תודה חזקי
חזקי זיסמן, דובר העירייה במשך 25 שנה פרש השבוע מתפקידו ; הוא מכיר את העיר לאורכה ולרוחבה ויותר מכך, מכיר היטב את אנשיה. בהחלטה שקולה החליט לצאת לדרך חדשה למרות האהבה העזה לתפקיד, לעיר ולאנשים. בשיחה מרגשת מספר חזקי על החוויות מהעבודה, על הרגעים המרגשים ועל האירוע הלבבי שעזר לו לחשב מסלול מחדש. צילום: ארנון בוסאני
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
אחרי 25 שנה שבהן חזקי זיסמן היה דובר עיריית מעלה אדומים, הוא הודיע על פרישתו ויוצא לדרך חדשה. האיש שלאורך כל שנות עבודתו סיקר אירועים, כתב, עדכן את התושבים ובעיקר הסתתר מאחורי המילים, אומר השבוע "החלטתי להפסיק להיות דובר של אחרים, עכשיו הגיע הזמן שאהיה דובר עבור עצמי". עשרות תגובות מפרגנות וחמות נכתבו על חזקי כשנודע על עזיבתו, הוא הצליח לגעת בכל כך הרבה אנשים במהלך חצי היובל האחרון, כל מי שפגש בדרכו ציין את טוב ליבו, את האדם ואת החבר. ולכל אותן מילים חמות שנאמרו ונכתבו עליו אני מצטרפת אישית כמי שהיה עבורי קולגה כ-15 שנה וחבר יקר ומיוחד.
אביו של חזקי, עמנואל זיסמן ז"ל, פוליטיקאי ודיפלומט, היה חבר מועצת העיר ירושלים 24 שנה, חבר כנסת ושגריר ישראל בבולגריה. "נולדתי וגדלתי בבית ערכי, איכותי מאוד, עם המון חום, אהבה, אידיאלים, אהבת הארץ, אהבת האדם ונתינה וזה השפיע עליי מאוד והפך אותי למי שאני. הכול מתחיל בילדות וממה שסופגים ומקבלים בשנים הראשונות לחיים מהקרובים ומהמעטפת ועל כך אני הקפדתי ומקפיד גם אני בחינוך הילדים שלי".
אב גאה לשני בנים
חזקי מספר בגאווה על שני בניו: "שני הבנים מיוחדים במינם, הם עומדים ומצטיינים בכל סטנדרט של ערכים שהחברה מקנה ומודדת ואני גאה בהם. רועי סיים את תיכון "בויאר" בהצטיינות, בצה"ל הוא מצטיין מסלול פיקוד חיל אוויר, מצטיין קורס מכ"ים ולפני חודשיים קיבל אות חייל מצטיין בבסיס וזה מרגש מאוד. לקראת שחרורו כבר מחכה לו שורת הצעות להישאר בתפקידים שונים. העשייה, הנתינה והתרומה מושרשות בו. איתי גם סיים ב"בויאר" בציונים גבוהים, כרגע לקראת גיוס לחיל המודיעין. הצטיינות פחות חשובה לי, חשובה יותר הדרך, כיצד הם מתייחסים לאנשים, לחברה. להתנדב ולתרום מרגש אותי מאוד. אמא שלהם, תרזה ואני הקפדנו כל השנים שידעו לשתף, שיראו את הטוב ושיהיו ערכיים".
לך ותרזה, לבת זוגך בעבר יש חברות מיוחדת ומעוררת השראה, יש לך טיפים למתגרשים?
חזקי הוא איש של שלום ואחווה וזה בא לידי ביטוי בחייו הפרטיים ובקשר עם תרזה, על הקשר המיוחד חזקי אומר כי "תרזה היא אימא של הבנים היקרים שלי. התחלנו מסע חיים משותף כשהיינו צעירים בני 28. קשר שהתחיל באהבה גדולה ובחיבור טוב. יצאנו למסע ובמהלכו נולדו לנו שני ילדים, אחרי הרבה שנים המסע נאלץ להיקטע, לא תמיד הכול הולך חלק ומתחבר. השכלנו להבין שגם אם הדרך המשותפת כזוג נשוי לא עובדת, צריך לפרק מסגרת אך לשמור על חיבור ועל קשר.
