סוגר מעגל
סנ"צ אילן רחמים, מפקד תחנת מעלה אדומים הנכנס, מדבר בריאיון ראשון על סדרי העדיפויות בפיקודו: שיתוף הפעולה עם הרשות המקומית, ההתמודדות עם עומסי התנועה במחסום א-זעים, המאבק במשרפות הפלסטיניות – וגם על הדרך האישית שהחלה כבלש בתחנה אליה שב כמפקד
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
מפקד התחנה הנכנס, סנ"צ אילן רחמים, סוגר מעגל. הוא החל את דרכו לפני 25 שנים כבלש צעיר בתחנת מעלה אדומים וכעת שב אליה כמפקד התחנה. התרגשותו כפולה, שכן כאן הוא גדל, התחנך, התחתן והפך לאב לשלוש בנותיו.
לאילן חשוב שהשוטר יקבל בתחנה סביבת עבודה נעימה ותומכת, ובכך יבצע את עבודתו באופן מיטבי. לא פחות חשוב לו חיבור הקהילה לתחנה וההפך. ברוב שנותיו במשטרת ישראל עסק בתחום המודיעין והבילוש במוקדים שונים, והוא הגיע לתחנת מעלה אדומים לאחר ששימש במשך שמונה חודשים כממלא מקום מפקד תחנת מודיעין עילית.
הוא נשוי ללימור, מטפלת באומנות, ואב לתאומות בנות 19 – שתיהן בשירות צבאי – ובת זקונים בת 13. בשנת 2018 הם עזבו את העיר והיום מתגוררים במודיעין, בעוד הוריו וחלק ממשפחתו עדיין מתגוררים במעלה אדומים.
החיבור למעלה אדומים
זוהי הפעם הראשונה שמפקד התחנה מכיר את שבילי העיר עוד כילד. "עברנו לגור במעלה אדומים כשהייתי בכיתה ה'. יש לי חברי ילדות שאני עדיין פוגש גם היום כאן בעיר. גרנו באבני החושן ומאוחר יותר עברנו לרחוב חוט השני. אני זוכר את מעלה אדומים כקטנה, והכול היה קרוב; כולם הכירו את כולם. הבנות שלי גדלו כאן עד שהבנות הגדולות התחילו חטיבה, אז עברנו להתגורר במודיעין.
מאז שנכנסתי לתפקידי כמפקד תחנה, אני מגיע מדי בוקר בשש וחצי ויושב עם אבא שלי לקפה לפני שאני מתחיל את יום העבודה – זה כיף גדול. כשאני נכנס למעלה אדומים, הלב שלי נפתח."
אילן שירת בחיל השריון, בגדוד 52 שבסיסו היה במישור אדומים ובסיום שירותו חתם קבע. במשך שנתיים ברציפות היה מצטיין חטיבה 401. "כשהשתחררתי מהצבא, מאוד רציתי להיות חוקר. נכנסתי לתחנה והצגתי את עצמי. נאמר לי שאין תקנים לחקירות, אבל יש תקן לבילוש, וכך התחלתי כבלש במשך שבע שנים עד היציאה לקורס קצינים."
המסלול מאז ועד החזרה למעלה אדומים
שאלתי אותו מה היה מסלולו מאז ועד חזרתו לכאן כמפקד תחנה. "לפני שיצאתי לקורס קצינים, הייתי שנה סגן קצין יחידה במערך הסיור בתחנה. בשנה זו למדתי את עבודתו המרתקת של הסייר והנתינה האינסופית של סיירי התחנה לתושבי העיר. בהתחלה לא היה פשוט לצאת מאזור הנוחות, אבל זה היה חשוב ולטובה.
בסיום קורס הקצינים שובצתי כקצין במערת המכפלה במשך שלוש שנים – אזור מאוד מורכב ונפיץ, שבו המשטרה אחראית על הסדר הציבורי ועל הדינמיקה המאוד מורכבת בין היהודים לערבים באזור. מערת המכפלה זה מקום מדהים, הנכס היהודי הראשון.
