העיר שבה גדל, העיר שהוא בונה
שאלות ותשובות עם ראש העיר גיא יפרח. מההורים שבכו בשער בי"ס "כרם נעמי" ועד המאבק על עתיד E1. מההסבר על תאגיד "מי ההר" ועד הפתרונות לעומסים בדרך לירושלים והיעד לעצמאות כלכלית בריאיון חג אישי, ישיר ולא ערוך, ראש העיר בוחר את רגעי השנה, משיב לשאלות שמעסיקות את התושבים וחושף את המאמץ לשלב את E1 בתוכנית ״דירה בהנחה״. על עתידו הפוליטי הוא מבהיר: ״אמשיך לשרת את מעלה אדומים עוד שנים ארוכות. לא עוזב את העיר״. גמר חתימה טובה
פורסם בתאריך:
מה היה רגע השנה שלך?
ב-1 בספטמבר פגשתי זוג הורים צעירים בשער בית הספר הכוללני החדש לחינוך מיוחד ״כרם נעמי״. עברו כמה שעות מפתיחת הלימודים, והם עדיין עמדו שם בהתרגשות עצומה. בדמעות הם סיפרו לי שהבת שלהם הייתה איתם בבית במשך שנים, ללא מסגרת מתאימה, והשנה סוף סוף היה לה מקום להגיע אליו בבוקר, עם אנשי חינוך ומבנה ראוי. אתה יודע, אתה עובד על תקציבים, הסטות, טופסי אכלוס ואישורים, ובקצה פוגש משפחה ומבין שהעבודה הזאת שינתה את חייה. זה היה הרגע המרגש ביותר שלי השנה בעשייה הציבורית.
מה היה במפגש הזה שנשאר איתך?
ההבנה שנפתחה למשפחה אפשרות חדשה. כרם נעמי נותן לתלמידים עם לקויות תקשורת וצרכים מורכבים מעטפת חינוכית, טיפולית ורגשית. זה בית ספר צומח, שמאפשר לילדים לקבל מענה בקהילה שלהם. כשאני אומר ״עיר של חינוך״, אני חושב גם על ההורים האלה. חינוך נמדד ביכולת לראות כל ילד ולתת לו מקום.
ומה היה הרגע הקשה של השנה?
האמת שהיו שלושה רגעים כואבים במיוחד שנשארו איתי. מותו של רב״ט אירמיאס בהתא, שהתמוטט בבסיס ההדרכה בעקבות תגובה אלרגית. לא אשכח את הפנים של אמו מסרק האבלה. אלו רגעים שקשה להסביר במילים.
גם מותה של גילה איבגי, שנדרסה באופן מחריד במעבר חציה ואיבדה את חייה. לפגוש את בעלה, את הבנות והבן שלה ואת הנכדים, ולראות משפחה שאיבדה את מי שהייתה מרכז הבית, זה שובר את הלב. אמא היא הכול. היא הכתובת, הדאגה והחיבור בין כולם. החוסר לילדים ולנכדים עצום.
ומותה של נועה יצחק, בתו של חברי הטוב דורון יצחק, שנהרגה בתאונת דרכים קשה בפנמה. צעירה בת 22 שכל החיים היו לפניה. היא תישאר לנצח בת 22. המחשבה על דורון, יעל והמשפחה, ועל האובדן שהם נאלצים לשאת, מכאיבה מאוד. שלוש משפחות שהחיים שלהן השתנו לתמיד.
מי איש השנה שלך?
סרן מסרט ביטאו, מסי. הוא פייטר וסמל של מעלה אדומים. אחרי שתי פציעות קשות במלחמה, בעזה ובלבנון, הוא חזר השנה לפקד על חייליו. יש בסיפור שלו אחריות, מסירות וכוחות עצומים. כשאני מדבר על האנשים שצומחים כאן ועל הנכונות שלהם לתת מעצמם, אני חושב עליו. אנחנו גאים בו ומעריכים מאוד את הדרך שעבר.
מה הופך את החזרה שלו לכל כך יוצאת דופן?
מסי שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד 890 של הצנחנים, נפצע מפצמ״ר בצפון הרצועה. הוא עבר שני ניתוחים וחזר אל פקודיו. בלבנון נפצע שוב, הפעם קשה מאוד, מרימון שהתפוצץ לידו ופגע בו ב-32 מוקדים. הוא פונה במסוק לתל השומר בסכנת חיים. גם בשיקום רצה לחזור ללוחמים שלו, והשנה חזר לפיקוד. זו מסירות שקשה להישאר אדישים מולה.
