עלה בסערה השמיימה
שרון נגארי, בתו של רב העיר, הרב מרדכי נגארי שליט"א, התראיינה לערוץ 7 וסיפרה על בנה נריה הי"ד, שנפל ב-7 באוקטובר; על הסיור באזור המיגונית שבה נרצח; על הסמלת ו-90 הטירונים שהציל באותו הבוקר; על ההתעלות הרוחנית שחווה בחודשי החגים 2 על האתגרים שהתמודד איתם בשמירת המצוות, ועל ההבנה שלה שאהבה ללא תנאי היא כל מה שהוא צריך; יהי זכרו ברוך
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
משה ניסנבוים
שרון נגארי, אמו של נריה הי"ד, שנפל בבסיס זיקים בבוקר יום השבעה באוקטובר מירי מחבל, התארחה באולפן ערוץ 7 וסיפרה על המסע הנפשי והרוחני שעבר בנה, ועמו גם המשפחה, מסע ממנו ניתן ללמוד רבות, עד ליום נפילתו.
על האירוע בו נפל בנה מספרת שרון כי הוא התגייס חודשיים בלבד לפני נופלו, ובבוקר השבעה באוקטובר, לאחר שהמפקדים שלחו את הטירונים למיגונית ויצאו להגנת המקום בלחימה על הגדר, נפצעה סמלת ונדרשו ארבעה טירונים למשימת חילוצה תחת אש. נריה היה אחד מהארבעה שהתנדבו.
נריה נהרג במקום
שרון ממשיכה ומספרת על הסיור שהצבא ערך למשפחה, בו הוצגה להם הדרך אותה עשו ארבעת הטירונים המתנדבים, תחת אש, כשהם נושאים את האלונקה שעליה הסמלת הפצועה.
הארבעה הניחו את האלונקה סמוך למיגונית, על מנת שהסמלת תקבל טיפול רפואי ראשוני. נריה וחייל נוסף הלכו לחפש ציוד רפואי נדרש, ובאחד הרגעים הגיח מחבל מאחוריו, ירה בראשו והרג אותו. נריה נהרג במקום. "עלה בסערה השמיימה", כלשונה.
עשינו את כל הטעויות
שרון מספרת שנריה היה נער ובחור צעיר שיצא לחפש את מקומו בעולם במחוזות שונים מהנוף הדתי של ישובו, נריה. הדברים בלטו עליו בתספורת המיוחדת, בעגיל ובכיפה שלעיתים נכחה על ראשו ולעיתים לא.
"בתחילת הדרך", היא מספרת, "בעלי ואני עשינו את כל הטעויות הרגילות שהורים עושים כשהם פוגשים בדבר הזה. ניסינו לשנות אותו, להתווכח איתו, ולקח לנו זמן לעצור ולהגיד לעצמנו שהילד לא עושה משהו לנו", אומרת שרון ומציינת שכמטפלת וכמאמנת היא מובילה מפגשי ריפוי ביחסים וכן מדריכה נשים כיצד ניתן לבצע מהלכים בעצמן, כדי שמהלכים אלה יובילו לשינוי אצל בני זוגן או אצל הילד.
למה הוא עושה לי את זה?
"הרבה פעמים אנחנו הולכות עם המשפט: 'למה הוא עושה לי את זה?', אבל הוא לא עושה לי את זה. נריה לא עשה משהו כדי לצער אותנו, אלא עבר באמת ובתמים בירור, ועם כל הכבוד לזה שהוא הבן שלי, הוא נשמה נפרדת בעולם, והיא באה לעבור את המסע שלה בעולם. כששחררתי את הבלון והבנתי שהוא באמת מברר, הסטתי את האנרגיה מהניסיון לשנות אותו לעבודה שלי מולו כאם, בשעה שהוא עובר את המסע שלו".
אהבה ללא תנאי
לדבריה, התפיסה האמונית שבנה הגיע אליה היא מתוך הכוונה מדויקת לה עצמה ולעבודה שהיא אמורה לעשות בעצמה. שרון מדגישה את הצורך לתת מקום גם לרגשות האכזבה, הדאגה, הכאב והתסכול המסוים, אבל לאחר מכן לערוך את ההפרדה וההבנה שהילד עובר כאן מסע משלו, ומתוך כך לנתח מה הילד צריך ממנה לעת הזו. "הבנתי שהילד הזה צריך ממני אהבה ללא תנאי", היא אומרת.
