מנכ"ל המתנ"ס, איתמר סלוק בריאיון ראשון מאז נכנס לתפקידו: המתנ"ס הוא הבית של התושבים
בספטמבר 2023 נכנס לתפקידו מנכ"ל המתנ"ס, איתמר סלוק. חודש לאחר כניסתו לתפקיד הוא גוייס בצו 8 ושירת במילואים במשך חמישה חודשים ברציפות ובהמשך גם יצא לעוד סבבי מילואים, כשבין לבין ותוך כדי, למד את תפקידו החדש. היום, אחרי חודשיים בבית, הוא מספר על השנה הקשה שחלפה, על האני מאמין שלו כמנהל מתנ"ס, על התוכניות לשנת 2025 ומנצל את ההזדמנות למסור לתושבים שהמתנ"ס הוא הבית של כולם.
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
איתמר סלוק (39) נשוי למרווה ואב לחמישה, עורך דין בהכשרתו ובעל תואר שני מהאוניברסיטה העברית במנהל ומדיניות ציבורית. בעברו ניהל פנימייה, התמחה בעריכת דין, היה מזכיר יישוב קידר דרום וניהל את אגף הנוער במתנ"ס במשך שמונה שנים. בשנה האחרונה הוא מנהל את המתנ"ס המונה כיום 500 עובדים, 31 מחלקות, 400 פעילויות מגוונות, ו-32 מתקנים הפזורים ברחבי העיר.
נראה מאתגר ובלתי אפשרי להתחיל תפקיד חדש ובמקביל להיות לוחם חודשים ארוכים?
"בספטמבר 2023 נכנסתי לתפקידי, חודש שרובו חגים. ב-7 באוקטובר, לאחר חודש בלבד כמנהל המתנ"ס, הוקפצתי למילואים בחטיבת הנח"ל ונשארתי חמישה חודשים ברציפות. לאחר מכן, יצאתי לסבבים נוספים. זאת הייתה סחרחרה מטורפת.
כל השנים אני רגיל לצאת למילואים למשך שלושה שבועות ותמיד הרגשתי שזה הרבה זמן, אבל הפעם, 240 יום במילואים היו כמו נצח. החוויה של חודשי מילואים ארוכים הינה חוויה מכוננת שמעצבת אותי גם היום כשסיימתי. חודשים רבים של מילואים זה מאוד לא פשוט, גם כאיש משפחה ובטח גם תוך כדי ניהול מקום חדש.
אני זוכר ישיבות שהייתי מקיים בזום עם קסדה, זה היה מראה סוריאליסטי לחלוטין. באופן כללי התנאים היו מאוד לא פשוטים- בוץ, ללא קליטה, ללא חשמל, אין מים זורמים ואם זה לא מספיק, היה חורף קשה עם גשם זלעפות. הסתדרתי עם סוללות נטענות ובכל פעם שרציתי לדבר בטלפון נאלצתי לעלות למקום גבוה לחפש קליטה. זאת טלטלה להיות בניתוק מהמשפחה, בסכנת חיים תמידית ובמקביל לנהל מקום עבודה שהוא כשלעצמו אינטנסיבי מאד.
בכל פעם שיצאתי לחופשות קצרות מהמילואים הייתי מגיע למתנ"ס וזה הצריך ממני לעשות שינוי מהיר בראש. מצד אחד לקיים פגישות וללמוד את תפקידי החדש ומהצד השני חזרה למילואים לחזית. תקופה מורכבת. עכשיו אני אחרי חודשיים רצופים בבית ובמתנ"ס, זאת התקופה הארוכה ביותר שהייתי בבית מאז ה-7 באוקטובר.
