הבולדוזר
לאחר למעלה משני עשורים בתפקידי בנייה ופיתוח הארץ במשרד הבינוי והשיכון, גדי מארק נבחר לכהן כסמנכ"ל חטיבת ההנדסה והפיתוח בחברת "נתיבי ישראל" ; בריאיון ראשון לסיכום תפקידו, מספר מארק על הסיפוק ותחושת השליחות שבבניית הארץ, על הפרויקטים הרבים שקידם, בין היתר גם במעלה אדומים, על השותפות והחברות עם ראשי העיר ועל התוכניות והחזון בתפקיד החדש
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
לפני כשלושה חודשים סיים גדי מארק, תושב מעלה אדומים, את תפקידו כמנהל מחוז ירושלים במשרד הבינוי והשיכון. מארק, שנטל לאורך יותר משני עשורים חלק משמעותי בבנייה ופיתוח הארץ והיה יו"ר צוות המשא ומתן של "הסכמי הגג", ממשיך בעשייה הלאומית ונבחר לשמש כסמנכ"ל חטיבת ההנדסה והפיתוח בחברה הממשלתית "נתיבי ישראל", האחראית על בניית הכבישים והמחלפים בתוואי הבינעירוני בארץ.
מארק (50) גר במעלה אדומים משנת 1982, בעבר הרחוק כיהן כחבר מועצת העיר בהתנדבות, נשוי לליאת, שגם היא הייתה למשך קדנציה אחת חברת מועצת העיר בהתנדבות, אב לשבעה ילדים וסב לשתי נכדות, כולם גרים במעלה אדומים. הוא מהנדס ומנהל בכיר במערכת הציבורית בישראל, כאשר כאמור, עיקר עיסוקו לאורך השנים היה בתכנון, פיתוח וביצוע של תשתיות ופרויקטים לאומיים.
עשייה עם משמעות
במשך יותר משני עשורים שירת גדי בתפקידי ניהול והובלה במשרדי ממשלה בשלל תפקידי מפתח. במשרד הבינוי והשיכון שימש, בין היתר, לאורך השנים כמפקח ומנהל פרויקטים חיצוני מטעם משרד הבינוי והשיכון, נבחר במכרז בשנת 2012 למהנדס מחוז ירושלים, ובהמשך קודם לסמנכ"ל בכיר הנדסה ופיתוח. בתפקידו האחרון שימש כמנהל מחוז ירושלים במשרד השיכון, במסגרתו עסק בקידום פרויקטים של דיור ותשתיות, היה יו"ר צוות המו"מ של המשרד להסכמי גג, היה אחראי על התיאום עם הרשויות המקומיות בכל הקשור לתכנון ובנייה, ניהל תקציבי עתק במיליארדים והוביל תהליכים בין-משרדיים.
גדי גם שימש למשך שנה כסמנכ"ל ומנהל מנהל הפיתוח במשרד החינוך, תפקיד במסגרתו טיפל בתכנון, הקמה ושדרוג מוסדות חינוך ומרחבי למידה ברחבי הארץ.
כיום כאמור, מארק מכהן כסמנכ"ל הנדסה ופיתוח בחברת "נתיבי ישראל", חברת התשתיות הלאומית הגדולה בארץ, האחראית על הכבישים והמחלפים במדינת ישראל. במסגרת תפקיד זה הוא מופקד על הובלת מערך ההנדסה ופיתוח התשתיות של החברה, על ביצוע עבודות הפיתות של תשתיות הכבישים והמחלפים בארץ בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים, על יישום חדשנות טכנולוגית, פיתוח תשתיות לאומיות רחבות היקף וניהול הצוותים המקצועיים המעצבים את פני התחבורה של ישראל לעשורים הבאים.
עם כניסתו לתפקידו החדש כסמנכ"ל הנדסה ופיתוח בחברת "נתיבי ישראל", ישבנו עם גדי כדי לשמוע על מה שעשה ב- 20 בשנים במשרד הבינוי והשיכון.
ספר על פרויקטים שקידמת בארץ בכלל וברחבי מחוז ירושלים בפרט.