שרון ממשיכה ומספרת על התחושה שסייעה לה בעבודה מול בנה, נריה, וזו ההבנה שמדובר בילד טהור, עם או בלי הכיפה, בדרכו האישית, ותפילתה הייתה לקב"ה שישמור את הטוהר המיוחד שלו ומתוך כך למצוא את דרכו שלו בעולמו.
הקב"ה לא סגר לו את הדלת
"למדנו ממנו המון, חלק בחייו וחלק התחדד לנו אחרי מותו. למדנו שלנריה היה מבט מאוד מיוחד. כולנו נופלים למבט של שחור ולבן, גם כלפי אחרים וגם כלפי עצמנו. לנריה לא היה מבט של שחור לבן. בתקופה שהוא התקשה בשמירת מצוות, המצווה שהייתה הקשה ביותר עבורו הייתה שמירת השבת. ילד שלמד בתלמוד תורה, חי במשפחה דתית ומגלה שקשה לו לשמור שבת, עלול לזרוק את הכל כי הנה הוא כבר דתל"ש, אבל נריה לא יצא בשום הצהרה כזו".
מתוך כך יכולה הייתה שרון לראות את בנה לא שומר שבת, אבל למחרת ובכל ימות החול - מניח תפילין. "זה שמצווה אחת הייתה קשה לו, לא גרם לו לזרוק מצווה אחרת. הוא לא סגר את הדלת למערכת היחסים עם הקב"ה, ולא התבייש לחזור לקב"ה כי האמין שהקב"ה לא סגר לו את הדלת".
התפיסה הזו, היא אומרת, יכולה וצריכה להוות לקח גם עבור תחומים אחרים כמו זוגיות, שגם בה, אם קשה בפן אחד יש להישמר שלא לשלול את הדלתות האחרות שנותרו פתוחות.
חוזר למצוות שקשה לו איתן
נריה היה חוזר גם למצוות שקשה לו איתן, מתוך ניסיון ותחושה שיוכל לעמוד באתגר. כך היה יכול לבשר להוריו שהוא חש שיצליח לשמור את השבת הקרובה, על אף שבשבת הקודמת לא עלה בידו, "ובמוצאי השבת לא ראינו ילד מואר ושמח ממנו". נקודת המבט הזו מאפשרת מבט כולל, חיובי ונכון על החיים המורכבים המשלבים רגעים של אושר ורגעים קשים יחד.
סחף אחריו חיילים וחיילות לשיעורים בבסיס
את דבריה חותמת שרון ואומרת כי להערכתה היציאה של בנה לחיפושים שונים ומאתגרים במקומות שונים התבססו על כך שיש לו בית איתן לחזור אליו. "בחודשיים וחצי שבהם הוא היה בצבא הוא עלה והתעלה. בחודש אלול הוא ארגן שם סליחות וחיילים וחיילות נהרו אחריו לאמירת סליחות. רב הבסיס סיפר לנו שנריה היה סוחף אחריו חיילים וחיילות לשיעורים שהוא היה מארגן בבסיס בכל פעם עם רב אחר".
חזן ותוקע בשופר בכיפור
"בתפילת נעילה של יום כיפור הרב כיבד אותו להיות החזן ולתקוע בשופר. בסוכות הוא היה איתנו בחג הראשון, וכל ימי חול המועד הוא היה בצבא. יש לנו סרטונים שבהם הוא מלמד חיילים חברים ליטול ארבעה מינים. באחד הסרטונים הוא מלמד חייל מבית רוסי שלא הכיר כלל את המצווה".
מסר את נפשו להצלת הסמלת ו-90 טירונים
"בליל שמחת תורה הגיעה משפחת הרב אלון מכוכב השחר כדי לשמח את החיילים, ומי שעזר לרב לעשות את כל השמחה בליל החג וללמד את החיילים היה נריה, שהיה לו קול זמיר. כך הוא התעלה עוד ועוד, עד שבבוקר שמחת תורה מסר את נפשו להצלת הסמלת. בגופו הציל למעשה 90 טירונים ומשפחה, כשהסיח את דעתו של המחבל שירה בו, וכך זיהו שהוא מחבל ונאבקו בו עד שחיסלו אותו. כך הוא לא המשיך למיגונית שהייתה צעד משם".
