מחזון בלב המדבר לעיר שוקקת חיים
בגיל 82 הלך לעולמו האיש שבנה עיר מהחול והאבק – ראש העיר הראשון של מעלה אדומים, עמוס טרטמן; התושבים סיפרו: "הוא היה אבא של כולנו, תמיד ראה קדימה"; ראש העיר, גיא יפרח: "בצניעות, בהתמדה ובאהבה עמוקה לעיר ולתושבים – עמוס הוביל את מעלה אדומים מראשיתה ועד להפיכתה לעיר ואם בישראל"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
משה זיגדון
משה זיגדון עורך ובעלים
עמוס טרטמן, מהדמויות המכוננות בתולדות מעלה אדומים ומי שנחשב לאב המייסד שלה, הלך השבוע לעולמו, והוא בן 82. טרטמן שימש כראש המועצה המקומית, ואחר כך כראש העיר הראשון של מעלה אדומים. הוא הוביל את אחד ממיזמי ההתיישבות העירונית השאפתניים ביותר בתולדות המדינה – הקמת עיר בלב המדבר, כמעט יש מאין. תושבי העיר, בה מתגוררים כיום למעלה מ־40 אלף איש, הרכינו ראשם עם היוודע דבר מותו: "הוא היה לא רק איש חזון – אלא גם אדם של מעשים. בלי רעש, בלי יח"צ. פשוט עבד בשביל כולנו".
הלווייתו של טרטמן התקיימה ביום ראשון בערב בבית העלמין מודיעין, לשם הגיעו רבים מתושבי העיר כדי לחלוק לו כבוד אחרון. בין הבאים היה ראש העיר, גיא יפרח, שהגיע ללוותו בדרכו האחרונה, להספיד ולשאת דברים לזכרו.
ממהנדס צעיר למוביל ההתיישבות
עמוס טרטמן נולד בשנת 1943, גדל והתחנך בירושלים, ובצעירותו הוכשר כמהנדס. לאורך השנים השתלב בתפקידי מפתח במערכות הציבוריות, בעיקר בתחומי הנדסה, פיתוח עירוני ותכנון תשתיות. בשנות ה־70 המאוחרות, כשהחלה להתגבש התפיסה להקים יישוב חדש ממזרח לירושלים – היה זה טרטמן שנבחר להוביל את הקמת המועצה המקומית מעלה אדומים.
"באותן שנים זה נשמע כמו מדע בדיוני", משחזר חברו משכבר הימים, יהודה עזריאל, לשעבר בכיר במשרד השיכון. "היית מרים את הראש וראית רק אבק, סלעים ורוח. אבל עמוס הסתכל על המקום הזה וראה שכונות, בתי ספר, פארקים – הוא דמיין את כל זה לפני שהיה פה משהו".
ב־1979 החלה הבנייה בפועל, וב־1982 מונה טרטמן לראש המועצה המקומית. הוא החזיק בתפקיד לאורך כל שלבי ההתפתחות הראשונים – תשתיות, תחבורה, חינוך, דיור ציבורי – ולעיתים רבות נאלץ להתמודד עם מכשולים בירוקרטיים, פוליטיים ותדמיתיים. למרות כל זאת, שמר תמיד על גישה עניינית, נחושה וצנועה.
הפיכת מועצה לעיר
ב־1991, לאחר למעלה מעשור של צמיחה מואצת, הוכרזה מעלה אדומים כעיר, ועמוס טרטמן נבחר לכהן כראש העיר הראשון. הוא החזיק בתפקיד במשך כשנה נוספת, עד שפרש מרצונו לחיים פרטיים, אך המשיך להיות מעורב בנעשה בעיר בכל דרך אפשרית – דרך עמותות, פרויקטים חינוכיים, שימור ההיסטוריה המקומית וייעוץ לראשי העיר שבאו אחריו.
הישגיו בתקופה ההיא היו רבים: הקמת מוסדות חינוך פורצי דרך, תכנון שכונות מתקדמות, הבאת משפחות צעירות ליישוב, השקעה בתרבות ובקהילה, קידום חיבורים תחבורתיים לירושלים, והקניית זהות עירונית למקום שבעיני רבים נראה בתחילה כפרויקט מרוחק ולא מבטיח.
"אם מעלה אדומים היא היום עיר עם צביון, עם ערכים, עם קהילה חמה – זה קודם כול בזכותו", אומרת רינה הלוי, תושבת העיר מהגל הראשון. "הוא תמיד ידע לשלב בין תכנון לטווח הארוך לבין דאגה מיידית לתושבים. כשהיינו עולים עליו ברחוב, הוא עצר, הקשיב, התעניין. זה היה אדם שבאמת אהב את המקום הזה".
האבא של העיר
לאורך השנים זכה טרטמן לכינוי "האבא של העיר", ולא רק מטעמים סימבוליים. הוא טיפח קשרים אישיים עם רבים מהתושבים, הגיע באופן אישי לאירועים משפחתיים, גייס תרומות לשיפוץ בתי ספר והשקיע מאמצים בלתי פוסקים במפגשים עם הדור הצעיר.
