מהפך במפת הארנונה בישראל
איפה משלמים הכי הרבה ארנונה והיכן התמונה האמיתית נחשפת? עדכון מדד החיוב המשוקלל של משרד הפנים משנה את התמונה: שקלול שיטות המדידה השונות ("נטו-נטו" מול "ברוטו-ברוטו") הוביל לטלטלה בדירוג הרשויות היקרות בארץ
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
משה זיגדון
משה זיגדון עורך ובעלים
דשבורד "מצב השלטון המקומי" של משרד הפנים עבר לאחרונה עדכון במדד חיוב הארנונה המשוקלל למ"ר, לאחר גילום שיטות המדידה השונות הנהוגות ברשויות המקומיות.
הנתונים שפורסמו בעבר התעלמו מההבדלים בשיטות המדידה וציירו תמונה שאינה משקפת את המציאות. תמונה זו הצטיירה מכיוון שהדירוג התייחס אך ורק למרכיב התעריף (מחיר למ"ר בודד), בעוד שחיוב הארנונה בפועל לתושב נקבע על פי המכפלה שבין התעריף לשטח החיוב (שטח חיוב × תעריף = גובה חיוב הארנונה).
כך לדוגמה, בירושלים -שהחזיקה במקום הראשון במדד שפורסם בעבר ושחושב על פי התעריף בלבד - שטח החיוב נמוך בכ-20% עד 30% מרוב הרשויות בארץ בשל שיטת המדידה הנהוגה בבירה: "נטו-נטו".
לפי שיטה זו, בירושלים לא נגבה תשלום ארנונה עבור שטחי קירות פנים וחוץ ושטחים משותפים בבניין (כגון לובי, חדרי מדרגות וכדומה).
לעומת זאת, ייתכן כי התעריף (המחיר למ"ר בודד) ברשויות המודדות לפי שיטת "ברוטו-ברוטו" יהיה נמוך משמעותית, אך השטח הסופי לחיוב יהיה גדול יותר בשל תוספת שטחי קירות פנים וחוץ ושטחים משותפים בבניין. עתה, עדכון המדד הוריד את ירושלים למקום ה-12 בדירוג יוקר הארנונה.
הדבר נכון גם למועצות אזוריות רבות שבהן שיטת המדידה שמתאימה לערים אינה משקפת את המצב בפועל; כך לדוגמה, המועצה האזורית חבל
אילות צנחה מהמקום השני בארץ אל תחתית העשירייה הראשונה.
