מבית"ר מעלה אדומים לכבוש את ברצלונה
לאחר שצמח במחלקת הנוער של בית"ר מעלה אדומים, דוד נוחימוביץ' (17) מנופי פרת עבר לאקדמיה הבינלאומית היוקרתית MARCET בספרד - וכעת, אחרי שנתיים, הוא מביט ישר לרמות הגבוהות באירופה דלית מור, פגשה אותו לריאיון אישי
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
כשרוב הנערים בגיל 17 עסוקים בעיקר בהכנות למבחני הבגרות, עבודות במלצרות או בילויים בסופי שבוע עם חברים, דוד נוחימוביץ' מנופי פרת קיבל החלטה ששינתה את חייו. הוא ארז מזוודה, נפרד לשלום מהוריו, משלוש אחיותיו הקטנות וחבריו, ועלה על טיסה לכיוון אחד - ברצלונה, ספרד.
לאחר שנתיים סוערות, תובעניות ומעצבות באקדמיית הכדורגל הבינלאומית MARCET ואחרי שנים בהן למד, התאמן והתפתח במחלקת הנוער של בית"ר מעלה אדומים, דוד חוזר לביקור מולדת קצר וגדוש בחוויות. הוא חוזר עם תובנות ובגרות לגילו, נפש של ספורטאי מקצוען, ובעיקר עם תשוקה להצליח ברמות הגבוהות ביותר של הכדורגל העולמי.
אהבה מהצעד הראשון
מאיזה גיל אתה זוכר את עצמך והכדורגל כסיפור אהבה?
"אני משחק כדורגל מגיל שלוש, ממש מאז שאני זוכר את עצמי. זה התחיל בחצר של הבית בנופי פרת, ובכל החוגים הקטנים שהיו פה באזור. כבר מאותו גיל מוקדם הבנתי והרגשתי שאני רוצה להיות שחקן כדורגל מקצועני. זה לא היה סתם תחביב של אחר הצהריים. הייתי הולך עם אבא למגרשים, היינו משחקים ביחד, מתאמנים, צופים במשחקים וזה פשוט הלך וגדל."
החיבור העמוק הזה לעולם הספורט אינו מקרי כלל. מאחורי דוד עומדת מעטפת משפחתית תומכת, מעצימה ומכוונת, כאשר הדופק הספורטיבי זורם בעורקיה של המשפחה באופן טבעי לחלוטין.
"אבא שלי הוא ספורטאי, יש לו חגורה שחורה בקראטה, והוא שיחק רוגבי בארגנטינה. שני ההורים שלי ארגנטינאים במקור, אצלנו בבית הספורט והתשוקה למשחק זה ממש בדם. גם אם אתה לא משחק כדורגל באופן פעיל, אתה חי ונושם את זה בכל מקרה. מאז שהייתי קטן, אבא היה לוקח אותי למגרשים, היינו יוצאים ביחד לריצות כל בוקר, מתאמנים קשה. זה משהו שבא מכל המשפחה - מאבא, מאמא, ומכולם סביבי."
דוד הוא הבן הבכור במשפחה, ומתחתיו ישנן עוד שלוש אחיות קטנות. הבית בנופי פרת היה ונשאר העוגן המרכזי בחייו - המקום שבו למד שאין דבר העומד בפני הרצון.
החממה המקומית: בית"ר מעלה אדומים
המסע המקצועי של דוד החל בחוגים המקומיים ביישוב כפר אדומים, אך פריצת הדרך האמיתית, והשלב שבו היסודות הטקטיים, הטכניים והפיזיים החלו להתגבש לכדי שחקן, התרחשו במועדון בית"ר מעלה אדומים. זוהי תחנה שדוד זוכר לה חסד נעורים עצום, ומזכיר אותה ואת מאמניה בהערכה רבה ובכבוד עמוק.
איך התפתחה הדרך מילד שמשחק בחוג ועד להחלטה לעזוב הכל ולעבור מעבר לים?
"מהחוג בכפר אדומים עברתי לשחק בבית"ר מעלה אדומים. שיחקתי שם במשך כמה שנים רצופות ועברתי תחת כמה מאמנים מצוינים שבנו אותי צעד אחר צעד. בשנה הראשונה שלי המאמן היה שי כהן. בשנה השנייה שי כהן המשיך לאמן, ועדי עמוס היה עוזר המאמן שלו. בהמשך עדי עמוס הפך למאמן הראשי ושי יאיר היה עוזר המאמן איתו. לאחר מכן אימן אותי רועי מזרחי, ואחריו היה רועי ברקת. עברתי שם כברת דרך משמעותית מאוד. בסביבות גיל 15, הקבוצה במעלה אדומים התפרקה. באותו הזמן טסתי למחנה אימונים בברצלונה, וכל המחשבה שלי כבר הייתה מכוונת לחוץ לארץ. כשהקבוצה במעלה אדומים נסגרה, אני כבר הייתי לגמרי במבט קדימה אל היעד הבא."