בערב ראש השנה האחרון היינו בבית מלון בירושלים מטעם הצבא והתוכנית הייתה לצאת ליומיים ולעבור עיבוד עם צוות מקצועי על כל מה שעברנו בשנה האחרונה. הגענו בבוקר הראשון והתחלנו סדנת עיבוד. בארוחת הצהריים המ"פ פנה אלינו ואמר: 'חבר'ה אני לא צוחק, כולם עכשיו נוסעים הביתה ותוך שלוש שעות אנחנו מוקפצים'. היינו בלי מדים בכלל וחשבנו שזה תרגיל או בדיחה, אבל אכן תוך מספר ימים כבר נכנסנו לקרבות בלבנון.
אני חייב לציין לטובה בתקופה המורכבת הזאת את הנהלת המתנ"ס. ההנהלה מורכבת מאנשי ציבור מתנדבים, כשבראשה יושב ראש העיר, גיא יפרח. לאורך כל התקופה הם דאגו לשלומי מצד אחד ומצד שני עשו הכל כדי לעזור למתנ"ס. תמיד נתנו לי את ההרגשה שאני אעשה את העבודה במילואים והם ידאגו למתנ"ס.
אחרי כל זה, השאלה המתבקשת היא מה עמדתך כאדם דתי בנושא גיוס חרדים?
"אני שייך לציונות הדתית, למדתי בישיבה תיכונית ובישיבת הסדר ובמשך שנים הערכתי את עולם לומדי התורה והבנתי כי ישנה חשיבות רבה לעולם התורה החרדי וכי הוא מחזיק את רוב לימוד התורה היום במדינת ישראל. עם זאת, אחרי ה-7 באוקטובר ואחרי תקופה ארוכה כל כך של שירות מילואים, אני אומר מהמקום הדתי שכואב לי שאין בציבור החרדי אנשים שקופצים לתוך הסירה ואומרים 'אנחנו כאן'. כואב לי כי יש כל כך הרבה ביטויים בחז"ל ובתורה על החובה ביציאה למלחמה להגנת עם ישראל. כתוב שמותר לחלל שבת לשם יציאה למלחמה ושחתן יוצא מחופתו. ישנם הרבה ביטויים בתורה לכך שהמצווה הגדולה ביותר היא להציל את ישראל מהאויב. אני מבין שיש פחד וחשש, אבל במצב הנוכחי זה חובה וזה לא סותר את לימוד התורה. אני מצפה שהעולם החרדי יקיימו את הציווי של 'עזרת ישראל מיד צר' ואין דבר גדול יותר. הם אמורים להיות הראשונים להגיד שהגיע הזמן שלהם וכאיש דתי כואב לי שהם לא שומעים את הקריאה ההיסטורית המהדהדת".
אילו אתגרים ניצבו ועדיין ניצבים בפניך בתפקיד?
קודם כל, המתנ"ס עבר טלטלה כלכלית לא פשוטה במהלך השנה האחרונה. עם פרוץ המלחמה, נותרנו ללא הכנסות מהחוגים, מהמעונות ומכלל הפעילויות. הכנסות שמהן אמורים לשלם את משכורות העובדים. התקציב של המתנ"ס עומד על כ- 60 מיליון ₪. זה תקציב גדול ומורכב שצריך לנהל אותו בזהירות רבה.
מעבר לכך, צריך להבין כיצד אני רואה את המתנ"ס פועל ומה יש לנו כאן בעיר. המתנ"ס הוא תאגיד עצמאי הפועל כעסק שברשותו תאגידים משניים. לדוגמא הקאנטרי שיש בו 40 עובדים, אגף הספורט המונה 100 עובדים, הגיל הרך שמונה כ- 200 עובדים ושאר המחלקות (31 מחלקות סה"כ) שכל אחת מהן היא יחידה עצמאית המנוהלת על ידי מנהל או רכז. אני עומד בראש הפירמידה הזו ואחד האתגרים שלי הוא שיכירו את כל זה. אני רוצה שכל תושב ידע ויכיר את פעילותינו הענפה במתנ"ס שבאה לידי ביטוי ברבדים מגוונים. יש בעיר פעילויות הנוגעות בכולם, לכל גיל ולכל המגזרים כשהמטרה שלי היא שכל אחד יוכל למצוא את עצמו ולהשתלב במה שמתאים לו".
