אהוב על כולם
אירמיאס בהתא, בן 18, לא ויתר על החלום להתגייס לצה"ל למרות האלרגיה והאסטמה מהן סבל; חודש בלבד לאחר גיוסו הוא מצא את מותו באופן טראגי; מאות הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה, כולם סיפרו על חבר אמיתי, איש סוד, מצחיק, מאיר כל מקום ואהוב על כולם; אחותו פיוון ספדה לו: "היית האח שכולם רצו. החיוך שלך היה כוח, והיום הבית שקט" ; המחנכת שלו איילה דוד: "אי אפשר היה לא לאהוב אותו" ; החבר קבבאו דסלין: "תסביר לי איך ממשיכים את החיים בלעדיך"; מ"מ ראש העיר, רחל הר זהב: "מבטיחה שנמשיך להיות לצד המשפחה, יד ביד, בחיבוק ובאהבה"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
חודש בלבד אחרי שאירמיאס (אירמי) בהתא, בן 18, התגייס לצה"ל, הוא מצא את מותו באופן טראגי ביום חמישי האחרון, כשהתמוטט בבסיס ההדרכה של חיל הלוגיסטיקה, שם היה בטירונות בבה"ד 6 בעיר הבה"דים.
נפרדים מ"מסמר" החבורה
מאות ליוו אותו ביום ראשון השבוע בדרכו האחרונה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, בהם משפחתו וחבריו הרבים מכל בתי הספר במעלה אדומים, שהגיעו להיפרד והתקשו להאמין שהם נפרדים מהחבר שהיה "מסמר" החבורה, הבחור המצחיק והשמח, החבר המקשיב והמכיל, "איש הסוד" שהיה לכולם.
אירמי ז"ל למד בבית הספר היסודי תומר רחל, משם המשיך לבית הספר עמל דקל וילנאי, ובשנותיו הקצרות צבר חברים רבים והיה אהוב על כולם. אימו מיסרק היא עובדת מסורה ואהובה באגף החינוך בעיריית מעלה אדומים.
התעקש להתגייס
בנוסף לאלרגיה הקשה ומסכנת החיים לשומשום, בוטנים ואגוזים, ממנה סבל אירמי, ושהייתה ידוע לכולם, הוא גם סבל מאסטמה. למרות זאת הוא התעקש להתגייס והתרגש מאוד ללבוש מדים.
מותו הפתאומי והטראגי נמצא בחקירה, וראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אלוף רמי אבודרהם, החליט למנות צוות מומחים בראשות אלוף-משנה על מנת לחקור את המקרה. גם מח"ש פתחה בחקירה במקביל.
הוא היה חבר אמיתי
איילה דוד, שהייתה המחנכת של אירמיאס ז"ל בתיכון עמל דקל וילנאי, סיפרה ל"זמן מעלה" כי זכתה להיות המחנכת שלו במשך שלוש שנים. "אי אפשר היה לא לאהוב אותו. הוא היה מאוד בולט, מאוד מצחיק וחבר אמת. איש סוד שכל חבר הרגיש שהוא החבר הכי טוב שלו. הוא ידע להקשיב, וכל אחד הרגיש שהוא יכול 'לשפוך' את ליבו לידו ולסמוך עליו. היו בו המון חום אנושי ורגישות. הוא היה תלמיד מאוד נחוש ומבריק, שמעולם לא ויתר על עצמו ולעצמו. הוא גם היה ספורטאי מצוין ותחרותי, ושחקן כדורגל מעולה".
האלרגיה שלו הייתה ידועה לכולם
איילה ממשיכה ומספרת כי "הוא נהג לאחר לכל מקום, אבל מעולם לא כעסנו עליו כי הוא היה כל כך מתוק שאי אפשר לכעוס עליו. הוא הגיע ממשפחה מקסימה, והיה מאוד קשור למשפחה שלו. הוא כיבד מאוד את אימו, תמיד ידע לומר תודה והודה על כל דבר. האלרגיה שלו הייתה ידוע לכולם. הוא מאוד שמר על עצמו בנושא הזה, וגם אנחנו שמרנו עליו כשנמנענו להביא לכיתה ולטיולים מאכלים שמסכנים את חייו. אני זוכרת שהוא בישר לנו בהתרגשות שהוא בדרך לבקו"ם להתגייס, לא תיארתי לעצמי שזו שיחתנו האחרונה".