אתה מחבר את הסיפור שלו לחינוך ולמרקם האנושי בעיר.
בהחלט. אנחנו גאים בגיוס ובשירות המשמעותי, ובמיקום בעשירייה הראשונה בכמות המילואימניקים ביחס לאוכלוסייה. זכינו גם בפרס ״מגן שר הביטחון״ למען משרתי המילואים, אחת משתי הערים שזכו בפרס. אנשים כאלה מבטאים במעשים אחריות כלפי אחרים. אני רואה קשר בין הבית, הקהילה והחינוך לבין הנכונות להתייצב ולתת מעצמך.
ובבית הספר עצמו, מה מספרים הנתונים?
העירייה משקיעה 6,279 שקלים לתלמיד מעבר לתקציב משרד החינוך, זה מיצב אותנו במקום 16 בדירוג הארצי ובמקום הראשון במטרופולין ירושלים. לשם השוואה מודיעין שבמקום השני משקיעה כ-3900 ₪ פר תלמיד. זכינו בפרס החינוך המחוזי ושיעור הזכאות לבגרות הוא כ-95%. אנחנו מממנים אנגלית מגן חובה ועד כיתה ב׳ ומעניקים מלגות לסטודנטים בכשני מיליון שקלים בשנה. מאחורי ההישגים עומדים מנהלים, צוותים, תלמידים והורים, שעובדים לאורך השנה.
מה היה ניצחון השנה?
ההחלטה של בית המשפט שלא לעצור את מכרז E1 במסגרת העתירות של שלום עכשיו ועיר עמים נגד המדינה והעירייה. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה לצו ביניים. אחרי שנים של עיכובים, זו החלטה משמעותית. על כך אמרתי בתקשורת: ״יש שופטים בירושלים״. אני מודה לעו״ד גילי רוגל, שמלווה את הפרויקט שנים וייצג את העירייה בהצלחה.
תושבים שמעו על E1 במשך שלושים שנה. מה יש הפעם שלא היה בפעמים הקודמות?
יש מכרז לבניית 1,234 יחידות דיור בשבעה מתחמים, זה לא קרה מעולם ב-E1. אנחנו רוצים לראות יזמים וקבלנים מגיעים לבנות. מדובר בפרויקט שמלווה את העיר יותר משלושה עשורים. ההחלטה מאפשרת להתקדם, והעבודה נמשכת: ליווי המכרז, התכנון והשלבים הבאים, עד שההתקדמות הזאת תהפוך לבתים ולשכונה חיה.
("מעלה אדומים היא משימת חיי. כאן נולדתי וגדלתי, וכאן אני רוצה לעשות הכל")
בעולם רואים מפה ש"חוצה את המדינה הפלסטינית", מה אתה רואה?
את הזוג הצעיר שגדל כאן, שירת בצבא ורוצה להקים בית ליד המשפחה. במשך יותר מ-25 שנה לא נבנתה בעיר שכונה חדשה שלמה. נבנו דירות, אבל היינו זקוקים להתפתחות משמעותית. ציפור מדבר ו-E1 הן בשורה מקומית ולאומית. היכולת של צעירים להישאר כאן חשובה לי מאוד, לצד החיבור לירושלים והשמירה על פתחה המזרחי.
אתה חושש שבמקרה של עליית ממשלת שמאל הבניה ב-E1 תיעצר?
לא. יצחק רבין, אהוד ברק, אהוד אולמרט, אריאל שרון ובנימין נתניהו הבינו את חשיבות האזור. שרון גם הקים בו את מטה מחוז ש״י. אני רואה בבנייה משמעות אסטרטגית בחיזוק הרצף לירושלים. E1 היא קונצנזוס לאומי וכך אמורה להשאר, ומי שלא מאמין ברצף אנושי יהודי ממעלה אדומים לירושלים או שהוא לא מבין מספיק את הסיפור של e1 או שהוא לא מאמין ברעיון הציוני.
וכשאתה אומר לשר החוץ הבריטי ״מעלה אדומים לא מחכה ללונדון״ למה אתה מתכוון?
שנמשיך לבנות את E1 ושכונות נוספות ולפתח את העיר, על אף הסנקציות של שר החוץ הבריטי ויתר המדינות האירופיות. נעמוד גם לצד המפעלים והעובדים. הסברתי השבוע בעיתון Daily Mail הבריטי שכאשר שוק אחד נסגר בפניך, נפתחים עשרה שווקים אחרים. התשובה הטובה ביותר לסנקציות מהסוג הזה היא ההרחבה הדרומית באזור התעשייה שלנו שקורמת עור וגידים.