משם עברתי לשלוש שנים כקצין בילוש בנימין, ומבנימין לקצין מודיעין חברון, בתקופה מאוד קשה ומאתגרת. הייתי קצין המודיעין של הגזרה בתקופה מאוד מאתגרת ביטחונית – היו אז 90 פיגועים בשנה, פיגועי דקירה ודריסות. אחר כך, הייתי קצין מודיעין ובילוש עציון, ומשם סגרתי מעגל וחזרתי לבנימין כקצין מודיעין ובילוש."
לאחר שסיים קורס פו"מ, נכנס לתפקידו כסגן מפקד תחנת מודיעין עילית, במשך שנתיים וחצי, מתוכם שמונה חודשים היה ממלא מקום מפקד תחנה.
"לאורך כל שנותיי כקצין, עברתי בכל תחנות המחוז ורק לתחנת מעלה אדומים לא חזרתי. זה היה משהו שמאוד רציתי. לשמחתי, בסבב האחרון הייתי מועמד מוביל וקיבלתי את הזכות לפקד על תחנת מעלה אדומים."
אחרי הרבה שנים במודיעין ובילוש, הגעת לתחום שונה – זה החל בתפקידך האחרון במודיעין עילית ועכשיו במעלה אדומים. מה משך אותך לפיקוד על תחנה?
"זה תפקיד שנוגע באנשים. מפקד תחנה זה האדם שמשפיע הכי הרבה על השוטר בקצה. בראייה שלי, המשאב הכי חשוב במשטרה הם האנשים - השוטרים. שוטר שיהיה לו טוב, יעניק שירות טוב יותר לאזרחים. מהות התחנה היא להעניק שירות לאזרחים, וגם כששוטר נותן דוח לאזרח, הוא נותן לו שירות."
אילן רחמים נותן דוגמה אישית דרך סיפור מחיי היומיום:
"הבת שלי נסעה על אופניים חשמליים, ועצר אותה שוטר במדים. היא התקשרה אלי ואמרה: 'אבא, אבא, אתה יכול לדבר איתו?' ואני עניתי: 'אשמח לדבר איתו'. הצגתי את עצמי: 'שלום לך, מדבר אילן, אני אבא של נויה'. שאלתי אותו כמה עולה הדוח, והוא ענה 500 שקלים. אמרתי לו: 'מצוין, תודה רבה, אני מודה לך על זה שאתה שומר על החיים של הילדה שלי. אתה עושה עבודת קודש, כל הכבוד'. הוא החזיר את הטלפון לבת שלי, ואמרתי לה: 'נויה, דיברתי איתו, הכל בסדר, הוא ייתן לך דוח. תודי לו על השירות הזה'. ואני באמת מאמין בזה."
ומה לגבי התחנה עצמה – איך אתה רואה את היופי והאתגרים שלה?
"לכל תחנה יש את היופי שלה ואתגרים משלה. למרות שמעלה אדומים גדלה מאוד בשני העשורים האחרונים, היא נשארה עיר קהילתית מאוד, וגם לתחנת המשטרה יש חלק בזה. המשטרה היא חלק מהקהילה. תפקידנו להיות חלק מהקהילה, להשתמש ביתרון היחסי שלנו כדי ליישב סכסוכים, לטפל בתופעות שליליות, ולהעניק שירות מיטבי לאזרחים. לעיתים, מלאכתנו אינה מסתכמת בעבודת השיטור הקלאסי, אלא בעלת מאפיינים חברתיים וקהילתיים גרידא. יש לנו שוטרים קהילתיים נהדרים שעושים את העבודה ומחוברים חזק מאוד לקהילות בגזרתם. זו גם הדרך שלי."
כיצד העבודה של המשטרה והרשות המקומית באים לידי ביטוי?
