נפרדים מ"אמא שולמית"
לפני כחודש הלכה לעולמה אשת החינוך והחסד שגידלה דורות במעלה אדומים. שולמית בן הרוש ז"ל, 74, הפכה כל גן וצהרון לבית חם והקדישה את חייה במסירות נפש לילדים בעלי צרכים מיוחדים, לצד גידול שבעת ילדיה. "מורשת של אהבת חינם ונתינה ללא גבולות". ראש העיר, גיא יפרח: "שלומית בן הרוש ז״ל הייתה מנשות החינוך הוותיקות והאהובות במעלה אדומים וממשפחה מהמשפחות הוותיקות והשורשיות בעיר"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
מעלה אדומים נפרדה לפני כחודש משולמית בן הרוש ז"ל, שהלכה לעולמה בגיל 74. שולמית גידלה דורות של ילדים בעיר, הפכה כל מסגרת חינוכית לבית חם ועוטף, ובמשך עשרות שנים העניקה חום ומסירות אין-קץ לילדים בצהרונים ולחניכי מועדונית הצרכים המיוחדים. מאות מתושבי מעלה אדומים - דורות של ילדים שכבר הפכו להורים, קולגות ושכנים - ליוו אותה בדרכה האחרונה כדי להוקיר לה תודה עמוקה.
שולמית הגיעה למעלה אדומים עם משפחתה בשנת 1990. במשך למעלה משלושה עשורים היא עבדה בגני ילדים ובצהרונים, ואף שימשה כמדריכה מובילה מטעם המתנ"ס שהעבירה השתלמויות למחנכות. "אצל אמא, ללכת לעבודה מעולם לא היה רק כדי לקבל משכורת - זו הייתה שליחות, יצירה ונתינה מכל הלב", מספר בנה, נתנאל. "השם הרשמי של הגן לא שינה לאף אחד; עבור הילדים וההורים זה תמיד היה פשוט 'הגן של שולמית'".
המסירות שלה הורגשה בכל פינה בעיר. "היו ילדים שהתחנכו אצלה כזאטוטים, גדלו, התחתנו, וכעבור שנים הביאו את הילדים שלהם לאותה 'אמא שולמית'", משחזר נתנאל בהתרגשות. "היא עברה בין שכונות ורחובות, ובכל מקום שאליו הגיעה האווירה השתנתה לחלוטין. הצהרון אצלה מעולם לא היה 'שמרטפות' - זו הייתה מעטפת אימהית שלמה. הילדים זכו לחיבוק חם, יצירות ייחודיות, משחקים וחגיגות מושקעות בחגים".
("במשך שנים רבות הקדישה את חייה לחינוך ילדי העיר")
לצד עבודתה במסגרות הרגילות, פעלה שולמית במועדונית לילדים ולנערים על הרצף האוטיסטי ובעלי צרכים מיוחדים, שפעלה בסמוך לבית הספר הממלכתי ג' משעות אחר הצהריים ועד הערב. שם, הרחק מאור הזרקורים ובשעות המאוחרות, גילתה שולמית גדלות רוח ומסירות נפש יוצאת דופן.
"אמא טיפלה שם בעשרות ילדים, נערים ואף בצעירים בני 19-20 עם מוגבלויות מורכבות", מספר נתנאל בעיניים דומעות. "זו הייתה עבודה סיזיפית, קשה ופיזית - מהחלפת טיטולים ועד לדאגה לכל צורך בסיסי, והכול נעשה במאור פנים ובכבוד אנושי עמוק. אמא ראתה אך ורק את האדם שמולה. היא פעלה שם מתוך אהבת אדם טהורה ושליחות שאין לה תחליף".