מה הישג השנה עבורך?
אני מחבר בין ציפור מדברE1, הסכם הגג ומרקם החיים. השכונות מאפשרות צמיחה, הסכם הגג מאפשר תשתיות והשקעות, ומרקם החיים הוא חלק מרכזי מהפתרון התחבורתי. העיר צריכה אותם יחד. צריך לקדם דירות, חינוך, דרכי גישה ומקורות הכנסה במקביל, כדי שמשפחה תקבל בית בסביבה שיכולה לתת לה את השירותים שהיא צריכה.
בציפור מדבר התעקשת במיוחד על בני המקום והמילואימניקים.
נכון. לא הסכמתי לחתום על הסכם הגג בלי הבטחה כתובה וברורה לעדיפות אמיתית לבני המקום ולמילואימניקים. במסגרת 1,663 הדירות בהגרלה הוקצתה כמות נכבדת לבני המקום, ולמשרתי מילואים. נאבקתי על זה. רציתי שהאנשים שגדלו כאן ושנושאים בנטל יקבלו הזדמנות ממשית להקים כאן בית במחיר מסובסד.
ומה אתה אומר למי שלא זכה?
שאני מבין את האכזבה ושהעבודה נמשכת. ציפור מדבר כוללת כ-3,500 יחידות דיור, ו-E1 מתוכננת לכ-3,400. אני נאבק גם על אפשרות לשלב גם את הפרויקט הזה במסגרת דירה בהנחה. זה יהיה מאבק מורכב נוכח המדיניות החדשה לפיה ערים בדירוג חברתי-כלכלי גבוה אינן יכולות להיכלל בהגרלות משרד הבינוי והשיכון. אנחנו פועלים למצוא פתרונות משפטיים שיאפשרו זאת. אין עדיין הבטחה, אבל אני מאמין ביכולת שלנו לקדם הזדמנויות נוספות.
אתה לא חושש שהבנייה תשנה את האופי של מעלה אדומים?
היא תאפשר לעיר להתפתח, והאחריות שלנו היא לשמור על מה שאנשים אוהבים בה: הקהילה, החינוך ואיכות החיים. לכן אנחנו מדברים על שכונות שלמות, עם מוסדות ציבור ותשתיות. המבחן יהיה כשהמשפחות ייכנסו ויקבלו סביבת מגורים שמתפקדת. אני רוצה שהצמיחה תחזק את העיר ואת הקשרים בין האנשים שחיים בה. יותר מכל הבנייה תשנה את העיר לטובה, היא תיצור כאן מסה קריטית שתאפשר ליותר ויותר בתי עסק לשגשג בזכות הטראפיק הגדול שיווצר כאן.
("הבנייה תאפשר לעיר להתפתח, והאחריות שלנו היא לשמור על מה שאנשים אוהבים בה")
הסכם הגג נוגע גם למי שכבר גר כאן שלושים שנה?
בוודאי. זה הסכם היסטורי, ראשון מסוגו ביהודה ושומרון, שצריך לשרת את העיר כולה. אנחנו מקדמים את שדרוג המע״ר וכיכר יהלום בכ-40 מיליון שקלים, כולל גשר לקניון, שיפור החניה וחידוש המרחב הציבורי. העיר הוותיקה צריכה להתפתח לצד השכונות החדשות. אני רוצה שיהיה נעים יותר להגיע למרכז העיר, לקנות, להיפגש ולהשתמש במרחב.
איך מממנים עיר גדולה יותר בלי לפגוע בשירות?
מרחיבים את בסיס ההכנסות. באזור התעשייה מקודמים כ-60 מפעלים חדשים לצד כ-450 הקיימים, עם ביקוש של כ-140 יזמים. לצד זה אנחנו מתכננים בימים אלה גם הרחבה צפונית של כ-1,000 דונם. מהלך חשוב נוסף שעשינו בכיוון הזה היה העברת החוק להקמת חוות סולאריות בתחומי הערים. יחד עם חברי הכנסת משה סעדה וששי גואטה העברנו בקריאה שניה ושלישית חוק המאפשר לנו כעירייה להקים חווה סולרית שעתידה להכניס מיליוני שקלים בשנה לקופת העירייה ולעשות צעד נוסף כדי להפוך את העיר לעצמאית. השנה מענק האיזון ירד מכ-50 מיליון שקלים לכ-7 מיליון, והיעד הוא עצמאות כלכלית בתוך שנתיים. כדי להגיע לשם צריך להפוך את הביקוש למפעלים פעילים ולהכנסות בפועל.