הבסיס של החברות נשאר, התרחב, התעצם והתעמק. החברות קיבלה פנים חדשות וזה טוב מאוד לנו ולילדים. זה הדבר המשמעותי- לא לחפש מה לא, אלא מה כן. לא מה ריק, אלא מה מלא. עדיף להיות באמצע למצוא איזון, לראות את הטוב ובכל דבר יש טוב. הרי כל מהות הנישואין האלה, שנים יפות וטובות, להביא שני ילדים כאלה שרק אנחנו יכולנו להביא, שימשיכו לעשות טוב ולהעביר את הטוב הלאה. תרזה עיתונאית מהשורה הראשונה, אימא בכל רמ"ח איבריה ונימי נשמתה. חברה טובה, בת נפלאה להורים שלה. לא יכולתי לבחור יותר מזה להיות אימא לילדים שלי ואישה לצידי".
כיצד נוצר החיבור שלך למעלה אדומים לפני 25 שנה?
"עבדתי בכנסת במשך שמונה שנים כעוזר פרלמנטרי וכיועץ תקשורת של כמה חברי כנסת, שם הכרתי את בני כשריאל- ראש העיר דאז, שהשתתף בדיונים שונים בכנסת ובעיקר בוועדת החינוך כדי לקדם את נושא החינוך בעיר. הוא החזיק תיק החינוך בעיר ובזמנו אבי ז"ל היה יו"ר ועדת החינוך. נוצר ביניהם חיבור עמוק בראייה של מעלה אדומים כמקום אסטרטגי וחשוב מאוד למדינת ישראל ובקידום חינוך ערכי וחשוב לילדי ישראל, כולל ההחלטה על יום חינוך ארוך גם במעלה אדומים. הכרתי את בני כשריאל וישר זיהיתי את המנהיג שבו. הוא היה כל כך מיוחד ורציתי מאוד לזכות לעבוד לצד האדם הזה. הוא אמר שיש מכרז לתפקיד דוברות במעלה אדומים, מדובר בתקופה שבה מערך הדוברות עוד לא מאורגן ומעלה אדומים הייתה עוד עיר קטנה. ניגשתי למכרז ולשמחתי הרבה זכיתי ומאז התחלתי את המסע ההתפתחותי שלי לצידו. החוויה הכי מיוחדת, מרגשת ומעצימה שזכיתי לה ולא סתם 25 שנה נשארתי לצד אותו ראש עיר באותו תפקיד ובאותו מקום. זכות שאי אפשר לפספס אותה".
חצי יובל להיות דובר של אותו אדם, מעיד על קשר ייחודי שנרקם בין הדובר למשימה עצמה ובין הדובר לאדם שאותו הוא מדברר. מה "תפס" אותך כל כך הרבה שנים?
"מעטים האנשים שזוכים להיות לצד אנשים משמעותיים מאוד עבורם. הרגשתי משמעות בעבודתי לעיר, למדינת ישראל ובאופן אישי אני אסיר תודה לבני על ההזדמנות שהוא נתן לי 25 שנה לעבוד לצידו ואיתו, להיות איש סודו ואמונו, לחוות איתו את הדברים, להתרגש איתו, לבנות וליצור לעשות משהו שלא כל אדם זוכה לו. אני מוקיר לו המון תודה על חברות אמיצה ועל המקום שמילא בשבילי ונתן לי להיות בו. לפני שהוא ראש עיר ובוס, הוא אבא עבורי. אני אוהב אותו אהבת נפש. בלשכה הוא היה ראש משפחה ויצר לשכה שהיא משפחה אחת גדולה ואוהבת.
אני חושב שגם העיר על כל תושביה צריכים להוקיר תודה על כל השנים שהיה בתפקיד לשם העשייה. כמי שהכיר אותו קרוב והיה צמוד אליו, אני יכול להעיד שראשות העיר לא הייתה כותרת, זה היה תפקיד בעל שיעור קומה שיצר מפעל התיישבותי שאין לו אח ורע במדינה, נבנתה פה עיר עם חשיבות לאומית, אסטרטגית וביטחונית ממעלה ראשונה וידברו על זה דורות שלמים. הוא עבד קשה מאוד ועסק בכל התחומים, אין דבר שלא נגע בו. מעלה אדומים הייתה אהבת חייו והוא היה נשוי לה. העיר פורחת ומשגשגת עם הישגים ניכרים בכל פינה. כשנכנסתי למנהרת הגבעה הצרפתית בפעם הראשונה, מנהרה מודרנית המחברת את הצומת למעלה אדומים, התרגשתי. התקשרתי לבני בדמעות והודיתי לו על מה שעשה. בני זכה והתושבים זכו.