קיים קשר הדוק ביני לבין ראש העיר וגורמי העיריה בכלל. מידי חודש מתקיימות ישיבות משותפות העוסקות הן בביטחון והן בנושאים מוניציפליים כמו טיפול בתופעות: מיקרומוביליטי (דו גלגלי חשמלי), ונדליזם, תאונות דרכים ונושאים רבים ונוספים המטופלים באופן שוטף. כל גוף מביא את היתרון היחסי שלו ומקצה את המשאבים לטיפול בסוגיות שעל הפרק.
מה החזון שלך, ואילו נושאים חשובים לך להדגיש?
"קודם כל, השוטר במרכז. גם המפכ"ל הנוכחי שם את התחנות בראש סדר העדיפויות ולראשונה מקצה יותר תקציבים לתחנות. כשאני אומר שהשוטר במרכז, הכוונה היא ששוטרים ירגישו בתחנה כמו בבית ובחיק משפחה, וכשאזרח ייכנס לשערי התחנה, הוא יקבל את השירות הטוב ביותר מקצה לקצה. הרי האדם הנורמטיבי כמעט ולא נזקק לשירותי משטרה בחייו, אולי פעם או פעמיים, והמפגש הזה הוא זה שישאיר לו רושם על השוטרים. אנחנו חיים יחד – משטרה וקהילה – וחשוב לי שהשירות יהיה שוויוני."
רחמים מוסיף דוגמאות לפעילות קהילתית:
"הבוקר הייתי בטקס של פרויקט מיל״ה בבית הספר אופק – מובילים יחד למען הנוער, תוכנית משותפת בין משטרה, נוער, משרד הרווחה, החינוך וגורמים נוספים. יש פרויקטים רבים נוספים, במסגרתם המשטרה תוביל פעילות למען הנוער. בנוסף, ישנן הרצאות והדרכות בבתי הספר. זו לא עבודת שיטור קלאסית, אבל בראייה רחוקה זו פעילות מניעה חשובה. זהו אותו נער שבלילה יפגוש שוטר בפארק, וכבר לא ירגיש שהמשטרה נגדו, אלא יבין שזה גוף שפועל עבור הקהילה."
"יש לנו גם מיזמים של מתן כלים להורים לילדים מתבגרים שמופנים על ידי בתי הספר. ההורים מקבלים ליווי והדרכה, כולל הרצאות של אנשי מקצוע. אנחנו מתמודדים עם אירועים בעיר שבהם, בקצה האירוע, אנחנו מבינים שהאפשרות היא לפתוח תיק פלילי נגד הנער או לפעול אחרת ולהוביל את הנער ביחד עם הוריו להליך שיקום. היו לי כבר מקרים שבהם הגיעו אלי נערים עם הוריהם, ובמקום לחקור את הנער, אני יושב איתם ומשתמש בסיטואציה כדי לתת כלים להורים. להורה אני אומר: 'במקרה הזה אני ה"איש הרע", ואתה כהורה תמנף את המקרה קדימה'. בראייה שלי, מעלה אדומים השתנתה – ואנחנו יכולים לתת שירות מכיל ומגוון כלים עד שנגיע לחקירה. כי חקירת נער מבחינתי היא כבר הקצה."
למעט נושא הנוער, אילו אתגרים נוספים ניצבים כיום בפני התחנה?
"היו מספר התפרצויות בתקופה האחרונה, וכשמתעוררת תופעה כזאת – הטיפול חייב להיות מהיר ואפקטיבי, ואנחנו פועלים בהתאם. הביטחון בעיר הוא הפקטור המרכזי. מעלה אדומים וגוש אדומים נמצאים באחריות ביטחונית של משטרת ישראל. יש כמובן גם את מג״ב עוטף – ואנחנו מסונכרנים כדי להשיג את המטרה הסופית: ביטחון התושבים.