עצמאות כלכלית נשמעת כמו עניין לגזברים. למה שתעניין תושב בעיר?
כי מאחורי השירותים שהמשפחה מקבלת יש יכולת לממן אותם לאורך זמן. בסיס הכנסות רחב מאפשר לתכנן השקעות ולשמור על שירותים. לכן אני מחבר בין המפעלים לבין החינוך והמרחב הציבורי. זו אותה אחריות כלפי התושבים: לדאוג שהעיר תוכל להמשיך לתת מענה גם כשהיא גדלה וקולטת משפחות נוספות.
זה גם ההיגיון במרכז הקניות של רמי לוי שנבנה בימים אלה?
כן. ההיתר נחתם, והמרכז מתוכנן באזור המעבר מהעיר לאזור התעשייה. מדובר בפרויקט של כשנתיים, שירחיב את האפשרויות לתושבים ואת הפעילות המסחרית. אני רוצה שמעלה אדומים תציע יותר הזדמנויות לעבוד, לקנות ולבלות כאן. הפעילות הזאת גם מחזקת את היכולת להשקיע בחינוך, בתחזוקה ובשירותים. הקרבה לירושלים היא יתרון, ולצדה אנחנו מפתחים עיר עם אפשרויות משלה.
העיר הופכת להיות מרכז תיירותי ומסחרי לכל מטרופולין ירושלים.
יותר מהכל מעלה אדומים בשנה האחרונה הפכה לעיר שיותר ויותר אנשים מאמינים בה. עשרות אלפי זוגות ביקשו לרכוש כאן דירה במסגרת דירה בהנחה, מאות יזמים ביקשו להקים כאן מפעלים. הוקם כאן בהשקעה חסרת תקדים פארק מים מדהים שבחלקו הוא מקורה. לצדו הוקם כאן גם ספא מרחצאות מדהים, כזה שרואים רק באירופה. שני האתרים האלה מצטרפים למג׳יק קס פארק השעשועים המקורה הגדול במזרח התיכון ולמסעדות לבתי הקפה ולעוד שורה של מקומות בילוי שהעיר מציעה לתושבים ולמבקרים שלה. בשנה האחרונה הבאנו לכאן את האמנים הכי גדולים בישראל שנתנו כאן הופעות מלאות ללא עלות - נועה קירל, ששון שאולוב, הפרויקט של רביבו, נס וסטילה, עדן בן זקן, מור רביעי. וב-28 בספטמבר תופיע אצלנו רינת בר.
נחזור לרגע לסוגיית הטיפול בצרכים המיוחדים בעיר. דיברנו קודם על הטיפול בגילאי 3-18. מה קורה כשהילד הופך לבוגר?
אנחנו עושים מהפכה גם בתחום הזה. עם "אלווין ישראל" אנחנו מקימים מרכז יום ראשון לבוגרים עם מוגבלות, שיציע ליווי אישי, טיפולים, פעילות חברתית ופיתוח מיומנויות. עד היום בוגרים נדרשו לנסוע למסגרות מחוץ לעיר. המרכז יאפשר להם לקבל מענה מקצועי ומכבד קרוב לבית, ולמשפחות לדעת שהיקירים שלהן נשארים חלק מהקהילה.
מתי המשפחות ייכנסו בדלת?
הפתיחה מתוכננת לאוקטובר. המרכז יפעל תחילה ברחוב המצדים, ובמקביל הקצינו קרקע למבנה קבע ברח' האזוב. חשוב לנו להתחיל לתת מענה ולבנות גם את המסגרת העתידית. מאחורי הפרויקט יש שותפות עם אלווין, משרד הרווחה וקרן שלם. המשמעות עבור המשפחות היא פחות נסיעות ויותר אפשרות לקיים שגרה כאן, לצד הבית והאנשים הקרובים.
אתה מתאר אחריות לאורך החיים. איפה היא מתחילה?
כבר בגיל הרך. הקמנו השנה מעון יום שיקומי ראשון, שמפעילה עמותת סולם, לפעוטות עד גיל שלוש. תחשוב על הורה שנדרש לשלוח ילד קטן בהסעה לירושלים בשביל טיפול. עכשיו יש מענה בעיר. אנחנו רוצים שהמשפחה תרגיש שרואים אותה ושהיא יכולה לקבל שירותים ולהשתתף בחיי הקהילה.
