כבה האור
אור כץ, חובש קרבי, בן 20 נהרג בפעילות מבצעית בעזה 2 מאות מתושבי מעלה אדומים התייצבו למסדר כבוד; אביו, רון הספיד את בנו בלוויה בהר הרצל: "נוח על משכבך בשלום בן יקר. אתה בליבנו, נצור בזיכרוננו לעד"; ראש העיר, גיא יפרח: "אור ידע לחבר בין שני העולמות. הוא המשיך ללמוד תורה ולהתחזק, אבל לא שכח לרגע שהעם שלו זקוק לו בשדה הקרב"; יהי זכרו ברוך
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
אבלים וכואבים קיבלו תושבי מעלה אדומים את הידיעה הקשה על נפילתו בקרב של סמ"ר אור כץ, בן 20, תושב העיר. אור היה חובש קרבי בגדוד שמשון (92) בחטיבת כפיר ונהרג בקרב בצפון רצועת עזה. עם קבלת הידיעה הקשה ביום שני לקראת חצות הגיעו לבית המשפחה ראש העיר, גיא יפרח, חבר מועצת העיר, דודו מתתיהו ונציגות אגף הרווחה כדי לחבק ולהיות לצד המשפחה ברגעים הקשים מכל.
תושבים רבים, מתפללי בית הכנסת בשכונת "צמח השדה" לשם הקפיד אור להגיע לתפילות ושיעורים, תלמידי בתי הספר, ממלכתי צמח השדה ותיכון עמל דקל וילנאי שם למד, עצרו את העבודה, העיסוקים והלימודים ויצאו בדגלי ישראל לחלוק לו כבוד אחרון לצידי הכביש והכיכרות, בהצדעה לבני משפחתו בדרכם להר הרצל ללוות את בנם אור בדרכו האחרונה.
סמ"ר אור כץ, הותיר אחריו שני אחים גדולים ואחות קטנה שמשרתת בחיל האוויר. במהלך שירותו הצבאי קיבל פעמיים תעודת הצטיינות. אחת מהן על פעילות מבצעית בחברון לאיסוף נשקים ואמל"ח ומעצר מחבלים.
האב רון: האור של המשפחה
מאות אנשים ליוו את אור בלוויה בהר הרצל. האב רון, ספד לבנו ״הבן צריך להספיד את אבא שלו, אבל אני מספיד את הבן שלי, המלך, האור של החיים. כשנולד קראנו לו אור, אדם שמקרין אור מהרגע שנולד והפך להיות האור שלנו במשפחה. בכל תמונה שתראו החיוך שלו על פניו. אור ימשיך להיות חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו, ועם נוכחות שתלווה אותנו תמיד. אור, אנחנו מבטיחים להמשיך עם האור שהבאת אלינו". לחיילים שלחמו לצדו של אור, האב אמר: "אתם הייתם עבורו כמו משפחה שנייה. הוא היה שם לא רק כחייל, אלא כחבר אמיתי. גם ברגעים הקשים, אור הוא זה שאפשר היה לסמוך עליו בעיניים עצומות. אני רוצה להודות לכם על התמיכה שהענקתם זה לזה. אתם ממשיכים לשאת את מורשתו של אור ואת הרוח שהוא מביא. הוא ימשיך לחיות דרככם, דרך זיכרונות ודרך ערכים משותפים. אור, אני גאה בך וגאה בחברים שלך, נוח על משכבך בשלום בן יקר. אתה בליבנו, נצור בזיכרוננו לעד״.
האם איריס: אוהבת אותך חיים שלי
איריס, האם נפרדה מבנה ״קראתי לך אור כי הבאת לנו אור לבית, שמחה, חיוך ואושר. תמיד דאגת לכולם, אף פעם לא דאגת לעצמך. אתה חסר לי, הלב שלי נקרע. אני חצי בן אדם, אתה האור של הבית, נתת לנו את כל התקווה ואת כל הביחד. אני מחכה ומחכה, אולי תגיע הביתה. שמור על כל החיילים, על כל החטופים, תחזיר אותם הביתה. אני אוהבת אותך חיים שלי״.
האח מתן: הגעת לחיי כמו קרן שמש
מתן, האח הספיד את אחיו. ״מלאך שלי, ילד של אהבה, של טוב ושל שמחה. הגעת לחיי כמו קרן שמש. מילאת את חיי באור ובאהבה. אני זוכר שהיית במעון והייתי בא אליך, מתרגש לחבק אותך ולשחק איתך, רק רוצה להיות שם איתך. אומרים שמחשבה יוצרת מציאות וניסיתי לחשוב טוב, אבל זה לא עבד, אח שלי. נפרדת מאיתנו אבל אנחנו לא נפרדנו ממך. תמיד אעצום את העיניים ואזכור אותך מאושר ומחייך. תודה שהיית בחיי, תודה שהוספת לי את התבלין הסודי שמפוצץ באושר, שמחה, צחוק ואהבה. שמור עלינו מלמעלה, ועל כל עם ישראל. אף אחד לא ישבור אותנו. עם ישראל חי״.
האחות שירן: איזה חיוך יפה היה לך
שירן, אחותו של אור ז״ל ״כל פעם היית מחבק אותי. מי יחבק אותי עכשיו? כל מה שרציתי זה לגרום לך להיות שמח ומאושר. אני מקווה שאתה נהנה למעלה עם סבא וסבתא. אל תשכח אותנו, תבוא בחלום, תדבר איתנו, תהיה איתנו. איזה חיוך היה לך, בא לי שידעו איזה חיוך יפה היה לך. בבקשה שהמוות שלך לא יהיה לחינם. אני אוהבת אותך״.
