האור של סתיו: הגן לזכרה של סתיו פרטוש ז"ל הואר לראשונה – בזכות תרומה מהלב
כיכר קטנה, נוף לאגם, וזיכרון אחד גדול: בזכות תושב הרחוב ובעל עסק מקומי, גן ההנצחה ברחוב עת הזמיר קיבל תאורה סולארית, מרגשת ומחבקת. "אני יושבת שם ומרגישה את סתיו", אומרת אמה אילנה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
זהבית גלנטי
בשבוע שעבר הואר לראשונה גן ההנצחה ע"ש סתיו פרטוש ז"ל, הנמצא ברחוב עת הזמיר שבמישור אדומים – הרחוב בו גדלה. התאורה הותקנה ביוזמה מרגשת של תושב השכונה, אלי מנצור ("אליקו"), בעל חברת "דרכי האור", שתרם גופי תאורה סולאריים והאיר את המקום – לא רק באור, אלא גם ברגש.
הגן ממוקם בקצה הרחוב, סמוך לחורשת פוגל, במקום בו נהגה סתיו לשבת, לשוחח בטלפון ולבלות עם אביה בילדותה. "קצת אחרי האסון שלנו, שוחחתי עם מאיר אבודרם ז"ל, שהיה מנהל אגף שפ"ע, והצעתי שגן סמוך לבית בו גדלה סתיו יהפוך ל'גן סתיו'", מספרת אמה, אילנה פרטוש. "הראיתי לו את הכיכר הקטנה, המקום שבו הייתה יושבת עם עצמה, והוא הסכים מיד. מאז, רון צרפתי, נחמיה ואנשים נפלאים בעירייה דאגו לטפח את המקום. אני מגיעה לשם מדי פעם, יושבת על הספסל, נושמת את הנוף ומרגישה קרובה אל סתיו – גם אם עברתי דירה מאז."
הגן כולל מדשאה, פרחים, פינת ישיבה ונוף פתוח לאגם – והפך עם הזמן לפינה שקטה ואהובה על תושבים. "יש מי שבאים להתבודד, אחרים חוגגים ימי הולדת – וזה ממלא אותי שמחה", משתפת אילנה.
אך ערב אחד, סמוך לפסח, שיחת טלפון מאחותה חשפה עובדה מפתיעה – בגן אין כלל תאורה. אילנה פנתה לאור משתה, אחראי החשמל בעירייה, שגילה כי במקום לא קיימת כלל תשתית תאורה. תקציב לא היה, אך משתה לא ויתר – ופנה לאליקו מ"דרכי האור".
אליקו לא היסס לרגע. הוא תרם גופי תאורה סולאריים והתקינם מיד אחרי החג. "מאז – הגן מואר", מספרת אילנה בהתרגשות. "המעשה של אליקו ריגש אותי מאוד. אני מודה לו מעומק הלב, וכמובן גם לאור משתה – שלא הרים ידיים. אני מזמינה את כולם להגיע לגן, להרגיש את השקט, את היופי – ואת האור שסובב את סתיו גם עכשיו".