"בתפקידיי השונים קידמתי תכנון ופיתחתי תשתיות לבניית שכונות מגורים רבות בהיקף של מאות אלפי יחידות דיור ביישובים רבים במדינת ישראל. הסיפוק הגדול ביותר בעבודתי במשרד הבינוי והשיכון היה לדעת שכל החלטה וכל פרויקט שחתמנו עליו מתורגמים בסופו של דבר לבית חם עבור משפחות שמגשימות חלום", אומר גדי ומשתף כי הוא מרגיש בתחושת שליחות, "לראות שכונה חדשה קמה מהשטח, עם פארקים, מוסדות חינוך וציבור, כבישים ותשתיות – זו תחושת שליחות, סיפוק ועוצמה שמלווה אותי עד היום".
מה הניע אותך להישאר במשרד הבינוי והשיכון כל כך הרבה שנים?
"במילה אחת – ציונות. רק מי שיש לו את החיידק הזה יכול להיות בעולם המאתגר הזה שנקרא 'שירות המדינה', לקום כל בוקר עם חיוך וללכת לישון באותו היום עם אותו חיוך. הסיפוק של לנסוע בארץ או ללכת ברחובות עיר או שכונה ולהגיד: 'היה לי חלק בזה', אין שווה לזה. התחושה של לנסוע ברכב עם המשפחה שלך ולהיות מסוגל להגיד שיש לך חלק בזה, שווה המון כיהודי ציוני".
אתה יכול לפרט על כמה פרויקטים עיקריים שתוכננו וקודמו בתקופתך?
"בבית שמש קידמנו תכנון ופיתוח לעשרות אלפי יחידות דיור. בנוסף, קידמנו תכנון ופיתוח לאלפי יחידות דיור גם בביתר עילית, בירושלים, בקריית מלאכי ובמועצות האזוריות בנימין, גוש עציון, לכיש, בקעת הירדן, מגילות ועוד. בתפקידיי הקודמים קידמנו תכנון ופיתוח של ערים ומועצות בכל הארץ, לרבות באר שבע, מעלה אדומים דימונה, נהריה, עכו וערים נוספות. הרשימה המלאה מהווה תכנון וקידום של מאות אלפי יחידות דיור, לרבות קידום של ערים חדשות, בהן למשל חריש שהיא עיר מדהימה עם 12 אלף יחידות מאוכלסות ועוד 12 אלף מתוכננות לאכלוס בעתיד. כמו כן, עסקנו בבחינה וקידום תכנון של ערים חדשות במקומות אחרים בארץ, שטרם הבשילו לחלוטין לכדי קידום בוועדות השונות. אני מודה כל יום על הזכות להיות חלק משמעותי מבניית הארץ".
משהו שאתה גאה בו במיוחד.
"בוודאי. אני יזמתי והקמתי לראשונה מכללה למנהלי פרויקטים לשכונות מגורים. במהלך תפקידיי השונים ראיתי שהמדינה משלמת עשרות רבות של מיליונים בשנה רק על טעויות שעושים מנהלי פרויקטים צעירים בתחילת דרכם על גבי עבודות הפיתוח. משכך, החלטתי שזה לא יכול להיות שמנהלי הפרויקטים מתגלחים על חשבון המדינה ושפרויקט עם חוסר ניסיונם יוצא לדרך. הוצאתי מכרז וכתבנו סילבוס לקורס למנהלי פרויקטים לשכונות מגורים. המכללה מתופעלת על ידי מכללת קריית אונו, עם סגל מרצים בתחומים שונים שהם מומחים ובעלי ניסיון בתחומם. כיום, לאחר שכבר מעל 120 מהנדסים הוכשרו וממשיכים להיות מוכשרים, אני יודע שהטבעתי חותם של מצוינות בעולם ההנדסה, ואני חש סיפוק רב מזה".
אילו היית צריך לבחור פרויקט אחד שאתה מחובר אליו רגשית במיוחד, מה היית בוחר?
"קידום בניית העיר מעלה אדומים כמובן. גדלתי פה, הוריי הגיעו ואוכלסו כמשפחה השביעית בעיר", אומר גדי בנוסטלגיה, "שיחקתי בחולות היישוב אז, והיום אני משחק בחולות העיר, אבל בקנה מידה יותר גדול ויחד עם טרקטורים ושאר הכלים ההנדסיים", הוא אומר בקריצה ומרחיב: "הייתי כאן מפקח, מנהל אתר ומנהל פרויקטים. אחר כך, גם בתפקידים האחרים שלי, קידמתי יחד עם רבים אחרים את העיר, וכיום, אני גאה במה שעשינו, לאן שהגענו ולאן שאנו צפויים להגיע".