מה השינוי הזה בעיר עושה להורים?
הוא מעניק יותר שקט וביטחון. הידיעה שיש צוות מקצועי קרוב ושלא צריך לצאת לנסיעה ממושכת כדי לקבל טיפול היא משמעותית. כשאנחנו מקימים מסגרות, אנחנו חושבים גם על המשפחה שסביב הילד או הבוגר. זו מחויבות שלא להשאיר משפחות מאחור. זה הכוח שלנו כעירייה עם לב וכחברה שמכירה בצרכים השונים שבתוכה.
נחזור לשאלון השנה: מה הרגשת שלא הצלחת להסביר מספיק טוב לתושבים?
את הסיפור של תאגיד מי ההר. העיר בת 50 ותשתיות המים והביוב דורשות השקעות של עשרות מיליוני שקלים. רצינו לממן את הטיפול מתוך משק המים, ולשמור את כספי הארנונה לחינוך ולשירותים אחרים. הקמת התאגיד נועדה לאפשר את ההשקעה הזאת. חשוב לי שהתושבים יבינו את ההיגיון ואת המשמעות בחשבון שלהם.
התושב רואה שורת מע״מ וחושש שנוסף לו תשלום.
וזה בדיוק הפייק - לא נוסף ולו שקל אחד לתעריף המים והביוב. מחיר המים במדינה הוא אחיד וארצי על פי חוק. זה לא משנה אם העירייה היא זו שגובה או תאגיד מים. התעריף בישראל נכון להיום הוא 8.51 ₪ וזה בדיוק המחיר שהיינו גובים גם אלמלא היינו מקימים את "מי ההר". צריך להשוות חשבונות על אותה צריכה ובאותה מדרגת תעריף, כולל מים וביוב. התעריף כולל מים, ביוב ומע״מ. עצם המעבר מהעירייה לתאגיד אינו תוספת לתעריף. שינוי בצורת הצגת החשבון יכול לבלבל, אבל הופעת שורת מע״מ נפרדת אינה הוכחה שנוסף חיוב על המחיר הקודם.
("לא נוסף ולו שקל אחד לתעריף המים והביוב")
אם המחיר זהה, מאיפה מגיע הכסף לתשתיות?
תאגידי מים רוכשים את המים ממקורות בעלות מופחתת ביחס לעירייה וגובים מהצרכן את אותו תעריף. המבנה הכלכלי הזה מאפשר להפנות יותר משאבים לתשתיות המים והביוב. זו הייתה המטרה: לחזק את היכולת לטפל במערכת בלי להעמיס על תקציבי השירותים שממומנים מארנונה. אנחנו צריכים לדאוג גם לתשתיות שהתושב לא רואה מתחת לרחוב.
נבחרת ליו״ר הדירקטוריון. למה היו מי שהציגו זאת כמשהו לא תקין?
זה תמוה בעיניי. אני עושה זאת בהתנדבות מלאה, בלי שכר ובלי החזרי הוצאות, בדומה לכ-20 ראשי רשויות שמכהנים בראש תאגידי המים שבתחומם. לקחתי אחריות כדי לוודא שההקמה מתנהלת ביושר ובמקצועיות. כשאהיה בטוח שהמערכת התבססה ופועלת כראוי, אוכל לצאת מהתפקיד. יש לי מספיק עבודה כראש עיר.
בכבישים, מה אפשר לומר לתושבים עכשיו?
כולנו ראינו איך הנתיב הרביעי בבקרים הקל על העלייה למחסום. בימים האחרונים יש שוב עלייה בעומסים, ואנחנו על זה. נפעל כדי לחזור לימים שבהם הדרך למחסום ארכה דקות ספורות. בתוך העיר נהנינו השנה מהפירות של סגירת הפנייה שמאלה לעזרייה - אין יותר פקקים בתוך העיר שהם תוצאה של כניסת כלי רכב של תושבי הכפרים לעיר. זו מהפכה אמיתית וכל ערב אני מסתכל מהלשכה שלי לכיכר הנשר וגאה מאד במהלך החשוב הזה.
גם כיכר הר מכוור היא דוגמה למה שכבר השתנה?
כן. זה פרויקט שביצענו בתחילת השנה וחשוב להזכיר אותו. בתוך שישה שבועות הרחבנו את המעגל לשני נתיבים, בהשקעה של כ-2.1 מיליון שקלים, לקראת פתיחת הלימודים ואכלוס הר הלבונה. משרד הבינוי והשיכון מימן והחברה הכלכלית ביצעה. טופלו גם תאורה, מדרכות ומעבר החצייה בין הקניון לכיכר יהלום. ההרחבה הביאה להקלה גדולה בעומסים בדרך הראשית בעיר.