הצלחה של עיר הולכת יד ביד עם תושבים מקסימים ואיכותיים שיודעים ליצור שיתופי פעולה, לתרום, להירתם, להתנדב. במהלך העבודה זכיתי לראות מקרוב שקהילת מעלה אדומים היא מלוכדת והרמונית שאין שנייה לה. בני נתן אפשרויות ליצור את זה כי תמיד האמין בכך והכיר טובה באמון שנתנו בו.
למרות שמדובר בחצי יובל והיו בוודאי הרבה רגעים מרגשים, יש רגע אחד שזכור לך במיוחד?
"מעבר לפרויקטים האין סופיים שהיו כאן בעיר, הרגע הכי מרגש היה מאבק השיא של החלת ריבונות על מעלה אדומים רגע לפני הכרה אמיתית. התגייסו אליו המונים והוא כמעט צלח. כמות האנשים והאהדה, החום והאמון שנתנו לנו בתהליך הזה מעוררים השראה והתרגשות. הדבר לא צלח, אבל הוא הביא את מעלה אדומים לקונצנזוס, לתודעה לאומית ובין לאומית. במקביל לסיקור ארצי שריגש מאוד היה אחוז עצום של אזרחי המדינה שהצהירו שהם בעד החלת ריבונות ישראלית על מעלה אדומים, אלה היו רגעי השיא של העיר, נעטפנו בחום. ריגש אותי מאוד לראות את כל המיזמים שהוקמו בנושא רווחה במהלך השנים, דבר מפותח מאוד בעיר וחשוב ביותר".
היית ואתה עדיין מחובר מאוד למעלה אדומים ולתושבים ונשארת תושב ירושלים, חלפה מחשבה לעבור?
"נשארתי לגור בירושלים כל השנים משיקולים רבים, השיקול המרכזי הוא ילדים ומשפחה כמובן. היה לי נכון להגיע מדי יום, להיות חלק מעשייה, לחזור פינה שלי ולראות במבט על מירושלים את מעלה אדומים".
עם אילו קשיים התמודדת במהלך השנים?
"העבודה לצד בני מאתגרת ומרגשת, אך גם לא פשוטה. ידענו המון קשיים. תפקיד הדובר הוא להביא את כל המידע מהעירייה לתושבים והמידע מהעירייה מחוץ למעלה אדומים, בגלל מיקום העיר וכעיר קטנה יחסית מעבר לקו ירוק, נתקלנו במאבקים לבנייה, בהחלת ריבונות והיה קושי אדיר להכניס את העיר לתקשורת, אך תמיד מצאנו דרכים".
האם יש משהו שהיית עושה אחרת?
"כן, הייתי נלחם על תקציבים שישנו את מערך הדוברות. עיר בסדר גודל של מעלה אדומים חייבת מערך דוברות חדשני, טכנולוגי, מאובזר ומשוכלל. נכנעתי להיעדר תקציבים וזו טעות. דובר מקצוען חייב כלי עבודה, תקציבים, טכנולוגיות ורשתות חברתיות, חברות שמסייעות. אני מתחרט שלא נלחמתי לעוד עובדים. רק אחרי 23 שנות עבודה, קיבלתי מתנה וזכיתי לעובד שאין כמוהו, גיא אדרי. עבדנו יחד שנתיים. אין ספק שמוכרחים לעבות מערך דוברות, כל מי שמבין בתחום יודע שכל ארגון וכל רשות מקומית חייבים מערך דוברות גדול יותר.
להיות דובר זה לעסוק במיזמים ולא רק להביא למודעות את העשייה בתוך העיר, גם מחוצה לה, לחבר את מעלה אדומים למדינה מול תקשורת ויחסי ציבור, זה מאתגר, מורכב ולא פשוט. כל העבודה הייתה עליי, עבודה יום יומית, לשכנע, ללחוץ, להביא סיפורים לתקשורת. בהרבה מקרים הצלחתי. עברנו מיתוג עירוני, תהליך מוצלח מאוד, שינינו לוגו, מיצבנו את מעלה אדומים במפה הלאומית והבין לאומית. במהלך השנים הגיעו גם כתבים זרים שגילו פה עניין".