מה יחסי גומלין בין מנהל מחוז לבין הדרג הפוליטי?
"יחסי העבודה מאוד ברורים בהתנהלות בין עובד מדינה בכיר לבין דרג פוליטי. הדרג הפוליטי קובע דירקטיבה, ובעצם מנחה מה לעשות לאחר שהוא שומע את הדרג המקצועי, ואילו הדרג המקצועי אחראי על איך לעשות זאת".
בין היתר קידמת פרויקטים גם בירושלים, עיר מורכבת פוליטית חברתית ודתית, איך זה השפיע על קידום הפרויקטים?
"זה לא פשוט בכלל. כל פרויקט דורש תיאום מלא עם הרבה מאוד גורמים, ויש המון לחצים. ירושלים היא עיר הנצח, ולכן לא צריך לפחד להתקדם לאט יותר. העיקר להתקדם. ראש העיר ירושלים, משה ליאון חברי, מקדם את העיר בתבונה למרות הלחצים האדירים שיש לו מכל כיוון, ואני מעריך אותו על כך מאוד".
איך מטפלים בשכונות החרדיות בירושלים עם הצפיפות והבנייה הלא מסודרת לעומת השכונות החילוניות, והאם יש הפלייה באזורים שונים בעיר מבחינת השקעת המדינה?
"בירושלים אכן יש שונות גדולה מאוד בין השכונות והצרכים, אך אין הפלייה כלל בין השכונות. בסוף, מה שמעכב פיתוח של שכונות הוא הציבור. ככל שהציבור מוכן לשתף פעולה, הפיתוח קורה מהר יותר וטוב יותר, וכאשר הציבור לא משתף פעולות ומגיש התנגדויות, שרובן לא מנימוקים מקצועיים, פיתוח השכונות נתקע".
יש משהו מיוחד שלמדת על ירושלים בזכות התפקיד (התושבים, המתחים)?
"ירושלים היא עיר מדהימה הכורכת עבר מפואר, הווה מדהים ועתיד מזהיר".
איך אתה רואה את ירושלים והסביבה בעוד 20 שנה?
"ירושלים ערים (הרים) סביב לה.
בוא נחזור למעלה אדומים, לאחרונה חגגנו במעלה אדומים את "הסכם הגג", ספר על מעורבתך בהסכם
"בתפקידי הקודם הייתי יו"ר צוות המו"מ של כלל הסכמי הגג בארץ. עשיתי מו"מ עם עשרות רשויות שחתמו על הסכמי גג והסכמי פיתוח. בהסכם הגג של מעלה אדומים העירייה התחייבה להסכים לשווק יחידות דיור רבות בהיקף נרחב, ומאידך המדינה מתחייבת לממן גם את כל התשתיות הנחוצות והכלולות בתוך השכונות החדשות, וגם תשתיות על בעיר הקיימת, כדוגמת כבישים, פארקים ומחלפים לצד שדרוג הפיתוח של שכונות ותיקות בעשרות מיליונים רבים. הסכם הגג של מעלה אדומים משמעותו היא השקעה של למעלה משני מיליארד שקלים בשכונות החדשות והישנות בפחות מהעשור הקרוב, וזוהי בשורה ענקית של ממש לעיר".
איזה פרויקטים קידמת בעיר מעלה אדומים?
"בשני העשורים האחרונים, בכל תפקידיי הקודמים - החל ממפקח ועד למנהל מחוז ירושלים, טיפלתי יחד עם שותפים רבים, ובראש ובראשונה עם העירייה והעומד בראשה, בקידום התכנון והבנייה של כלל השכונות החדשות שהיו בתקופה זו בעיר, לרבות שכונת צמח השדה, שכונת נופי הסלע וקידום תכנון של שכונת מבשרת אדומים (E1). בשנים האחרונות קידמנו את תכנון ובניית שכונת כיכר קדם, רחוב הגיתית, מורדות מצפה נבו, וגולת הכותרת - שכונת ציפור מדבר המונה כ-3500 יחידות דיור. בנוסף, קידמנו תכנון בשכונת G בין העיר לבין קידר וכן בשכונות נוספות בתוך העיר".
בכמה יחידות דיור מדובר בשכונת G בין קידר למעלה אדומים?
