סוף לסכומי העתק בחופה: הרבנות הראשית מגבילה את סכומי הכתובה
הכתובה צעד תקדימי לעצירת "התחייבויות הסרק": מועצת הרבנות קבעה רף מקסימום של 360 אלף שקל ורף מינימום של 36 אלף שקל, כדי להבטיח התחייבות כספית ריאלית והגנה על זכויות האישה. אילוסטרציה. נוצרה באמצעות AI
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
יהונתן סלומון
מועצת הרבנות הראשית לישראל אישרה השבוע החלטה תקדימית המציבה לראשונה גבולות ברורים לסכומי הכתובה בטקסי הנישואים בישראל: רף מינימום של 36,000 שקל ורף מקסימום של 360,000 שקל. ההחלטה נועדה למגר את תופעת "הכתובות המופרזות" ולהחזיר למסמך ההלכתי־משפטי את תוקפו המעשי.
את המהלך יזם הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד יוסף, על רקע דיונים מתמשכים בסוגיית "גמירות הדעת" - שאלת תוקפה ההלכתי של התחייבות כספית שאין מאחוריה יכולת מימוש אמיתית. העיקרון המנחה הוא שסכום הכתובה חייב להיות ריאלי ובעל כיסוי, ולא סמל של יוקרה וכבוד בלבד.
התקנות החדשות גובשו על ידי ועדת דיינים מיוחדת בהובלת הרבנים הראשיים - הרב דוד יוסף והרב קלמן מאיר בר - לצד יו"ר ועדת הנישואין הרב יעקב שפירא, ודייני בית הדין הרבני הגדול: הרבנים אברהם שינדלר, מאיר פרימן, דוד ברדוגו, ציון לוז, אברהם שלוש וישראל מאיר יונה.
עיקרי המנגנון והרקע להחלטה:
- הגנה מול מניעת סיבוכים: רף המינימום מבטיח רשת ביטחון כלכלית בסיסית לאישה, בעוד שרף המקסימום מונע הסתבכות משפטית והתחייבויות חסרות בסיס.
- מסמך משפטי מחייב: הכתובה מפרטת את התחייבויות החתן לאשתו, כולל הסכום שישולם במקרה של גירושין.
- פתרון לפסיקות העבר: לאורך השנים נהגו חתנים לנקוב בסכומי עתק בלתי ריאליים. בעת פירוק הנישואין, בתי הדין התקשו לעיתים לאכוף התחייבויות אלו, ונשים רבות נותרו ללא מענה מעשי. הרפורמה החדשה נועדה לוודא שכל סכום שנחתם אכן יהיה בר-גבייה.