קפיצת מדרגה לברצלונה
קפיצת המדרגה בקריירה של דוד התרחשה כמעט במפתיע, אך כתוצאה ישירה של עבודה קשה. דוד נרשם למחנה אימונים בברצלונה במהלך חופשת הקיץ. היכולת הטכנית הגבוהה, ראיית המשחק השנונה והבגרות המנטלית שהפגין על הדשא צדו מיד את עיניהם של המאמנים במקום.
אקדמיית MARCET, אקדמיה בינלאומית לנוער בכדורגל הפועלת בברצלונה, היא מהפנימיות והאקדמיות הפרטיות המובילות לפיתוח וקידום שחקני כדורגל צעירים. האקדמיה משלבת לימודים אקדמיים מלאים בבית ספר פרטי צמוד, משטר אימונים מקצועני יומי כפול, אנליזות אישיות עם אנליסטים מוסמכים, בדיקות פיזיולוגיות חודשיות מדוקדקות, ומעטפת רפואית, מנטלית ותזונתית ברמה הגבוהה ביותר. האקדמיה מנקזת אליה כישרונות צעירים מכל רחבי העולם.
איך קורה המעבר הקיצוני הזה מנופי פרת היישר לברצלונה?
"נסעתי בהתחלה רק למחנה אימונים של שבועיים בקיץ. הם ראו אותי משחק, התרשמו מאוד, והציעו לי לבוא ולהצטרף לאקדמיה הקבועה. עברתי לספרד שבוע אחד בלבד אחרי שחגגתי יום הולדת 16, בחודש ינואר. הגעתי באמצע השנה, למקום שבו הקבוצות כבר היו בנויות ומגובשות עוד מספטמבר. כולם כבר הכירו את כולם, ואני הייתי צריך להתחיל הכל מאפס."
הנחיתה בספרד בגיל 16 בלבד לא הייתה פשוטה או רכה. המעבר החד לסביבה זרה, ללא המשפחה החמה לצדו, העמיד את דוד בפני אתגר מנטלי. להיפרד מהמשפחה, מההורים, מהאחיות והחברים בגיל 16 - איך נער צעיר מתמודד עם קושי כזה?
"מההתחלה ידעתי שזה יהיה מורכב, אז הגעתי מוכן לזה מנטלית. כשזה החלום הגדול שלך ומשהו שאתה כל כך רוצה ומחויב אליו, אתה מכין את עצמך מראש. השבועיים הראשונים באקדמיה היו השבועיים הכי קשים שיש. אלה שבועיים שבהם אתה צריך לבנות את עצמך מאפס במקום שבו אתה לא מכיר אף אחד. מעולם לא הייתה לי מחשבה של 'די, נשבר לי ואני חוזר הביתה'. ידעתי שזה עניין של זמן עד שאסתגל."
קידוש של שבת בלב ברצלונה
אחד ההיבטים המרתקים בשהות באקדמיית MARCET הוא המרקם האנושי הבינלאומי שנרקם בה. באקדמיה מתגוררים, לומדים ומתאמנים נערים מכל קצוות תבל: מקסיקו, קנדה, ארצות הברית, פרו, קולומביה, ואפילו ממדינות כמו איראן ולבנון.
איך הגיבו אליך כספורטאי ישראלי, במיוחד כשאתה חולק מתחם מגורים יומי עם שחקנים מאיראן ולבנון?
"היופי הגדול באקדמיה הזאת הוא שאין שם שום מקום לפוליטיקה. החוק שם חד וחלק: מי שמערבב פוליטיקה, לא נמצא שם. כולם יודעים את זה ומכבדים את זה. אנחנו 24/7 יחד, פוליטיקה היא פשוט לא נושא שיחה. כל אחד הגיע לבד מהמדינה שלו במטרה אחת בלבד – לממש את החלום שלו ולשחק כדורגל, ולא בשביל לדבר על פוליטיקה. יש כבוד הדדי מוחלט בין כולנו."
בתוך הבועה הבינלאומית הזו, הצליח דוד לייצר לעצמו פינה חמה של בית ישראלי מסורתי, יחד עם חברים נוספים שהגיעו מהארץ: "בחדרי המגורים שלנו יש ארבעה מקומות לינה. השנה היינו בחדר שלושה ישראלים. הצלחנו לבקש להיות יחד כדי ליצור לעצמנו חוויה של בית. כל יום שישי אנחנו עושים קידוש ביחד. כל שבוע מישהו אחר קונה את הדברים - חלות, מיץ ענבים, מברכים על הקידוש ועושים ארוחת שבת יחד. במהלך כל השבוע אתה מדבר אנגלית וספרדית עם ילדים מכל העולם, ובשישי בערב אתה מרגיש בבית הישראלי החם שלך. זה מה שנתן לנו את הכוח."
שגרה של מקצוען
איך נראה משטר האימונים בשגרה היומיומית?
"השגרה באקדמיית MARCET אינה מזכירה במאומה חוג ספורט; יש בה סדר יום קפדני ותובעני המשלב לימודים עיוניים בבית הספר, אימונים טקטיים, כושר גופני ואנליזות אישיות.
