מהשורה האחרונה לבמות העולם
סיפורה מעורר ההשראה של הרקדנית ענבר נאסה, שמוכיחה שעם דם, יזע והמון כישרון אפשר לכבוש את הבמות הגדולות בעולם. רגע לפני שהיא מתחילה את הקריירה שלה בלוס אנג'לס, היא חוזרת אל תחנות הדרך המקצועיות, אל שעות האינטנסיביות בסטודיו ואל הרגעים שעיצבו אותה כרקדנית מובילה. צילום: שקד לולוי
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
כשמסתכלים על ענבר נאסה רוקדת, קשה להאמין שמישהי עם נוכחות כה מהפנטת, אנרגיה מתפרצת וטכניקה פנומנלית, נשלחה פעם על ידי המורים שלה לשורה האחרונה בסטודיו. היום, כשהיא מחזיקה ברזומה מפואר שכולל הופעות על הבמות הגדולות ביותר בישראל, השתתפות בשני פסטיגלים ועבודה צמודה עם הכוריאוגרפים המובילים בעולם, ענבר מוכיחה כי התמדה, עבודה קשה ואהבה טהורה מסוגלות לנצח כל נתון פתיחה.
הילדה מהשורה האחרונה
הרומן של ענבר עם עולם הריקוד החל כבר בגיל שש בסטודיו "פעימה" שבמעלה אדומים. "רקדתי שם עד סוף בית הספר היסודי", היא משחזרת בחיוך. בהמשך עברה לרקוד בלהקות "מחולה" ובלהקה הייצוגית "אורה ירושלים", ובגיל 16 חזרה למעלה אדומים, לסטודיו "מחול מדבר". "בזכות מחול מדבר נחשפתי לראשונה לעולם ההיפ-הופ. הכרתי שם את המורה שלי דאז, שחף טלמור, שזיהה את הפוטנציאל ההתחלתי שלי. הוא עזר לי להתקדם, פתח לי את הדלת והכווין אותי לשיעורים מתקדמים במרכז הארץ".
תמונה מהבמה בפסטיגל 24. צילום: יניב סוריק
למרות שהיום היא מתמקדת בעיקר בסגנון ההיפ-הופ, ההכשרה של ענבר רחבה ומגוונת. "למדתי בלט, ויש לי רקע במחול מודרני ובג'אז. היה לי חשוב לגעת בכל העולמות וללמוד כמה שיותר, כי בסוף הכל מתחבר".
אך הדרך לפסגה לא הייתה מובנת מאליה. הרצון להתפתח ולהשתפר הוביל את ענבר לנסוע שוב ושוב לחוץ לארץ כבר מגיל צעיר, כדי לקחת סדנאות מרוכזות מהבוקר עד הערב עם כוריאוגרפים מפורסמים מרחבי העולם. "הפעם הראשונה הייתה באיטליה ופשוט התאהבתי בזה. שם התאמנתי מבוקר עד לילה. מאותו רגע, כל חצי שנה בערך הייתי נוסעת למקום אחר: לשוויץ, לקרואטיה, ובהמשך גם ללונדון מספר פעמים, שם הקהילה גדולה והכרתי כוריאוגרפים ורקדנים גדולים בעולם".
המהפך של הקורונה
התפנית הגדולה הגיעה דווקא בזמן מגפת הקורונה, תקופה שהתבררה כדבר הטוב ביותר שקרה לקריירה שלה. "כוריאוגרפית מלוס אנג'לס בשם דיאנה מטוס, שנחשבת לעילוי ומהטובות בעולם, החליטה לפתוח להקה מקצועית בזום. היא עשתה אודישנים אינטרנטיים, ניגשתי והתקבלתי". במשך שלוש שנים התאמנה ענבר עם הלהקה של מטוס ארבע פעמים בשבוע דרך המסך, ובמקביל המשיכה להתאמן בארץ ואף נסעה לחודשיים של אימונים אינטנסיביים בדנמרק.
מתוך הקליפ לשיר "מישל" באירוויזיון 26
ענבר חזרה לארץ והחלה להסתער על הבמות. התחנה הראשונה הייתה "סינג פסטיגל" בשנת 2024 עם הכוראוגרפית מור חממי - עבודה אינטנסיבית שנמשכה ארבעה חודשים. מיד לאחר מכן הגיעה נקודת זינוק נוספת: "הגעתי לאודישן למחזמר. לא התקבלתי אליו, אבל שם ראו אותי לראשונה הכוריאוגרף אביחי חכם והמלהקת תמר אילנאי. תמר ראתה את המקצועיות שלי ומיד הציעה לי פרויקטים אחרים. משם הכל התגלגל ברכבת הרים מטורפת".
