הגוף בגד בי, מצבי הידרדר
סימה יעקובסון, בת 29, תושבת העיר, סובלת ממחלות רבות, בהן: אנדומטריוזיס, אי ספיקת לב וריאות, קרישי דם ולימפומה; בעקבות פוסט שפרסמה ברשתות ובו ביקשה עזרה, הגיעו אנשים טובים שסייעו לה ותרמו לה ריהוט; אלא שבין האנשים הטובים הגיע גם נהג מונית שהתגלה כנוכל, שעל פי החשד, נגע בה וגנב ממנה; מהמשטרה נמסר כי הוגשה תלונה והנושא בחקירה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
הגעתי לדירתה השכורה של סימה יעקובסון (29) בכיכר יהלום, בעקבות פנייה של אדם אכפתי שנחשף לסיפורה הקשה. לאורך השיחה הארוכה שלנו היא חזרה ואמרה שהיא מרגישה לא בנוח לבקש עזרה ושהיא אפילו לא יודעת מה לבקש. לי מהר מאוד היה ברור מה היא צריכה.
אחרי שפתחה את הדלת הנעולה בנעילה כפולה, "תמיד נועלת, אני פוחדת", ראיתי אותה עומדת מולי - בחורה צעירה וצנומה מאוד, עם תווי פנים יפהפיות, בשמלה פרחונית קטנטנה, עם שיער מסורק, מחוברת לבלון חמצן, עם אצבעות קטועות ביד ימין ועם כתמים אדומים בגפיים, המעידים על אחת מהמחלות של קרישיות הדם, אותן היא נושאת.
בבית שקט ועצוב, בחוץ שמח וצוהל
בדירה ערמות של שקיות, מזוודה ישנה מלאה שטרם נפתחה, מחולל חמצן נייד וכיסא גלגלים. המחזה היה מאוד קיצוני, והפער בין מה שהיא יכלה להיות ולמקום שאליו הגיעה הוא בלתי נתפס. בחורה צעירה, בודדה וחולה, ללא עורף משפחתי וכלכלי, נעולה מאחורי הדלת בלב הפועם של העיר. החלון הפתוח רק חידד את הקיצוניות בחוץ ובפנים – בפנים שקט ועצוב, ובחוץ קולות צוהלים שעלו מכיכר יהלום, אנשים סועדים ומבלים, ומוזיקה מתנגנת ממש מתחת לדירתה.
הגורל רצה אחרת
סימה, בחורה רהוטה וחכמה מאוד, יכלה להיות במקום נפלא. "החלום שלי היה ללמוד רפואה", היא מספרת, אלא שהגורל רצה אחרת. בתחילת השיחה הארוכה שלנו היא הקפידה לשדר חוסן וגב זקוף, אבל מאוחר יותר, כשהקליפות התקלפו, היא פרצה בבכי שליווה אותנו מדי פעם במשך השיחה.
לצאת בשאלה וללמוד הכל מחדש
היא גדלה בבית חרדי ברמת שלמה. "גדלתי בבני ברק של ירושלים", היא מספרת. ילדותה הייתה מורכבת מאוד, וכבר מגיל צעיר הבינה ששם לא מקומה. עם הגעתה לגיל 18 היא יצאה בשאלה ועזבה את הבית. "לא הכרתי כלום, הייתי כמו תינוק שנולד. זה היה ממש לצאת לעולם חדש, הכל חדש. לא הבנתי את התרבות ואת השפה. המשפחה שלי מאוד חרדית, עם שטריימל וכל מה שאת מדמיינת, ופתאום לצאת החוצה זה ללמוד הכל מחדש".
מתביישת שיידעו
במשך שמונה שנים היא התנדבה במד"א ירושלים במקביל לעבודתה כמדריכה בהוסטל, "חיפשתי כל מקום שבו אני יכולה לתת מעצמי לאחרים. מאוד אהבתי להגיע למד"א ולהתנדב שם. אף אחד משם לא יודע מה מצבי היום, אני מתביישת שידעו". החינוך הקפדני, החרדי והמסוגר של שמירה על שתיקה ושל הצורך לשדר לעולם שהכל בסדר, עדיין טמון בה.
נפרדנו, זה לא הסתדר בינינו
בהמשך היא פגשה את מי שהפך לבן זוגה במשך שש שנים, בחור עם עבר זהה לשלה, שהגיע מהעולם החרדי ויצא בשאלה. יחד הם חלמו להקים בית משותף. מספר פעמים היא ניסתה להרות, אך הניסיונות כשלו והסתיימו בהפלות. "הכל היה נפלא בהתחלה, אהבתי אותו מאוד, אבל זה לא הסתדר בינינו. הוא אדם מאוד מורכב, נפרדנו לפני מספר חודשים. חליתי עוד כשהיינו ביחד, המפקד מהמילואים שלו היה מדהים ומאוד תמך בו ודאג שייצא".
