הורשעו המטפלות המתעללות ממעון אמילי ב-06

לאחר שלוש שנים הורשעו בבית המשפט המטפללות ציונית מזרחי ואסתר נחמיה ממעון אמילי בשכונת צמח השדה; השופטת תיארה את ההתעללות הקשה בפסק הדין; התובעת ציינה שהן פעלו בשיטתיות ולא במקרה חד פעמי; ההורים: "אנחנו מרוצים מההרשעה ומצפים לגזר דין שישלח אותן מאחרי סורג ובריח"

פורסם בתאריך: 13/03/2025 16:15

נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את אסתר נחמיה ואת ציונית מזרחי, המטפלות המתעללות ממעון "אמילי" במעלה אדומים, בעבירות של התעללות קשה ותקיפת פעוטות, לאחר שבכתב האישום הואשמו השתיים בהתעללות בפעוטות בני שנה עד שנתיים לאורך תקופה של כחודשיים שבהן התפוצצה הפרשה.

מעלה אדומים מזועזעת

זאת הייתה פרשה שזעזעה את העיר ואת הארץ. במקום שאמור להגן, לטפל ולשמור על הפעוטות, התרחשה מסכת התעללות שיטתית. הפעוטות, שרובם אפילו אינם יכולים לדבר או להתלונן, היו חשופים למעשי אלימות קשה. המעשים הקשים נחשפו בטעות כשהטלפון במעון נשאר פתוח. מהצד השני נשמעו סטירות, צעקות, בעיטות, הטחות על הרצפה, התעלמות, ניעור התינוקות ועוד. בלי אותה השיחה ייתכן שההתעללות לא הייתה נחשפת לעולם.

 הכל נחשף במקרה

השופטת דנה כהן לקח תיארה בהכרעת הדין את רגע החשיפה המקרי לגמרי, "המעשים הנטענים בכתב האישום נחשפו בדרך מקרה. מהעדויות לפניי עלה כי מטפלת אחרת במעון, שעבדה במטבח של המעון ובכיתת התינוקות, ענתה לשיחת טלפון שקיבלה מכלתה במהלך שעות העבודה. בשלב מסוים היא הותירה את הטלפון שלה בכיתת הפעוטות כדי לעסוק בדבר מה, ואילו כלתה נשארה על קו הטלפון הפתוח. הטלפון של הכלה הקליט את השיחות המתנהלות באמצעותו. כך יצא שהכלה הקשיבה דרך הטלפון להתנהלות בכיתת הפעוטות, שהוקלטה במשך 57 דקות".

פוסט בקבוצת הפייסבוק

הדברים ששמעה כלתה של המטפלת, שלא קשורה להתעללות, דרך הטלפון - היו מספיק מטרידים כדי לגרום לה לפעול. היא פרסמה פוסט בקבוצת אימהות מעלה אדומים בפייסבוק, במטרה לאתר הורים שילדיהם שוהים במעון אמילי ב-06. כשמצאה אם כזו, חלקה איתה את ההקלטה המטרידה. מפה לשם הדברים התגלגלו במהירות.

המצלמות תיעדו את ההתעללות

ב-6 במרץ 2022, התכנסו ההורים והצוות לפגישה סוערת במעון. ההקלטה הוצגה בפני אילנה, מנהלת המעון, והורים נוספים נחשפו לתוכנה המזעזע. עוד באותו ערב הוגשה תלונה ראשונה במשטרה. למחרת, חוקרי המשטרה הגיעו למעון עם צו חיפוש ובדקו את סרטוני מצלמות האבטחה. מה שנחשף בסרטונים היה חמור אף יותר מההקלטה. המצלמות תיעדו את מעשי ההתעללות באופן חזותי וברור, ועל בסיסם הוגש כתב האישום שכלל לא פחות מ-107 סעיפים עובדתיים.

 המטפלת ציונית מזרחי

בבית המשפט נקבע כי המטפלת ציונית מזרחי הרימה את הפעוטות תוך אחיזה בחולצתם, הנפתם באוויר והטחתם למזרן. כמו כן, היא דחפה אותם בכוח, בעטה בהם, הטיחה אותם במזרן בעת השכבתם לישון וכיסתה את פניהם בשמיכה. בנוסף, היא נהגה לסטור לפעוטות או לנער אותם בחוזקה, תוך שהיא גורמת להם לבכי ולמכאוב. ההורים נכחו גם הם באולם בית המשפט והביעו את זעמם לעברה.

