בזוית אישית/ רפי בן חור / ענק שבענקים
שבוע חלף מאז הסתלקותו הפתאומית של אהובנו גבריאל יצקן ז"ל. זה היה שבוע עם מועקה כבדה בלב; דמותו לא יורדת מעיניי, ומחשבותיי לא מפסיקות לשדר רגעים משותפים; זה 40 שנה שאיש זה היה ראש קהילתנו; חסיתי תחת כנפיו, וניסיתי ללמוד ולאמץ את צעדיו; יהי זכרו ברוך
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
רפי בן חור
יחד עם כל העבודה הרבה אותה השקיע בניהול בית הכנסת, הוא ידע הוא לתרום מכספו האישי כאחד המתפללים. הוא בנה מערך גדול של מתן בסתר לנזקקים, וארגן חבילות קמחא דפסחא, כאשר הנזקקים קיבלו את התרומה בסתר ובלי שייחשפו חלילה. הוא היה אף מגיע עד לבית הנזקקים ומוסר להם החבילה.
עוד מימי צעירותו ידע לכבד את הוריו. לגבריאל הייתה אמא עיוורת, והוא ידע יום יום להגיע ולסייע להוריו. הוא היה ענק נפשית וענק פיזית, ואיש רגשן עד דמעות. תמיד ראיתיו כבן משפחה, ואהבתי ואהבת ילדיי אליו הייתה תמיד גדולה מאוד.
אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אשר קרה לי עימו לפני כ-13 שנה. בכל מוצאי שבת היה קרוב משפחתו רחמים קצב מתכבד בעריכת ההבדלה. רחמים עושה את ברכת ההבדלה עם תוספות שונות אשר תמיד מעוררות בנו חיוך, ולעיתים אף צחוק גדול. באחת הפעמים העיר גבריאל לקצב על הסגנון, אשר נראה בעיניו בלתי ראוי. אני חשבתי אחרת מגבריאל והערתי לו בעדינות כי זה לא נורא וכי טוב לפתוח שבוע חדש עם צחוק על השפתיים. גבריאל לא הגיב לדבריי, הוא הביט בי במבט חודר, שתק ולא הוסיף מילה. בערב חלמתי חלום שבו אני הולך לביתו של גבריאל, עליתי במדרגות, אך במקום דלת הכניסה לבניין ביתו ראיתי קיר אטום כאילו אין זה בניין למגורים. הייתי מאוד מתוסכל, לא הבנתי לאן הגעתי וחשבתי שאולי טעיתי בכתובת. ישבתי במדרגות, כאשר היה ברור לי כי הן המדרגות לביתו של יצקן. הייתי נבוך ומבולבל. הקצתי מחלומי זה כשכולי רועד ומזיע. ישבתי במיטה וניסיתי לחשוב מה הסיבה לחלומי זה. למחרת, ישירות מהמשרד נסעתי לביתו של גבריאל, דפקתי בדלת וראיתי שאשתו מזל והוא היו בסלון הבית. נכנסתי כהרגלי וישבתי בסלון. סיפרתי להם על החלום, אך גבריאל בכלל לא היה מופתע. שאלתיו האם נפגע מהערתי בהבדלה, והוא ענה לי שכן והתחיל לבכות. מדהים לראות כי לגבריאל היו הכוחות העליונים להעביר את המסר אליי דרך החלום, לגרום לי להבין כי נפגע, ובכל זאת, לתת לי את ההזדמנות להתנצל בפניו ולקבל מחדש את אהבתו.
אין לי ספק כי גבריאל יצקן לא היה איש רגיל. הקדוש ברוך הוא מעניק כוחות עליונים לאנשים אשר עושים טוב והולכים בדרכיו, וגבריאל אהובנו היה איש כזה. אני שמח לראות כי בניו ובנותיו וכל משפחותיהם הולכים בדרכו, עובדה אשר הסבה לו נחת רבה.
רוחו של גבריאל תהא עמנו תמיד, ואי"ה נדע כולנו לאמץ את דרך חייו.
יהא זכרו ברוך.
