פרידה משמואל עמיר, המנהל המיתולוגי שהפך את אגף שפ"ע למשפחה: "תהיו חקוקים בלבי לעד"
חודש לאחר פטירתו של סא"ל (במיל') שמואל עמיר, מי שהצעיד את מעלה אדומים לפרסי העיר היפה, העובדים מספרים על אישיותו. מסיבובי השטח בארבע לפנות בוקר, דרך העזרה בסתר ודאגת האב לעובדיו, ועד להודעת הוואטסאפ המצמררת ששלח ממיטת חוליו: סיפורו של איש צבא, מנהיג ישר דרך וחבר אמת עם נשמה ענקית
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
משה זיגדון
משה זיגדון עורך ובעלים
קצת יותר מחודש ימים חלף מאז הובא שמואל עמיר (לבית עמאר) למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר אדומים, אך באגף שיפור פני העיר (שפ"ע) של עיריית מעלה אדומים, הדמעות עדיין ממאנות להתייבש. עבור התושבים, שמואל היה האיש שמאחורי פריחתה וניקיונה של העיר במשך כחמש עשרה שנה (1988/89- 2003). עבור עובדיו, הוא היה פשוט אבא.
שמואל ז"ל, נשוי למאשה, אב להילה, דוד ונועה וסבא לעשרה נכדים, הגיע לעירייה כשרקע ביטחוני מפואר מאחוריו - קריירה צבאית ארוכה ממנה פרש בדרגת סגן-אלוף. אך את הגינונים הצבאיים הוא השאיר בבקו"ם; אל העירייה הוא הביא איתו ערכים של מסירות יוצאת דופן, חזון, ובעיקר צניעות תהומית.
דוגמה אישית ב-4 לפנות בוקר
שמואל לא היה מנהל של ישיבות ומזגנים. בכל בוקר, בשעה ארבע לפנות בוקר - כשהעיר כולה עוד נמה את שנתה - שמואל כבר היה על הרגליים. הוא סבב ברחובות, בחן במו עיניו מה טעון שיפור, תיקון או ניקוי. הוא האמין בלב שלם בדוגמה אישית; כשהיה רואה זבל על המדרכה, הוא לא היה מדלג הלאה או קורא לעובד - הוא היה מתכופף ומרים אותו בעצמו לפח.
בתקופתו זכתה מעלה אדומים מספר פעמים בפרס "העיר היפה", אך איש האשכולות הצנוע הזה מעולם לא זקף את ההישג לזכותו. הוא תמיד התעקש שמדובר בעבודה משותפת של כלל הגורמים. הוא אהב לפעול מאחורי הקלעים, בשקט, הרחק מאור הזרקורים והפרונט.
"הוא הגיע צעיר ונמרץ לעבודה בעירייה, עם חידושים ותנופת עבודה שאנחנו לא ידענו", מספר בערגה נחמיה ראובן, מנהל מחלקת גינון. "הוא העלה את רמת העובדים והכניס בנו מוטיבציה אדירה. הוא היה הראשון שהחליט על שתילת פרחי עונה באיי התנועה, מה שהביא גוונים מדהימים לעיר ושידרג את היופי שלה מקצה לקצה".
"הוא ידע את הבעיות בתוך המשפחה ועזר בסתר"
אך יותר משהיה איש עבודה מבריק ובעל חזון שדאג לתקציבים, עצים ושתילים, שמואל נתן את נשמתו לאנשים. האנושיות שלו חצתה מגזרים ותפקידים - החל מדאגה לבגדי עבודה הולמים לפועלים הבדואים, ועד לסיוע כלכלי ואישי לעובדים במצוקה, דבר שעשה תמיד בסתר ובמתן בסתר, מתוך יושרה פנימית עמוקה.
הברכה שכתבו חבריו לעירייה לרגל הפרישה
"הוא לא היה רק איש עבודה, הוא דאג לעובדים כמו משפחה", מוסיף נחמיה ראובן. "הוא ידע את הבעיות של העובדים בתוך הבית, עזר לנו מאוד בתחום המשפחתי, ועשה ביקורי בית אצל עובדים. כשהיו סכסוכים, בין העובדים, הוא איחד את המחלקה. הוא כינס אותנו לערבי גיבוש יחד עם בני ובנות הזוג כדי שנהיה צוות מגובש, ונלחם כדי לשפר לנו את הדרגות בעבודה. הוא נתן לנו גיבוי מלא מול אדריכלים והקבלנים, והעצות שלו שדרגו אותנו מאוד בעבודה. הוא היה אבא ענק עם נשמה ענקית וידע רחב".
מילות הפרידה המצמררות מבית החולים
הקשר המשפחתי והחם שרקח שמואל עם עובדיו נמשך שנים ארוכות גם לאחר שפרש לגמלאות. עדות קורעת לב לכך התרחשה ימים ספורים לפני פטירתו. רחל דבורי, מי שהייתה מזכירתו המסורה באגף, הגיעה יחד עם מספר עובדים לבקר את שמואל בבית החולים, ברגעיו האחרונים.
לאחר הביקור, שלח שמואל לרחל הודעה מצמררת, מעין צוואה רוחנית של איש אציל נפש, המהווה מראה מדויקת למי שהיה: "לכל יקיריי ואהוביי זוהי שעת פרידה מכם. מאחר ואני במצב סופני ואין דרך חזרה, מודה אני לכם על כל הימים, שעות שבועות חודשים ושנים ששהיתי במחיצתכם. לכל מי שהיה לעזר לי בתפקידיי השונים, מקווה מאוד שהתייחסתי אליכם בכבוד הראוי וכי לא זלזלתי בכבודכם. עשיתי ככל אשר ניתנה רוח אלוקים בקרבי. תהיו חקוקים בליבי לעד ולנצח נצחים. תודה."
רחל, המומה וכואבת, השיבה לו במילות פרידה משלה, המבטאות את תחושותיהם של עובדים רבים כל כך: "שמוליק אני לא מאמינה שאני כותבת לך מילות פרידה. אתה היית הבוס הראשון שהגעתי לעבוד בעירייה, והיית המורה וחבר אמת הכי טוב שיכולתי לבקש. עברנו ימים יפים, הפכנו למשפחה אחת אוהבת. אבנר והילדים שולחים לך רפואה שלמה, תמיד תהיה בליבי לעד ולנצח נצחים. באהבה, איש יקר מאוד לליבי".
שמואל עמיר הלך לעולמו, אך הפרחים הפורחים בכיכרות, הרחובות הנקיים, והלבבות של העובדים שאותם עיצב, גידל וטיפח, יישארו לעד עדות חיה לפועלו של מנהיג, אבא, ואיש מופת. יהי זכרו ברוך.
ראש העיר, גיא יפרח, אומר כי "בצער רב נפרדנו השבוע משמואל עמיר, המנהל המיתולוגי של אגף שפ"ע, שאהב את מעלה אדומים ועשה למענה רבות. תרומתו לעיר ניכרת בכל פינה, הוא היה זה שהוביל את שתילת פרחי העונה הצבעוניים שמאפיינים את העיר שלנו, ובתקופתו החלה העיר לזכות בפרסים ובכוכבי יופי ומיתגה את עצמה כאחת הערים היפות והמטופחות בישראל. הוא היה איש צנוע, חרוץ, מקצועי ומסור, שידע לשלב באופן מדויק בין עבודה למשפחה ושהפך גם את צוות אגף שפ"ע למשפחה גדולה ומאוחדת שפיתוח וטיפוח העיר לנגד עיניה. יהי זכרו ברוך".
תגובות
