הרגשתי את הראש וקלטתי שהלידה התחילה בבית
רגע לפני שהספיקו "לאפס" את הבית לקראת הלידה המתרגשת ובאה, מוריה ואיציק ניסים מצאו את עצמם בדרמה של פעם בחיים | מהשחרור המוקדם בבית החולים בגלל העומס, דרך השכנים והחברים מהמחוז שהפכו לצוות רפואי ועד הנס שהסתיים בתינוק במשקל 3.660 ק"ג | איציק ניסים משחזר: "זכינו בנס וזכינו בקהילה שהיא פשוט משפחה"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
יש רגעים בחיים ששום קורס הכנה ללידה לא יכול להכין אותך אליהם. עבור איציק ניסים, קצין במחוז ש"י, הרגע הזה הגיע דווקא כשהוא ניסה "לאפס" את הבית לקראת הלידה המתרגשת ובאה של אשתו. אבל בחיים, כמו בחיים, התוכניות הן רק המלצה. את שבעת ילדיהם הקודמים ילדו איציק ומוריה בבית החולים, אבל את הלידה השמינית הם לא ישכחו לעולם. "מה שבטוח, יהיה לנו סיפור מעניין לספר לו כשיגדל", אומר האב בהתרגשות.
איציק ניסים משחזר את הדקות מורטות העצבים בסלון הבית, את הרגע שבו הפך למיילד בעל כורחו, ואת השכנים והמתנדבים שנחלצו לעזרה כדי שהסיפור הזה יסתיים בחיוך, דמעות של אושר ותינוק אחד במשקל 3.660 ק"ג.
"הרופא אמר: אלו עוד לא כאבים של לידה פעילה"
הייתם באותו הבוקר בבית החולים, ושחררו אתכם הביתה?
"מוריה הייתה בשבוע 40. יום לפני כן היא נפלה, אז היינו בבדיקות והכל היה בסדר. באותו לילה התחילו צירים חזקים מאוד, ובבוקר שוב הלכנו לבית החולים. הייתה פתיחה של ארבע אצבעות, ישבנו שם חמש שעות והיה עומס מטורף של יולדות. לא ממש היו קשובים אלינו, מוריה סבלה מאוד, והחלטנו פשוט לחזור הביתה. הרופא אפילו לא הספיק לתת מכתב שחרור מרוב הבלגן, ואמרנו לו: 'אל תדאג, נחזור כשתהיה הלידה'.
חזרתם הביתה לשבעת הילדים שלכם. מה קורה מרגע הנחיתה בבית?
"הגענו הביתה, מוריה ניסתה לנוח קצת אבל הכאבים רק הלכו והתגברו. מוריה היא פשוט לביאה. שמתי לה מכשיר 'טנס' על הגב כדי להקל עליה - מכשיר שמקל על כאבים שלקחנו מראש מיד שרה. בינתיים התחלתי לארגן את הבית, לסדר את המקרר, הכל כדי שיהיה לי קל כאשר אשאר לבד עם שבעת הילדים כשהיא תתאשפז. ואז, כשיצאתי רגע החוצה, היא קוראת לי: 'אני מרגישה לא טוב'".
הדרמה בסלון: "הילדים התחילו לראות את הבלגן"
בשלב הזה הבנת שזה קורה?
היא הייתה במצב כריעה ופתאום ירדו לה המים בבת אחת. ניקיתי אותה עם מגבת ואמרתי לה 'בואי, הולכים עכשיו לבית החולים'. היא צעקה לי 'לא בית חולים! תזמין אמבולנס, אני לא אצליח להגיע!'. תוך כדי שאני מנגב ומנסה להבין מה קורה, הרגשתי את הראש. הייתי בלחץ מטורף, הזמנתי אמבולנס והחובש נשאר איתי על הקו."
איך מתפקדים בסיטואציה כזו כשהילדים בבית?
