בית המשפט ניקה את סגן פקיד שומה ירושלים מכל אשמה: זיכוי מוחלט

חמש שנים לאחר תחילת המשפט, גיל אברהמוף זוכה מעבירות של מרמה והפרת אמונים הפרקליטות טענה כי קיבל יחס VIP במסעדה שהייתה בטיפול משרדו בתמורה להטבות במס. השופטת קבעה כי שילם על הארוחות, לא טיפל בשומה ולא פעל בניגוד לחוק. הסנגורים: עמית בכר ולילך מיכלשטיין: "נפל קורבן לעלילת שווא"

פורסם בתאריך: 24/09/2026 09:11

---

הסיפור החל בכתב אישום על מרמה והפרת אמונים, שתיאר קשרים פסולים לכאורה של בכיר לשעבר ברשות המסים עם נישום שלו. בלב האישום עמדה הטענה כי סגן פקיד שומה ירושלים 2, גיל אברהמוף בן ה 61, היה לקוח קבוע של מסעדה שהייתה בתחום הטיפול של משרדו. על פי הנטען, הוא טיפל בתיק המס שלה בעודו מצוי בניגוד עניינים עקב קשריו עם בעל המקום ואחיו. עוד נטען כי קיבל מהם יחס מועדף, שכלל ארוחות, אירוח מיוחד, משלוחי מזון ומתנות, תוך יצירת ציפייה כי יסייע לעסק בהליכי המס.

החודש, חמש שנים לאחר תחילת המשפט, הסתיים התיק בזיכוי מוחלט, כאשר בית משפט השלום בירושלים מתח ביקורת על הפרקליטות ועל גרסת בעל המסעדה, ששימש עד מדינה. כך נחשף השבוע בעיתון "כלכליסט" של ידיעות אחרונות.

במסגרת תפקידו הייתה לאברהמוף סמכות להכריע בחבות המס של נישומים באזור עוטף ירושלים ויישובי הסביבה, ולהשפיע על הליכי השומה, הביקורת והגבייה בעניינם. אחד הנישומים הללו היה אותה מסעדה, אשר אברהמוף עסק בהליכים הקשורים בה עוד בשנת 2010, עת שימש גובה מס באותו המשרד.

תלונת בעל המסעדה וחקירת להב 433

בשנת 2019 נפתחה חקירה פלילית נגד אברהמוף בעקבות תלונה שהגיש בעל המסעדה, שהתמודד באותה תקופה עם שומת מס של כ 4 מיליון שקלים שקבע משרדו של אברהמוף. המתלונן סיפר לחוקרי להב 433 על מערכת יחסים אישית וממושכת בינו לבין הבכיר, בדיוק בעת שהעסק היה נתון להליכי שומה, ביקורת וגבייה. לדבריו, הוא העניק לאברהמוף יחס מועדף ואירוח ברמת VIP במסעדה, וכן שלח עבורו משלוחי מזון ומשקאות אלכוהוליים לבתי מלון שבהם התארח באזור ירושלים, זאת על אף שלמסעדה כלל לא היה שירות משלוחים.

בעל המסעדה טען בנוסף כי אברהמוף הפסיק לשלם על השירותים מאז שמונה לסגן פקיד שומה, ודאג להעביר לו מסר שלפיו בכוחו לפגוע בו נוכח מעמדו. בשל כך נבדקו בשלב הראשוני גם חשדות לעבירות שוחד וסחיטה באיומים. לבעל המסעדה הוענק מעמד של עד מדינה, אולם פרקליטות מיסוי וכלכלה החליטה בסופו של דבר שלא לאמץ את מלוא גרסתו.

טענות הפרקליטות והאישום בהפרת אמונים

כתב האישום שהוגש בשנת 2021 התמקד בשתי טענות מרכזיות להפרת אמונים: טיפול בתיק המס של המסעדה תוך הימצאות בניגוד עניינים, וקבלת טובות הנאה בזיקה ישירה לתפקידו, אשר יצרה אצל בעל המסעדה ציפייה לקבלת הקלות. כתב האישום תיאר בפרוטרוט כיצד נהג בעל המקום לשמור לאברהמוף שולחן פרטי במרפסת, לערוך אותו בחגיגיות ולהגיש לו שפע של מזון ללא הגבלה, בקבוקי אלכוהול יקרים שנרכשו במיוחד לאירוח בעלי ממון וקינוחים ייחודיים שאינם מופיעים בתפריט הרגיל. בנוסף נטען כי חולקו מתנות לאורחיו של הבכיר. על פי הנטען, בסיום הארוחות לא הוגש חשבון, אלא אברהמוף ניגש בעצמו לקופה ושילם במזומן סכום שקבע על דעת עצמו.

הפרקליטות גרסה כי מדובר בטובות הנאה מובהקות שאברהמוף קיבל עקב תפקידו הבכיר ומעמדו כמי שאחראי על תיק המס המדובר. לטענת התביעה, הנאשם ניצל לרעה את כוח משרתו לשם הפקת רווחים אישיים, מתוך ידיעה שבעל העסק יעשה הכל כדי לרצותו לנוכח יכולתו להשפיע על חובותיו. אישום נוסף ייחס לו ניגוד עניינים על רקע הלוואה שהעניק לאחיו של בעל המסעדה, שעבד במקום כמלצר. נטען כי אברהמוף לא דיווח על זיקות אלו לגורמים המוסמכים ברשות המסים והמשיך לעסוק בתיק, ובכך פגע בטוהר המידות, באמון הציבור ובתקינות המנהל.