אתגר מרכזי נוסף שהמתנ"ס ניצב בפניו הוא סוגיית כח האדם בגיל הרך. כמו בכל מדינת ישראל, גם אנחנו מתמודדים עם משבר חמור בגיוס כח האדם הן במעונות והן בצהרונים. עבורי זה האתגר המרכזי שמדיר שינה מעיני.
יש לך אני מאמין ניהולי?
"כל מנהל מחלקה או רכז הוא מנכ"ל בתחומו, הוא דואג מקצה לקצה למחלקה עליה הוא אחראי. אני אמנם מנצח על הכול, אך מבחינתי יש חשיבות ארגונית רבה לניהול המיטבי בכל מחלקה כשלעצמה. זאת הדרך היחידה מבחינתי לנהל ארגון גדול כל כך ולהוביל אותו להצלחה.
כל מנהל מחלקה צריך לדאוג לתקציב במחלקה שלו, ומהצד השני לחוויית השירות של מקבל השירות, הוא צריך גם לדאוג למתקנים ולצוות שלו. בראייה הניהולית שלי, כשמנהל המחלקה מבין את האחריות שלו, הוא קם עם זה בבוקר והולך לישון עם זה בלילה. זה סוד הצלחת המתנ"ס.
ניכר ומורגש כמה אכפת לעובדים אצלנו, הם תמיד מחפשים מה לעשות ואיך לשפר ולייעל וכולם מרגישים משמעותיים. בסופו של דבר, עלינו לתת את החוויה הטובה ביותר לתושבים וזה מעסיק את האנשים שעובדים כאן. יש פה אנשים שעובדים סביב השעון וזו זכות גדולה עבורי לנהל אנשים כאלה. אני לא צריך להניע אף אחד, הם אלה שדוחפים קדימה וצמאים לעשייה ומבחינתי זכות ענקית וחוויה מעצימה לנהל מקום כזה. ככל שכולם מחוברים יותר למקום ולעשייה, כך התפקוד יותר טוב והמטרה היא להנחיל את כל החוויה הזאת מהמנהלים לכל עובדי הארגון ואנחנו רואים את זה בשטח".
ספר על החידושים שנכנסו בשנת 2024
"עברנו המון שדרוגים במהלך השנה האחרונה. נפתח מועדון הנוער החדש "הרצל" בשכונת נופי הסלע, בנינו מתקן נינג'ה משוכלל ועתיד להיפתח מעון חדש במצפה נבו.
בנוסף, פתחנו את 'שלובים', שלוחה חדשה של המתנ"ס בנופי הסלע. מדובר במרכז יחיד במינו המיועד בעיקר לבעלי צרכים מיוחדים. נבנו שם חדרים מושקעים כמו חדר חול, חדר מוזיקה, חדר אומנות ויש שם מטבח מיוחד והכול מותאם גם לילדי צמי"ד. בבקרים מגיעים ילדי הגנים וילדי חינוך מיוחד לפעילות שמעבירים מדריכים מוכשרים היודעים לתת דגש לילדי צמי"ד. המקום פעיל בבוקר עבור מסגרות פורמליות, ואחר הצהריים עבור הציבור הרחב.
בחלק מן הימים המקום סגור למשפחות צמי"ד כאשר ההורה פנוי לשבת לנוח וליהנות בפינת הקפה והמדריכים מלווים את הילדים לחדרי הפעילות. ובשאר הימים המקום פתוח לכלל הציבור עם שלל פעילויות אחר הצהריים. חשוב שהציבור יכיר את זה. לגדל ילד צמי"ד מצריך מההורים תעסוקה בלי הפסקה, אנחנו מעניקים להם שקט ורוגע.
