהים. אז בשעה זאת יקיר מובא לקבורה בהר הרצל, ואורי שלנו בין קרב לקרב בין ר.פ.ג למטען, נלחם בעזה למען העם שלנו ולזכרו של יקיר הי״ד. להלוויה הוא לא הגיע, אולי ל-30, אבל אנחנו נהיה שם במקומו לכבד את זכרו של מפקדו. אנא ריבונו של עולם, שמור על כל חיילינו, השב את החטופים והחטופות לבתיהם, שלח רפואה שלמה לפצועים בגוף ובנפש והבא לנו ניצחון שמותם של גיבורינו לא יהיה לשווא".
"הקב"ה לוקח את הטובים מהטובים ביותר"
בהלוויה, אליה הגיעו המונים לחלוק לו כבוד אחרון, ספדה אימו של יקיר בקול חנוק מדמעות מעל קברו הטרי בהר הרצל. היא סיפרה כי כבר בגיל 15 חתם יקיר על כרטיס אדי ושכנע את חבריו להצטרף. "יקיר רצה להשפיע ולתרום במסגרת השירות שלו. הוא רצה להילחם בעזה, ועשה את זה שש פעמים. היה לו חשוב לעשות שירות משמעותי. הוא היה מוכן להקריב את חייו, וזה קרה. יקיר תמיד רצה לתרום למען ישראל. היו לו חלומות רבים. הוא רצה להתנדב בחקלאות בדרום, וגם חשב לתרום כליה. הוא חיפש למי לתרום כליה. חלקי הגוף שלו ילכו למי שצריך, ובמיוחד העור שלו לחיילים שזקוקים לכך. הייתה לו עדינות והיה לו קשר מיוחד עם ילדים. היו לו כוונות טהורות. היה לו קשר עמוק לירושלים, הוא היה נמצא שעות בעיר העתיקה. הוא סיים מסכת אבות, הוא לימד את 'אמור מעט ועשה הרבה'. יקיר לא אמר שום מילה עד שהיה בן שלוש, הוא לא דיבר. האישיות שלו הראתה שהוא יודע מה הוא רוצה מהחיים, איך לעשות טוב לעולם, מה לעשות טוב לעולם. הקב"ה לוקח את הטובים ביותר, הטובים מהטובים ביותר".
איך נפלו גיבורים?
מאיר, אחיו של יקיר, ספד לו בכאב ואמר: "צר לי עליך אחי יקיר שמואל היקר, איך נפלו גיבורים? אחי יקיר איננו. המשפחה שלנו איבדה אותך. יקיר זכה להרוג עשרות מחבלים. שומר המסך שלו הייתה תמונה של כפיר ביבס שנחטף על ידי הנאצים העזתים. הוא אמר שעל זה אנחנו נלחמים, ולהחזיר את הכבוד שלנו, לנצח את הנאצים הרשעים. זה בער בו והוא נכנס ללחימה עם זה מול עיניו״.
מאיר סיפר לפני ההלוויה כי "יקיר נהרג בידיעה שהוא עושה משהו שהוא שלם בו ובטוח, בלי הרבה פחד. הוא האמין בדרך, בניצחון, בלחימה, בהחזרת החטופים ובניצחון המוחלט. לזה הוא שאף, וכנראה על זה הוא גם נהרג. הוא אמר שהוא רוצה לטייל אחרי המלחמה, לשקם את הדרום, לתרום כליה. זה מה שהוא רצה. לתרום איברים - זה רצונו".
"לא העלינו על דעתנו שצריך לקבור אח"
מאיר שיתף בכאב ובתחושות שלו וסיפר כי "בחיים לא העלינו על דעתנו את המציאות שאח צריך לקבור אח ושיהיו עוד משפחות שכולות ואנחנו נהיה במעגל הזה. זו מורכבות גבוהה מדי. אחי יקיר, איננו. המשפחה שלנו איבדה אותך, זה מורכב לי, באמת מורכב לי. ביום שישי הייתי בבסיס כמה דקות לפני שבת, עישנתי סיגריה עם חבר שלי, לא יודע למה, דיברנו עליך. חבר שלי שאל אותי, ואני אומר לו: 'אנחנו יושבים פה בצפון הרצועה, אחי פה לא רחוק, נלחם. סיפרתי על הקשר שלנו. אחי יקיר כל היום נלחם".