מתי יגיע השינוי הבא והקבוע במחסום?
גייסנו 64 מיליון שקלים ממשרד הביטחון, היעד להשלמת שדרוג מעבר א-זעיים הוא סוף 2027. השדרוג כולל נתיב נוסף והסטת תנועת כלי הרכב עם לוחית רישוי ירוקה לא-זעיים כקילומטר לפני המחסום. במקביל מקודמת ההפרדה המפלסית בצומת עיסאוויה, מצודת אדומים, שתבטל את הרמזור ותאפשר את רצף הנסיעה לכיוון תל אביב, ללא רמזור אחד, בשילוב מנהרות ידין והארזים. אלה פרויקטים שנועדו לתת מענה לטווח ארוך, לצד הפתרונות שאנחנו מפעילים כבר היום.
ומה מצבו של פרויקט סלילת כביש מרקם החיים?
לשמחתנו יש תקציב וקבלן זוכה, ולצערנו יש עתירה עומדת ותלויה שמעכבת את סלילת הכביש. אנחנו פועלים להסרת החסמים ולהדיפת הטענות המשפטיות. הכביש יאפשר לתנועה פלסטינית מסלול חלופי במקום כביש 1. מדובר בסדר גודל של 12 אלף כלי רכב ביום. הוא ישלים את הרחבת המחסום והפרויקטים הנוספים.
ובאוטובוסים, פורסם לאחרונה על כוונה לצמצם קווים לירושלים ולשלב יותר נסיעה ברכבת.
אני לא מכיר כוונה כזו, ואם קיימת - בכוחה של העירייה להתערב ולמנוע צמצום של כמות הקווים. במסגרת המכרז החדש אנחנו דורשים דווקא תוספת שירות ונתנגד בכל תוקף לצמצום שפוגע בתושבים. כל שינוי צריך להיות מתואם עם העירייה. במכרז החדש דרשנו גם להחליף את צי כלי הרכב. תחבורה ציבורית טובה היא חלק מהפתרון לעומסים, ואנחנו רוצים שתושבים יוכלו לבחור בה ולקבל שירות שמתאים לצרכים שלהם בדרך לעבודה, ללימודים ולסידורים.
רגע של אחריות השנה: התקשורת די העלימה את העניין אבל היה כאן משבר מים לאומי שאיים למנוע את פתיחת שנת הלימודים?
אני לא זוכר משבר מים בסדר גודל כזה במדינת ישראל. באותו לילה בסביבות שלוש לפנות בוקר סיכמתי עם רשות המים על הזרמה שתאפשר להפעיל את מוסדות החינוך. בשש בבוקר קיימנו הערכת מצב והחלטנו לפתוח, לאחר שבחנו את האספקה והמענה הסניטרי. נערכנו גם עם עוקבים, משאיות ו-25 אלף שקיות של ארבעה ליטרים. היה צריך לוודא שיש תנאים מתאימים, ולהיות מוכנים גם להמשך המשבר.
מה עמד מאחורי ההחלטה לפתוח את הלימודים?
קודם כול, לוודא שאפשר להפעיל את המוסדות באופן תקין. פתיחת השנה חשובה לילדים ולהורים, אבל ההחלטה חייבת להתבסס על התנאים בשטח. לכן נדרשו הסיכום על ההזרמה והערכת המצב בבוקר. במקביל המשכנו להחזיק את ההיערכות לחלוקה, כדי לתת מענה גם אם האספקה הסדירה לא תספיק.
מי דאג למי שלא יכול היה להגיע לחלוקה?
הקמנו חמ״ל לקשישים ולאנשים עם מוגבלות, ויותר מ-150 מתנדבים השתתפו בהיערכות. השותפות עם הקהילה חשובה מאוד. ההתמודדות במלחמות ובמשבר המים, וגם התרגיל הביולוגי ״שוקו וניל״ שנערך כאן לפני שבועיים עם מאות צוותים וכוחות, מדגישים את הצורך בתיאום בין העירייה, מערכת הביטחון, הבריאות וגופי ההצלה. כל גוף צריך להכיר את אחריותו ואת אופן העבודה המשותף לפני אירוע אמת. אני גאה במוכנות שלנו לחירום וביכולות שלנו לטפל במצבי קיצון בצורה מיטבית.