הקיץ ייפתח בר מסעדה אירי, "הפטריקס", זאת רשת חזקה ומצליחה מאוד. העירייה בנתה מבנה צמוד לקאנטרי ויצאנו למכרז לחפש מפעיל לבר-מסעדה. שמחנו מאוד שה"פטריקס" זכו, הם באים עם המון ניסיון ויש להם סניפים רבים ומצליחים מאוד ברחבי הארץ וכך נזכה להעשיר את חיי התרבות והפנאי של העיר. היה לי חשוב להביא רשת מוכרת, רשת שהיא מותג, עם ניסיון, שמכירים את החוויה. תהיה כניסה נפרדת לבר המסעדה והוא יתפקד באופן עצמאי לחלוטין, בשעות נפרדות שלא תלויות בקאנטרי, אני מאמין שנקיים שיתופי פעולה.
ראש העיר הציב כיעד את העשרת חיי התרבות והפנאי לתושבי העיר. ההתפתחות הרבה במתנ"ס היא עדות לדחיפה שלו בכלל התחומים הן בחינוך בלתי פורמאלי והן בתרבות הבילוי והפנאי.
מה התוכניות לשנת 2025?
"בימים אלו, אנו במגעים להביא את תנועת הנוער החילונית "מכבי" כאלטרנטיבה נוספת מלבד ה"צופים". בנוסף, עתיד להיפתח בשנה הקרובה בקאנטרי ספא עם חדרי טיפול מפנקים. מדובר בבשורה חדשה לעיר. אנחנו עומדים לפתוח כאן בעיר אפליקציה לניהול מתקני ספורט, זאת אפליקציה ארצית ואנחנו נתחבר אליה בשנה הקרובה וכל אחד יוכל להזמין באמצעותה מתקן כמו אולם ספורט, מגרש טניס, מגרש כדורגל בשעות שאין פעילות.
בנוסף, נעסוק בהעמקה של כלל המסגרות שלנו. השנה ננסה להכות שורשים ולבחון איך ניתן לעשות את הטוב ביותר מכל בחינה. הבאנו בשנת 2024 הרבה דברים חדשים ובשנת 2025 נבחן ונלמד כיצד לעשות טוב יותר את כל מה שאנחנו עושים. מבחינה אסטרטגית זה הדבר הנכון לעשות כרגע.
חשוב מאד לציין ולומר שהחיבור המיטיב והתומך ביננו לבין העירייה, ועם העומד בראשה, ראש העיר, גיא יפרח, מאפשרת לחזון שלי, כמנכ"ל המתנ"ס, להתממש. התמיכה שלהם מאפשרת לנו לעמוד באתגרים הרבים הניצבים בפנינו. העבודה היומיומית שלנו מתבצעת בשיתוף פעולה מלא ובתמיכה אינסופית, כאשר מטרת העל של כולנו היא רווחתם וטובתם של התושבים.
אנחנו פועלים בכל תחום בעיר: תינוקות, ילדים, נוער, צרכים מיוחדים, מבוגרים, נוער בסיכון, התנדבות, כל תחומי החיים עוברים דרכנו והאתגר השנה הוא להצליח לעשות את מה שאנחנו עושים, הכי טוב שאפשר".
כשאתה אומר "הכי טוב שאפשר", באיזה פרמטר?
"שחוויית התושב תהיה שהוא הגיע למקום מקצועי. כשרוצים לתאר מקום בלי עומק אומרים 'זה מתנ"סי'. לא כאן! המטרה היא שלכל מקום שאליו יגיע התושב, שירגיש שהגיע לרמה הגבוהה ביותר שיש. מצד העובדים - שידעו מה המטרה ומה התפקיד. בסוף זה אחד מזין את השני. כשעובד יודע היטב מה שהוא עושה, חוויית הקצה של הלקוח תהיה טובה. מבחינתי זה האתגר השנה, כי ככול שמתפתחים ומתרחבים יותר, זה עלול לבוא על חשבון עומק. לכן, השנה ניכנס לשנת העמקה.