"ה' אוהב אותנו, נתת לנו מתנה 22 שנה"
יהודה, אביו של יקיר ז"ל, נפרד מבנו: "ילד מתוק שלי, בני היקר, אדם מאוד מיוחד. דרכך למדנו נתינה מהי. במכינה הסבירו שצריך חיילים ומפקדים בשריון, אז הלכת. כל דבר שעניין אותך חקרת כי רצית לדעת את האמת. רצית להילחם למען עם ישראל וארץ ישראל. זו הייתה הגאווה שלך. עזרת לכל אחד. יקיר היה רוצה שנאמר: ׳עם ישראל חי׳, שנאהב אחד את השני. היו ליקיר חברים מכל מגזר. אלה שלומדים תורה, תתפללו לנשמת יקיר שמואל, שיעלה מעלה מעלה, שיהיה מליץ. אנחנו נחגוג את חייו. יקירוש, הבן יקיר לי, קשה מאוד לתאר, לחשוב. הכל מרגיש מחוץ לדמיון. אני רוצה להודות לה' קודם כל, ה' נתן, ה' לקח, יהיה שם ה' מבורך. הקב"ה, חוס ורחם אלינו. ה' אוהב אותנו, הוא נתן לנו מתנה, נתת לנו מתנה 22 שנה, ראינו את יקיר שלם, שליו, מחייך. ככה נפרדנו ממנו".
"איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר?"
אחות של יקיר, תכלת, ספדה לו בבכי ואמרה כי "כמו שכבר צוין, היום ה-30/6, יום הולדתו ה-22 של יקיר. איך אפשר לדבר עליך יקיר בלשון עבר? איך זה קרה ברגע אחד קטן? יקיר הוא הבחור האולטימטיבי, אין לי חברה עכשיו שחשבה שהוא לא חתיך, אדם כל כך עקשן שאי אפשר להתווכח איתו, יקיר הוא ההשראה שלי, אני תמיד הולכת בדרך שלו, בצל שלו, אנחנו מאוד דומים באופי, בדעות, בחשיבה - הלוואי והייתי יכולה להיות יותר טובה אליך. לאהוב כמו שאתה אוהב. יש המון שאפשר לומר על יקיר. אני פשוט לא יודעת איך. איפה להתחיל, עצם העובדה שקוראים לו יקיר, דבר שכל כך יקר לנו, יקר לכולם. הסטטוס של יקיר בוואטסאפ, שנשאר מ-2020, הוא: 'הזמן קצר ואהבה מרובה'. יקיר הוא אדם אהוב ואוהב. בזמן הכל כך קצר שהיה לו - האהבה באמת הייתה מרובה".
השנאה תחרב את הבית שלנו
סא"ל יהונתן מאיר ספד בשם צה"ל: "אין מילים שיכולות לתאר את הכאב העצום. יקיר נהרג בצהרי יום שישי, כאשר לחם ברצועת עזה. הוא התגייס לשירות קרבי כמעט לפני שלוש שנים. עוד לפני גיוסו שאף להגיע לשירות משמעותי בחיל השריון. בתפקידו פעל כמפקד טנק. מפקד ערכי ואחראי, פעל בנחישות, חתר למגע באומץ לב".
מחנכו של יקיר בבית הספר אמי"ת איתן, הרב שלומי דהן, ספד: "תמיד היית הבחור יפה התואר, כמו מרגלית יקרה, טוב לב, אני לא מאמין שאנחנו נמצאים כאן. רק לפני שבועיים רקדנו יחד בחתונתו של חברנו אליהו. אנחנו כבר לא נזכה לרקוד בחתונה שלך".