יש לנו את היס״מ, שהוא כוח מאוד משמעותי למעלה אדומים ולישובים הסובבים. יש יתרון משמעותי לרקע המודיעיני שלי, שמשפיע על אופן החשיבה וההתנהלות שלי. החשיבה שמגיעה מעולם המודיעין מסייעת לי מאוד. לדוגמה, במבצע הנוכחי ״אוויר נקי״ – מבצע שנועד להתמודד עם תופעות של שפיכת פסולת ושריפת פסולת באופן בלתי חוקי. מדובר בתופעה שמעסיקה אותנו לא מעט, בין היתר בדרך לקידר, שם יש אתר ובא-זעיים. החשיבה כיצד לגשת לאירוע כזה נשענת על הרקע שלי, וצריך לזכור שבאירועים כאלה מעורבים גם גופים נוספים: המשרד להגנת הסביבה, צה״ל, מג"ב – ואנחנו יודעים לשלב את כולם.
כשאני עומד מול תופעה כמו שפיכת פסולת או ביצים מזויפות בעזריה, אני קודם כל שואל את עצמי האם הדבר מפריע ופוגע באזרחים. אם כן – אני מחויב לתת שירות. מתוך זה גם ״נולד״ מבצע המשילות בעזריה.
עיסוק מרכזי נוסף של התחנה הוא החוות שקמו באזור שלנו. יש כאן 14 חוות, וגם להן אנחנו נותנים שירות ומטפלים לא מעט באירועים המתרחשים בסביבתן. הן צריכות לקבל מענה, ויש להן צרכים ייחודיים, בין היתר בגלל המיקומים המאתגרים שלהן.
מעבר לעיר עצמה, ישנם ישובים נוספים בגוש אדומים, וצריך לדעת לעשות חלוקת קשב נכונה. לדוגמה, שני פקחני הנוער שיש לנו אחראים על העיר מעלה אדומים ועל כל היישובים – הם ותיקים ויודעים לבצע את עבודתם היטב.
יש לנו גם הרבה תיקים פליליים בטיפול. אירועי אלימות במשפחה הם מהאתגרים המורכבים ביותר, בעיקר אירועים המתרחשים באזור עזריה ואבו דיס. יש נשים ערביות-ישראליות שנמצאות שם, והיה גם אירוע של אישה יהודייה שנשואה לפלסטיני, שהותקפה בעזריה. הפעלנו כוחות להצלתה, היינו בקשר עם המשטרה הפלסטינית כדי לדאוג להוצאתה המיידית מהמקום, וטיפלנו בבעל. אנחנו מטפלים באירועי אלימות ותקיפה בעזריה על בסיס יומי.
לא מזמן היה לנו גם אירוע של זוג שהגיע מחוץ לעיר לקניון עם כסף מזויף. טיפלנו באירוע במקום, ומתוך הטיפול הבנו שמדובר באירוע רחב יותר."
בוא נדבר על נושא שמטריד את כל תושבי מעלה אדומים – הפקקים במחסום א־זעים. מעבר לאי־הנוחות, קיים כאן חשש ביטחוני ממשי, במיוחד לאחר הפיגוע הקשה שאירע בפקק הזה לפני כשנתיים. כיצד המשטרה נערכת לכך כיום?
"קודם כל חשוב להבין שכמות הרכבים שמתנקזים למחסום אחד יוצרת עומס כבד. זה קורה גם במחסומים אחרים מסביב לירושלים. מאז הפיגוע התאמנו את תפיסת ההפעלה ודייקנו את תרחישי הייחוס. בכל בוקר מתייצב צוות יס״מ שתפקידו לאבטח את משתמשי הדרך ומסוגל להגיב מיידית לכל אירוע. בנוסף, פועלים במקום ניידת תנועה וצוות מג"ב.
מהו התפקיד המדויק של הכוחות האלו בזמן אמת? הרי הפקק עצמו הוא מלכודת.