"השכונה נמצאת בהליכי תכנון ראשוניים, ואני סבור שניתן יהיה להקים בשכונה לפחות 2000 יחידות דיור נוספות לעיר וכך בעצם לחבר את המרקם הבנוי בין קידר ובין מעלה אדומים".
שכונת ציפור מדבר עתידה להיות שכונה גדולה במיוחד, עם כ-3500 יחידות דיור, תאר את סגנון השכונה מבחינת תוכנית הבניה
"מרבית בנייני השכונה יהיו בבנייה רוויה גבוהה, חלק קטן יהיה בבנייה עצמית-קבלנית של בנה ביתך, כאשר יזם זוכה בכמה עשרות בתים חד משפחתיים ומוכר במכירה חופשית לקונים. כיום, ראש העיר, חברי גיא יפרח, מבקש לערוך שינויים בתוכנית כך שחלק מהבתים יצאו במודל של בנה ביתך מלא, כך שהתושבים יהיו אלו שיבנו את ביתם. השכונה תכלול מרכזים מסחריים, מוסדות חינוך וציבור רבים, לרבות קאנטרי, פארקים ציבוריים רבים ורחובות מגוננים ומפותחים רבים. השכונה תחובר לשכונת נופי הסלע בגשר, והשכונות האלו יתחברו במחלף חדשני שיחליף את הרמזור ביציאה - לכביש מס' 1 בצמידות למחנה ישי. בעתיד גם מחנה ישי יתפנה, ובמקומו יוקמו מבני מסחר לרוב, וייתכן שגם מבני מגורים נוספים".
הרחבת העיר מצריכה היערכות של תשתית חדשה, מה היא התוכנית שקידמתם בנוגע לכבישים?
"במסגרת קידום התכנון של השכונות החדשות קידמנו תיאום תכנון עם חברת 'נתיבי ישראל' גם למחלפים והרחבות הכבישים, ונתיבי תחבורה ציבורית הן לירושלים בכביש 1 והן לחיבורים ישירות לכביש 443 דרך כביש חיזמה. לדוגמה, כביש 437 הידוע בשם כביש חיזמה, יתוכנן וייסלל ככביש רב נתיבי, יעבור בצמידות ליישוב אדם, ובמערכת של הפרדה מפלסית יעקוף את ירושלים ויחובר לכביש 443, כך שכלי רכב היוצאים מגוש אדומים יוכלו לנסוע לתל אביב בלי לחצות את ירושלים, מה שיקצר משמעותית את זמני הנסיעה לאלו הנוסעים לתל אביב, אך גם יוריד את נפחי התנועה של התנועה לכיוון מחסום א-זעים ויקצר את זמני הנסיעה לנוסעים לירושלים.
תכנון תנועתי כה רחב מחייב תקציבי עתק ודורש זמן תכנוני והתחשבות, בין היתר, בבעלויות הקרקע השונות לאורך התוואי. על מנת להקל את התנועה ולתעדף תחבורה ציבורית יוארך נתיב התחבורה הציבורית כך שלא יחל רק בתחילת העלייה בכביש 1 למחסום א-זעים, אלא מזרחה לכיוון שכונת נופי הסלע. המחלף החדש יכלול בסביבתו גם חניון חנה וסע, מה שיאפשר השארת הרכב בחניון ועלייה על תחבורה ציבורית שיהיה לה מסלול מועדף עד למחסום. בעתיד המחסום יועתק, וללא קשר נמצא בבחינה כיום נושא הארכת הנתיב גם אחרי אזור המחסום לכיוון ירושלים".
מה דעתך על התחדשות עירונית בכלל ופרטני למעלה אדומים?
"התחדשות עירונית מהווה מרכיב קריטי לתוכנית עתידית של מדינת ישראל. מהות ההתחדשות עירונית הינה למקסם את הבינוי בתא שטח, כשיותר אנשים יצטרכו פחות שטח ופחות תשתיות היקפיות. התחדשות עירונית מונעת גם את הזדקנות האוכלוסייה, ובכך היא מונעת התרוקנות של מוסדות חינוך בנויים ומאפשרת ארגון מחדש של השכונה וצרכיה אחת לכמה עשרות שנים.