גג: האחות שקד: אם בא לך לחזור אני אשמח
שקד, האחות: ״היית אור ועכשיו האור הזה כבה. אני גמורה. אני אתגעגע אליך כל הזמן. אני אעשה הכל כדי להנציח אותך כדי שכולם ידעו מי היית. אתה תמיד בלב שלי ואני אוהבת אותך. אני מקווה ששם טוב לך ושאתה חי את החיים כי אני יודעת כמה אהבת אותם. שמור עליי, אני צריכה אותך. תזכור שאני כאן, אם בא לך לחזור אני אשמח. אני לא אומרת לך ׳ביי׳, אתה תחזור״.
מפקד גדוד שמשון ספד לאור ז״ל בהקלטה: ״משפחת כץ היקרה, אני מבקש להשתתף בצערכם. אנחנו פה כדי לתמוך, לחבק ולחזק אתכם. אור, לוחם יקר, ערכיך ימשיכו להוות נר לרגלינו והם יובילו את הגדוד״.
יפרח: אור הקריב את חייו למעננו
ראש העיר, גיא יפרח ספד לאור ואמר "אם אנשים כמוך לא היו אומרים: "הנני", ומוכנים להקריב את עצמם ואת החיים שלהם למען העם והמולדת, לא היה לנו עם ולא הייתה לנו מולדת. היית ילד איכותי, חייכן שלא התלונן גם כשהיה קשה – תמיד הסתכלת על חצי הכוס המלאה ועל הטוב. היית אהוב על כולם – מוקף בחברים, אוהב ספורט ותלמיד מצוין בתיכון דקל וילנאי. לפני כמה שנים אור התחזק מבחינה דתית, התחיל ללכת לשיעורי תורה ולקח על עצמו ללכת עם ציצית וכיפה. הוא כל כך אהב ללכת עם אביו רון לתפילות בבית הכנסת. אור ידע לחבר בין שני העולמות. הוא המשיך ללמוד תורה ולהתחזק, אבל לא שכח לרגע שהעם שלו זקוק לו בשדה הקרב. במהלך המלחמה הוא כל כך רצה להיות משמעותי ולעזור, ביקש כבר להצטרף ללחימה בעזה, למען העם שלו. במהלך שירותו הצבאי הוא קיבל פעמיים תעודת הצטיינות. לצערנו, אור הקריב את חייו למעננו. בתקופה הכי קשה שידענו מקום המדינה, הוא נפל בגבורה והצטרף לרשימת השכול של עם ישראל וקהילת העיר מעלה אדומים - לאחיו הקדושים שנפלו בהגנה על עם ישראל וארץ ישראל.
אתמול בלילה עם היוודע הבשורה המרה, נסעתי לבית המשפחה. פגשתי משפחה כאובה ומבכה. ולצד הכאב, פגשתי משפחה גאה ומאוחדת. משפחה ציונית שאוהבת את המדינה ואת עם ישראל. משפחה אוהבת אדם שגאה בגיבור ישראל. בגיבור הפרטי שלהם – אור. משפחת כץ היקרה –קהילת מעלה אדומים כולה כואבת את כאבכם, מחבקת אתכם ועוטפת אתכם באהבה. גידלתם בן גיבור, מלח הארץ, אידיאליסט אמיתי, מנהיג שקט, צנוע ונערץ בקרב חבריו. לעד נזכור את אור כץ הי"ד כגיבור ישראל – לוחם אמיץ לב שמסר את נפשו למען עם ישראל.
אור, אנחנו נדבר עליך, נזכיר אותך, נמשיך את מורשתך ונזכור אותך לעד אין מספיק מילים כדי לנחם אתכם, האובדן קשה מנשוא, והכאב מפלח את הלב".
נוי כץ, גיסתו, סיפרה "אנחנו עדיין בהלם, לא מעכלים את הבשורה הקשה. לא מבינים איך בכלל אפשר להמשיך מכאן. זה משהו שאי אפשר לדמיין או לעכל. אור היה ילד של אהבה ונתינה, של עזרה לכל מי שרק ביקש. כשמו כן הוא, ובמקום שהוא היה היו מרגישים את אור. תמיד תמך ובא ועזר, אי אפשר בכלל לדבר עליו בלשון עבר. היו לו תוכניות כמו לכל צעיר בגילו. להתחתן, ללמוד, לטרוף את החיים. ועכשיו הכל נעצר. הצעירים הללו והמילואימניקים נותנים את חייהם בשביל שנוכל לחיות פה", הוסיפה. "ואנחנו צריכים להיות יחד. שהחטופים יחזרו ושהמלחמה הארורה הזאת תיגמר. אנחנו לא צריכים להרגיש שנאה וכעס אחד כלפי השני".
חברו יונתן אשר סיפר על חברו אור בכאב "אני מכיר את אור כבר 15 שנה, ילד חייכן ומצחיק, לפני שנכנס לעזה השאיר הודעה שנכנס לעזה וגם היא מצחיקה, חבר כל כך טוב, זהב. השאיר חור ענק בלב. כל מה שאומר עליו מתגמד. קשה לי מאוד. נעשה הכל להנציח אותו ולהמשיך את מה שייצג, את הרוח טובה, כי הוא תמיד היה במצב רוח טוב וחייך ולא משנה כמה רע היה, להיות בגישה חיובית, להיות חברים טובים לאחרים, ובדיוק כמוה שתמיד רצה לתת ולתרום ולצעוד קדימה, את הגישה שלו צריך לאמץ. קשה מאוד, אף אחד מהחברים לא שיער שזה מה שעומד לקרות".
בן 20 היה בנופלו השאיר אחיו הורים איריס וירון ואחים שירן, מתן ושקד. יהי זכרו ברוך