"כשפתחו את המתנ"ס הראשון, הוא ישב שם בערבים עם בני נוער ודיבר איתם על החיים", נזכרת שולה בר־אל, לשעבר מנהלת מחלקת החינוך בעירייה. "הוא לא היה זקוק לפרוז'קטור – הוא פשוט היה שם. וכולם ידעו שאפשר לפנות אליו עם כל דבר".
איש של חזון וערכים
לצד פעילותו המקומית, טרטמן היה גם פטריוט ציוני נלהב, שראה במעלה אדומים שליחות לאומית. הוא האמין שחיזוק ההתיישבות ממזרח לירושלים הוא חלק מהחזון הציוני – אך תמיד הקפיד על שיח מאחד, ולא מתלהם. את אנשי משרד הביטחון, ראשי ממשלה ושרים אירח כאן בלי פולמוסים מיותרים, אלא מתוך תחושת שליחות משותפת.
"עמוס ייצג את הערכים הכי יפים של השירות הציבורי בישראל", אמר עליו ראש העיר היוצא, בני כשריאל. "ניקיון כפיים, צניעות, דבקות במטרה ואהבת אדם. הוא היה מורה דרך להרבה מאיתנו".
נמשיך את הדרך שסלל
עם היוודע דבר מותו, הוצפה העיר בגל של תגובות מרגשות. ברשתות החברתיות שיתפו תושבים סיפורים אישיים, תמונות מראשית הדרך ומכתבי תודה שכתבו לו בעבר. רבים מהם הדגישו כי הוא עיצב לא רק את המרחב הפיזי של העיר – אלא גם את רוחה.
בני משפחתו ביקשו להודות לציבור הרחב על האהבה, וציינו כי "עמוס היה אדם של נתינה אינסופית, בלי ציפייה לתמורה. הוא האמין בכוח של קהילה, בכוח של ערכים, ובכוח של חלום. נשמח אם תזכרו אותו לא רק בטקסים – אלא בהמשך הדרך שהוא סלל עבור כולנו".
האיש שחלם, הגשים והניח את היסודות של העיר
ראש העיר, גיא יפרח, הספיד בלוויה ואמר: "אנחנו עומדים כאן היום בלב כבד ובלב מלא הכרת תודה, כדי להיפרד מאדם יקר – עמוס טרטמן, ראש העיר הראשון של מעלה אדומים, האיש שהניח את היסודות של העיר שהיום כולנו קוראים לה בית.
עמוס לא היה רק איש ציבור. הוא היה איש חזון, איש עבודה ומעש - הוא ראה הרים וחשב על שכונות. הוא ראה מדבר וחשב על עיר. הוא ראה שממה וחשב על קהילה. הוא חלם והגשים למען כולנו. למען ארץ ישראל ולמען ההתיישבות.
בצניעות, בהתמדה, ובאהבה עמוקה לעיר ולתושבים – עמוס הוביל את מעלה אדומים מראשיתה ועד להפיכתה לעיר ואם בישראל. תמיד היה נוכח. לא רק בלשכתו – אלא ברחובות, בגני הילדים, בשיחות עם התושבים. הוא חי ונשם את מעלה אדומים.
המורשת המפוארת שהוא הותיר לא נמדדת רק בבניינים, באספלט, כבישים ותשתיות. היא ניכרת בקהילה שנבנתה כאן – חמה, מחוברת, שורשית. היא ניכרת בילדים שגדלו פה, במשפחות שמצאו כאן עתיד ובעיר שהמשיכה לפרוח בזכות היסודות שהניח.
עמוס היה הראשון שדחף לצרף את שטח E1 (היום T1) לשטחה המוניציפלי של מעלה אדומים. ימים ספורים לפני שסיים את תפקידו, הוא דיבר עם שר הביטחון דאז מישה ארנס ז"ל והביא אותו לסיור באזור. כשעמוס מבקש - זה קורה. שר הביטחון אישר את הבקשה.
בנימה אישית, תמיד אהיה אסיר תודה לעמוס. כבן העיר מעלה אדומים – כאחד שנולד כאן, גדל כאן, שהתרוצץ כילד בסמטאות, ששיחק עם חברים ברחובות, שחזר הביתה לסופ"ש מהצבא, שהקים כאן בית ומשפחה – אני לא יכול לדמיין את חיי לרגע בלי העיר הזאת. הכל קרה כאן. במובן מסויים, הכל קרה גם בזכותו של עמוס שהניח את התשתית לנוף ילדותי. לנוף ילדותם של אלפי בני ובנות העיר מעלה אדומים.
לא אשכח כילד שתליתי יחד עם אבא שלי שלט בחירות של עמוס ובשנים האחרונות כל פעם שפגשתי אותו הוא תמיד נתן מילה טובה, עצה חכמה על פוליטיקה, מדיניות ציבורית ואפילו משפחה. כזה הוא היה – מפרגן, מאיר פנים, נעים הליכות, נגיש ואכפתי.
לדור שלנו יש חוב עצום כלפיו. עלינו להמשיך את מורשתו המפוארת – לבנות, לפתח ולקחת את העיר שהוא כל כך אהב לפסגות חדשות. זוהי צוואתו וזוהי המשימה שלנו.
אנחנו נפרדים היום ממנהיג פורץ דרך. אבל גם מאבא, מסבא, מחבר, מאיש יקר שאהב את ילדיו, את עמו ואת עירו. יהי זכרו ברוך".
