לזכרו של עוזי
בשבוע שעבר נחנך בחנות החיות "חיפושית" שבקניון דוכן להנחת תפילין לזכרו של עוזי מור ז"ל, מי שהיה מוכר כ"עוזי חי בר", בעליה של חנות החיות המיתולוגית בעיר; עוזי, שהיה הלום קרב ממלחמת לבנון השנייה, חלה בסרטן ונלחם כדי להישאר בחיים, עד שהמחלה הכריעה אותו ; ראש העיר, גיא יפרח, הגיע לחנוכת הדוכן והיה הראשון להניח בו תפילין; אחייניתו של עוזי ז"ל, מעין מור, חברת המועצה לשעבר, סיפרה על השנה הקשה בלעדיו ועל הגעגועים העזים שמלווים את המשפחה מאז
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
בשבוע שעבר נחנך דוכן להנחת תפילין לזכרו של עוזי מור ז״ל, שנפטר ממחלת הסרטן לפני כשנה. הדוכן החדש הוצב סמוך לחנות "חיפושית" לבעלי חיים בקניון, בחירת המקום הטבעי ונכון להנצחת עוזי, מי שהקים את חנות החיות הראשונה והמיתולוגית במעלה אדומים - "חי בר". על כך משפחתו של עוזי הודתה לבעלי חיפושית, ליאור יונה.
השבוע התברר לי שלא רק אצלי הוא היה רשום בטלפון: עוזי חי בר. כך קראו לו רוב האנשים שהכירו אותו. עוזי אהב בעלי חיים, דבר שמאפיין אנשים עם אהבה וחמלה לחסרי ישע, הוא היה גם זה שהוביל את "יום הכלב" בעיר.
הלום קרב
עוזי היה הלום קרב ממלחמת לבנון השנייה. הוא התנדב למילואים עם חבריו לצנחנים. הם הגיעו להתכנסות בכפר גלעדי, ובעודם מתארגנים קרה האסון, קטיושה נפלה עליהם. 12 חיילים וקצינים נהרגו במקום, והשאר נפצעו, חלקם בגוף ורובם המכריע בנפש, כשחזו במחזה הקשה וניסו לסייע לחבריהם ולהבין מי קיפח את חיו ומי נפצע. זה היה אירוע שהפך לאחד האירועים הטראומטיים של אותה מלחמה. עוזי סגר מעגל אחרי 17 שנה בדיוק, כאשר בדיוק באותו היום - נפטר ממחלת הסרטן. למרות שהרופאים הקציבו לו זמן קצר בהרבה, הוא נלחם להישאר בחיים, ואחרי ארבע שנים וחצי - נפטר.
מורשת של אהבת ישראל, קבלת האחר וטוב לב
בחירת המשפחה להנציח ולהנכיח את עוזי בדוכן הנחת תפילין הייתה עבורם טבעית מאחר וזה היה דבר שהוא הקפיד עליו מדי בוקר, לאורך כל חיו הבוגרים. הדוכן יישאר שם באופן קבוע לרווחת התושבים.
בטקס חניכת הדוכן היה זה ראש העיר, גיא יפרח, שהיה הראשון להניח תפילין. יפרח התרגש ואמר כי "זכיתי להניח תפילין בדוכן, וההתרגשות הייתה גדולה. עוזי עבר הרבה בחיים - הוא היה הלום קרב ממלחמת לבנון והוא נלחם במחלת הסרטן. למרות כל הקשיים, הוא תמיד אהב את החיים ואת כולם - כל אדם באשר הוא אדם, ואת בעלי החיים. הוא התייחס לכולם ברגישות ובאהבה גדולה. יעידו על כך לקוחותיו הרבים מהחי בר המיתולוגית, החנות בה הוא נתן שירות אדיב לתושבי העיר במשך שנים רבות.