הלו"ז תלוי בקבוצה ובשנתון שלך. אצלי השנה הסדר יום מתחיל מוקדם: ב-07:00 בבוקר הולכים לחדר האוכל, מ-07:30 עד 10:00 לומדים בבית הספר, ומ-10:45 עד 12:30 יש אימון ראשון על המגרש. ב-12:30 הולכים לאכול ארוחת צהריים מזינה, מ-14:00 עד 16:30 יש סבב לימודים שני בבית הספר, וב-16:45 – רבע שעה בלבד אחרי שנגמר הבית ספר - מתחיל האימון השני של היום."
אך בכך לא מסתיימת השגרה היומית. מעבר לשני האימונים הקבוצתיים הקבועים על המגרש, האקדמיה מעמידה לרשות השחקנים מעטפת אישית מקיפה. המאמנים יכולים לקבוע אימון אישי של אחד על אחד במגרש, אימון טקטי, או פגישה עם אנליסט צמוד שעובר על וידאו של המשחקים, מראה כל תנועה ומסביר. במידה ששחקן צריך להוריד משקל או אחוזי שומן, קובעים לו אימונים נוספים. בנוסף, פעם בחודש מודדים את גובה הקפיצה, מהירות הספרינטים, אחוזי השומן והמשקל. זהו משטר מקצועי ברמה הגבוהה ביותר. בערב, בזמן החופשי שנשאר, אפשר ללכת לחדר הכושר, לבריכה או לעשות עוד אימון במגרש."
מביט קדימה אל הליגות הבכירות
מה האיכויות הכי חזקות שלך כשחקן על המגרש?
"אני חושב שראיית המשחק שלי והיכולת שלי מול שחקני הגנה הן התכונות החזקות שלי. כרגע יש לי אפילו יותר בישולים מגולים, אז אפשר לומר שאני בונה את המשחק, אבל אני מאוד אוהב לייצר מצבים ולהבקיע."
למרות שהוא מתאמן ונבחן ברמות הגבוהות באירופה, דוד לא שוכח לרגע מאיפה הוא בא ואת האנשים שעוזרים לו להישאר בשיא הכושר בזמן הפגרות בארץ. המאמן האישי שלו, יקי יוניוב, זוכה ממנו למילים חמות ומלאות הערכה.
אתה נמצא כרגע בחופשת מולדת בארץ. איך אתה מנצל את הזמן היקר הזה?
"אני מתאמן בלי הפסקה עם יקי יוניוב. הוא פשוט מספר אחת. אין דרך טובה יותר להגיע מוכן לעונה מאשר להתאמן איתו. עוד לפני שטסתי לאקדמיה התאמנתי אצלו, ואני אמשיך להתאמן איתו תמיד. האימונים שהוא עושה הם ברמה הכי גבוהה שיש, משהו מטורף. אם מישהו רוצה להגיע מוכן לכל מקום בכדורגל או להיות בכושר שיא - זה עם יאקי. אנחנו מתאמנים יחד גם עם מתן בולי."
לגבי העתיד המקצועי, דוד מציב לעצמו מטרות ברורות וריאליות. האקדמיה בספרד, שמחזיקה במערכת קשרים ענפה וסוכנים מקצועיים, מהווה עבורו מקפצה ישרה למועדונים המקצועניים באירופה.
מה השלב הבא והתוכנית המרכזית בקריירה שלך?
"האקדמיה מיועדת בעיקרון עד גיל 18. המטרה של כל מי שמגיע לשם היא לקחת את הכלים שנותנים לך ולעבור לקבוצה מקצוענית. יש באקדמיה סוכנים ומעטפת שלמה שעוזרת לך להתקדם. המאמנים שנמצאים שם הם מאמנים שעברו דברים גדולים - אחד המאמנים שלי, למשל, שיחק בקבוצת הנערים של ריאל מדריד. המטרה שלי היא להתקדם כמה שיותר, להגיע למועדונים הגדולים באירופה ולהגשים את החלום שלי עד הסוף."
סיפורו של דוד נוחימוביץ' הוא סיפור מעורר השראה על נחישות, הקרבה משפחתית ואמונה בלתי מתפשרת בחלום. מילד צעיר שבעט בכדור בחצר הבית בנופי פרת והתאמן בבית"ר מעלה אדומים, הוא צמח לספורטאי עצמאי ובוגר הפועל בסביבה בינלאומית תחרותית.
עם מעטפת תומכת של משפחה אוהבת בנופי פרת, אבא שהעניק לו את הגנים הספורטיביים, אמא ושלוש אחיות קטנות התומכות מרחוק, ועם מאמנים מסורים כמו יאקי שדוחפים אותו קדימה - הדרך של דוד למגרשים הגדולים של אירופה נראית סלולה ומבטיחה. אנחנו במערכת העיתון נמשיך לעקוב מקרוב אחר המסע המרתק שלו, ומחכים כבר לדווח על הגול הראשון שלו בליגות הבכירות של אירופה.
