סגר ועוד סגר ועוד סגר
בעלי עסקים במעלה אדומים נאלצו לסגור את שעריהם שוב, והפעם – בעקבות המלחמה מול איראן ; מאז 2020, פרוץ הקורונה, דרך ימי מלחמת "חרבות ברזל", ועד לימים אלו, תקיפת מתקני הגרעין באיראן, מתמודדים בעלי העסקים עם גזירות משתנות, עם סגרים ומגבלות ועם הפסדים כלכליים גדולים; בריאיון מיוחד מספרים כמה מהם על תחושת הייאוש, הפתרונות היצירתיים שהם מוצאים כדי להמשיך לשרת את התושבים ו'להרים את הראש מעל המים', ולמרות הכל, האמונה בצדקת הדרך ובמטרות המלחמה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
שוב העסקים במעלה אדומים ב"קו האש", בחמש השנים האחרונות מצאו את עצמם בעלי העסקים בעיר נאלצים לסגור את השערים שוב ושוב, לא מרצונם. זה החל במרץ 2020, בתקופה בה הוחלט על סגר ראשון בעקבות התפרצות הקורונה, לאחר מכן בימי מתקפת ה-7 באוקטובר, וכעת במלחמה מול איראן, על רקע תקיפת מתקני הגרעין, החלטת פיקוד העורף הביאה לסגירתם של העסקים. ההחלטה הביאה לביטול אירועים, סגירת מסעדות, קניונים, מקומות עבודה סגורים וירידה דרמטית בפעילות. בעלי העסקים מוצאים את עצמם שוב בתחושת ייאוש, ללא צפי של חזרה לעבודה.
העסקים הקטנים קורסים
בכל פעם מחדש אחרי הפסדים כבדים כלכליים, הלוואות שצריכים להחזיר ודאגה גדולה, הם "הרימו את הראש מעל המים", עד למכה החדשה. אם בשנת 2020 היו אומרים לאותם בעלי עסקים כי זאת רק ההתחלה, קרוב לוודאי שאיש לא היה מאמין.
השבר בקרב בעלי העסקים איתם דיברנו מתמשך, כאשר בכל פעם הם נאלצים להתמודד עם גזירות אחרות. בקורונה עסקים קטנים התמודדו עם סגרים ממושכים והוראות של שמירה על היגיינה ומרחק מינימלי בין אנשים, ואילו אחרי השבעה באוקטובר המכה הייתה פסיכולוגית וכלכלית גם יחד, הכל נסגר, העובדים, ולפעמים גם בעלי העסקים עצמם, יצאו לשירות מילואים ממושך, ובתוך כל זה היו דרישות אבטחה חדשות עבור העובדים והלקוחות.
כשחלקם החלו לחוש התאוששות מזערית, בסוף השבוע האחרון התמונה התבררה, וכולם הבינו שהדרך להתאוששות עדיין ממושכת וששאלות רבות עודן עומדות בפני עתידם הלא ברור. לא מעט עסקים לא חזרו לעצמם אחרי הקורונה ומאז שגרת החירום שהחריפה מאז מלחמת חרבות ברזל בשנת 23, והשאלה המתבקשת היא האם וכמה עוד עסקים קטנים יקרסו בדרך עכשיו כשהמלחמה עם איראן מחריפה.
קפית
"המציאות עבורי כבעל עסק בתחום כה מורכב במשך תקופה ארוכה של חמש שנים שבהן עברתי חוסר ודאות על המשך קיום עסק, התחילה כבר בקורונה, עברה דרך ארבע מערכות בחירות ומתיחויות בלתי פוסקות המחרחרות מלחמה בירושלים ובאזור העוטף, שהגיעו עד ל-7.10", כך אומר לנו רועי לוסקי, הבעלים של קפית.