באיזה תחום הייתה הקפיצה הגדולה ביותר השנה בהשקעה התקציבית?
התקציב העירוני השנתי בתחום הביטחון גדל מ-19 מיליון ₪ לכ-36 מיליון שקלים. בנוסף גייסנו 13 מיליון שקלים מהממשלה למרכיבי ביטחון שונים. הקמנו את יחידת האופנועים, שמקיימת סיורים מוגברים, יש לנו שלוש כיתות כוננות ופלוגת מילואים עירונית במסגרת אוגדה 96. רישתנו במצלמות ובמכ״מים וקידמנו שלושה רחפנים אוטונומיים. הטכנולוגיה מסייעת בזיהוי ובהכוונה, והאנשים נותנים את המענה. הקמנו טרמינל בידוק בכניסה לעיר. קידמנו מכרז ביטחון חדש והעלינו את שכר המאבטחים, וגייסנו סייר קרקעות לתיעוד בנייה בלתי חוקית. לסייר היה תפקיד מפתח בהצגת צילומים ונתונים שהוא אסף אודות e1 במסגרת המשפט שהתנהל בעניין.
גם המערך המשטרתי גדל באופן משמעותי.
נכון. השנה הוקם מרחב גלעד בעיר עד היום תחנת מעלה אדומים הייתה תחת מרחב יהודה הממוקם בחברון. בנוסף הוקמה יחידת יס״מ עם כ-30 לוחמים. כל אלה הם חיזוק של הנוכחות ושל יכולת התגובה בשטח.
והשריפות?
יש ירידה משמעותית בכמות השריפות ביחס למה שהיה כאן לפני שלושה וארבעה חודשים. אבל המאבק נמשך ולא עוצר כאן. לא נסכים גם לאירוע חד פעמי של זיהום אוויר ונפעל בכל החזיתות כדי למגר את התופעה הזאת. אנחנו לא רק מכבים שריפות, אנחנו פועלים כדי למנוע את השריפה הבאה. מתבצעות עבודות מנע נגד הקמת מטמנות בלתי חוקיות, בשיתוף משרדי הממשלה, המינהל האזרחי, כבאות והצלה והמשטרה. כל אירוע מחייב טיפול. צריך להמשיך במניעה ובאכיפה גם אחרי שהעשן מתפזר, כדי לצמצם את התופעה לאורך זמן.
איפה נראה השנה את השינוי בשכונות?
במבצעי ניקיון, צביעה ותיקונים ששילבנו בתוכנית העבודה. הקמנו צוות ייעודי באגף שפ״ע לסימוני הכבישים, וביצענו פיילוט לשדרוג הגינון בשדרות, בדגש על מראה וחיסכון בתחזוקה. נגיע לכל השכונות. בשנה החולפת השלמנו פרויקט יפייפה "מדורגי מזרח" ברחוב הצור וזו דוגמא לעבודה יצירתית - אתר שפך שהפך בהשקעה של 8.2 מיליון שקלים לשבילים, פינות מוצלות, עצים וצמחייה, במימון משרד השיכון ובביצוע העירייה באמצעות החברה הכלכלית ואגף שפ״ע.
("נמשיך לבנות את E1 ושכונות נוספות ולפתח את העיר, על אף הסנקציות של שר החוץ הבריטי". צילום: יוני ריקנר)
ומה מחכה למשפחות בפארקים בספורט ובפנאי?
אנחנו מקימים את פארק הניצחון בצבעים כחול לבן בסמוך למתחם קראסו. אנחנו מקימים פארק ברחוב הגיתית. בשכונת נופי הסלע יוקם פארק יום הולדת חדשני ו'בדרך הגיא' אנחנו עובדים על גן שעשועים עם מתקן מגלשות "תמנון" עצום. כל זה לצד תכנון פארק כלל עירוני בכניסה לעיר. ממה שכבר ניתן להנות זה מהשחב״ק בכניסה לעיר שנחנך השנה וממתחם הפאדל שהוקם בכשני מיליון שקלים. אני יכול לספר גם על הספורטק בנופי הסלע שמוקם בימים אלה מתוכננים ארבעה מגרשי טניס, כדורגל, מסלול ריצה, כדורגל חופים, סקייטפארק, סטריטבול ומגרש חניה. גם תנועת הנוער מכבי צעיר נכנסה השנה לעיר ותתחיל לשווק את פעילותה לבני הנוער.
מה תרצה שיקרה במקומות האלה?