בטוח שאתה מסתכל עלינו מלמעלה וצוחק
קבבאו דסלין, חבר של אירמיאס ז"ל, נפרד ממנו בכאב ואמר: "אירמי, אח שלי, אני לא מאמין שאני הולך לדבר אליך בלשון עבר, אבל איך אומרים? אלוהים לוקח אליו רק את הטובים. אתה זוכר שרצית ללכת לחופשה בחוץ לארץ ואמרנו לך שוואלה זה לא מתאים? ועכשיו? עכשיו אנחנו מתחרטים בכל נשימה על מה שאמרנו במשפט הזה. אתה אפילו לא יודע כמה אני רוצה לחזור בזמן ולענות לך שבוא נלך לכבוש את יורט כמו שרצית. אני אשכרה לא מאמין שנפרדת מאיתנו בצורה הזאת, ככה בלי לומר שלום או איזה צ׳ירס אחרון. איך ממשיכים את החיים בלעדיך גרטי. רק בשישי האחרון, יום אחרי שהלכת לנו, רצית שנצא כל החברים. אנחנו תמיד נזכור אותך עם האגו המנופח והצחוק המתגלגל והמרושע שלך, שאת זה אי אפשר לקחת ממך. אני בטוח שכרגע אתה מסתכל מלמעלה ופשוט צוחק ומסתלבט על כל הסיטואציה. אירמי, אתה מכיר את המשפט מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך? כי אני מכיר ואני זוכר שכל בן אדם שהיה נופל, בוכה או אפילו סתם מתעצבן, היית מוציא את הצחוק הזה שכולם מכירים ושאותו בחיים אי אפשר לקחת ממך".
תסביר לי איך ממשיכים מפה כרגיל
קבבאו דסליו המשיך ואמר: "כמה שאני מצטער על כל הריבים הקטנים שהיו לנו למרות האגו המשותף שיש לנו, ועכשיו תסביר לי איך ממשיכים מפה כרגיל. אתה הולך להשאיר לכל בן אדם שאי פעם הכיר אותך צלקת כל כך עמוקה בלב. אני בטוח שכולם רק מחכים שתבוא ותדפוק את המשפט האהוב עליך: עבדתי עליכם. עוד נשארה לי ותמיד תישאר לי טיפת הספק הזאת שאתה תחזור אלינו ותגיד אותו. לנצח אחי נזכור אותך תמיד, ונדאג להנציח אותך בכל רגע שנוכל. תשמור עלינו מלמעלה. אנחנו אוהבים אותך אח שלנו, ותודה לאלוהים שהספקנו להכיר אותך. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים אחינו הקטן אירמי".
הר זהב: "הוא היה זה שמכניס אור וצחוק לכל מקום"
סגנית ומ"מ ראש העיר, רחל הר זהב, הספידה את אירמיאס: "קשה להאמין. ממש קשה להאמין שאירמיאס איננו. החיים מזמנים לנו רגעים לא צפויים שפשוט לא ניתנים לעיכול, כאלה שמטלטלים את הנשמה. אירמיאס התגייס לפני זמן לא רב, מלא מוטיבציה ונכונות לתרום. הוא רצה להוכיח את עצמו ולהיות חלק מהעשייה המשמעותית של צה"ל. ביום חמישי, עם היוודע הבשורה המרה, הגעתי אל ביתכם ופגשתי שם רבים מתושבי העיר, כולם עם לב שבור. ביניהם הייתה גם המחנכת של אירמיאס, איילה. היא חינכה תלמידים רבים לאורך השנים, אך היה ברור שאירמיאס תפס אצלה מקום מיוחד בלב. כך גם חשנו, ראש העיר ואני, כשבאנו בלילה ופגשנו את חבריו לכיתה, חברים כמו אחים, שחשו שנלקח מהם חלק גדול מהלב ומהחבורה שהם היו.