המטפלת אסתר נחמיה

מהתיאורים שנקבעו בבית המשפט לגבי אסתר נחמיה עולה כי היא היכתה והרימה את הפעוטות באמצעות משיכת ידיהם ורגליהם, או תוך אחיזה בחולצתם, הנפתם באוויר והטחתם במזרן או ברצפה, תוך שהיא גורמת להם לבכי ומכאוב. בתוך כך, נהגה באגרסיביות בעת שהשכיבה את הפעוטות לישון, בין היתר, משכה אותם בחוזקה, הטיחה אותם במזרנים, לעיתים מגובה, וכיסתה את פניהם בשמיכה. התיאורים הקשים נמשכים עם מתן סטירות לפני הפעוטות.

 הפעוט נזרק בחוזקה על הרצפה

באחד מהתיאורים הקשים שבהם הפעוט נזרק וקיבל חבטה על הרצפה, השופטת מציינת כי נגרם לו מכאוב ממשי. "קשה להביט בסרטון ולא להביע זעזוע, הפעוט נזרק בחוזקה על הרצפה החשופה (לא על מזרון) וראשו נחבט באופן ישיר וחזק ברצפה, דבר שעלול לגרום לנזק רב, והנאשמת לא טרחה לבדוק את מצבו".

התנהגות שיטתית ולא מקרים בודדים

פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו"ד מוריה ביינה ויסמן, הציגה את המקרה כדפוס התנהגות שיטתי ולא כתקריות בודדות. לטענתה, המטפלות התייחסו לפעוטות "כאילו היו חפצים" – הן היו מרימות אותם באלימות, מפילות אותם, מכסות את פניהם, עד שההתעללות הפכה לחלק מהשגרה היומית במעון. למרות העדויות הקשות, הנאשמות כפרו באשמה.

 חצו גבולות אסורים

בסיכום הכרעת הדין נאמר על ידי השופטת כי "המעשים האלימים של שתי הנאשמות חצו גבולות אסורים. הם בוצעו בפעוטות רכים בגילם וחסרי ישע, שהיו תלויים בנאשמות בהיותן אחראיות לשלומם. כאמור, חלק מהמעשים גרמו לפעוטות מכאוב ממשי. מעשיה של כל נאשמת, בוודאי במשקלם המצטבר, יותירו תחושה כבדה בליבו של כל אדם שיצפה בסרטונים, קל וחומר של כל הורה שהפקיד את היקר לו מכל בידיהן של הנאשמות".

 ההורים נושאים את הצלקות

גם שלוש שנים אחרי האירוע, ההורים נושאים איתם את הצלקות לאחר שנחשפו לזוועות במעון אמילי 06. "מבחינתי שום דבר לא יכפר על מעשיהן, זו צלקת לכל החיים. שום עונש לא ירפא את הכאב", אומרת שרית אופנהיימר, אמא של אחד מהפעוטות במעון שעבר התעללות קשה על ידי המטופלות כשהיה בן שנתיים בלבד.

הן חייבות לשבת מאחורי סורגים

שרית מוסיפה כי "הילד שלי היום בן 5, לקח לנו הרבה זמן להתאושש. הילד שלי מוזכר לא מעט במשפט כמי שעבר התעללות. אחת מהמטפלות עזבה את העיר, והשנייה ממעטת לצאת. כשאני נתקלת בה במקרה, בדרך לסופר, זה מציף הכל מחדש, וזה מאוד קשה. היינו ההורים בבית המשפט, יש הקלה מהכרעת הדין, אך כמובן שעד שלא נשמע את גזר הדין לא נירגע, הן חייבות לשבת מאחורי סורגים".

מגיע להן להירקב שם כל החיים

שרית ממשיכה ואומרת כי "מבחינתי מגיע להן להירקב שם כל החיים, כמו שאנחנו נישא את הצלקות ונחיה איתן כל החיים. אני ריאלית, וכל עוד הן יכנסו בשעריו של הכלא ויחוו את השהייה שם, זה יתן לי מעט שקט ותחושת צדק. ברור לי שיתחשבו בגילן ובעובדה שהן היו כבר חצי שנה במעצר בית וכו'. הפחד הגדול שלי שזה יגמר בעבודות שירות."

הכאב עצום, הפצע מדמם

אורין עובדיה, אמא אחרת, מספרת כי "אחרי שלוש שנים של המתנה (מאז התפוצצות הפרשה) לצד טיפולים מתמשכים של הילד ושלנו כהורים וכמשפחה בניסיון למזער את הצלקות, זו בהחלט ההכרעה אליה ציפינו. לשבת בבית משפט ולשמוע את השופטת שפותחת ואומרת כי בידה הכרעה בת למעלה מ- 200 עמודים, היה מאוד לא פשוט. הכל חוזר ברגע לימים הראשונים של הגילוי. ואז, כשאת קוראת את האשמות ואף מזהה את השם של הבן שלך ואת ניתוח האלימות והאכזריות מצידן כלפי חסרי הישע התמימים והרכים, זה מפרק. הכאב הוא עצום, הפצע עדיין מדמם, ועם זאת ישנה מעט שמחה לצד תקווה גדולה שהן יקבלו את מה שהן ראויות לו, וזה לשבת מאחורי סורג ובריח".