לפני כארבע שנים עברת דום לב באמצע יום עבודה, מה קרה באותו יום?
"באמצע יום עבודה פתאום הרגשתי ממש רע, התמלאתי זיעה, חוסר יכולת לנשום, הרגשתי רעידות, קוצר הנשימה היה נוראי, הרגשתי רעב לאוויר עם לחץ בחזה וכאבים עזים שמוקרנים לכתף. ניסיתי לנשום אוויר מהחלון ולא עזר, ניסיתי להירגע בנשימות והמשיך לחץ נוראי בחזה. לשמחתי, הלשכה היא משפחה והבנות שעובדות היו לי כמו אחיות. ענת מנהלת הלשכה של בני שאותה אני אוהב אהבת נפש, הרגישה אותי גם כשאני במרחק של שני חדרים ממנה. היא ניגשה אליי וראתה את מצבי ומשם הכול התגלגל מהר. הגעתי ל"טרם", אובחן אירוע לבבי, הגעתי לבית חולים "שערי צדק" בניידת טיפול נמרץ ונכנסתי לצנתור מיידי. אני רואה בכל דבר את הטוב ומה שעבר לי בראש היה שזאת פעם ראשונה שאני עובר את המחסום בלי פקקים, חוויה" אומר חזקי בחיוך.
אני אדם שמאמין בהשגחה עליונה ובכך שיש מי שקובע דברים. אדם מתכנן תוכניות ויש מי שמתכן בשבילו לפניו. למרות שאני שומר מאוד על הבריאות, אני צמחוני, מתעמל, דואג למשקל, לפני ארבע שנים החליטו מלמעלה להוריד לי את המתג, להזכיר לי שהזמן קצר וקצוב ושאקבל אירוע לב באמצע עבודה. מה שקרה לי מעורר הרבה מחשבות".
אילו מסקנות הסקת בעקבות אותו אירוע?
"הבנתי שאני לוקח יותר מדי ללב. הלב הוא איבר הכי משמעותי ודומיננטי אצלי- אני מרגיש עם הלב, חושב עם הלב, פועל עם הלב, מתנהל על פי הלב ומעמיס על הלב. כנראה מישהו ראה לנכון לכבות לי לרגע את הלב ולהדליק אותו מחדש כדי שאני אבין שצריך להתנהל עם הלב אחרת ולא להעמיס עליו יותר מדי, לזכור שיש עוד איברים שאיתם צריך להתנהל ולחשוב כמו מוח והגיון. אני אסיר תודה בדיעבד שזה קרה לי. מתנה ענקית שחיבקתי אותה, ידעתי לשמוח בה ולהבין את המסר שהיה בה, לעשות סדר שונה בחיים".
איך ניצלת את ה"מתנה"?
"התחלתי אימון אצל מאמנת אישית, עברתי תהליך אימוני מטורף ומעצים. בעיקר שאלתי את עצמי מה אני חייב לשנות? הבנתי שעליי לשנות משהו בחיים שלי, דפוס חשיבה, בעיה במקום שאני מייחס משמעות לדברים הלא טובים. בעקבות זאת שיניתי ממש הכול, החלטתי שאני רוצה ללמוד אימון אישי. למדתי במשך שנה וחצי בבית הספר להכשרת מאמנים, תוכנית בשיתוף אוניברסיטת בר אילן וסיימתי בהצלחה רבה. קיבלתי תעודת מאמן ואני רשום בלשכת המאמנים. עשיתי התמחויות, פרקטיקום, אימנתי מעל 180 שעות. אני שמח כל כך על ההזדמנות שניתנה לי לגעת באנשים, לעזור להם לבחור בעצמם את הדרך שלהם".
כמה זה שונה ממה שעשית עד היום?
"יש הרבה קווי דמיון, בשניהם נוגעים באנשים. אני איש של אנשים, מתחבר בקלות לאנשים ואוהב לעשות טוב לאנשים. גם כדובר תמיד דאגתי להנגיש את המידע לאנשים, לתת מענה וליצור חיבור בין האנשים לראש העיר ולעירייה".
למה אתה פורש?
"זאת הכותרת שלי- החלטתי לסיים להיות דובר של אחרים, עכשיו הגיע הזמן של חזקי להיות דובר של עצמו. די לי להיות דובר של ראש עיר, של עירייה, של מנהלי אגפים. עכשיו הזמן לשים אותי קדימה ולדבר בשביל עצמי. זה המסר והמתנה שקיבלתי מהאירוע הלבבי, לשים אותי במרכז ולתת לעצמי מקום לפרוץ ולכן, החלטתי לפרוש ולצאת לדרך חדשה.
