אמנות שנותנת נשימה
סדנת "אימון דרך אמנות" בהנחיית עליזה רון התקיימה במרכז הצעירים לנשות ואימהות פצועי המלחמה; הסדנה נערכה בחסות עמותת "שמחת אלירן"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
זהבית גלנטי
במרכז הצעירים התקיימה סדנת “אימון דרך אמנות” בהנחיית המאמנת עליזה רון, שיועדה לנשות ואימהות של פצועי המלחמה. המפגש נולד מתוך צורך עמוק לייצר מרחב בטוח שבו אפשר לעצור לרגע את המירוץ, לשתף, לפרוק, ולהרגיש שמישהו רואה את מה שעובר על מי שנמצאות בחזית השקטה של השיקום. הסדנה נערכה בחסות עמותת “שמחת אלירן”, שהוקמה לזכרו ולהנצחתו של אלירן מזרחי ז”ל ופועלת להגברת המודעות לפוסט טראומה, לצד סיוע ללוחמים ולבני משפחותיהם.
מדובר היה במפגש ראשון בסדרה, והמבנה שלו שילב בין שיח אישי לבין יצירה שמתרגמת מילים ורגשות לחומר, צבע וצורה. כבר בפתיחה הורגש שמדובר בקבוצה שמגיעה ממקומות שונים, אך חולקת מציאות משותפת: רגע אחד שבו החיים השתנו, ולאחריו חודשים ארוכים של טיפול, שיקום, בירוקרטיה, התמודדות יומיומית, ולעיתים גם בדידות שקשה להסביר למי שלא חווה. עבור רבות מהמשתתפות, עצם ההגעה למפגש שהוא “בשבילי”, ולא “בשביל כולם”, היא צעד משמעותי בפני עצמו.
החלק הראשון של הסדנה התמקד בשיח מונחה שהתחיל מתוך פעולה קטנה וסמלית: כל משתתפת בחרה קלף עם מילות שיר שדיברו אליה. דרך המילים שעל הקלף, כל אחת סיפרה בקצב שלה ובגבולות שהיא בחרה את סיפור הפציעה של בן המשפחה, ואת ההשלכות על החיים שלה, על הבית, על הזוגיות, על ההורות, ועל התחושה המתמשכת של חוסר ודאות. דווקא העוגן הפשוט של הטקסט, שורה או שתיים מתוך שיר, איפשר להתחיל לדבר באופן ישיר אבל גם מוגן, כזה שלא מחייב לספר “הכל”, אלא מאפשר לגעת בנקודה אחת ולתת לה מקום.
משם עבר המפגש אל המעשה היצירתי. המשתתפות יצרו בציור ובתבליט על קנבס, עבודה ידנית שמפגישה בין הראש, הלב והגוף, ומזמינה להיות נוכחת בתוך החומר בלי צורך להסביר כל דבר במילים. במהלך היצירה נבנה בחדר שקט מסוג אחר: שקט שיש בו קולות של מכחול, של מרקמים, של תזוזה, ושקט שיש בו גם מבטים של הבנה הדדית. עבור חלק מהנשים, היצירה היתה דרך לבטא כאב או עומס שקשה לנסח, עבור אחרות זו היתה הזדמנות לייצר משהו יפה מתוך מציאות לא פשוטה, ולסמן לעצמן שהן לא רק “מלוות שיקום”, אלא גם אדם עם רצון, דמיון וחיים פנימיים.
לצד התוכן והיצירה, נשמר גם האלמנט האנושי הפשוט שמרכך הכל: כיבוד קל ומפנק, כזה שמרגיש כמו אירוח ולא כמו "עוד פעילות". ההפוגה הנעימה, השיתוף והחברותא נתנו למשתתפות כוח ואנרגיות, והזכירו להן שהן לא לבד בהתמודדות. בתוך שגרה של בתי חולים, נסיעות, טיפולים, לוחות זמנים וחוסר שינה, שעה וחצי של נשימה יכולה להיות הבדל אמיתי, לא פתרון קסם, אבל רגע שמחזיר מעט שליטה וסדר לנפש.
בעמותת “שמחת אלירן” הדגישו כי הפעילות נועדה לתת מענה גם לבני המשפחה, שחווים את השפעת הפציעה והטראומה לא פחות, גם אם אינם מופיעים במסמכים הרפואיים. העמותה פועלת להעלאת מודעות לתופעות של פוסט טראומה ולמשמעויותיהן, וממשיכה לקדם מיזמים שמאפשרים ללוחמים ולבני משפחותיהם לקבל תמיכה, כלים וקהילה. העמותה הודתה לעיריית מעלה אדומים על שיתוף הפעולה ועל האפשרות לקיים את המפגש במסגרת מרכז הצעירים.
ניתן לפנות לעמותה לזכרו של הלוחם אלירן מזרחי בטלפון 050-829-6477