במעלה אדומים אף שכונה לא עברה התחדשות עירונית מסיבות שונות, ועל כן כל השכונות עוברות תהליך של הזדקנות לאחר כ-15-20 שנה ממועד האכלוס הראשוני. הזדקנות השכונה מואטת באמצעים אדריכליים רכים כדוגמת סגירת מרפסות והרחבות, מה שמייצר בעיות אחרות כמו התרוקנות בתי ספר כי המשפחה מתבגרת לתוך אותה הדירה, וזה נזק גדול מאוד לטווח הארוך הן בהתארגנות העירונית והן בחוסר תמהיל מוסדות ציבור המתאימים לשכונה רב גונית. ניסיונות לאשר, לפעמים בדיעבד, פיצול של יחידות דיור - גורמים לבעיה חמורה לעניין מחסור במקומות חנייה וצורך בפחי אשפה נוספים, שגורמים למחסור נוסף למחסור החניה שכבר קיים.
לדעתי, מכיוון שמדובר בעיר שטרם עברה תהליך התחדשות עירונית למעט ניסיון ברחוב הקרן, על העירייה לתכנן בעצמה תוכנית אב להתחדשות עירונית, כך שידע כל תושב וכל יזם באלו מקומות העירייה תעודד ותאפשר התחדשות עירונית ובאלו מקומות הדבר לא יתאפשר. תוכנית אב כזו תאפשר להסיט משאבים עירוניים וממשלתיים רק במקומות שהעירייה חושבת לנכון שהתשתיות מאפשרות גידול ביחידות הדיור, ואילו במקומות האחרים המשאבים העירוניים לא יוסטו, ובעתיד הרחוק, אולי בדור הבא, תערך גם שם תוכנית להתחדשות עירונית, וחוזר חלילה".
איפה לדעתך בעיר נכון לבצע תוכניות של התחדשות עירונית?
"צריך לחזק את כל מה שבקרבה לכבישים ועורקיים ראשיים, כל מקום שיש בו היתכנות להגעה עתידית של תחבורה ציבורית רציפה ודחופה. המקומות המתאימים לכך הינם בראש וראשונה כיכר יהלום, שכונת אבני החושן, וככול שהתוכנית לפתיחת כביש כניסה נוסף למצפה נבו תקבל תוקף, ניתן יהיה לקבל התחדשות עירונית גם בשכונה זו. ביתר השכונות לדעתי אין לקדם תוכנית התחדשות עירונית רחבה, אלא בבתים או במתחמים בודדים".
איך אתה רואה את התפתחות העיר והסביבה מבחינת דיור, תשתיות ואוכלוסייה?
"העיר מעלה אדומים תגדל למעל 100 אלף תושבים במהלך 20 השנים הבאות. העיר תצמח הן בבנייה חדשה בשכונות חדשות והן במהלכים נקודתיים של התחדשות עירונית. העיר תמשיך להוות מודל לפיתוח עסקי נכון בתנאים משתנים וקשים, העיר תסיים את כל בנייתם של מוסדות הציבור העירוניים החסרים, ותתחיל להפנות משאבים לפיתוח כלכלי עתידני. העיר תקבל פתרונות תחבורתיים לצרכיה השונים, לרבות סיום כבישים מהותיים במרחב, כמו כביש מרקם החיים וכביש חיזמה, אך תגדל להיות עיר מוטה תחבורה ציבורית. רכבת כזו או אחרת לעיר מעלה אדומים כרגע זה עוד חלום, אבל גם הוא יתגשם לדעתי, וקרוב ממה שאולי חושבים".
תאר לי את שיתוף הפעולה שלך עם ראש העיר היוצא, בני כשריאל, וראש העיר המכהן, גיא יפרח.
"שיתוף הפעולה פורה וחברי, והוא זה שהניב עיר פורחת במדבר. כך היה עם חברי בני כשריאל, שהניח את היסודות לקידום השכנות יחד עם משרד הבינוי והשיכון, ויחד פיתחנו ואכלסנו אלפי יחידות דיור, וכך עם חברי גיא יפרח, אשר לקח את השרביט וקידם יחד עם המשרד את אישורי התכנון הסופיים של ציפור מדבר ושל מבשרת אדומים. אני מודה לבני כשריאל על חברות ועשייה רבת שנים, ואני מודה לגיא יפרח חברי, שמרגע קבלת השרביט, העשייה הבלתי-פוסקת שלו בתקופה האחרונה גרמה לכך שהצלחנו 'להבקיע גולים' בהרבה מאוד מקומות - עד לשיא של חתימת הסכם הגג הייחודי והראשוני לעיר".