לאן פניך מועדות?
"ההחלטה לסיים עידן הייתה לא פשוטה- להתחשב בתחושות שלי, ברגשות שלי וכשאני עושה זאת אני יודע שזה הצעד הנכון. במקביל, הייתה גם הפרישה של בני, כל השינויים הובילו אותי להבין שזה הזמן לפרוש, לעשות משהו אחר ושונה שאני עדיין מנסה להבין מהו. האימון זה לב, נשמה ומהות, אני לא יודע אם זה יהיה העולם המרכזי שלי, אני לוקח פסק זמן לכמה זמן שיידרש לי להתחבר לעצמי ולחשוב מה השלב המשמעותי הבא עבורי.
אני פורש ממקום טוב, ממקום של בחירה. סוף סוף אני בוחר לעצמי ללא חשש וללא פחדים. אני נרגש ומלא ביטחון, אני מלא ציפייה לקראת הבאות. מרגיש שעומדים לקרות דברים חדשים ומסעירים. ההצעות זורמות, תחושה טובה מאוד שמאמינים בי ויודעים כמה אני ערכי ומקצועי. קיבלתי הצעות טובות ממספר תחומים, אני עדיין מדבר עם כולם ולא החלטתי".
מה אתה לוקח איתך אחרי 25 שנה בעיריית מעלה אדומים?
"מעבר לניסיון שהעשיר והעצים אותי ומעבר ללמידה איך מנהלים עיר, אני לוקח איתי הרבה חברים. הצלחתי ליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים במהלך השנים האלה. אני יוצא עם אהבה עצומה, עם הרבה הכרת הטוב. ראיתי בפייסבוק את כל התגובות על פרישתי, קיבלתי מעטפת חמה וזה מחזק אותי לקראת הייעוד הבא שלי".
"הייתה לי הזכות וההזדמנות לעבוד לצידו של גיא יפרח כסגן ראש העיר ואני מודה על כך ועל ההזדמנות והזכות להמשיך לעבוד לצידו כראש עיר בחודשים האחרונים מאז הבחירות. אני מודה לו על כך שהבין את המיקום שלי ואת הבחירה שלי לסיים למרות הקושי. אני מאחל לו הצלחה רבה בתפקיד שלו. הוא מיומן, מנוסה ומוכשר וידע להוביל את העיר קדימה בהצלחה ובכישרון רב. אני הולך בהרגשה טובה, יש נבחרת חדשה טובה ומקצועית שתדע להוביל את מעלה אדומים למעלה. רחל הר זהב סגנית ראש העיר היא בעלת חזון, יצירתיות, מוטיבציה, חשיבה מחוץ לקופסה, אשת ערכים וחברה אישית".
רחל הר זהב: חבר יקר ואיש נשמה
סגנית ומ"מ ראש העיר, רחל הר זהב: "חזקי עבורי הוא הרבה מעבר לדובר עירייה, הוא חבר יקר ואיש נשמה. במסגרת תפקידו הוא עבד למען הציבור 25 שנה. הוא ראה בתפקידו שליחות במלוא מובן המילה ועשה הכל כדי לתת לציבור מידע אמין, מהיר ושקוף.
חזקי הוא אדם שיש לו היכולת להיכנס ללבבות ובמשך רבע מאה הוא נכנס ללבבות של הרבה מאוד אנשים כאן בעיר, כמו גם לשלי. עבדתי איתו כמעט עשור שבמהלכו זכיתי בחבר אמת. אני סמוכה ובטוחה שבדרכו החדשה חזקי ייכנס לעוד לבבות רבים ויעשה חיל כפי שעשה גם בעיריית מעלה אדומים. באופן אישי, אני בוודאי לא נפרדת מהאיש הנדיר שהוא. זה לא שלום, אלא רק להתראות בקרוב. בהצלחה!"
