40 דקות בין חיים למוות
בוקר שגרתי במרפאת "כללית נופי הסלע" הפך למאבק הירואי על חייו של מטופל בן 50 שקרס. לאחר החייאה ממושכת שכנגד כל הסיכויים והסטטיסטיקה – הוא חזר לחייך; הנס במסדרון המרפאה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
משה זיגדון
משה זיגדון עורך ובעלים
מה שנראה כבוקר יום חול רגיל במרפאת כללית נופי הסלע במעלה אדומים, הפך בתוך שניות לדרמה רפואית עוצרת נשימה. במרכזו של האירוע: מטופל כבן 50, מאבק עיקש על כל פעימת לב, וצוות רפואי שסירב להיכנע גם כשהשעון הראה שהסיכויים אפסו.
"הוא קרס לי בידיים"
הכל החל כאשר המטופל הגיע למרפאה עם רעייתו, רויטל, לאחר שחש ברע. ורד, פקידת הקבלה שקיבלה את שיחת הטלפון המקדימה, זיהתה את הדחיפות והנחתה אותם להגיע מיד. האחות קטיה סיגלוב הספיקה למדוד מדדים ראשוניים שנראו תקינים, אך בדרכו לחדר הרופא, הגוף בגד בו. הוא התמוטט ואיבד הכרה במסדרון המרפאה.
"אני סומכת על הרופאים כאן בעיניים עצומות, ולכן בחרתי להגיע למרפאה ולא למוקד חירום," משחזרת רויטל אמיר, רעייתו. "הוא קרס לי בידיים. צעקתי לעזרה ותוך שניות יצאו ארבעה רופאים מהחדרים והחלו להילחם עליו".
ניהול החייאה בתנאי קצה
ד"ר אירנה סגל, מנהלת המרפאה, הייתה הראשונה להגיע. המצב היה קריטי: המטופל היה ללא דופק וללא נשימה. בתוך שניות הוכרז "קוד כחול" במרפאה. האחות קטיה הביאה את עגלת ההחייאה, האחות לאה חממי הצטרפה לצוות, וד"ר יוסף ג'ואבה, קרדיולוג במקצועו, נטל את הפיקוד על ניהול ההחייאה.
במשך דקות ארוכות ומורטות עצבים, הפך מסדרון המרפאה ליחידת טיפול נמרץ לכל דבר. ד"ר שפיגל, ד"ר ג'לאן והאחיות פעלו בתיאום מושלם: עיסויי לב, הנשמות, מתן תרופות מצילות חיים (אדרנלין ואמיודרון) וחיבור לדפיברילטור. המטופל סבל מהפרעות קצב קטלניות (VT ו-VF) וקיבל מספר שוקים חשמליים בניסיון להחזיר את לבו לפעולה.
"שמעתי את הצעקות ויצאתי מיד," מספר ד"ר ג'ואבה. "זיהינו דום לב והתחלנו החייאה מתקדמת. הלחץ היה אדיר, אבל ברגעים כאלה אתה מתנתק מהכל. כל שנייה היא קריטית, והתמקדנו במטרה אחת: להחזיר אותו לחיים".
נגד כל הסיכויים
ההחייאה נמשכה 40 דקות ארוכות. לפי הספרות הרפואית, מדובר בזמן חריג ביותר; מחקרים מראים כי לאחר 30 דקות של החייאה, סיכויי ההישרדות צונחים לפחות מאחוז אחד. אך הצוות בנופי הסלע לא ויתר – והנס קרה. הדופק חזר, המטופל פקח את עיניו וחזר להכרה מעורפלת.
הוא פונה לבית החולים, עבר צנתור דחוף, ולאחר אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ – שוחרר לביתו. ימים ספורים לאחר מכן, הוא כבר עמד על רגליו וחזר למרפאה כדי לומר תודה לאנשים שהעניקו לו את חייו במתנה.
"שעה של אימה שהסתיימה בנס"
"ראיתי עבודת צוות מופלאה של רופאים שנלחמו במסירות ובמקצועיות," מסכמת רויטל. "זו הייתה שעה של אימה שהסתיימה בנס. ד"ר ג'ואבה לקח פיקוד בידיים בטוחות. אני מודה מעומק הלב לצוות היקר הזה".
בסופו של יום, העובדה שהאירוע הסתיים בחיבוק ולא בטרגדיה היא עדות למקצועיות של צוותי הרפואה בקהילה. השילוב בין ערנות של פקידת קבלה, נחישות של אחיות ומומחיות של רופאים, הפך רגע של שגרה לסיפור הצלת חיים נדיר ומעורר השראה.
בתמונה (מימין לשמאל): ד״ר ג׳ילאן, ד״ר סגל, ירון אמיר (המטופל שחייו ניצלו), ד״ר ג׳ועבה וד״ר שפיגל. קרדיט צילום: רעות בריג.