"החל מתחילת המלחמה אנחנו נמצאים במצב שבו אנו נדרשים להמציא את עצמנו בכל פעם מחדש, ולעמוד בהרבה מאוד קריטריונים ביטחוניים כדי לתת מענה ראוי ללקוחות המשוועים לקצת הפוגה, ניקוי ראש ורצון לקבלת שירות. המערכה מול איראן עכשיו היא מהלומה מאוד קשה עבורי, כי לראות את העסק שבניתי במהלך 11 השנים האחרונות נמצא ללא לקוחות, זה כואב מאוד. אני מאמין שזו המהמורה האחרונה לפנינו, ויחד עם הצוות שלצידי בקפית אנחנו עושים הכל כדי לעמוד שוב על הרגליים ולתת את המענה הראוי והנדרש לטובת העיר המקסימה שלנו. מאחל לכל תושבי מעלה אדומים ימים טובים של שקט, ושנחזור להנות ולבלות יחד. בינתיים, כמו בפעמים הקודמות, גם הפעם מסעדות רבות מחפשות פתרונות להכנסה, ואנחנו מבצעים משלוחים, איסוף עצמי וקייטרינג".
וופל בר
ניר מזרחי, הבעלים של ה"וופל בר", אומר שמי שאין לו חוסן כלכלי אישי, לא יצליח לשרוד. "נכנסנו לסבב נוסף, וכעצמאי כבר 20 שנה אני אומר שלא חלמנו וחשבנו שתוך חמש שנים המקום שלנו לא יהיה פעיל שלוש פעמים, לתקופות ארוכות ולתקופות קצרות. זה מביא אותנו לדבר על חוסן כלכלי, כי מהמדינה לא מקבלים עזרה או מענקים כמו שמספרים לנו בתקשורת, הכל זה חוסן כלכלי שלנו. אם לא נביא כסף אישי שלנו בתקופות האלה, העסק נסגר תוך חודש. זה נכון לכל העסקים של המסעדות ובתי הקפה בעיר ובמדינה. בכל פעם שאנחנו עוברים את התקופות האלה אנחנו עובדים במקום העובדים, כי בנוסף להכל יש גם סגרים וזה מה שצריך לעשות כדי לנסות להציל את העסק, להמשיך לשרת את הלקוחות ולתת אוכל במשלוחים ואיסוף עצמי. עם כל זה אנחנו מתמודדים בעצמנו ולבד.
מבחינתי, מה ששונה בהתקפה הזאת זה שלמרות שהעסק סגור אני מרגיש גאווה ישראלית על כך שתקפנו באיראן. אני מקווה שהתוצאה תביא לשקט לדורות הבאים, ומקווה שהמלחמה תסתיים מהר".
בוטיק אושיקה
"הקורונה הייתה יריית הפתיחה לסדרה של התמודדויות לא פשוטות כעסק עצמאי", אומרת רחל כאהן, בעלת בוטיק אושיקה בכיכר יהלום, "כבר אז נאלצתי לחשב מסלול מחדש ולנקוט בצעדים שונים וכואבים כדי לצלוח את התקופה המאתגרת, כמו למשל לפטר את העובדת ולשלם לה פיצויים, כי החנות הייתה סגורה במשך תקופה ארוכה על פי ההנחיות של אז, בזמן שההוצאות השוטפות לא נעצרו, כמו דמי שכירות, מיסים וכמובן הוצאות הסחורה שכבר נרכשה לקראת העונה החדשה".
כשחשבה כמו כולם שהכל מאחור, החלה המלחמה. "בסופו של דבר הרבה תובנות של אז עזרו לי להתמודד נכון ויעיל יותר באתגר החדש והקשה שהתחיל בשבעה באוקטובר. ועדיין, זה לא פשוט בכלל להתמודד עם חוסר היציבות והתנודות הכלכליות בזמן מלחמה, כשברקע הדאגה התמידית לילדים ולחתנים הפרטיים שלנו שנלחמים בחזית (כולם מ"פ ביחידות שונות שכמעט ולא חזרו לשגרה מאז), וכמובן לכלל החיילים והחטופים.
אני חייבת לומר שהאהבה והנאמנות של קהל הלקוחות שלי נותנות לי הרבה כוח להמשיך. הבוטיק הוא הרבה מעבר לחנות בגדים, זו משפחה אחת גדולה, מוקד תמיכה, הקשבה, נתינה וחיזוק הדדי, וזה הקסם שעוזר לי בסופו של דבר לצלוח את הקושי".