מה האתגרים העיקריים איתם נאלצת להתמודד בתחום הבינוי והשיכון?
"נאלצתי להתמודד עם אינטרסים מרובים ומנוגדים. הרשויות המקומיות לא רוצות יחידות דיור כיוון שהן אינן כלכליות, כי האזרח משלם ארנונה פחות ממה שהוא עולה לרשות המקומית, והסבסוד לאותו האזרח מגיע ממקורות אחרים, לרבות אזורי תעשייה ומסחר וכן מענקים ממשלתיים. מנגד, הממשלה מחויבת לתת פתרונות דיור לתושביה הקיימים והעתידיים של המדינה, כך שתפקידי, יחד עם גורמים רבים נוספים בממשלה, היה לנסות 'לרבע את המעגל' ולקדם מאות אלפי יחידות דיור תוך מציאת פתרונות תכנוניים וכלכליים לכל רשות ורשות במסגרת הכללים.
הניסיון של עשרות אלפי שעות במשא ומתן עם כל הרשויות וגורמי הממשלה הרבים היה מאתגר, מתיש אך בעיקר מספק מאוד. אין כמו לקום בבוקר לעשייה מרובה וללכת לישון כאשר אתה יודע שפיצחת עוד מחסום ועוד אחד ביום שחלף. מנגד, תחושת התסכול כאשר אתה מזהה גורמים שהם לעיתים בעלי זכות וטו, שלא בהכרח רואים את אותה מטרה שלך ובוודאי לא בלוחות הזמנים שלך, היא רבה. אבל גם קשיים אלו אתה לומד לצלוח בעזרת אמונה בצדקת הדרך, עבודה קשה, עיקשות ולפעמים גם נוקשות".
תאר רגע אחד מרגש בתפקידך.
"רגע מרגש ביותר היה לי כאשר חתמתי על הזמנה לביצוע פרויקט מעלית הכותל. זה פרויקט משותף להרבה משרדי ממשלה, אך הידיעה שאני, כעובד מדינה, מאשר בנייה וחשבונות לפרויקט שישמש את כלל באי הכותל, לרבות יהדות התפוצות, מרגשת ומפעימה. זה בעצם לשנות את ההיסטוריה לעולמי עד. כל אחד שיעלה או ירד מרחבת הרובע היהודי לרחבת הכותל במעלית זו, לי יהיה חלק קטן באירוע הזה גם הרבה שנים אחרי שכבר לא נהיה פה. אותי באופן אישי זה מאוד ריגש ומרגש.
פרויקט נוסף שריגש אותי מאוד זה השתתפות בתקצוב שיקום בתי הכנסת 'החורבה' ו'תפארת ישראל' ברובע היהודי. אנו מחזירים את ההיסטוריה למקומה אחרי שאויבינו ניסו להשמיד אותנו ואת זכרנו כשהם שרפו את בתי הכנסת במועד כיבוש הרובע היהודי. מעבר להתרגשות בבניית הארץ בשכונות חדשות לרוב, החלק הייחודי הזה תמיד מרגש".
האם היו חלומות שאתה מאוכזב שמבחינתך לא יצאו לפועל?
"חלמתי להעלות את הטרקטור הראשון לשכונת ציפור מדבר ולשכונת מבשרת אדומים, אבל כמאמר חז"ל: 'לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה'. בכל השכונות הקודמות של מעלה אדומים כך נהגתי, להיות על השופל הראשון שפורץ דרכים בשממה. אז כאן, בשכונות העתיד החדשות, סללתי את הדרך בתכנון מפורט של השכונות ובאישור התכנון הסטטוטורי והשיווק של יחידות הדיור, ומשם ימשיכו אחרים. זה טבע העולם. אני לא מאוכזב, אבל יש לי צביטה קטנה בלב שאני לא אהיה על הטרקטור הראשון שפורץ את הדרך בהרים ובשממה. אולי אצליח להתגנב לשופל הראשון גם הפעם", אומר מארק ומחייך.
איזה עצה נתת למי שנכנס לתפקידך?
"להתחיל במלוא המרץ, ולאט לאט להגביר קצב. מלי שרביט, מחליפתי, היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה, ואני מאחל לה המון הצלחה. אהיה לרשותה בכל אשר יידרש".
שוחחנו על תחום הבינוי, מה עם תחום השיכון?
