זווית אישית / מלחמות אין ברירה
מאפיין מרכזי המביא למלחמת אין ברירה הוא עיוורון מודיעיני, שאננות, יהירות ודבקות בקונספציה מוטעית; אנו, לצערי, בפני מחדל נורא נוסף העומד בפתחנו, ועלינו לטפל בבעיה בטרם נאחר את הרכבת; עלינו לתת לכל ערביי ירושלים המזרחי תעודות זהות כתומות ולא כחולות 2 שיבדקו במחסומים ולא יוכלו להסתובב חופשי בכל העיר
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
רפי בן חור
דינת ישראל, בהיסטוריה הקצרה שלה, זקפה לעצמה ניצחונות אדירים במלחמות "אין ברירה", אם זה לפני 50 שנה במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 מול מצרים וסוריה, וכן במלחמת עזה מאז 7 באוקטובר 2023.
בשני המקרים צה"ל גויס במהרה ונלחם בעוז, אך רק לאחר שעם ישראל שילם מחיר יקר בקורבנות רבים, אלפי הרוגים - חיילים ואזרחים אשר נשארו חשופים וללא מוכנות ראויה להדוף מיידית כל התקפה. סוף מעשה במחשבה תחילה. על המדינה, מנהיגיה וצבאה לצפות מראש לכל התקפה או אסון מתקרב, ולהקדים תרופה למכה.
כאמור, מלחמות אין ברירה תובעות מחיר קורבנות גדול ומחיר כלכלי עצום, ופגיעה ביכולת ההרתעה אל מול האויבים הרבים. מאפיין מרכזי המביא למלחמת אין ברירה הוא עיוורון מודיעיני, שאננות, יהירות ודבקות בקונספציה מוטעית.
אנו, לצערי, בפני מחדל נורא נוסף העומד בפתחנו, ובתקווה שנדע לטפל בבעיה בטרם נאחר את הרכבת. השבוע חווינו חוויה קשה, שני מחבלים בעלי תעודות זהות ישראליות, תושבי ירושלים, ביצעו פיגוע מזעזע בתחנת אוטובוסים ביציאה מירושלים.
ראו את המחדל, מחבלים מוסלמים, שונאי יהודים, בעלי זכויות שוות כמו כל ירושלמי, עם לוחיות רישוי ישראליות ועם יכולת תנועה בלתי מוגבלת, ואנו וחיינו חשופים אליהם ללא כל יכולת להיזהר מראש ולמנוע פיגועים ורצח.
אנו שוגים בקונספציה, אנו תמימים בגישתנו, תמימות הגובלת בטיפשות. איני מאמין בדו קיום עם הפלשתינאים המתגוררים בירושלים, לא אלה אשר בעיר העתיקה, ובוודאי שלא מאות האלפים המתגוררים כתושבי ירושלים בכפרים סובבי ירושלים.
היום, בעיני הערבים, ערבי טוב הוא ערבי אשר אמונתו היא כאמונת החמאס. מחד, מתחזקת אמונתם בקוראן ואימוץ דתי של דברי הקוראן ביחס ליהודים, ומאידך הם מנצלים עד תום את כל השפע והקידמה אשר מציע להם העם היהודי. אתה רואה אותם בכל מקום בירושלים במקומות עבודה, בקופות חולים, קניונים ובתי חולים. האם יש להם הערכה והכרת הטוב? התשובה היא לא רבתי, הם לא מייחסים לכך כל חשיבות, וברגע המתאים הם ידעו לעלות על העגלה הנכונה כאשר ישראל תעמוד ברגעי חולשה. ברגע שהם ייקראו לדגל בשם הקוראן והנביא מוחמד, אנו נהפוך בן רגע לקורבנות חסרי ישע ועלינו מיידית להימנע מלהגיע לרגעים אלה.
עלינו לערוך מלחמת ברירה, והיא מיידית – עלינו להשוות את מעמדם של כל היישובים הערבים סובבי ירושלים למעמדם של תושבי יהודה ושומרון. המשמעות היא כי הם לא ייסעו עם מכוניות עם מספרים צהובים, ועליהם לקבל היתרים לכניסה לירושלים, הם יצטרכו לקבל אישורים מיוחדים לעבוד בשטחי ירושלים.
לגבינו תושבי מעלה אדומים, אין כניסה לתושבי השטחים למעלה אדומים ללא היתר מיוחד, אך ערבי תושב ירושלים המתגורר בעזריה, בעל תעודת זהות כחולה, יכול להיכנס עם מכוניתו בעלת הלוחית רישוי הצהובה ללא כל בעיה. הוא יכול להיות לבד או עם עוד מספר אוהבי ישראל, עם ידיים חשופות או עם מחסן נשק, בדרך כלל ללא כל הפרעה. זו סכנה גדולה, ועלינו להיות ערים לכך, לא להיות שאננים ולא לחיות באשליה של חיים משותפים.
יש להשאיר מספר מצומצם בעיר העתיקה עם תושבות ירושלמית, ולבטל תושבות ירושלמית לכל אלה אשר מתגוררים בכפרים מסביב ירושלים, כפרים אשר רגל יהודית לא העזה לדרוך שם מזה עשרות רבות בשנים.
אירועי עזה באים להזכיר לנו מי שכננו הפלשתינאים ולהאיר את עינינו לפעול בבהילות במלחמת ברירה על מנת למנוע את כל הקורבנות של מלחמת אין ברירה.