המון לילות של בכי

מאיר עמוס, שבתו הבכורה נפגעה אף היא מהמטפלות, משחזר את הימים הקשים כשהבין מה בתו הפעוטה עברה במעון. "כשהפרשה התפוצצה עברנו טלטלה קשה מאוד, רציתי לא להאמין שזה באמת נכון. עד המעצר שלהן סירבתי להאמין. אשתי ואני לקחנו את זה מאוד קשה. היו לנו המון לילות של בכי. זה היה בתקופת קורונה. בגלל שלא הצלחתי באותם הימים לעבוד, מצאתי את עצמי מספר לעבודה שאנחנו חולים".

הורים, תגלו ערנות

מאיר ממשיך ואומר כי "הבת שלנו אלרגית לחלב, מצחיק שהפחד שלנו היה תמיד מהמאכלים שהיא רגישה אליהם. כל טלפון היינו נלחצים, כלל לא האמנו שהאיום יגיע מאלו שצריכות לשמור עליה. יצאתי עם כל ההורים לכל הדיונים ולהפגנות. את הסרטונים ראיתי בפעם הראשונה בדיונים, ועכשיו אחרי ההכרעה יש קצת מזור לכאב. אני מברך על החלטת השופטת על הרשעת שתיהן בהתעללות. נויה שלי עברה התעללות על ידי אסתר, והיא מוזכרת בסעיפים של תקיפה וחבלה. הייתה לי הקלה בהכרעת הדין. אשמח שהן יקבלו עונש מירבי ושייכנסו מאחורי רב ובריח. אני רוצה שזה יהיה עונש מירבי רק כדי שאירוע כזה שלא ישנה שוב. יש לנו שלוש בנות, בהתחלה היינו מגיעים בהפתעה למעונות, היום אנחנו סומכים על המערכת, חובה לשחרר. לכל דיון שהגעתי, הכל צף בי, גם עכשיו כשאני מדבר על זה. זה מאוד קשה לי, זה מחזיר אותי אחורה. להורים אני אומר - תגלו ערנות".

למצות איתם את הדין

מאור עדיקא, אב לתהל שהייתה בגן: "אחרי שלוש שנים קיבלנו את הבשורה שאתי וציונית המטפלות הורשעו. אנחנו עד היום נלחמים למען הילדים שלנו בתור אבא שמשרת במילואים כבר 400 ימים, בכל הגזרות, ואין יום שזה לא מציף אותך. איך אפשר להגיע למצב להתעלל בחסרי ישע? הילדה שלי תהל חזקה, והמזל שלי הוא שגם אשתי מורן חזקה. עם נשים כאלה צריך למצות את הדין כמה שאפשר. בתור אבא אין לי הסבר איך הילדים האלה עברו כל כך הרבה התעללויות. הבטחתי מהיום הראשון שאני לא אירגע עד שלא אראה אותם מאחרי סורג ובריח ושלא יתחשבו בהן בגלל הגיל שלהן".

העירייה: ענישה מחמירה

מעיריית מעלה אדומים נמסר: " העירייה מזועזעת מהמעשים החמורים שנחשפו במעון “אמילי” ברח׳ השקמה, לפני שלוש שנים ותומכת בענישה מחמירה כלפי כל מי שפוגע בילדים חסרי ישע. אין מקום לסבלנות לאלימות כלפי פעוטות, ואנו מברכים על עבודת גורמי האכיפה שהביאו למיצוי הדין עם האחראיות.

לפני כשנתיים יצאה לדרך רפורמה ממשלתית בתחום הגיל הרך, מהלך בו הועברה האחריות מזרוע העבודה במשרד הכלכלה למשרד החינוך. במסגרת רפורמה זו הוקצו שעות הדרכה למעונות היום המבוצעות באמצעות הרשות המקומית. מחלקת הגיל הרך בעיריית מעלה אדומים פועלת במסירות כדי ללוות את מסגרות החינוך בעיר, וכדי להבטיח שהן יהיו מקום בטוח, חם ומוגן לילדינו.

אנו מזמינים את ההורים לפנות אלינו בכל שאלה או חשש. בטיחות ורווחת ילדינו עומדות בראש סדר העדיפויות שלנו".