"זה היה מטורף. החובש בטלפון אמר לי להשכיב אותה על המיטה, בסוף הבאתי מזרן לסלון. פתחתי את דלת הבית לרווחה כדי שמי שיגיע יוכל פשוט להיכנס ולא להתחיל לחפש את הדירה. הילדים הגדולים התחילו לראות את הבלגן, עוד לא הספקתי להגיד להם להיכנס לחדר, ופתאום זה קורה," הוא מספר בהתרגשות, דקה אחר דקה.
"איך שפתחתי את הדלת, רץ פנימה אבי בקר, חובש מ'איחוד הצלה' ששירת איתי ביס"מ במחוז ש"י וגר לידי. רק אני והוא שם בסלון, והראש כבר בחוץ. ראיתי את מוריה סובלת. פתאום הטנס כבה, הכל בצרחות, ואני מנסה להפעיל אותו שוב. ואז הגיע עוד חובש. ראיתי כבר שבע לידות בחיים שלי, אז ידעתי פחות או יותר מה המיילדות עושות, ופשוט הייתי שם איתם."
"הם לא רואים אותך ככה, הם אנשי חסד"
"יש לי חבר שמשרת איתי במחוז, הוא גם מתנדב", מוסיף איציק. "הוא קיבל את הקריאה ל'לידה פעילה' והוא היה בדיוק מתחת לבית שלי. הוא עשה אחד ועוד אחד והבין שזה אני. הוא סיפר לי אחר כך שהוא התלבט אם להיכנס, בכל זאת מדובר בסיטואציה אינטימית, אבל כשהוא ראה את אבי בקר רץ פנימה, הוא הבין שהכל בשליטה. מוריה קצת הובכה, אבל אמרתי לה: 'הם לא רואים אותך ככה, הם אנשי חסד, הם במשימה'".
קהילה שהיא משפחה
כאן נכנסה לתמונה ברנדה הורביץ, מתנדבת באיחוד הצלה. היא הגיעה לבית וראתה את הבת של בני הזוג, בת ה-12, בוכה כשהיא לחוצה מאוד מהמצב. ברנדה לקחה את הבת הגדולה הצידה, שוחחה איתה, הרגיעה אותה והייתה שם בשבילה ברגעים הכי מלחיצים. אחרי 15 דקות הבת חזרה עם חיוך. "זה היה קריטי", מסביר איציק, "כי כשהבית הופך לחדר לידה בשניות, הילדים זקוקים למישהו שיעטוף אותם. גם הבנים חזרו ממגרש הכדורגל בדיוק בבלגן, הם פתחו את הדלת וראו 15 חובשים ואחד הילדים פרץ בבכי מבהלה. והם היו שם להרגיע אותם. אחרי הלידה הם הזמינו את רופא הילדים ד"ר מלמד ממצפה נבו שיבדוק את התינוק. היה מרגש לראות שכולם נרתמים לעזור, אנשי מד"א לצד אנשי איחוד הצלה, עטפו אותנו, הרגשנו ביטחון."
והקהילה לא עצרה שם. "מה שיפה בעיר הזאת זה שאבי החובש נשאר אחרי שהלכנו ופשוט ניקה את הבית. והודיה, שגם היא מתנדבת וחברה טובה שלנו, הגיעה ועזרה לשטוף הכל, לנקות את הדם ולשמור על הילדים. הכל היה מלוכלך בסלון, והם פשוט תקתקו הכל."
איך מוריה מרגישה היום? "
ברוך השם, השתחררנו בשישי. התינוק נולד במשקל מדהים של 3.660 ק"ג, הוא פשוט מתוק. אני גאה במוריה בטירוף, היא מלכה, לביאה אמיתית. זאת חוויה של פעם בחיים. זה היה כמו חלום שלא הבנו מה קורה בו, אבל בסוף יש לנו סיפור מדהים לספר לילד כשהוא יגדל. זכינו בנס וזכינו בקהילה שהיא פשוט משפחה."