"בתוקף תפקידי כמנהל מחוז ירושלים הייתי אחראי על תחום השיכון במחוז, קרי סיוע לאנשים קשיי יום. זה בא לידי ביטוי למשל בכך שמאשרים סיוע בדיור למשפחות קשות יום הזכאיות לפי הקריטריונים, או במתן דיור ציבורי למשפחות שעומדות בקריטריונים. בנוסף המחוז תפעל בתי דיור מוגן לגיל הזהב עבור זכאי משרד הבינוי והשיכון".
במהלך מלחמת "חרבות ברזל" שירת ימים רבים במילואים, מה תפקידך במילואים ואיך תמרנת בכל כך הרבה ימי מילואים תוך כדי עבודה?
"תפקידי במילואים כיום הוא סא"ל בחטיבת מילואים בצפון. מתחילת מלחמת חרבות ברזל עשיתי מעל 200 ימים במילואים. היה מאוד מורכב לשלב הן את תפקידי במילואים והן את תפקידי במשרד הבינוי והשיכון תוך מניעת פגיעה בעבודה ככל הניתן וקידום כל הפרויקטים, אבל צלחתי זאת בעזרת הצוות המדהים שלי במשרד. לצערי הרב, העומס הנ"ל גרם לפגיעה מהותית בעיקר במשפחתי שתמכה רבות וסייעה לי לעבור תקופה מורכבת זו, ואני מודה בראש ובראשונה לרעייתי ליאת ולכל משפחתי. ליאת היא הגיבורה האמיתית באירוע הזה. היכולת לשלב בין כל המשימות הללו יכולה להתרחש רק עם סיבה מהותית המניעה אותך, ואצלי מה שהניע ויניע אותי בכל תפקידיי זה דגל ישראל".
אומרים שקל יותר לעשות מילואים כשאתה עובד מדינה ולא במגזר הפרטי. מה דעתך על כך?
"אני מסכים לחלוטין. אני סבור שנכון שהנציבות תשנה את תנאי הסף בכל הגדרות התפקיד של עובדי המדינה, ותחייב כל עובד מדינה לשרת 30 אחוזים מהיקף המשרה שלו במילואים או בשירות לאומי אחר בעיתות חירום. אין בעיה לשלב עבודה עם מילואים בצורה מוסדרת וייעודית. לא ייתכן שעם פרוץ חרבות ברזל רק אחוזים בודדים משירות המדינה שירתו במילואים. תנאי סף כאלו יאפשרו למצות את המרכיב האנושי בעיתות חירום, ובעיקר יחייבו את כולנו לתת כתף בצורה שוויונית ככל הניתן. המגזר הפרטי לא יכול לשאת בנטל הזה לבד. אולי בזמן המלחמה קשה לקדם נושא כזה, לרבות התנגדויות שבוודאי שיהיו, אך לאחר המלחמה בוודאי שנכון לפתוח נושא זה לדיון. גם שלושה מילדיי שירתו ומשרתים במילואים ובסדיר במסגרת חרבות ברזל, והדבר הזה מטיל מעמסה נוספת על המשפחה, אך זהו החינוך שקיבלו בבית - לתרום תמיד וכמה שיותר".
מה התחושות שלך בכניסתך לתפקידך החדש בחברת "נתיבי ישראל"?
"אני נכנס לתפקיד החדש בהתרגשות גדולה. חברת נתיבי ישראל היא החברה המשפיעה ביותר על חייהם של מיליוני ישראלים ברחבי הארץ, במטרה לחבר את ישראל. אני מודה ליו״ר החברה, יגאל עמדי, ולמנכ״ל, ניסים פרץ, על האמון בי וביכולותיי. הרבה עבודה לפנינו, עשרות רבות של פרויקטים שיטיבו עם חייהם של משתמשי הדרך, הלא הם אזרחי המדינה, ואת כל השאר נשמור לריאיון הבא".
מילות סיכום לשנה שרק נפתחה.
"מאחל גמר חתימה טובה ושנה טובה לכל עם ישראל בכלל, ולתושבי מעלה אדומים בפרט. מאחל ומייחל לכך שכל חטופינו יחזרו במהרה ושעם ישראל ינצח את המערכה על אויבנו בנחישות ובעוצמה, ושנמשיך לבנות יחד את ישראל, כי רק יחד ננצח".