ניהלתי את אגף הנוער במשך שמונה שנים והתפקיד היום הוא המשך טבעי מבחינתי. מה שעשיתי שם, אני עושה עכשיו בגדול יותר, כששם ההתמקדות היא בתנועות נוער, בהכנה לצה"ל ובהמון תוכניות שפתחנו עבור בני נוער. הרעיון עכשיו הוא לפעול בצורה רחבה יותר ולהגיע לכמה שיותר תושבים, זה עוד יעד והמטרה שלי היא שאנשים יכירו את כל מה שיש למתנ"ס לתת.
באגף הנוער נהגתי לומר שאין לי בעיה שנער בחר לא להגיע, אבל לפחות שיכיר את מה שיש ואת כל האפשרויות ואז יבחר אם להגיע או לא. הדנ"א של המתנ"ס הוא חינוך בלתי פורמלי - תנועות נוער, ספורט, משם לומדים המון דברים כמו מחויבות אישית, להגיע בזמן, מנהיגות. אלה דברים שכמעט לא נלמדים בבתי הספר. אחוז גבוה של בוגרי קורס קצינים הם יוצאי תנועות נוער, זה מתכון להצלחה גם באקדמיה וגם בחיים. אולם, לא רק לנוער, גם בקרב מבוגרים הפעילים במתנ"ס בחוגים או בהתנדבות, החוסן מתחזק בזכות העשייה, בזכות המשמעות ובזכות הקשרים החברתיים.
כשהיינו בשטח בגבול לבנון, חיזבאללה ירו מדי יום. היינו חופרים שוחות ונשכבים שם בכל פעם שהחל ירי, זה היה בלי אזעקה כמובן. גם בהליך הכניסה ללבנון, היה ניכר מי מגיע עם חוסן ומסוגל להתמודד עם האירועים המורכבים שתכפו עלינו, ואצל מי החוסן חלש יותר. לא מעט לאורך התקופה הארוכה נשרו ולא סיימו את השירות וחלק אף בחרו לא להיכנס ללבנון מתוך חששות אישיים. אני כמובן לא שופט אף אחד, אך ברור לי שהחוסן האישי, המשפחתי והקהילתי הן אלו שבסוף מחזיקים את האדם ברגעי משבר.
אצלנו במתנ"ס אנחנו מאמינים שבניית חוסן מתחילה מינקות, המטפלות בונות חוסן לתינוקות, החוגים, תנועות הנוער ופעילות בגיל מבוגר יותר בונות חוסן לאדם הבוגר. אדם שמרגיש חוסן, יעמוד באתגרים בחיים. כולם עוברים משברים, היכולת לצלוח משברים היא הודות לחוסן שפיתחנו בתור ילדים ונערים וגם בתור מבוגרים. אני מדבר על זה המון ביום יום שחוסן נבנה בהשתתפות בפעילויות בקהילה ובהרגשת משמעות. והמתנ"ס מאפשר זאת".
לסיכום, איזה מסר היית רוצה להעביר?
"קריאה לתושבים לבוא ולהיות חלק. אם קיים תחום או חוג שמעניין אתכם- תשתתפו בו ואם לא קיים- נשמח שתשתפו אותנו. יש לנו מבחר מהגדולים בארץ והאתגר הוא להגיע לכמה שיותר אנשים שיכירו בו. אני מזמין אתכם להיכנס לאתר או להתקשר ולברר, צוות המתנ"ס ישמח לשמוע מכם ולמצוא עבורכם את מה שמתאים לכם.
המתנ"ס הוא בית לתושבים ואני זמין לכולם וקשוב לשטח. אני פונה לכל התושבים- אם יש לכם רעיון קהילתי, יוזמה או בקשה, אנחנו הפלטפורמה לביצוע. אין ספור פעילויות שלנו הגיעו מבקשות של התושבים, מבחינתי זה ייעוד- לתת לתושבים ביטוי וחוויה קהילתית. כמו כן, אני קשוב באופן אישי לכל ביקורת ולכל בקשה, לא תמיד נוכל לסייע, בסוף יש מגבלת כוח אדם ומשאבים, אבל אני מבטיח שנעשה כל מה שביכולות שלנו".
