זיכרון בסלון
בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה התקיים אירוע "זיכרון בסלון" ברחת ה-STAGE שבהיכל התרבות; בערב סופר סיפורו של ברוך פטמן, שנולד ביוגוסלביה, איבד את משפחתו, שרד את השואה, עלה לארץ והתגורר במעלה אדומים; בתו מרגלית בר צבי ונכדתו ליאת מוכתר, שני דורות, הגיעו לספר את סיפורו, כל אחת מזווית ראייתה 2 מרגלית בר צבי: "ברגעים אלה ממש יש יהודים השבויים בידי אויב אכזר ובתנאים קשים, ועלינו לעשות הכל כדי להצילם"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
"זיכרון בסלון" התקיים ב"STAGE" הממוקם ברחבת הלובי של היכל התרבות בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. האירוע היה מיוחד ושונה, כאשר שני דורות הביאו לבמה את סיפורו של ברוך פטמן, שנולד בשנת 1927 ביוגוסלביה והתגורר במעלה אדומים.
הקהל הרב הגיע לכבד וישב מרותק כששמע את הסיפורים שסופרו. מרגלית בר צבי, בתו של ברוך, דור שני לשואה, שיתפה בדמעות והתרגשות כיצד זה לגדול בבית של שורד שואה. היא אמרה כי אביה הרבה לספר ושיתף אותה ואת אחיה בטראומה, בפחד, ברעב ובתקומה שחווה. הוא איבד את משפחתו, הוריו ואחותו, ואת הטראומה הם ממשיכים לשאת גם היום. הוא סיפר להם גם על שנות המלחמה שעבר, ותיאר כיצד נאלץ להתמודד כנער בגפו בתקופה זו.
מרגלית שיתפה כי גם היא, כמו יתר בני ובנות הדור השני, ממשיכה להתמודד עם הפצע הכואב שמתקשה להגליד ואשר ספג את הטראומה בכותלי הבית בו גדלה.
נכדתו ליאת מוכתר, תושבת כפר אדומים וקצינה במשטרה, חקרה רבות ולמדה את הסיפור המשפחתי, וכך השתיים השלימו זו את זו ויצרו תמונה גדולה על סיפור הבריחה מיוגוסלביה ועד בודפשט, על הדרך בה ניצל על ידי שליח של ראול ולנברג, על עלייתו לארץ באוניית אוקסודוס ועל אישיותו המיוחדת.
במהלך הערב שולבו גם קטעי אומנות, עם שני שירים ששרה חבורת הזמר "פרח במדבר", ושני מונולוגים של התיאטרון הקהילתי - את האחד העבירה צפי שטיין, ואת השני הציגה אילנה עטר.
מרגלית אמרה בסיום כי כבת לשורד שואה, אביה נהג להתגאות בבניית הארץ, מקום מבטחים לעם היהודי, ועל כן חשוב לה להזכיר כי ישנם יהודים שברגעים אלו ממש שבויים בידי אויב אכזר ובתנאים קשים, ועלינו לעשות הכל כדי להצילם.
ברגע מרגש במיוחד ליאת סיפרה על סוף ימיו של סבה. ברוך פטמן התגייס לצנחנים וזכה לצנוח בצניחה המבצעית הראשונה והיחידה שהייתה בצבא ההגנה לישראל, במיתלה, במבצע קדש. הוא וחבריו היו היחידים שקיבלו כנפי צניחה על רקע אדום. את הכנפיים האלו העניק הסבא לאחיה של ליאת בטקס, כשהיה חייל והמשפחה הגיעה כדי לצפות בו צונח. אחיה אמר אז: "סבא, אני רק משאיל ממך את הכנפיים", וכך היה, ביום הלווייתו של ברוך פטמן ז"ל, נכדו השיב לו את הכנפיים ואיתם הוא נקבר.