בני כשריאל: דובר מרגיע ומאחד ולא מתריס
ראש העיר לשעבר, בני כשריאל: "הכרתי את אביו ז"ל של חזקי בוועדת החינוך, בקידום יום לימודים ארוך ונוצר בינינו קשר וחיבור חזק. בכנסת גם פגשתי את חזקי, כשעלה הנושא של דובר הוא ניגש למכרז ונבחר בוועדת המכרזים. אני הגעתי לפני כן מניהול ודרשתי מדובר ויועץ תקשורת אמינות, רגישות, ידע כללי, יכולת ביטוי, כנות וסיקור אמת וחיזקי ענה ועונה על כל אותם הדברים. הוא בן אדם, הוא רגיש מאוד, מעורב במתרחש ובצורכי החברה, נאמן לעיר ואמין, מכיר את הצרכים של העיר ויש לו יכולת נפלאה להתחבר לאנשים. הרגישות החברתית שלו עזרה לי רבות בנושאים חברתיים שהיה חשוב לי לקדם והוא ידע להביא אותם לסדר היום ולשולחני.
לחזקי יש נקודות זכות על עצם זה שבמהלך הבחירות נבחרתי עם אחוזים גבוהים. הוא אהוד מאוד על העובדים ועל התושבים וזה אחד הדברים שראש עיר חייב שיהיה לצידו, דובר מרגיע, מאחד ולא מתריס. במשך הזמן נרקמה חברות, היינו זה לצד זה גם ברגעים קשים. כשאביו נפטר הייתי הראשון לדעת אחרי המשפחה והוא היה לצידי באבל על ההורים שלי ועל אחותי. חווינו יחד רגעים של כאב ושל שמחה. היחסים בינינו היו הרבה מעבר לראש עיר ודובר, הוא מכיר אותי מצוין, התייעצתי איתו רבות בנושאים שונים, ומבחינה מקצועית סמכתי עליו בעיניים עצומות בנושא התקשורת, בהבאת מקורות מידע על חברות מסוימות לפני פגישות, בכתיבת נאומים, בכל תחום. חזקי היה בשבילי דובר מצטיין שידע כיצד לנווט, כיצד ללוות בפגישות חשובות עם שרים ועם מנכ"לים. אני חושב שהרשות המקומית הפסידה אדם יקר, עם הרבה ידע וניסיון שיכול להועיל ולקדם את העיר ואת העירייה למקומות גבוהים. חזקי ואני נשארנו חברי נפש גם לאחר סיום עבודתי".
dיא יפרח: איש של אנשים
"אני מכיר את חזקי מאז שהייתי בן 17, כתב בעיתון אינדקס מעלה אדומים. אני זוכר שהגיע דובר חדש לעירייה ולמרות פער הגילאים היו בינינו כימיה וחיבור טוב מהרגע הראשון. הוא היה דובר צעיר שרק הגיע מכנסת ישראל, בן לאחד מחברי הכנסת החשובים והמשמעותיים במדינה והוא יכול היה בקלות לנפנף את הנער הצעיר ולעבוד ישירות עם אחד הרכזים או המנהלים של העיתון. במקום זאת, בלי אגו ובלי מניירות, עם הרבה אמפתיה ומקצועיות, עבדנו יחד. הוא תמיד נתן לי את ההרגשה שאני לא שונה מאף כתב אחר למרות גילי הצעיר.
חזקי הוא שחקן נשמה, הוא ליווה את העיר בימים החשובים של הכרעות מדיניות, של פיגועים ובימים של בנייה ופיתוח. לאורך השנים הוא שמר על מעלה אדומים כקונצנזוס בליבם של כלל הישראלים במדינה. לא משנה אילו רוחות נשבו ואיזה ממשל היה, מעלה אדומים הייתה קונצנזוס וזה לא קרה סתם. אולי בזכות זה הפכה העיר שלנו לאחת הערים הגדולות והמפותחות ביותר ביהודה ושומרון וברוך השם, היא ממשיכה להיבנות ולהתפתח גם בימים אלה.
למרות שחזקי הוא פנומן ביכולת הוורבלית שלו וביכולת שלו להעביר מסרים מדויקים, אני סבור שהכוח הגדול שלו הוא ביכולת לראות ולהבין אנשים. הוא איש של אנשים עם לב ענק ועם יכולת נתינה ומסירות. זכיתי לעבוד לצידו ויותר מכך, להיות חבר שלו.
אני מאחל לחזקי הצלחה רבה בהמשך דרכו, אין לי ספק כי בכל מקום שאליו יגיע הוא יביא לידי ביטוי את אישיותו המיוחדת ואת כישוריו הבולטים ויביא להצלחת המקום.