לא אשכח לעולם איך הוא חיזק אותי, כשהיינו יחד באונקולוגית – 'גיא, תהיה חזק, אתה תנצח את זה', הוא אמר לי. עוזי היה במצב לא טוב, אבל למרות הקושי האישי שלו, הוא ידע לחזק אותי ברגעים לא פשוטים. עוזי אולי כבר לא נמצא איתנו בגופו, אבל מורשתו תחיה לנצח. מורשת של אהבת ישראל, קבלת האחר וטוב לב טהור".
חסרה לנו הנוכחות המיוחדת שלו
חברת מועצת העיר לשעבר, אחייניתו של עוזי ז"ל, מעין מור, מספרת על השנה שחלפה בלעדיו ואומרת שכל אחד מבני המשפחה מרגיש את נוכחותו, עם סימנים רבים שהוא שולח להם. "עוזי לא ראה את חי בר כעבודה או פרנסה, זה היה חלק ממנו, אהבה אמיתית לבעלי חיים. הוא נכנס ללבבות של הרבה תושבים, עם אישיות מיוחדת. רק אחרי מותו למדנו על המתן בסתר שלו ועל כך שעשה המון לכל כך הרבה אנשים. חסרה לנו הנוכחות המיוחדת שלו, החיוך שלו. בזמן שהיה חולה בסרטן הוא נהג לדבר עם חולים אחרים וללוות חולים, לתת להם כוח למרות ההתמודדות הפרטית שלו".
ההשגחה הפרטית של עוזי
מעין, שעברה טיפולי פוריות לפני ההיריון הראשון, גילתה חודש אחרי שהוא נפטר שהיא בהיריון באופן טבעי. "מבחינתנו זה עזרה של עוזי, וקראנו לילד על שמו, עוז. אנחנו מאמינים שעוזי עדיין ממשיך לעשות טוב גם משם. ב-7.10 הוא היה צריך לחגוג יום הולדת 62, ואני שמחה בשבילו שלא חווה את האסון. עוזי מלווה את המשפחה כל הזמן. לפני מספר חודשים, אחותו מזל ובעלה נפתלי, תושבי קריית מלאכי, עברו פיגוע כשמחבל התביית על הרכב שלהם וירה עליהם 16 כדורים. היא נפצעה קל ובעלה אנוש, והוא אחרי ניתוח מורכב ושיקום. הם מאמינים שהם ניצלו בזכות ההשגחה הפרטית של עוזי".
חלפה שנה מאז שהלכת
בטקס חניכת דוכן הנחת תפילין אמרה אחותו עוזי ז"ל אחינו היקר והאהוב. "חלפה לה שנה מאז שהלכת מאיתנו. שנה קשה לנו ולכל עם ישראל. שנה של כאב, עצבות וגעגועים. אתה חסר לנו אח יקר. מרגישים שיש השגחה עליונה מעלינו. גם בשמים אתה דואג ושומר על כולנו. עמדת התפילין מייצגת את הטוב לב שהיה לך. נתינת צדקה, מתן בסתר והדאגה לאחר.
נוח על משכבך בשלום אחינו היקר והאהוב. נזכור את סיפור חייך. ב-6.8.2006 יצאת למילואים. במלחמת לבנון השנייה הייתם בכפר גלעדי כאשר נפלה קטיושה והרגה 12 מחבריך. ניסית להציל את הפצועים מהמראות הקשים, הפכת להלום קרב במצב קשה ביותר. 17 שנה חלפו כאשר כאב של לוחמים נמצא בליבך ללא הפסקה. מתוכן, בשש בשנים האחרונות, חלית בסרטן. ההתמודדות הייתה קשה ביותר. למרות הכל תמיד עזרת לכולם, אהבת בעלי חיים ונתת מתן בסתר לכל מי שרק פנה אליך והיה זקוק, אף פעם לא השבת את פניו ריקם. הלב נשבר לרסיסים, חוסר היכולת להאמין שאינך איתנו עוד. בתאריך 6.8.23 הצטרפת לחבריך הלוחמים שנהרגו בכפר גלעדי. בדיוק 17 שנה אחריהם. תנוח על משכבך בשלום".
