יום שישי, 25 באפריל 2025, כ"ז ניסן ה' תשפ"ה
לפרסום חייגו: 02-5900070

חדשות במעלה נט

החדשות המקומיות

זווית אישית / חיים יוסף קארו || פסח: לא רק יציאה ממצרים

בכל אביב, כשאבק הניקיונות עולה מן המרפסות וריח החרוסת ממלא את הבתים, שבים יהודים ברחבי העולם לחגוג את חג הפסח – זכר ליציאת מצרים; אך מעבר לטקסים, למצה ולמרור, חבוי בפסח מסר עמוק, נצחי, על חירות – לא רק כחירות לאומית אלא גם כחירות אישית, רגשית ונפשית

פורסם בתאריך:


חירות אמיתית – לאן יוצאים?

יציאת מצרים היא סיפור אוניברסלי על יציאה מעבדות לחירות, אבל השאלה הגדולה היא: חירות לשם מה? הרמב"ן מדגיש שלא מדובר רק בשחרור מעול פרעה, אלא במסע של עם שזכה לבחור – לעבוד את ה'. החירות, לפי היהדות, אינה חופש לעשות מה שמתחשק, אלא היכולת לבחור בטוב, מתוך מודעות ובחירה ערכית.

הרב קוק כתב: "החירות הישראלית היא החופש להיות נאמן לנשמתנו האמיתית" – כלומר, להיות מי שאנחנו באמת, מעבר לפחדים, להרגלים ולציפיות החברה. פסח מלמד אותנו לחקור מהו "מצרים" האישי שלנו – אילו כבלים עוצרים אותנו? אילו דפוסים מנהלים אותנו? ולצאת מהם, לא באמצעות נס אלא דרך בחירה יומיומית.

 הבחירה – יסוד הזהות

בספר "חובות הלבבות" נאמר שהמתנה הגדולה ביותר שקיבל האדם היא ה"בחירה החופשית". ללא הבחירה, אין משמעות למוסר, לאהבה או לקיום מצוות. הפסח מזכיר לנו שהחירות לא ניתנת – היא נרכשת. בכל רגע נתון, אנו מוזמנים לבחור: האם להגיב מתוך כעס או מתוך חמלה? האם לשפוט את האחר או לנסות להבין אותו?

 

במובן הזה, יציאת מצרים מתרחשת בכל יום – בכל פעם שאדם בוחר לא להישאר בעבדות הפנימית אלא לצאת לדרך חדשה, גם אם קשה ומלאת אי ודאות.

אהבה וקבלת האחר – מה למדים ממצה ומרור?

המצה, לחם העוני, מזכירה לנו את הפשטות, את שורשינו, ואת היכולת להסתפק במועט. היא גם מסמלת אחווה – אין בה תפיחה, אין בה התנשאות. המרור, לעומתה, מזכיר את הכאב. אבל כשאוכלים אותו עם חרוסת, הוא נהיה נסבל יותר – תערובת של מר ומתוק. וכך גם בחיים: כשנלמד לראות את האחר, גם כשהוא "מר" – נוכל לאהוב ולקבל אותו באמת.

הלל הזקן היה נוהג לכרוך את שלושת המרכיבים יחד – פסח, מצה ומרור – כמעשה סמלי לאחדות ולשילוב בין קודש, פשטות וכאב. חג הפסח מלמד אותנו שקבלת האחר אינה נובעת מתוך חולשה אלא מתוך חירות פנימית. רק מי שאינו כבול לפחד, לביקורת ולשנאה – יכול לאהוב באמת.

כלים פרקטיים מההגדה לחיים חופשיים ואוהבים יותר

 

  1. כל דכפין ייתי וייכול" – פתח דלתך. למד לקבל, לחלוק, להזמין. תרגול: פעם בשבוע, הזמן אדם חדש לקפה/שיחה/עזרה.
  2. מה נשתנה?" – שאלות יוצרות שינוי. תרגול: שאל את עצמך שאלה אחת עמוקה בכל יום – מה באמת חשוב לי? איפה אני בוחר או נכנע?
  3. בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" – מצא את הסיפור האישי שלך. תרגול: כתוב לעצמך את ה"מצרים" שלך – הרגל/פחד/אמונה מגבילה – ומהו הצעד הראשון ליציאה.
  4. הכרת תודה – סיפור ההגדה מלא בהודיה. תרגול: בכל לילה, כתוב שלושה דברים שאתה מודה עליהם.

סיכום: חג של שינוי

חג הפסח אינו רק סיפור היסטורי, אלא הזמנה למסע פנימי. הוא קורא לנו לבדוק איפה אנחנו באמת חופשיים, ומה מעכב אותנו מלהיות מי שנועדנו להיות. הוא מחנך אותנו לבחור – בטוב, באור, באהבה.

בימים שבהם החברה מלאת שיפוטיות, פילוג ורעש – חג הפסח מזכיר לנו שהחירות האמיתית היא היכולת לראות את האדם שמולי – ולבחור לאהוב אותו, בדיוק כפי שהוא.

 

תגובות