קריסת התזה של התביעה בבית המשפט

אברהמוף, שהושעה מעבודתו כבר בפברואר 2019, כפר בכל המיוחס לו וניהל מאבק משפטי ממושך באמצעות עורכי הדין עמית בכר, המכהן כיושב ראש לשכת עורכי הדין, ולילך מיכלשטיין ממשרד ש. הורוביץ. במהלך המשפט קעקע צוות ההגנה את התשתית הראייתית של כתב האישום, שהתבססה בעיקרה על דברי בעל המסעדה, וההליך נחתם בזיכוי מלא ומוחלט.

בהכרעת הדין קבעה השופטת כי לא הוכח שאברהמוף טיפל באופן מעשי בשומת המסעדה, לא הוכח שלקח טובת הנאה כלשהי, וכן נדחתה הטענה לקיומו של קשר אישי או חברי הדוק עם בעל העסק ואחיו שיש בו כדי ליצור ניגוד עניינים. בית המשפט קבע עוד כי התביעה לא הוכיחה שהנאשם נטע בבעל המסעדה ציפייה לסיוע בהליכי המס.

השופטת עמדה על כשלים ראייתיים ומהותיים בתזת התביעה, וציינה כי הוצגו שתי גישות שאינן מתיישבות זו עם זו. מצד אחד נטען לקשר חברי שהוביל לניגוד עניינים, ומצד שני תוארה מערכת יחסים של סחיטה ואימה, שבה בעל המסעדה חש מאוים ומוכרח לרצות את הבכיר. נוכח סתירה זו העירה השופטת כי כתב האישום אינו ברור דיו.

בין שירות לקוחות מועדף לעבירה פלילית

הסוגיה העקרונית הראשונה שנידונה בפסק הדין נגעה להגדרתו של ניגוד עניינים פלילי. אף שלא הייתה מחלוקת על סמכויותיו הרחבות של אברהמוף, השופטת פסקה כי הוא לא פעל ביחס למסעדה במסגרת תפקידו ולא ניהל את תיק המס שלה בפועל. מהכרעת הדין עולה כי הליכי הביקורת הכלכלית ופסילת הספרים נפתחו ללא מעורבותו, ונוהלו על ידי גורמים שלא היו כפופים לו, כאשר בהמשך הועבר הטיפול ישירות לפקיד השומה עצמו. חתימתו של אברהמוף על מסמכי הפסילה ונוכחותו בשתי ישיבות הוגדרו כחלק מבקרה מנהלית שגרתית שלאחר מעשה, ללא כל נקיטת יוזמה או פעולה אקטיבית, ומבלי שסטה מהוראות החוק.

הסוגיה העקרונית השנייה עסקה בגבול שבין שירות לקוחות מועדף לבין קבלת טובת הנאה פלילית. על אף תיאורי התביעה בדבר שולחן במרפסת, מנות מיוחדות ומשלוחים, הדגישה השופטת כי המדינה לא טענה שאברהמוף נמנע מתשלום, ועל כן קשה לראות בשירותים אלה טובת הנאה בעלת היבט פלילי. העדויות הראו כי משלוחים ויחס אישי הוענקו גם ללקוחות קבועים אחרים או באירועים שהוזמנו מראש, ומדובר בשירותים אינהרנטיים לפעילות המסעדה. מששילם עליהם במזומן, לא ניתן לקבוע כי קיבל טובות הנאה.

עוד נקבע כי גם אם היה מתקיים ניגוד עניינים, נדרש היה להוכיח רכיב מחמיר נוסף, דוגמת סטייה מן השורה או הפקת תועלת כלכלית, דבר שלא אירע. נוסף על כך, איכוני הטלפון של אברהמוף הפריכו את הטענה לביקורים תכופים במקום. בסופו של דבר נקבע כי יסודות עבירת הפרת האמונים לא התגבשו וכי הוא לא הפר את נהלי רשות המסים. השופטת התייחסה גם לפרישתו של השופט דב פולוק טרם מתן פסק הדין, אולם הבהירה במפורש כי הזיכוי ניתן על בסיס בחינה מעמיקה של הראיות לגופן ולא בשל טענות של הגנה מן הצדק.

תגובת ההגנה: "הגיע הזמן להשיבו לתפקיד"

עורכי הדין עמית בכר ולילך מיכלשטיין מסרו בעקבות ההחלטה: "אחרי מסכת ארוכה של ייסורים, זכינו לסייע לעשיית צדק עם גיל אברהמוף, עובד ציבור מסור שנפל קורבן לעלילת שווא. הוא פעל ביושרה וללא דופי ובית המשפט קבע מפורשות שלא נפל רבב בעניינו. עכשיו הגיעה העת להשיב את מרשנו לתפקיד ממנו הושעה בעקבות שקריו של עד המדינה, ולפצותו על שנים של עוגמת נפש שעברו עליו ועל משפחתו".