שיהפכו לחלק מהחיים בעיר. שהילדים ייפגשו במגרש, שמשפחות ייצאו לפארק ושאנשים ימצאו פעילות שמתאימה להם ליד הבית. לכן חשוב המגוון, וגם הטיפול השוטף אחרי ההקמה. מבנה או מתקן צריכים להמשיך לשרת את הציבור לאורך זמן. מבחינתי, הרגע שבו התושבים משתמשים במקום ונהנים ממנו הוא חלק מרכזי מההצלחה שלו.
תגיד, מתי קונים כרטיס להופעה באמפי?
היעד הוא מאי הקרוב. האמפי באגם מתוכנן לכ-5,000 מקומות, עם במה ותשתיות להופעות הכי גדולות בישראל. במקביל מקודמים גם פודטראקים שיושקו באביב הקרוב ובית קולנוע באשכול הפיס, שהוקם בעלות של כמיליון שקלים. הסינימה סיטי והפלאנט לא מקימים בתי קולנוע בערים קטנות, אז אנחנו לקחנו את העניינים לידיים ועשינו זאת בעצמנו.
סגירת המעגל של השנה?
הבית החדש של יד שרה, על שם נוריאל גץ ז״ל. הוא חלם על בית ראוי לסניף ופעל למענו שנים. המרכז נחנך בכ-10 מיליון שקלים ומאפשר להרחיב שירותים. נוריאל היה חסר מאוד, אבל העשייה שלו נמשכת דרך המקום והמתנדבים. אנשים שמשאילים ציוד ומגיעים לביקורי בית עושים עבודה עצומה, גם הרחק מהכותרות.
ואילו שירותים נוספים בתחום הרפואה חודשו השנה?
בית המתנדב של איחוד הצלה הוקם השנה, מד״א תוגבר השנה בצורה בלתי רגילה בניידות ובאמצעי חירום. בית המרקחת ברוש חודש והוא פתוח שבעה ימים בשבוע.
גם בית העלמין והשירות למשפחות הנפטרים עובר שדרוג.
הקמנו חדר טהרה בבית העלמין, שחוסך העברת נפטרים לירושלים לצורך הטהרה. אנחנו מקימים בימים אלה מערך לוגיסטי שיספק לאבלים ציוד לשבעה שכולל כסאות אבלים וכסאות למנחמים, שולחנות, מצננים וסידורים. האחריות שלנו כוללת גם רגעים קשים, שבהם משפחות זקוקות למענה קרוב ומכבד.
בעוד שנה, על מה תרצה שנשאל?
על הביצוע. הצגנו דברים שכבר פועלים, פרויקטים בעבודות וכאלה שבתכנון. צריך לעקוב לפי השלב ולוח הזמנים של כל אחד. אני רוצה שנחזור לרשימה ונראה עוד מקומות שהתושבים משתמשים בהם ועוד שירותים שמשפרים את חייהם.
שאלון מהיר לסיום. כנסת או עירייה?
עירייה. לא עוזב את העיר.
מעלה אדומים היא תחנת מעבר?
מעלה אדומים היא משימת חיי. כאן נולדתי וגדלתי, וכאן אני רוצה לעשות ולהקדיש לה את כל כולי.
מה תרצה לראות פחות בישראל?
חרמות ושיסוי. רב המחבר על המפריד בעם ישראל.
אתה איש ליכוד. עם מי אפשר לעבוד?
עם כל מי שרוצה לסייע לעיר. הייתי רוצה קואליציה רחבה יותר עם מפלגות ציוניות נוספות.
למי הקרדיט לצדך?
לעובדי העירייה, לתושבים שנותנים אמון ולשותפיי במועצה שפועלים יום ולילה למען העיר. לממלאת מקומי: רחל הר זהב, לסגניי יחיאל וקנין, מוטי פרץ, למשנה: ברנדה הורוביץ, ולמחזיקי התיקים: דודו מתתיהו, נטלי וינר, יעקב אהרון, משה סלמי, שירן מירזאי ואברהם נגר.
והברכה שלך לשנה החדשה?
שכל חיילי צה״ל וכוחות הביטחון יחזרו בשלום ממשימותיהם, ושנדע שנה של אחדות, בריאות, צמיחה, בשורות טובות לעם ישראל וגמר חתימה טובה לכולם.
איזו עיר אתה רוצה שנמשיך להיות?
עיר של חינוך. עיר שנותנת לכל ילד ולכל משפחה אפשרות לצמוח ולהרגיש שייכים.
תגובות
