מהלב האורבני של תל אביב אל קו הגבול המזרחי: כך הוקם מרחב גלעד
אחרי כמעט שלושה עשורים במחוז תל אביב, נצ"מ ניסים אוחיון עומד בראש אחד המהלכים האסטרטגיים החשובים של משטרת ישראל בשנים האחרונות - הקמת מרחב גלעד. בריאיון מראשון הוא מספר על האתגר, השינוי, שיתוף הפעולה עם צה"ל והמשילות בשטח
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
אחרי 28 שנים בלב הפועם והסואן של מחוז תל אביב, נצ"מ ניסים אוחיון החליף את הנוף האורבני במצוקי מדבר יהודה ומרחבי הבקעה. אוחיון, נשוי לקצינת משטרה ואב לחמישה, גדל מקצועית במחוז תל אביב מאז שנת 1998 וביצע שורה ארוכה של תפקידי אג"מ מרכזיים, בהם מפקד תחנת מסובים וקצין האג"מ של המחוז. כעת, לראשונה בקריירה שלו, הוא יוצא מגבולות גוש דן אל האתגר הגדול ביותר של המשטרה בשנה האחרונה – הקמת מרחב גלעד ופיקוד על המרחב החדש.
"כשהציעו לי להקים את המרחב - לא יכולתי לסרב", הוא מספר. "המאפיינים כאן שונים לחלוטין מכל מה שהכרתי. זה מעבר מהעיר הכי צפופה במדינה לגזרה שהיא השנייה בגודלה בישראל מבחינה טריטוריאלית".
הגעת למקום שונה לחלוטין מתל אביב שבה שירתת כמעט 30 שנה. מה השוני העיקרי שפגשת?
"שירתי בתל אביב כל שנותיי. מדובר במחוז עם מאפיינים אורבניים ועירוניים מובהקים. כשהציעו לי להקים את מרחב גלעד, זו הייתה הצעה שלא יכולתי לסרב לה. שמחתי מאוד על האתגר. למרות שהמאפיינים כאן שונים לחלוטין ממה שהכרתי, יש משהו בהקמה של יש מאין, ביצירת משילות באזור כל כך אסטרטגי – שמשך אותי מאוד.
"כאן יש הרבה יותר שיתוף פעולה עם הצבא, עם גורמי הרשויות ועם מג"ב. בתל אביב זה קיים, אבל בעיקר בעיתות חירום ופחות בשגרה. כאן שיתוף הפעולה מתקיים על בסיס קבוע, בפעילות היומיומית. וכמובן יש כאן אתגר ביטחוני משמעותי מאוד - גם בגזרת עוטף ירושלים, שכוללת את מעלה אדומים והגוש עם הכפרים העוטפים, וגם בגזרת הבקעה, שהיא הגבול המזרחי של המדינה".
למה בכלל היה צורך להקים את מרחב גלעד?
"צריך להבין את המבנה של מחוז ש"י. זהו המחוז השני בגודלו בישראל מבחינה טריטוריאלית. עד היום, הגזרה שבין מרחב יהודה למרחב שומרון הייתה סוג של ואקום פיקודי. הכיסוי שניתן היה כ'מעטפת', אבל ללא פיקוד טריטוריאלי עצמאי ומעוגן בשטח. המהלך הזה הוא חכם ונכון.
"אנחנו נכנסים בתווך שבין יהודה לשומרון ומייצרים פיקוד עצמאי שיושב כאן, במעלה אדומים. המטרה היא להיות קרובים יותר לשטח, לתת מענה טוב יותר לאתגרים, ובכך להגביר את הביטחון, הנוכחות והבולטות עבור התושבים.
"מרחב יהודה חלש בעבר על תחנת מעלה אדומים, תחנת עציון ותחנת חברון. לאחר הארגון מחדש, תחנת מעלה אדומים פועלת בכפיפות למרחב גלעד. זה יוצר שיפור משמעותי בקשב המבצעי שניתן לתחנה. אם עד היום התחנה הייתה רחוקה גיאוגרפית ממרחב יהודה, כיום אני כמרחב נותן את הקשב – גם בפיקוד, גם בתמיכה הלוגיסטית וגם בתמיכה המבצעית.
"היה צורך לחזק את המענה של כוחות השיטור. האתגר כאן הוא של זמן ומרחב. בגזרה כזו, כשניידת נדרשת לטפל באירוע, לזמן ולמרחק יש משמעות קריטית. ככל שמוסיפים כוחות בפוליגון מסוים - המענה הופך מיטבי וטוב יותר. לצד זה, אנחנו מחזקים את נושא המשילות ועובדים בשיתוף פעולה עם האוגדה. יש כאן גם חיבור עמוק לקהילה ולהתיישבות".
