אל תפסיקו להתפלל
מבקשת אמו של הלוחם שליו ברק, שנפצע קשה מאוד בעזה ממטען; ביום שלישי נכנס שליו לניתוח ארוך והאם מבקשת שתקראו פרקי תהילים לרפואתו
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
"בבקשה אל תפסיקו להתפלל לרפואת שליו", כך פתחה את השיחה אימו של שליו בן ה- 19 לוחם הנדסה קרבית שנפצע בשבוע שעבר, בפניה נרגשת, בזמן שהוא נכנס לניתוח נוסף ומורכב של שעות ארוכות, בעקבות פציעתו הקשה בג'בליה בעזה. באותה התקרית חברו לצוות, סמ"ר זמיר ברוק ז"ל מבית שמש נהרג וחבר נוסף שהיה איתם ב- D9 נפצע קשה.
אמאאא אני אוהב אותך
את שיחת הטלפון שקיבלה אני, אימו של שליו בצהרי יום שישי, היא לא תשכח לעולם. "אני ובן זוגי, מוטי חזרנו מכפר סבא, היינו בדרכים כשהגיעה שיחת הטלפון משליו. אני רואה על הצג של הטלפון "חיים של אמא", הכינוי של הבן בפלאפון, עניתי ובהתחלה היה שקט ופתאום בצעקות שליו אומר 'אמאאא אני אוהב אותך', לא הבנתי ועניתי שגם אני, והוא צועק שוב ושוב שהוא אוהב אותי עד סוף העולם ואני עונה לו אותו הדבר. הייתי בטוחה שזאת שיחה שמלווה באווירת צחוקים עם החברים, אבל אז הוא אומר תוך כדי צעקות 'תמסרי לכולם שאני אוהב אותם' וכאן כבר חשבתי שזאת שיחה מוזרה מידי. בדיעבד אני מבינה שהוא היה בטוח שהוא הולך למות וזאת מבחינתו הייתה שיחת הפרידה", אומרת אני בכאב.
מטען מוצמד למרפסת
"הוא התגייס בדצמבר, עוד מעט כבר שנה. הוא והצוות שלו נקלעו לתקרית ביום שישי בצהרים. בהתחלה פורסם על אירוע נ"ט שנורה לעברם, מסתבר שזה היה מטען מוצמד למרפסת וכשהם עברו הוא התפוצץ. שליו ריסק רגל ויד באופן מאוד קשה. המפקד שישב לידו, זמיר ז"ל נפגע בצוואר, בעורק הראשי ונהרג במקום. שליו בלי יד ורגל בכל המהומה, התקשר אלי כדי להיפרד. כשנותקה השיחה, אמרתי לבן זוג שלי שהשיחה הייתה מוזרה מאוד.
פינוי במסוק לאסותה
הם עצרו את הרכב על אי תנועה ומוטי, פנסיונר מהצבא החל לבצע שיחות טלפון לנסות ולדלות פרטים. "מוטי, באותה השיחה כבר שמע יריות ברקע וקלט מיד את טיב השיחה. הוא עצר את הרכב ותוך כדי השיחה הוא כבר התכתב עם מפקדים שהוא מכיר מהשירות וביקש שיבררו עבורנו מה קרה. במקביל התקשרנו למפקד של שליו, אבל הוא לא ענה. רק אחרי מספר דקות הוא חזר אלינו ועדכן ששליו נפצע קשה. בזכות הקשרים שיש למוטי ושיחות טלפון רבות, כבר הבנו שהמסוק מפנה אותו לבית החולים אסותא באשדוד.
הם הגיעו לבית החולים שתי דקות לפנינו כי כבר היינו בדרכים, בבית החולים הוא היה עדיין קצת עירני ומאוד כואב ואז הרדימו אותו, מאז הוא מונשם ומורדם. הוא כבר הספיק לעבור מספר ניתוחים, הרגל והיד שלו היו מרוסקים והוא איבד אצבעות, הניתוחים מאוד מורכבים והם מנסים בכל דרך להציל את הגפיים אחרי שאיבד את העצם ואת הברך ולנסות לחבר מחדש את כלי הדם ולמנוע כריתות.
אתמול, יום שלישי הוא נכנס לניתוח של עשר שעות. כבר עדכנו אותנו שמחכה לנו דרך מאוד ארוכה, ושלא נחזור בשנה הקרובה למעלה אדומים. אנחנו מאוד מתרגשים כשאנחנו שומעים שכולם מגוייסים למענו ונושאים תפילה שהניתוחים יצליחו. אני פונה לכולכם, אל תפסיקו להתפלל, בבקשה שכל אחד יקרא תהילים לרפואת שליו ויכוון עבור שליו בן אני".
אורית | 19:55 06.12.24