"האתגר הגדול הוא כיצד המשטרה מגיעה למקום הפיגוע וכיצד מפנים פצועים. לכן צוות היס״מ ערוך להגיב מיד, אבל יש לו גם מטרה נוספת: חסימת ציר התנועה מכיוון ירושלים לכיוון מזרח. כך אנחנו יכולים להזרים כוחות ביטחון בנתיב הנגדי ללא הפרעה.
לאחרונה תרגלנו זאת במסגרת תרגיל של פיקוד מרכז. יצרנו תרחיש של מחבלים שנעים מצומת אלמוג לכיוון מעלה אדומים, והפעולה הראשונה הייתה סגירת הציר מירושלים – כדי שאף אחד לא ייכנס למלכודת הזו."
נחזור לפקקים
אחת הטענות המרכזיות של התושבים נוגעת למשאיות שעולות בכביש בשעות העומס ומחמירות את המצב. "יש ניידת תנועה בנתיב תחבורה ציבורית שמוודאת שמשאיות לא יעלו בין השעות 05:30 ל-08:30 בבוקר. אנחנו מחלקים דו"חות של 500 ש"ח, אבל בעיניי זה לא מספיק. אם בעל משאית מוכן 'לספוג' את הקנס, זה לא באמת משנה לו. לכן, אנחנו ננקוט צעדים משמעותיים יותר: פשוט נעמיד את המשאיות בצד עד השעה 08:30. פעם או פעמיים כאלה – והם ילמדו שלא לצאת מוקדם."
מעבר לאכיפה – פתרונות נוספים באופק
כשנשאל על פתרונות נוספים מלבד האכיפה, הוא משיב: "ראש העיר, גיא יפרח, קיים ישיבה בנושא רק השבוע. אנחנו מנסים למקסם את השימוש בנתיבים הקיימים. למשל, אנחנו משתמשים בנתיב שנכנס לא-זעים כנתיב רביעי, תוך חסימת התנועה מכיוון אזעים, כדי לאפשר התמזגות חלקה יותר. זה מצריך כוח אדם נוסף ממג"ב, והם אכן מקצים אותו."
הוא מוסיף: "מעבר לכך, יש את פרויקט 'כביש מרקם חיים' והרחבה של מחסום א-זעים. המחסום אמור לגדול במספר הנתיבים וזה יקל על העומס, אבל אני ריאלי – אני לא חושב שנגיע למצב של אפס פקקים."
פקקים גם במוצאי שבת
הפקקים אינם מוגבלים לבוקר בלבד. גם במוצאי שבת היציאה מהעיר הופכת למשימה מורכבת. "במוצאי שבת הסיבה שונה – זה לא משאיות, אלא אלפי אנשים שחוזרים מבילוי או נופש ונוסעים לירושלים, בנוסף לתושבים שנמצאים על הכביש. שוחחתי עם מג"ד אדומים הנכנס, והסיכום הוא שבשעות עומס אנחנו מוודאים שכל הנתיבים במחסום פתוחים ועובדים. בסוף, כשאינספור אנשים יוצאים באותה השעה, נוצר צוואר בקבוק."
'קיצורי הדרך' של רכבים מהכפרים מסביב
בנוגע לניסיונות של רכבים מהכפרים הסמוכים לעקוף את הפקקים, הוא מסביר: "אנחנו מטפלים בזה יחד עם נתיבי ישראל. יש פרצות שיורדות לכיוון עזריה, שדרכן רכבים מנסים לעקוף את הפקק ולהתמזג באמצע הדרך. ממש אתמול בלילה סגרנו פרצה כזו. המטרה היא שמי שצריך לעבור במחסום יעבור בצורה מסודרת – גם כדי למנוע עומס מיותר, וגם כדי למנוע כניסה של גורמים עוינים שמנסים לעקוף את הבידוק."
ולסיום
בסיום הריאיון, בעודו מלווה אותי לדלת, הוא אומר: "אני רוצה שהתושבים ידעו שהדלת שלי פתוחה עבורם."