על אילו שטחים המרחב חולש בפועל?
"פיקוד מרחב גלעד פועל במחוז ש"י. המרחב אחראי על תחנת מעלה אדומים – העיר ויישובי הגוש: כפר אדומים, אלון ומצפה יריחו. בנוסף, תחנת הבקעה נמצאת בשלבי הקמה. מדובר בגזרה עצומה של כ־115 קילומטרים על ציר 90, ממצוקי דרגות בדרום ועד מחסום בזק בצפון, סמוך לבית שאן. זהו ציר הגבול המזרחי של מדינת ישראל, וכל היישובים שבתווך נמצאים תחת אחריותנו".
כיצד משפיעים אירועי השבעה באוקטובר על העבודה היומיומית שלכם?
"האתגר הביטחוני קיבל כפל משמעות נוכח האיום מהצד המזרחי. נכון שגם בתל אביב חווינו פיגועים, אבל כאן זה משהו שחיים אותו ונערכים אליו כל הזמן, בעיקר בגלל הסמיכות לכפרים הערביים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם צה"ל, מג"ב והרשויות.
"הוקמה כאן אוגדה 96 החדשה של צה"ל, ואנחנו פועלים איתה בממשק יומיומי כדי לחזק את המשילות והריבונות. האוגדה הוקמה כחלק מהחיזוק של הגבול המזרחי, לאחר שזוהה איום שדורש מענה. היא אחראית על כל הציר מאזור צמח בצפון ועד מצדה בדרום, עם חטיבות סדירות שפועלות בשטח – ואנחנו עובדים איתן כתף אל כתף".
אילו כוחות מיוחדים הוכנסו למרחב כדי לעמוד במשימות של המרחב החדש?
"הקמנו שתי יחידות מרחביות קריטיות. הראשונה היא יחידת יס"מ המונה 25 לוחמים. הם פועלים על בסיס יומי בגזרת מעלה אדומים והגוש, ונועדו לחזק את המענה הביטחוני מול הכפרים העוטפים והאתגרים בשטח. היחידה השנייה היא יחידת תנועה מרחבית גדולה".
דיברת על משילות, וזה עובר הרבה דרך הכבישים. מה המצב בכביש 1 ובכביש 90?
"זה נושא קריטי. בשנת 2023 ראינו נתונים קשים של תאונות דרכים והרוגים. לכן הקמנו יחידת תנועה מרחבית גדולה, המונה 25 שוטרים, שמתמקדת אך ורק באכיפה אגרסיבית בכבישים האלו. אנחנו לא מתפשרים על עבירות בריונות, מהירות ועקיפות מסוכנות. בסופי שבוע בלבד אנחנו רושמים בממוצע כ־200 דוחות. המטרה היא שמי שנוסע כאן יידע שיש עליו עיניים, שיש משטרה נוכחת – והמטרה העליונה היא הצלת חיים".
יש גם אתגרים פחות "משטרתיים" קלאסיים, כמו מזג האוויר.
"בהחלט. כביש 90 הוא 'בטן רכה' בכל הקשור לשיטפונות. אנחנו אחראים על סגירת צירים והצלת חיים בזמן אמת כשנחלים עולים על גדותיהם. יש לנו גם את אתגר החופים הלא מוכרזים בים המלח – נושא בטיחותי ממדרגה ראשונה שאנחנו נערכים אליו במיוחד לקראת הקיץ".
לצד המאבק בפשיעה ובטרור, יש גם קשר הדוק עם המתיישבים והחוות.
"החיבור להתיישבות הוא חלק בלתי נפרד מהתפיסה הביטחונית שלנו. החוות החקלאיות שקמו כאן, באישור אלוף הפיקוד, הן אסטרטגיה ביטחונית חשובה - גם עבור צה"ל וגם עבורנו. אנחנו עובדים בצמידות עם ראשי המועצות והרשויות, ממעלה אדומים עם ראש העיר, גיא יפרח, שאיתו אנחנו בקשר רציף, ועד הבקעה ובנימין. בסופו של דבר - אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו".
לסיום, איך ההרגשה עבור "תל אביבי" לשעבר להסתובב באזור כל כך שונה?
"זה אולי נשמע מפתיע, אבל בכל יום אני מתאהב מחדש בגזרה הזו. הנופים כאן יפהפיים, סגנון החיים שונה לחלוטין מהמרכז, והאנשים מדהימים. למרות שאני עדיין נוסע כל בוקר מיהוד, 50 הדקות האלו בדרך הן זמן של שקט לפני שנכנסים לעשייה האינטנסיבית במרחב. אני מרגיש שזכיתי לקחת חלק במהלך היסטורי לחיזוק הביטחון באזור".
