חזר הביתה
אברה מנגיסטו, שהיה בשבי החמאס יותר מעשור, חזר לארץ בשבת האחרונה; אימו אגרנש, שעברה לגור במעלה אדומים לפני כמה חודשים, ואחיו אילן מספרים ל"זמן מעלה" על עשר שנים קשות ומלאות חרדות, ועל תחושת ההקלה והשמחה הגדולה עם חזרתו הביתה; "העיקר שהוא בבית. רואים שהוא בתחושה טובה, שהוא שמח להיות איתנו ושמצבו משתפר"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
אגרנש, אימו של אברה מנגיסטו, שעברה בחודשים האחרונים להתגורר במעלה אדומים מהעיר אשקלון, זכתה סוף סוף לפגוש את בנה, שהשתחרר משבי החמאס לאחר יותר מעשור.
לא הפסקתי לבכות
"אנחנו עוד בעננים, אחרי כל כך הרבה שנים פתאום לראות אותו, היה מרגש. לא הפסקתי לבכות", היא סיפרה בהתרגשות, "הוא מטופל, כולם פה דואגים לו. אנחנו נותנים לו את הזמן לספר לנו מה הוא עבר. יש לנו זמן".
בשיחה עם אחיו של אברה, אילן, הוא סיפר ל"זמן מעלה" על השיקום של אחיו, "אנחנו נמצאים איתו בבית החולים איכילוב. אין הערכה של כמה זמן יצטרך להישאר שם, וכולנו נמצאים סביב השיקום שלו. אנחנו רוצים לתת לו את הטוב ביותר ואת הכי טוב בשבילו. אין לנו ספק שבשלב מאוחר יותר, אחרי שאברה יצא מבית החולים, אמא תחזור לגור במעלה אדומים, לצד אחותה. אנחנו מתייעצים עם הצוות הרפואי כדי להחליט לאן אברה יעבור כשיצא מבית החולים איכילוב, הוא יצטרך מקום מיוחד, מטפל ומשקם, ואנחנו לא מאמינים שהוא יגיע עם אמא למעלה אדומים".
ראיתי את האכזריות שלהם
על התחושות והרגשות שמציפים את המשפחה אומר אילן כי "אנחנו מרגישים תחושת הקלה עצומה. אני, אישית, מרגיש, מאז שחזר בשבת, שאני בדממה אלחוטית מהעולם, בניתוק מוחלט ואופוריה. כאילו מבחינתי העולם בחוץ לא קיים. זה מטורף, כל כך הרבה שנים. היינו למעלה מעשר שנים בסיוט בלתי פוסק, ופתאום סוף כזה טוב".
אילן מתייחס לכך שאברה נשאר בחיים כל כך הרבה שנים בעזה, "עד ה-7.10 האמנתי שיש להם אינטרס להשאיר אותו בחיים. כל עוד יש להם בידיים אזרח ישראלי, הם יכלו להשתמש בו. מה-7.10 כל מה שחשבתי, כולל האמונה שלי שהוא בחיים, התערערו לי מאוד. ראיתי את האכזריות שלהם והבנתי מה הם מסוגלים לעשות, מאז הרגשתי חרדה גדולה".
העיקר שהוא עכשיו בבית
כשאני שואלת את אילן האם אברה כבר החל לשתף את המשפחה מה עבר בעזה, איפה שהה וכיצד חודשי המלחמה השפיעו עליו, אילן אומר: "אחי מעולם לא היה דברן גדול, הוא אמנם לא מספר ומשתף, אבל רואים שהוא בתחושה טובה, שהוא שמח להיות איתנו ושמצבו משתפר. קשה לנו לדעת איפה הוא היה כל השנים ומה קרה לו בחודשים של המלחמה. אין לנו כרגע מושג לגבי זה, וייקח זמן עד שהוא יספר. אנחנו קיבלנו אינדיקציות שהוא בחיים, ולא היה שום מידע מודיעיני מי מחזיק בו. אנחנו מקווים שיספר. זה נראה כאילו הוא בנה לעצמו מנגנון הגנה של התעלמות ממה שקרה סביבו. היו לנו שנים קשות. זה היה מאוד מתיש מה שעברנו, גם לנו ייקח זמן לעכל. העיקר שהוא עכשיו בבית, וזאת שמחה גדולה".
חן | 12:59 01.03.25