קניון עופר אדומים
ביום שישי שוב נראה הקניון שקט מתמיד, הזכיר את הימים של תקופת הקורונה - החנויות סגורות וחשוכות, למעט עסקים חיוניים, מראות שקיווינו לא לראותם שוב. מנכ"ל הקניון, דן מילוא, אומר כי "קניון עופר אדומים, כמו כל העסקים בעיר ובמדינה, מתמודד עם אתגרים לא פשוטים בימים אלה. זו הפעם השלישית שבה אנחנו נדרשים להיערך במהירות לשינויים - אחרי תקופת הקורונה, אחרי אירועי השבעה באוקטובר, וכעת בעקבות המצב הביטחוני הנוכחי. גם הפעם אנחנו רואים את החוסן של השוכרים והקהילה, את הערבות ההדדית והרצון לשמור על השגרה ככל שניתן. הקניון פתוח במתכונת חלקית, עסקים חיוניים פועלים וממשיכים לשרת את תושבי האזור באחריות ובמסירות, למרות האתגרים".
לצד האתגרים הם ממשיכים בעשייה וציפייה לימים שקטים, "אנחנו ממשיכים לראות איך הקניון צומח ומתחדש עם פתיחה של סניפים חדשים, כמו: פסטה בסטה, קרולינה למקה ברלין, חידוש חנות נעלי לפידות, ובקרוב פתיחת סניף רולדין. זה בעינינו הסמל הכי יפה לאמונה משותפת בעתיד טוב יותר ולעוצמה של המסחר המקומי.
אנחנו כאן בשביל השוכרים, העובדים ותושבי האזור. ביחד נמשיך לחזק את הקהילה ולעבור גם את התקופה הזו.
המספרה של אילנה ושלומי
אילנה תורג'מן, בעלת המספרה בכיכר יהלום, מגלה אופטימיות למרות הכל. "זאת תקופה לא פשוטה, אבל אנחנו נצלח אותה. עברנו את הקורונה, זה היה מאוד קשה, עברנו גם את המלחמה, ובעזרת השם נעבור גם את התקופה הזאת. נקווה שכל העסקים הקטנים יתאוששו".
הפרדס
אלי אוחיון, שפתח את עגלת הקפה רק לפני חודשיים, מוצא את עצמו עם מקום סגור וריק בשל המלחמה. "את העסק פתחנו בראשון באפריל, ומאז שפתחנו ראינו את ההירתמות והצורך של התושבים למקום כמו הפרדס. המקום היה מלא, וזה היה כיף גדול לראות אנשים נהנים. עכשיו אנחנו במלחמה מול איראן, שזו מלחמה מוצדקת, ואנחנו בעורף תומכים בחזית. ברגע שיתאפשר לפתוח שוב אנחנו נתמוך בחיילים בסדיר ובמילואים", אומר אלי, אך מוסיף כי "זאת תקופה קשה, השקענו המון כסף, ובכל יום שסגור זה הפסד, וזאת בעיה. אנחנו מבינים את גודל השעה ומקווה שנצא מזה מחוזקים יותר".
כפי שהיה אז בשנת 2020, ובפרוץ מלחמת חרבות ברזל, גם אלי ושותפתו קורל, כמו עסקים קטנים נוספים, מחפשים דרכים יצירתיות להמשיך וליצור, ובעיקר לעזור ולתמוך בלוחמים בחזית. "אנחנו מחפשים כרגע פתרונות אחרים, למשל, במקום לפתוח את המקום אנחנו פועלים יותר כדי לתמוך בחזית ובחיילים שבצבא ובבסיסים", אומר אלי אוחיון, "כרגע התחלנו לבדוק אלו אישורים ובאיזה פורמט ניתן לבצע זאת, אם זה בחמ"ל תרומות או בפתיחה לחיילי מילואים בלבד במודל 'חינמי', רק שיגיעו בדרכם לבסיס או להתרעננות, כמובן שהכל ייעשה ללא פתיחת הקופה. התחושות קשות, אנחנו מבינים את גודל השעה, וככול שנידרש נעשה הכל כדי לסייע".