בשנתיים האחרונות ענבר הספיקה להגשים חלומות שלא דמיינה: היא רקדה לצד אושר כהן באצטדיון סמי עופר, הופיעה עם עומר אדם באצטדיון רמת גן, השתתפה בתוכנית הטלוויזיה "הזמר הבא", הצטלמה לסרטו החדש של אבי נשר "האהבות שלנו", ורקדה בקליפים של שחר טבוך, עידו מלכה ונועם בטן. היא אפילו לקחה חלק בהפקת ענק של חברה ישראלית בדובאי והופיעה באירוע המיליונים של חברת וויז.
מאחורי הקלעים בהופעה באצטדיון סמי עופר עם אושר כהן - מאי 25
היא אף חזרה בגאווה לפסטיגל האחרון, הפעם כחלק בלתי נפרד ומנוסה מהקליקה של הרקדנים המובילים בישראל.
מחיר התשוקה
מאחורי הקליפים הנוצצים והבמות המוארות מסתתרת עבודה סיזיפית והקרבה אינסופית. "זה דורש המון הקרבה", ענבר משתפת בגילוי לב. "קודם כל הקרבה כלכלית. בשביל להגיע לרמה הזו התאמנתי עם המורים הכי טובים בעולם. שנית, הקרבה חברתית. יש המון אנשים בחיים שלי שלא באים מעולם הריקוד, והיה להם קשה עם זה שלעיתים קרובות העדפתי להיות בסטודיו מאשר להיפגש איתם. המזל שלי שיש לי חברים מדהימים שמבינים כמה זה חשוב לי. זה גוף כואב, עייפות, שעות על גבי שעות בסטודיו ודמעות. צריך לרצות את זה ממש מהלב כדי לעשות את זה לטווח ארוך. אבל ברגע שאת עומדת על הבמה או על סט הצילומים, הכל נעלם. את שוכחת את כל מה שהיית צריכה לעבור, וזה פשוט שווה את הכל".
התחנה הבאה: להקת "קשת חיים" והבמות הבין-לאומיות
כעת, עם מבט קדימה אל עבר השלב הבא בקריירה הבינלאומית שלה בלוס אנג'לס, ענבר עומדת בפני צעד מקצועי מרגש במיוחד – הצטרפות כרקדנית ללהקת המחול היוקרתית "קשת חיים". הישג זה מייצג ציון דרך משמעותי, שכן היא נבחרה להיות אחת מתוך קבוצה מצומצמת ונבחרת של רקדנים ישראליים המייצגים את אמנות המחול ברמה הגבוהה ביותר מעבר לים. מעבר זה מהווה המשך טבעי לדרך המקצועית המרשימה שבנתה, וממצב אותה כאחת מהכישרונות המבטיחים בתחום.
ענבר בהופעות עם עומר אדם באצטדיון רמת גן - אוגוסט 25
מעבר לסיפור ההצלחה האישי, לענבר יש מסר חשוב מאין כמוהו, שנוגע לכל אדם שנושא עימו חלום - בין אם מדובר בריקוד, שירה או כל תחום אחר בחיים: "אחת הסיבות שהיה לי חשוב להתראיין היא העובדה שאני באה מעיר קטנה, ולא גדלתי בתוך הביצה התל אביבית או עם נתוני פתיחה קלים.
בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו מתחיל את החיים בנקודת זינוק אחרת, וזה באמת לא משנה אילו קלפים החיים חילקו לך. את הכל אפשר להגשים. זה יכול להיות קצת יותר קשה מאחרים, וזה יכול לקחת קצת יותר זמן, אבל אם לא מוותרים – הכל בר-השגה".
תמונה שצולמה ביום הצילום לקליפ talk 2 me של שחר טבוך
"כולנו היינו ילדים שחלמו בגדול, והדבר הראשון שעולה לנו לראש הוא 'מה הסיכוי שלי להצליח' ו'למה זה לא יעבוד'. אנחנו אוטומטית מתמקדים במכשולים. אבל החכמה היא למצוא תמיד את הדבר האחד שכן יעבוד. מספיק שיש דבר אחד כזה וזה יכול לקרות. עבודה קשה, עקשנות, התמדה ואמונה עצמית – זה הסוד כולו".
ענבר מסכמת ומבקשת להדגיש את העוגן החזק בחייה: "אני רוצה להודות להורים שלי. יש להם חלק נכבד בהצלחה שלי, ובזכות התמיכה וההשקעה הגדולה שלהם לאורך כל הדרך, הגעתי לאן שהגעתי".