במקביל לעשייתה הציבורית הענפה, גידלה שולמית בביתה משפחה לתפארת בת שבעה ילדים. סדר יומה היה כמעט על-אנושי: היא השכימה קום לפנות בוקר כדי לארגן את הילדים לבתי הספר, לבשל ולנקות, יצאה לעבודה בבוקר בגנים, המשיכה ברצף לצהרון, ומשם פנתה לטיפול המסור בילדי מועדונית הצרכים המיוחדים עד לשעה 19:30 בערב. למרות העומס האדיר והשעות התובעניות, ילדיה מעידים כי מעולם לא חשו בחסרון של חום, אהבה או תשומת לב אישית.
במשך כ-20 שנה התמודדה שולמית עם מחלת הסוכרת וסיבוכיה השונים. היא נטלה תרופות והזריקה אינסולין, אך סירבה בתוקף לתת למחלה לעצור את שגרת חייה ועבודתה החינוכית. גם כאשר מעסיקיה הביעו דאגה כנה למצבה הבריאותי, היא נאבקה להישאר בתפקידה - שכן השליחות והקשר עם הילדים היו מקור החיים והכוח שהחזיק אותה.
(אשת החינוך והחסד: שולמית בן הרוש ז"ל עם בני משפחתה)
רק כאשר כוחותיה נחלשו, נאלצה לפרוש לגמלאות. הצעד היה קשה עבורה מנשוא, והניתוק מהעשייה ומהילדים שכה אהבה לווה בהידרדרות במצבה הבריאותי. בחודשים האחרונים לחייה החלה לעבור טיפולי דיאליזה. בימיה האחרונים אף נרשמה מגמת שיפור והתאוששות שעוררה תקווה רבה בקרב בני המשפחה, אך בעקבות סיבוך רפואי טראגי שבו התנתק החיבור הרפואי בחזה, הלכה שולמית לעולמה בפתאומיות כתוצאה מאיבוד דם מסיבי.
הבשורה המרה הכתה בהלם כבד את בני המשפחה ואת תושבי העיר. מסע הלווייתה הפך למפגן מרגש של כבוד, דמעות ואהבה, כאשר מאות הגיעו ללוותה בדרכה האחרונה, לחלוק כבוד לפועלה ולהגיד תודה על שנים של נתינה.
"אמא הותירה לנו תורת חיים של ממש", מסכם נתנאל. "המורשת שלה היא אהבת חינם, אהבת האדם ונתינה טהורה ללא כל ציפייה לתמורה. היא לימדה אותנו שלא משנה במה אדם עוסק – העיקר הוא הלב והאהבה שיוצקים לתוך העשייה. אנחנו לוקחים איתנו את הפסוק 'שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ', והייתי רוצה שכל אדם ייקח ממנה את היכולת לקבל ולאהוב כל אדם באשר הוא, ללא שיפוטיות – אותה אהבת חינם שחסרה כל כך בימינו".
ראש העיר גיא יפרח סיפר עליה: ״שלומית בן הרוש ז״ל הייתה מנשות החינוך הוותיקות והאהובות במעלה אדומים וממשפחה מהמשפחות הוותיקות והשורשיות בעיר. היא הקימה כאן בית ומשפחה לתפארת, ובמשך שנים רבות הקדישה את חייה לחינוך ילדי העיר. דורות של ילדים וילדות גדלו אצלה וזכו לחום, לאהבה ולמסירות שהיו כל כך מזוהים איתה.
(שולמית ז"ל עם ראש העיר גיא יפרח: "מעלה אדומים נפרדת מאישה יקרה וטובת לב")
שלומית הייתה כתובת אמיתית גם לחברותיה ולחבריה במערכת החינוך. היא ייצגה אותם במתנ״ס, דאגה לרווחתם, עמדה לצדם ופעלה תמיד כדי לסייע ולעזור, באכפתיות גדולה ועם לב רחב. מעלה אדומים נפרדת מאישה יקרה וטובת לב, שהייתה חלק מהנוף האנושי והחינוכי של העיר שלנו והותירה חותם בלבם של רבים. נזכור אותה באהבה ובהערכה גדולה. אני שולח תנחומים מעומק הלב למשפחת בן הרוש היקרה. יהי זכרה ברוך.״