הגוף בגד בי, מצבי הידרדר
המחלות בגופה הגיעו זו אחר זו, "הרבה שנים סבלתי מכאבים. בן הזוג שלי לשעבר נתקל בפייסבוק בפוסט של מישהי שכתבה על המחלה שלה, אנדומטריוזיס, שבו תיארה בדיוק מה שחוויתי. בזכות זה יכולתי לדייק, וגילינו מה יש לי. עברתי ניתוח שהקל עליי מאוד למשך תקופה של שלושה חודשים, אך הגוף בגד בי והמחלה הידרדרה. נוספו עוד אי ספיקת לב וריאות, קרישי דם בגופי שגם גרמו לנמק באצבעות כף היד, ולכן הן נכרתו, ולימפומה".
אנשים טובים הגיעו ועזרו
"הצלחתי לעבוד במקביל עד לפני שנה. אני באמת שלא מסוגלת לבקש כלום. גם אם אני רוצה וצריכה, אני לא מעזה", היא אומרת אחרי שאני מבררת מה באמת היא צריכה. אלא שאחרי שהבינה שהיא נואשת ופרסמה בפייסבוק פוסט שבו כתבה שהיא צריכה ריהוט כי הבית שלה ריק, היא הופתעה מההיענות. "לא ידעתי שיש כל כך הרבה טוב. אנשים מדהימים במעלה אדומים התחילו להגיע לדירה שלי. לא מעט מהם הביאו את כל הריהוט שיש לי כאן", היא מספרת.
לפני אותו הפוסט היא פרסמה פוסט זהה בירושלים. התגובות היו הרבה פחות תומכות ומחבקות, "הייתי עם מזרן ובגדים, העליתי פוסט בירושלמים וירושלמיות, ואם יש אדם שמוסר ריהוט - אשמח. היו גם תגובות נאצה קשות עד שאילצתי את עצמי להעלות סרטון שלי ושל הדירה הריקה, כדי שיאמינו לי. את אותו הפוסט פרסמתי במעלה אדומים, ואנשים שונים ומדהימים הביאו לי ריהוט ומקרר, ואפילו הגיעו לנקות".
נגע בי במקומות מוצנעים וגנב לי תרופות
הרבה משברים היא ידעה לצלוח בילדות ולאורך השנים, אך חייה התהפכו לחלוטין והחלו להידרדר למדרון מרגע גילוי המחלות שפקדו אותה, ועד היכרותה עם נוכל שהגיע "לעזור לה" לפני כחודש וחצי.
היא נתקלה באדם, שהתברר כנוכל ושעליו היא הגישה תלונה במשטרה. מדובר בנהג מונית, תושב ירושלים, שלכאורה רצה לעזור לה ולהסיע אותה לטיפולים. "בעקבות הפוסט שפרסמתי פנה אליי אדם שמנסה לעזור לי, הוא גם יצר קשר עם מכר שלו, נהג מונית, וביקש ממנו לעזור לי. בדיעבד אני יודעת שאותו הנהג היה בעבר מסומם. הוא נגע בי והטריד אותי. הוא עלה לדירה לכאורה כדי לעזור לי לרדת למונית. הוא הציע שלא אקח את כיסא הגלגלים ואמר שיעזור לי לרדת כשהוא מרים אותי. הוא ניצל את ההזדמנות לגעת בי במקומות מוצנעים". בנוסף, למחרת היא גילתה שהתרופות נוגדי הכאב החזקות שהיא נוטלת, נעלמו מהבית.
פוחדת וישנה עם הפנים לדלת
סימה הגישה תלונה כנגדו במשטרה. "אני ישנה היום בסלון עם פנים לדלת הנעולה, אני פוחדת". במילותיה היא מבליטה את חוסר האמון בבני אדם שנוצר לה במהלך השנים כילדה, ועד היום. "אני נואשת, לא יודעת איך משלמת שכר דירה ומסתדרת, ולמה שמשהו יעזור לי?", היא אומרת ופורצת בבכי. בחיבוק הפרידה עניתי לה: "כי יש אנשים טובים שתמיד שמחים לעזור".
מהמשטרה נמסר על הגשת תלונתה כנגד נהג המונית כי "האירוע מוכר, אין פרטים למסירה מחשש לפגיעה בחקירה".
למעונינים לתרום:
בנק דיסקונט (11)
סניף טאצ'ר (535)
חשבון 207142922
יעקבסון סימה ברכה