את דבריו של אביו, האב השכול הטרי, כולנו צריכים לקחת כצוואה: "בני היה רוצה שאומר כאן עם ישראל חי. יש מחלוקות, אבל אם אנחנו בעם ישראל כולם, לא נבין שהשנאה תחרב את הבית שלנו - בסוף לא נהיה פה".
יפרח: "היית סיפור הציונות בהתגלמותה"
ראש העיר, גיא יפרח, ספד ליקיר ז"ל ואמר כי "היום היינו צריכים לחגוג לך יום הולדת, במקום זה אנו מלווים אותך בדרכך האחרונה ונפרדים ממך, גיבור ישראל, שחרף את נפשו למען מדינת ישראל. אם אנשים כמוך לא היו אומרים: "הנני", ומוכנים להקריב את עצמם ואת החיים שלהם למען העם והמולדת, לא היה לנו עם ולא הייתה לנו מולדת. היית סיפור של הציונות בהתגלמותה, עשית עלייה יחד עם הוריך מארה"ב לארץ ישראל, למדת במכינה קדם צבאית כדי להתכונן לשירות משמעותי, התגייסת כלוחם, נלחמת לשרת במילואים וביקשת לתרום לעם ישראל ולמדינת ישראל, כי כך גדלת וכך חונכת!".
יפרח סיפר על על המפגש שלו עם החברים של יקיר: "אתמול נפגשתי עם הבוגרים של השכבה שלו. המחנך שלהם סיפר שזה היה ברור לכולם שאם יהיה מישהו בטנק שיהיה הראשון להילחם, שאם יהיה מישהו בטנק שיהיה נחשון בן עמינדב – זה יהיה יקיר הי"ד. לפני שבועיים, הבוגרים בשכבה של יקיר מבית הספר אמי"ת איתן, כולם גיבורים, רובם ככולם לוחמים שנמצאים בשירות קרבי ועושים למען עם ישראל בשדה הקרב – נפגשו בחתונה. הם רקדו ושמחו וביקשו לשמח חתן וכלה. פגשתי אותם שם גם אני, זכיתי לראות אותם שמחים כל כך, צעירים כל כך. ואתמול, שבועיים אחרי, נפגשנו שוב, אותם אנשים שרקדו בחתונה, אלא שהפעם זה היה כדי להיפרד מיקיר.
רק כמה ימים לאחר מכן הוא ספד למורה שכל כך אהב, אילון ויס הי"ד, וכתב: "בדיוק חשבתי עליך, לא חשבתי שכמה ימים אחרי הזיכרון היפה הזה נקבל הודעה כזאת". ואנחנו יקיר, לא חשבנו ששבועיים אחרי שרקדת באותה חתונה שמחה, נקבל הודעה כזאת".
"מעלה אדומים מחבקת אתכם"
יפרח סיים את הספדו כשפנה למשפחה ואמר: "משפחת טייטלבוים היקרה – יהודה, מרים, מאיר ישראל ותכלת, קהילת מעלה אדומים כולה כואבת את כאבכם, מחבקת אתכם ועוטפת אתכם באהבה. גידלתם בן גיבור, מלח הארץ, אידיאליסט אמיתי, מנהיג שקט, צנוע ונערץ בקרב חבריו. אין מספיק מילים כדי לנחם אתכם, האובדן קשה מנשוא, והכאב מפלח את הלב. לעד נזכור את יקיר שמואל טייטלבוים הי"ד כגיבור ישראל – לוחם אמיץ לב שמסר את נפשו למען עם ישראל. יקיר, היית בן יקיר להוריך, בן יקיר לבוראך, בן יקיר לעמך ולמדינתך, ככתוב בירמיהו ל"א: 'הבן יקיר לי אפשרים, אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו, זכור אזכרנו עוד'. וככתוב בפסוק, אנו נדבר עליך, נזכיר אותך, נמשיך את מורשתך ונזכור אותך לעד. שמור מלמעלה על משפחתך היקרה, על חבריך, על העיר מעלה אדומים ועל עם ישראל כולו. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים".