מאז ועד עכשיו אני לא מפסיקה לשמוע סיפורים על אירמיאס מכל כך הרבה אנשים, וכולם מספרים דבר אחד שחזר על עצמו: עד כמה שובה לב הוא היה. אירמיאס היה נער מיוחד, שמח ואופטימי. הוא אהב מאוד ספורט, בעיקר כדורגל, ולא הפסיד אף אימון בחדר הכושר. הוא היה זה שמעלה חיוך, זה שמכניס אור וצחוק לכל מצב ולכל מקום. והיום - אנחנו בתוך שברון לב עצום, אין מי שיעזור לנו לצחוק ואין מי שיזכיר לנו לחייך".
מבטיחה שנמשיך להיות לצד המשפחה באהבה
רחל הר זהב המשיכה ואמרה: "אימך מיסרק עובדת זה שנים בגן לילדי תקשורת. הבן של מנהלת הלשכה שלי נמצא שם, ולכן אני יודעת ממקור ראשון כמה לב, אכפתיות ואהבה יש לה לילדים שהיא מלווה יום יום.
פיוון אחותך לומדת בתיכון אצלנו, וגם היא עטופה על ידי המחנכים, החברים והצוות שמחבק אותה ברגעים כל כך קשים. אתם משפחה מיוחדת במינה, ואנו נדאג שעם כל הכאב העצום - כך תישארו. המשפחה שלחה אותך לצבא אירמיאס, ולא חזרת. ראש העיר ואנוכי סומכים על צבא ההגנה לישראל שיחקור את המוות שלך עד תום ויפיק לקחים במידת הצורך.
יש שיר של מוטי המר שלא יכולתי שלא לחשוב עליו: 'כולנו רקמה אנושית אחת חיה, ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו, משהו מת בנו ומשהו נשאר איתו'. קהילת מעלה אדומים היא רקמה אנושית אחת חיה, והיום משהו בה כבה, משהו מאיתנו נשאר כאן. אני מבטיחה לכם משפחה יקרה, בשם העיר ותושביה, שנמשיך להיות לצדכם, יד ביד, בחיבוק ובאהבה לזכרו ולכבודו של אירמיאס".
השארת לנו חור גדול בלב
דודתו של אירמי ספדה לו: "אירמי שלנו, קשה להיות ברגע הזה ולמצוא את המילים. היית רק בן 18, לפני זמן קצר התגייסת והיה ברור לכולנו כמה זה חשוב לך. היית נער טוב לב, שקט, נעים. כל מי שפגש אותך הרגיש את החום שבך. במשפחה תמיד הרגשנו את האור שהבאת לנו. אירמי, השארת לנו חור גדול בלב. אנחנו נישא אותך תמיד איתנו. תמיד תהיה חלק מאיתנו. ברוך דיין האמת".
האחות פבן: "היום הבית שקט"
אחותו הצעירה, פבן, ספדה ואמרה כי "יש דברים שנראה שאי אפשר לכתוב עליהם. היית אח שכולם רוצים. כל גול מבחינתך היה חגיגה, והכול היה חלק מהקסם שלך. היית יודע להצחיק את כולם גם ברגעים הכי קשים. החיוך שלך היה כוח, והיום הבית שקט. יש לנו אור של זיכרונות, ואנחנו מודים על מי שהיית. אירמיאס אחי הגדול, אני אוהבת אותך".
התגייסת למרות הבעיות הרפואיות
בן דודו של אירמי, זכריה ילמה, ספד: "התעקשת לתרום למדינה ולצה"ל למרות הבעיות הרפואיות שלך. אירמיאס בארמית זה ירמיה - ירים ה'. אבא שבשמיים, תרים את המשפחה, כי לא נראה עוד את פניו של אירמיאס, אך נמשיך ללכת בתקווה שבה הלך".
